מקדש מלך כתב:לא הספקתי לקרוא על הביתר לנד.
אבל דבריך מחודשים בעיני.
לכאורה האידיאל, הן מצד ההרגשה הטבעית והן מצד התורה, הוא 'כמה שיותר טוב לכמה שיותר אנשים'.
אין אידיאל לכאורה ברכוש פרטי.
אלא שהדרך הטובה ביותר לכך היא קיומו של רכוש פרטי.
הכסף של העשיר הוא שלו מחוק החוק (דין התורה), אם החוק משתנה, מה רע בכך?
לדעתי כלכלה חפשית טובה גם לעניים. אבל נשאיר את נושא היעילות הכלכלית לכלכלנים.
טוב אינו מחליף את הצדק והיושר.
אם אני אגנוב מעשיר עשרים אלף דולר שהוא היה מבזבז על מותרות, ואז אשתמש בהם לצדקה. האם זה יהיה ראוי? ואם אני אוציא ממנו בכוח את רוב הכנסותיו ע"י החוק שנכפה עם רוב העני? ואז אחלק את הכסף לכולם. לא.
אם אני מקבל כסף שלא ביושר זה לא טובה בשבילי אלא רעה. טוב שמגיע שלא ביושר זה כמו מצווה הבאה בעברה.
חיימשה כתב:נ'ל שהאשכול סטה ממסלולו שלא בעניינו כלל.
היחס למדינה ורגולציה אינו קשור בשום צורה לנשא הבדלי המעמדות והשליטה בציבור החרדי.
מודה באשמה.
אמנם, כמו שכתבתי לעיל, לדעתי חלק ניכר של "הבדלי המעמדות והשליטה בציבור החרדי" קשורים לשיטה כלכלית ומנהלית שנותנת הרבה כוח לעסקנים, מפלגות וכדומה. אם לא היה צורך לחלק תקציבים והטבות - אז גם לא היו רוב המריבות במועצת העירייה וכנסת.
לא היה צורך שלכל קהילה תהיה נציג משלה בשלטון מפחד מתמיד שמא לא תקבל את חלקה ותישאר בלי כלום. שלטון של מנהלי המוסדות היה מצטמצם בצורה דרסטית. אי אפשר היה לרמוס קהילות קטנות ובלתי מאורגנות. מי שכרגע בשלטון לא היה יכול לגזול את השאר. כוח של חצרות ועיתונים היה מצטמצם.
הבעיה לא במפלגה כזאת או אחרת, לא בפוליטיקאים ועסקנים מסוימים. זה לא יעזור להחליף עסקן אחד בשני. או מפלגה בחברתה. הבעיה היא בעצם השיטה, ויש לטפל בשורש הבעיה ולא בתסמינים שלה.
כמובן זה לא היה גומר את המחלוקות כליל, הרי יש מגזרים שונים, יש הבדלי אידיאולוגיות. אבל הכל היה הרבה יותר בנחת.
יכול להיות שאני טועה. הרי כל אחד מסתכל על העולם במשקפיים שלו. אבל כך זה נראה לי.
נ.ב. יש למריבות פוליטיות גם השלכות על תחום הכשרות. למה יש ליטאים שאוכלים בד"ץ ושארית, אבל לא אוכלים הרב לנדא? בגלל פסיקה חב"דית בענייני כשרות? או בגלל משהו אחר?