שמואל דוד כתב:פרק כט פסוק יח
וְהִקְטַרְתָּ אֶת כָּל הָאַיִל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא לַיהוָֹה רֵיחַ נִיחוֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָֹה הוּא
פירש"י
ריח ניחוח. נחת רוח לפני, שאמרתי ונעשה רצוני.
אשה. לשון אש, והיא הקטרת איברים שעל האש.
שמואל דוד כתב:פסוק כה
ולָקַחְתָּ אֹתָם מִיָּדָם וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֹלָה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי יְהֹוָה אִשֶּׁה הוּא לַיהוֹה
פירש"י
לריח ניחוח. לנחת רוח למי שאמר ונעשה רצונו:
אשה. לאש נתן.
לה'. לשמו של מקום.
טעות כפולה:אהרן תאומים כתב:כאן מדובר על איל המילואים שמשה רבינו מקריב.
ביקורת תהיה כתב:טעות כפולה:אהרן תאומים כתב:כאן מדובר על איל המילואים שמשה רבינו מקריב.
א. איל זה לא היה איל מילואים.
ב. איל זה היה קרבנם של אהרן ובניו, ולא של משה.
א. במעשה המלואים בפרשת צו הלשון בשתי ההקטרות שוה:שמואל דוד כתב:יש לדקדק:
א) מדוע בקרא קמא "ליי הוא" ובקרא בתרא "הוא ליי". ב) מדוע בקרא קמא לא כתב "לפני יי".
ביקורת תהיה כתב:א. במעשה המלואים בפרשת צו הלשון בשתי ההקטרות שוה:שמואל דוד כתב:יש לדקדק:
א) מדוע בקרא קמא "ליי הוא" ובקרא בתרא "הוא ליי". ב) מדוע בקרא קמא לא כתב "לפני יי".
בהקטרה ראשונה: עֹלָה הוּא לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה הוּא לַייָ.
ובהקטרה שניה: מִלֻּאִים הֵם לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה הוּא לַייָ.
ב. יש ומוטב לקיים מה שנאמר: 'לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי'.
ביקורת תהיה כתב:א. במעשה המלואים בפרשת צו הלשון בשתי ההקטרות שוה:שמואל דוד כתב:יש לדקדק:
א) מדוע בקרא קמא "ליי הוא" ובקרא בתרא "הוא ליי". ב) מדוע בקרא קמא לא כתב "לפני יי".
בהקטרה ראשונה: עֹלָה הוּא לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה הוּא לַייָ.
ובהקטרה שניה: מִלֻּאִים הֵם לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה הוּא לַייָ.
ב. יש ומוטב לקיים מה שנאמר: 'לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי'.
ביקורת תהיה כתב:פרשת המלואים נשנתה בפרשת צו.
נוטר הכרמים כתב:יעויין בספר מטוב נהורך להגרא"ש פפנהיים שליט"א פר' תצוה דברים נפלאים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 83 אורחים