בברכת המוציא יש להדגיש את הצד"י?

[אישצפת]

היום קראתי בהגדה של פסח 'פרסומי ניסא' שחיבר הגאון העצום רבי יעקב רקח מחכמי טריפולי לפני כמאה וחמשחם שנה [מחבר הספרים: שערי תפלה, שלחן לחם הפנים ועוד]. ושם בדיני הסדר אות ח' כתב שצריך להדגיש את האות צד"י בתיבת המוציא.
לעת עתה ראיתי כן גם בהגדה של פסח של הרה"ג שמעון חירארי זצוק"ל הנקראת 'שמחים בצאתם'.
האם ידוע לחברים מקור לזה או מי שנוהג בזה עדיין?

[כדכד]

כוונתו להדגיש בדגש חזק את הצ' או כוונתו להטעים את הצ' (אני רגיל להטעים את המ' משום שסברתי שהוא נסוג אחור אך אולי מזה הוא בא להוציא).

[שבענו מטובך]

כתב בעל פלא יועץ בספרו חסד לאלפים סי' קסז:

חסד לאלפים.JPG (54.18 KiB) נצפה 4416 פעמים

[אפרקסתא דעניא]

כוונתו להדגיש בדגש חזק את הצ' או כוונתו להטעים את הצ' (אני רגיל להטעים את המ' משום שסברתי שהוא נסוג אחור אך אולי מזה הוא בא להוציא).

מסתבר שזה באמת נסוג אחור, כמו בפסוק שלוקח משם: מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם, להוציא לחם מן הארץ. ושם הטעם בהברת "להו" של "להוציא".

[ביקורת תהיה]

מלה שבראשה הא הידיעה - לא יסוג בה הטעם לאחור לעולם, ולכן הטעם ב'המוציא' הוא בצדי.

[בן ראובן]

כוונתו להדגיש בדגש חזק את הצ' או כוונתו להטעים את הצ' (אני רגיל להטעים את המ' משום שסברתי שהוא נסוג אחור אך אולי מזה הוא בא להוציא).

לכאורה הכוונה להגותה היטב שלא תשמע כסמ"ך (שהגייתן בקרב "עדות המזרח" דומה).

[מה שנכון נכון]

מלה שבראשה הא הידיעה - לא יסוג בה הטעם לאחור לעולם, ולכן הטעם ב'המוציא' הוא בצדי.

כ"כ ר"מ מאזוז באור תורה אלול תש"ס, ובמקור נאמן (על נד"ד).
האם יש מהמדקדקים שכתבו כלל זה במפורש?
בסידור רש"ס 'העושה לנו' מלעיל בגלל נסו"א, וכן בעבודת ישראל.

[מה שנכון נכון]

כתב בעל פלא יועץ בספרו חסד לאלפים סי' קסז:

חסד לאלפים.JPG

בסימן ס"א כתב החס"ל שבברכת המצוות יש להדגיש הצ' של במצוותיו, שלא יראה כאומר במזונותיו. ונראה שלזה כוונתו (וכוונת ר"י רקח) הכא בצ' דהמוציא שלא תתחלף בז'. [ובזה ניחא שלא הזהירו גם על 'מן הארץ', כי מצד המציאות אינה קרובה להתחלף בז'].

[חיימקה]

מלה שבראשה הא הידיעה - לא יסוג בה הטעם לאחור לעולם, ולכן הטעם ב'המוציא' הוא בצדי.

כ"כ ר"מ מאזוז באור תורה אלול תש"ס, ובמקור נאמן (על נד"ד).
האם יש מהמדקדקים שכתבו כלל זה במפורש?
בסידור רש"ס 'העושה לנו' מלעיל בגלל נסו"א, וכן בעבודת ישראל.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 41&hilite=

[ביקורת תהיה]

בסידור רש"ס 'העושה לנו' מלעיל בגלל נסו"א, וכן בעבודת ישראל.

שבשתא כיון דעל על בכל הסידורים.
במקרא, 'כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה', 'כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה', 'בֶּן מָוֶת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת' – בשלשתם 'הָעֹשֶׂה' מוטעמת מלרע.

[כדכד]

כוונתו להדגיש בדגש חזק את הצ' או כוונתו להטעים את הצ' (אני רגיל להטעים את המ' משום שסברתי שהוא נסוג אחור אך אולי מזה הוא בא להוציא).

לכאורה הכוונה להגותה היטב שלא תשמע כסמ"ך (שהגייתן בקרב "עדות המזרח" דומה).

אז מדוע כתב דווקא ב"המוציא" ולא ב"מן הארץ" או בכללל על האות צ' שיש להקפיד לא לקראם כס'?

[אחד מעיר]

כנראה כוונתו שלא ידמה לס'
כי כנראה במקומו לא קראו צ - תס הקריאה האשכנזית המלאכותית,
אלא דומה לס' אבל חזק יותר גם קצת יותר גבוה מהשיניים בהשוואה לס'
ברור שאין מקום לדגש ממש.
אגב לקריאה האשכנזית המלאכותית לא ברור איך אפשר להדגיש צ'.

[מה שנכון נכון]

כנראה כוונתו שלא ידמה לס'.

אי"צ בהשערות אלו, הבאתי מדבריו המפורשים במקו"א שילמדו על כוונתו כאן.

[כדכד]

לא הבנתי אם הרב אחד מעיר בא לענות על מה שאלתי בהודעה הסמוכה אז איך הוא עונה
הרב מה שנכון נכון התייחס לשאלה שלי בהודעה הקודמת לפני ששאלתי אותה (ולא שמתי לב לזה כשכתבתי) אך לא הבנתי מדוע האות צ' במילה המוציא עשויה להתחלף בז' יותר מאשר במלה הארץ?