מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' נובמבר 07, 2017 3:35 pm

חזון איש אמונה וביטחון.png
חזון איש אמונה וביטחון.png (107.59 KiB) נצפה 11478 פעמים


האם דברי החזו"א הנ"ל מקובלים ומוסכמים?

האם לדעתו אין האדם צריך לרדוף להיות עושה המצווה בעצמו?

האם זה מתאים גם על לימוד תורה לאחרים, החזרה בתשובה, וכד'?

האם אין מקום להצטער ביום שהחמה יצאה מנרתיקה על כך שאין אורחים?

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' נובמבר 07, 2017 3:51 pm

חכ"א כתב לי בהודעה פרטית:

לגבי מה שכתבת על הטבה לאחרים, לאחרונה חשבתי על כך, שאכן הדברים נסתרים לכאורה. אך נראה שכוונת החזו"א שבמצוות שבאל"ח, צריך להיזהר ממחשבות של "חפצא דמצווה", של כביכול לשם שמיים, כשזה עלול לבוא על חשבון המקבל. כשאתה מחשב את המצווה ואת שכרה, אתה לא עושה אותה באופן טבעי ומושלם, באופן אנושי לגמרי. מסיבה זו, גם כאשר לא זכית במצווה, עליך להרגיש בעיקר את המקבל, שבסופו של דבר קיבל את ההטבה. יתכן באמת שמחשבה זו עיקר כוחה להועיל הוא לפעמים הבאות שתעשה חסד.
אולי הצדיקים השלמים [כמו אברהם אבינו], החשש מהפסד מצווה, לא הפחית מההרגשה הטבעית של ההטבה.

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' נובמבר 07, 2017 3:55 pm

ראה רש"י ברכות יז ע"ב שדרך נושאי המטה להתחלף, שהכל רוצים לזכות בו. [ומה בין זה לשאר באל"ח].

א. במצוות באל"ח אדם הולך בדרכי ה' ודבק במדותיו (מצוות עשה), והוא תועלת לעושה.
ב. וקונה בעצמו עי"ז מדות טובות, וכמ"ש הרמב"ם בטעמי המצוות, ובפירוש המשנה והכל לפי רוב המעשה.
ג. וזוכה לשכר בג"ע ולהנצל מגיהנם כמ"ש בב"ב על הטענה אם אלהיכם אוהב עניים וכו'.

[יתכן שדברי החזו"א אמורים רק כשמצדו השתדל ונאנס ולא יצא לפועל. לא עינתי בו כעת].

וע"ע בבאר מים חיים בפרשת חיי שרה ובספרו סדורו ש"ש.

אשר ברא
הודעות: 221
הצטרף: ג' יולי 12, 2016 9:26 pm

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי אשר ברא » ג' נובמבר 07, 2017 8:12 pm

מה שנכון נכון כתב:[יתכן שדברי החזו"א אמורים רק כשמצדו השתדל ונאנס ולא יצא לפועל. לא עינתי בו כעת].

לי העני ברור כן עכ"פ מצד הפרקטי והמעשי - דאל"כ כמעט ברור שירמה את עצמו.


מה שנכון נכון כתב:וע"ע בבאר מים חיים בפרשת חיי שרה ובספרו סדורו ש"ש.

לא יודע לאיזה במ"ח אתה מתכוון אולי תציין ד"ה.

במשנת החסידות יש הרבה כזה וכגון מה שמסופר על הרבי ר' זושא מאניפולי שאמר שאם יינתן לי הברירה להתחלף עם אברהם אבינו לא הייתי עושה את זה, כי אף אם הייתי מתחלף עם אברהם אבינו, מה היה משתנה בעולם? כלום! היה ממילא: אברהם אבינו – אחד, וזושא- אחד. ואיזה רווח יש לבורא יתברך?!.



מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי מיכאל1 » ג' נובמבר 07, 2017 9:48 pm

המשנה באבות ד' מידות בנותני צדקה וכו', ובא החזו"א לומר שהשמחה ב"יתן הוא" צריכה להיות שווה "יתנו אחרים".

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי דרומי » ג' נובמבר 07, 2017 11:01 pm

מבואר בענין ישמעאל בן אברהם, שהוא ירש ממנו את מדת החסד אבל אצלו זה בא באופן מגושם וגס ואנוכי, ולכן הישמעאלים מרבים בהכנסת אורחים אבל מצד שני אם האורח 'יעיז' לסרב להם הם יכלו בו את זעמם על כך שהוא לא נותן להם את הכבוד המתאים ומעיז לסרב לחסדם הגדול (בלשון המקובלת היום: חיבוק דוב)

ומשמעות הענין היא שאכן - באופן דק מן הדק - גם אצל אברהם עצמו, זה שיצא וחיפש אורחים וכו', יש בזה ביטוי של מדת החסד כמדה פרטית, אבל יהודי הרי נדרש לעבוד את ה' בכל המדות, וזו בעצם דרכו של יעקב שהוא שלימותא דכולא (ולא רק חסד בלבד), ואצלו הגיעה ה'יהדות' לשלימות, ומצד זה אכן נדרש ויתור מוחלט על האנוכיות, גם לא אנוכיות 'קדושה' שהאורח יאכל דוקא אצלי

והדברים כמובן עדינים ודקים

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' נובמבר 09, 2017 12:25 am

ראה עוד -
אברהם ואיוב.PDF
(372.23 KiB) הורד 312 פעמים

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי דרומי » ה' נובמבר 09, 2017 10:57 am

מעניין, אך יש להעיר שבעומק הענין מדת הרחמים היא יותר נעלית מאשר מדת החסד, ולכן יעקב - בחיר שבאבות - מדתו מדת הרחמים דוקא. ולא כאן המקום להאריך

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' נובמבר 13, 2017 12:13 am

מה שנכון נכון כתב:[יתכן שדברי החזו"א אמורים רק כשמצדו השתדל ונאנס ולא יצא לפועל. לא עינתי בו כעת].
ועצ"ע מה הצטער אברהם אבינו ביציאת חמה מנרתיקה.

דודי צח
הודעות: 718
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי דודי צח » ב' נובמבר 13, 2017 5:03 pm

אכן ממעשה אברהם אבינו בריש פרשת וירא - סתירה ברורה לטענת החזון איש זצ"ל

בתוך הגולה
הודעות: 794
הצטרף: א' יולי 25, 2010 1:05 pm

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי בתוך הגולה » ב' נובמבר 13, 2017 6:01 pm

אין בזה כ"כ סתירה. החזו"א טוען שמה אכפ"ל אם מצוות החסד נעשית על ידך או ע"י אחר. אבל אברהם רצה להרבות במצוות חסד ואם אין אורחים חסר ממעשה החסד בעולם. (כמובן שניתן להקשות מה העניין לעשות חסד אם אין לו דורש אבל זו טענה בפנ"ע ולא קשורה לחידושו של החזו"א)

רון
הודעות: 910
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי רון » ב' נובמבר 13, 2017 11:50 pm

דודי צח כתב:אכן ממעשה אברהם אבינו בריש פרשת וירא - סתירה ברורה לטענת החזון איש זצ"ל


אין למדין דבר מקודם מתן תורה, ואת הגדרים והפרטים צריכים למצוא אותם בתורה שניתנה בסיני. וכמו שאם תתנהג מישהי כמו רבקה אימנו לא נמצא אחד שיאמר שזה חסד בימינו כי אם ניצול ציני ואכזרי, וחוסר פרופרציה של הילדה. שיהיה אדם מבוגר עומד מהצד ובשילוב ידים רואה כיצד הילדה בת השלוש דולה בשבילו ובשביל עשרה גמליו.

ומקרא מלא יש לנו בתורה שניתנה בסיני "עזוב תעזוב עימו"
וע"כ שאין למדין מקודם מתן תורה למה שנוגע אלינו. ודברי רבינו החזו"א שרירין וקיימין.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' נובמבר 14, 2017 6:42 am

לענ"ד אינו כן. וענייני מידות והנהגות אפשר ללמוד מהאבות הקדושים (אא"כ סותר את הדין) ואינו שייך לקודם מתן תורה.
את הקושיה מאליעזר לא הבנתי מצידו מה שייך כאן ניצול הלא רצה לבדקה, ואם קושייתך על רבקה איך עברה על עמו, אולי אליעזר היה נראה עייף מן הדרך שאין בכוחו להשקות גמליו.
ולעיקר העניין דברי בתוך הגולה נראים מסתברים.

רון
הודעות: 910
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי רון » ג' נובמבר 14, 2017 7:09 am

אוצר החכמה כתב:לענ"ד אינו כן. וענייני מידות והנהגות אפשר ללמוד מהאבות הקדושים (אא"כ סותר את הדין) ואינו שייך לקודם מתן תורה.
את הקושיה מאליעזר לא הבנתי מצידו מה שייך כאן ניצול הלא רצה לבדקה, ואם קושייתך על רבקה איך עברה על עמו, אולי אליעזר היה נראה עייף מן הדרך שאין בכוחו להשקות גמליו.
ולעיקר העניין דברי בתוך הגולה נראים מסתברים.


לא הבנתי מה השיב מנהלנו הגאון שליט"א,
הלא הוא אשר אמרתי להדיא, שודאי שהתורה סיפרה דברים מופלאים אלו להראות גודל יקרת מעלת החסד שבזה נמדד אמא של הכלל ישראל, וגודל יפעת מעלת הויתור של רחל אמנו.

אך הנידון היה אחר,
האם את גדרי ההלכה אפשר ללמוד משם או לא. וע"ז טענתי שגדרי ההלכה נלמדים אך ורק מלאחר מתן תורה במה שנוגע ל"מעשה" אצלנו. [לא הבנתי מה השבתם לי בנוגע לרבקה, הלא אם היה אליעזר במצב שלא יכול אפילו להרים דלי מים משום שבא מן הדרך, איה המבחן לרבקה אמנו הלא כל אחת בשעה שתראה מי שבחשש סכנה, ודאי שתעשה הכל להצילו. בפרט שתמוה לומר כן שהיה נראה עייף כ"כ הרי קפצה לו הדרך]

וכבוד מנהלנו שליט"א לא ענה לי על הטענה הפשוטה, האם היום מצד מידת ויתור לזולת יהיה מי שיאמר לכלה לוותר על חתנה המופלג בשביל ויתור לאחותה והיא תקבל איזה חתן "תכשיט" כן או לא?

והלואי שנזכה לילך בדרכי אבותינו ואמותינו הקדושים
נערך לאחרונה על ידי רון ב ג' נובמבר 14, 2017 7:46 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי מיכאל1 » ג' נובמבר 14, 2017 7:40 am

אוצר החכמה כתב:את הקושיה מאליעזר לא הבנתי מצידו מה שייך כאן ניצול הלא רצה לבדקה, ואם קושייתך על רבקה איך עברה על עמו, אולי אליעזר היה נראה עייף מן הדרך שאין בכוחו להשקות גמליו.

כמדומה שבאור החיים ביאר שהשקתה אותו לפני גמליו משום חשש סכנה בבא מן הדרך

דודי צח
הודעות: 718
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי דודי צח » ג' נובמבר 14, 2017 8:44 am

אשתומם כשעה חדא, בעוד שחכמינו ז"ל אומרים לנו מעשה אבות סימן לבנים, יבואו ויאמרו שזה דברים תמוהים שקרו קודם מתן תורה (שפת מכבסה לביטוי: פרימיטיביות).

גם בגדרי ההלכה, אין זה מוסכם על כולם שאין למדים מקודם מתן תורה, התוספות במסכת מועד קטן מביאים זאת בשם הירושלמי, אך מוכח שם שהבבלי חולק לכאורה. זאת ועוד כמו שאמרו לעיל, גדרי הלכה שאני מענייני מוסר והשקפה. כי בהלכה אחר שמתקבלת תורה ברורה והלכה ברורה כבר הכל תחום לגדרים. כמו שיש מתרצים על כמה דברים שהאבות הקדושים לא קיימו את התורה, כמו יעקב שנשא שתי אחיות - ומתרצים בדרך הנ"ל, שבאותו זמן קיימו האבות את כל התורה כולה - אך ללא גדריה וחוקיה המרובעים

רון
הודעות: 910
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי רון » ג' נובמבר 14, 2017 9:33 am

דודי צח כתב:אשתומם כשעה חדא, בעוד שחכמינו ז"ל אומרים לנו מעשה אבות סימן לבנים, יבואו ויאמרו שזה דברים תמוהים שקרו קודם מתן תורה (שפת מכבסה לביטוי: פרימיטיביות).

גם בגדרי ההלכה, אין זה מוסכם על כולם שאין למדים מקודם מתן תורה, התוספות במסכת מועד קטן מביאים זאת בשם הירושלמי, אך מוכח שם שהבבלי חולק לכאורה. זאת ועוד כמו שאמרו לעיל, גדרי הלכה שאני מענייני מוסר והשקפה. כי בהלכה אחר שמתקבלת תורה ברורה והלכה ברורה כבר הכל תחום לגדרים. כמו שיש מתרצים על כמה דברים שהאבות הקדושים לא קיימו את התורה, כמו יעקב שנשא שתי אחיות - ומתרצים בדרך הנ"ל, שבאותו זמן קיימו האבות את כל התורה כולה - אך ללא גדריה וחוקיה המרובעים


ימחל לי "דודי צח" שליט"א,
במקום להשתומם שעה אחת, היית מתבונן דקה אחת במה שכתבתי, וסרה לה ההשתוממות.

כתבתי לעיל בבהירות לענ"ד, שרצון התורה שנלמד את דרכי האבות. ואם אצל האבות היו מעשי החסד באופן למעלה מהשגת אנוש, וטרחה התורה לכתוב דבר זה באריכות, הרי שברור שזה הכיוון אליו צריכים בני האבות והאמהות לשאוף.

וזה באמת נוגע להשקפה - לדעת מה היסוד לכל דבר, ומהו סולם הערכים של האומה.

אבל איך מבצעים את אותם יסודות ב"למעשה"? לזה יש שו"ע שניתן בסיני ואין בלתו! ואי אפשר ללמוד את גדרי מצות החסד וההטבה לזולת מקודם מתן תורה.

ובמקום להשתומם אולי תענה לי:
האם יש מי שיפסוק היום, שצריכה כלה לוותר על חתנה המופלג כדי שאחותה לא תתבייש, ותקבל במקום זה איזה "תכשיט"? כן או לא?

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי דרומי » ג' נובמבר 14, 2017 10:37 am

אצל אברהם היתה מדת החסד בהדגשה יתירה, עד כדי כך שהסכים לשאת שפחה לאשה

אצל יצחק היתה מדת הגבורה בהדגשה יתירה, עד כדי כך שלא יצא לעולם לחו"ל כדי שלא תיפגם קדושתו העצומה

אצל יעקב היה לימוד התורה בהדגשה יתירה, והוא דחה את נישואיו עד גיל שמונים פלוס...

ואנחנו צריכים לקחת מכל אחד מעט, ומותר לנו לצאת לחו"ל (לצורך הלכתי), לא נדחה את גיל הנישואין כ"כ מאוחר, וגם לא נישא שפחות לנשים.

כי אנחנו צריכים לשלב את כל המעלות ביחד, ויש לנו גדרים והגבלות שלא היו להם

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי מיכאל1 » ג' נובמבר 14, 2017 9:11 pm

חז"ל למדו לדורות מתמר שמוטב שיפיל אדם עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים.
וא"כ לכאורה יהיה חיוב או מידת חסידות, (כמודמה שכבר נכב"ב האם דין זה שיפיל עצמו הוא מדינא או מידת חסידות) לכל בת ישראל במקום לגרום לאחותה ביזיונות נוראיים שלא באשמתה לוותר על חתנה.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' נובמבר 14, 2017 11:49 pm

לעצם הענין, אפשר לקשר גם את הנידון כאן.

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' נובמבר 14, 2017 11:53 pm

עושה חדשות כתב:לעצם הענין, אפשר לקשר גם את הנידון כאן.

הערתי על זה לעיל.

רון
הודעות: 910
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי רון » ד' נובמבר 15, 2017 12:22 am

מיכאל1 כתב:חז"ל למדו לדורות מתמר שמוטב שיפיל אדם עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים.
וא"כ לכאורה יהיה חיוב או מידת חסידות, (כמודמה שכבר נכב"ב האם דין זה שיפיל עצמו הוא מדינא או מידת חסידות) לכל בת ישראל במקום לגרום לאחותה ביזיונות נוראיים שלא באשמתה לוותר על חתנה.


חס ושלום לומר כן לענ"ד.
דאצל תמר היתה צריכה לעשות בזיון ליהודה בקום ועשה, ועל זה הגמ' למדה דעדיף ליפול לכבשן האש מאשר לבזות, אבל אצל אותה בת ישראל כרחל, שאם לא היתה מוסרת סימנים היה בזיון לאחותה, אך היא לא עושה כלום בידים, ומה"ת לומר שצריך לקבל בזיונות

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי מיכאל1 » ד' נובמבר 15, 2017 8:46 pm

בכל ג' עבירות בשב ואל תעשה אם יש דין ייהרג ואל יעבור אאל"ט דן הגר"ח בספר על הרמב"ם בשטיקל הראשון שזו מח' רמב"ם ותוס'.
ואם יש בראשונים שעל הלבנת פנים חלים הדינים של ג' עבירות א"כ בשב ואל תעשה יהיה הדין אותו הדברץ

רון
הודעות: 910
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי רון » ד' נובמבר 15, 2017 10:57 pm

ימחל לי ידידי שליט"א,
אך אינו דומה כלל,
למה כן הדבר דומה, למי שרואה שהולכים להרוג מישהו ואינו עושה כלום להצלתו כלום מיקרי רציחה בשוא"ת?
ודאי שלא.
כך אצל רחל, הרי היא אינה קשורה כלל למה שלבן עשה, ואם היא שותקת אין בכך שום מעשה מצידה, ובודאי שאין הדבר שייך לדברי הגר"ח שם. [חוץ ממה שגם ברציחה הגר"ח מתקשה מאד איך שייך בשוא"ת, ומסיק שבאמת לא שייך ורק תוס' מתכוון לומר אם היה שייך]

טברייני
הודעות: 845
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי טברייני » ה' נובמבר 16, 2017 8:51 am

לא קראתי את כל הנאמר כאן,
אך נראה לענ"ד בביאור הענין כך,
הן אמת שמדין מצוה על האדם לרדוף לקיים מצוות, אך מדין חסד ואהבת הזולת אין לו לאדם להצטער כאשר הגיע הטוב מאחר ולא ממנו. ודו"ק.

ברמן
הודעות: 587
הצטרף: ב' יולי 24, 2017 3:14 pm

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי ברמן » ו' נובמבר 17, 2017 1:41 pm

מצאתי חידוש גדול בדברי הגאון ר' דוד פרידמן מקרלין בספרו פסקי הלכות יד דוד, חלק ג' (פט"ו מהלכות אישות. עמ' סז - 116 בעמודי אוצר החכמה), וזה לשונו שם בתוך דבריו:
"...וכן נראה לי שעיקר מצות פו"ר מוטלת בדרך כלל על העולם, שלא ינהגו כדרך אנשי המבול וכדומה, שהקב"ה רוצה בישוב עולמו, ונמצא מחויבים העולם לקיים מצוה זו. והוי ענינו כמו מצוה גמ"ח שבגופו ובממונו, שנצטוו כולם לעסוק בה, ועכ"ז אין יכולים לומר על כל יחיד ויחיד חל החיוב הזה. בד"מ [בדרך משל] אם יש אחר מי שיגמול חסד להנצרך, אזי אף מי שהקדים עצמו לזה וזכה בו קיים המצוה, עכ"ז אם לא הקדים עצמו וזכה בו אחר נפטר הוא מזה...".

שעת הכושר
הודעות: 240
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 11:36 pm

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי שעת הכושר » ו' ינואר 25, 2019 1:55 pm

שמא לא נצטער אברהם אבינו ע"ה על הפסד המצוה של ההטבה לזולת, כי אם על הפסד האפשרות להקריאם בשם ה' להודות למי שאכלו ושתו משלו ובכך לפרסם האמונה.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 26, 2019 4:09 pm

אשר ברא כתב:במשנת החסידות יש הרבה כזה וכגון מה שמסופר על הרבי ר' זושא מאניפולי שאמר שאם יינתן לי הברירה להתחלף עם אברהם אבינו לא הייתי עושה את זה, כי אף אם הייתי מתחלף עם אברהם אבינו, מה היה משתנה בעולם? כלום! היה ממילא: אברהם אבינו – אחד, וזושא- אחד. ואיזה רווח יש לבורא יתברך?!.

אשמח לקבל מקורות סביב המימרא הזו, וכן לדעת האם זה דבר יסודי במשנת החסידות, והאם המתנגדים חולקים על זה.
והאם זה יכול נפק"מ למעשה בשאלה זו?

דמשק
הודעות: 1140
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי דמשק » ג' פברואר 26, 2019 10:59 pm

קדושת לוי פר' קרח
קבצים מצורפים
קדושת לוי.png
קדושת לוי.png (26.11 KiB) נצפה 9019 פעמים

סעדיה
הודעות: 1602
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי סעדיה » ד' פברואר 27, 2019 9:51 am

רון כתב:
דודי צח כתב:אכן ממעשה אברהם אבינו בריש פרשת וירא - סתירה ברורה לטענת החזון איש זצ"ל


אין למדין דבר מקודם מתן תורה, ואת הגדרים והפרטים צריכים למצוא אותם בתורה שניתנה בסיני. וכמו שאם תתנהג מישהי כמו רבקה אימנו לא נמצא אחד שיאמר שזה חסד בימינו כי אם ניצול ציני ואכזרי, וחוסר פרופרציה של הילדה. שיהיה אדם מבוגר עומד מהצד ובשילוב ידים רואה כיצד הילדה בת השלוש דולה בשבילו ובשביל עשרה גמליו.

ומקרא מלא יש לנו בתורה שניתנה בסיני "עזוב תעזוב עימו"
וע"כ שאין למדין מקודם מתן תורה למה שנוגע אלינו. ודברי רבינו החזו"א שרירין וקיימין.

תפארת שמשון.PDF
(633.71 KiB) הורד 207 פעמים

אוהב תוכחה
הודעות: 174
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 2:21 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי אוהב תוכחה » ד' פברואר 27, 2019 11:03 am

עושה חדשות כתב:
אשר ברא כתב:במשנת החסידות יש הרבה כזה וכגון מה שמסופר על הרבי ר' זושא מאניפולי שאמר שאם יינתן לי הברירה להתחלף עם אברהם אבינו לא הייתי עושה את זה, כי אף אם הייתי מתחלף עם אברהם אבינו, מה היה משתנה בעולם? כלום! היה ממילא: אברהם אבינו – אחד, וזושא- אחד. ואיזה רווח יש לבורא יתברך?!.

אשמח לקבל מקורות סביב המימרא הזו, וכן לדעת האם זה דבר יסודי במשנת החסידות, והאם המתנגדים חולקים על זה.
והאם זה יכול נפק"מ למעשה בשאלה זו?

אין לי מקורות בענין, אבל נראה לי שיש כאן שתי אפשרויות לפרש את הדברים, ובזה יש קצת תשובה לשאלותיך.
אתה מפרש שר' זושא אומר שהעיקר שהמצוות ייעשו, ושיהיה נחת רוח לקב"ה, ומה זה משנה אם זה אני או מישהו אחר. מימרא כזאת אינני חושב שהיא יסודית בחסידות, להיפך, היא יותר מתאימה לזרמים אחרים שיותר שייכים ל'מתנגדים' (איזה שם לא מוצלח, כאילו זה מה שיש להם להציע? התנגדות?), כי דוקא החסידות מעצימה את האדם האישי ואת הקשר שלו עם הקב"ה.
*
לכן אני מפרש את הדברים להיפך. ר' זושא לא מדבר על מצוה כזאת או אחרת, אלא מדבר על האישיות עצמה.
לכל אדם ישנה אישיות עצמית וייחודית שאינה זהה לאישיות של חברו. גם לאברהם אבינו לא היתה את האישיות של ר' זושא (וגם לא שלי או שלך). לכל אחד יש את הסיפור חיים שלו, את החוזקות ואת החולשות שלו, את המקומות אותם הוא צריך להאיר , אם זה בתוך עצמו ואם זה בעולם. הרבה פעמים האדם חושב שמשהו 'דפוק' אצלו, אבל כשהוא זוכר לרגע של קרבת ה' הוא מבין שיש לו מקום ומשמעות דווקא בצורה הזאת, דווקא עם הקשיים האלו ועם החסרונות האלו.
יש גם בחינה מסוימת שניתן להבין את זה דרך ההיכללות של היחיד בתוך עם ישראל. בדומה לגוף האדם, גם הנשמות יש לכל אחד מהם הגדרה משלה, יש ראש, ויש לב, ויש ידים ורגלים וצפרנים וכו' וכו' עד הפרטים הכי קטנים. אז גם אם אברהם אבינו הוא בבחינת ראש, או לב, כלומר יש לו מקום מאד חשוב ומרכזי בצורה הכללית של עם ישראל, עדיין לר' זושא יש את המקום שלו היותר קטן אבל המשמעותי גם כן.
ועדיין, גם כאשר האדם מגיע להכרה הזאת, יכול להתעורר אצלו תחושה קשה, מדוע אני נבחרתי להיות הקטן, החלש, שמתמודד עם קשיים כאלו, והיכולות שלי להשיג, להתקרב, להשפיע, הם כאלו קטנות, לעומת כאלו שנחרו להיות גדולים יותר, עם סיפור חיים טוב ועם אישיות הרבה יותר מושלמת. התחושה הקשה הזאת יכולה להיתרגם לתרעומת ח"ו כלפי מעלה, או לתחושת אפסיות וחוסר משמעות כלפי האדם עצמו, חוסר השלמה עם המקום שלו הקטן.
יש תשובה אפשרית לשאלה הזאת, שעל פניה היא נראית 'ליטאית', רציונלית כזאת, אבל יש לה עומק קיומי מאד, שאומרת את הדבר הבא: הדימוי הרגיל שהאדם מצייר לעצמו, הוא שיש את אותו כאדם, ומעל זה יש את האישיות שלו ואת הכוחות שלו. האדם יכול לפעמים להעלות על דעתו כאילו הוא עצמו היה יכול להיות בעל סיפור חיים אחר. אבל זה דימוי שגוי, וכשהאדם מתבונן הוא רואה כמה זה לא נכון. אם היה לי את הסיפור חיים של החזון איש, אז הייתי החזון איש, לא אני. כלומר, אין טענה למה לא נבראתי עם אישיות אחרת ממה שיש לי, כי אישיות אחרת היינו איש אחר. אי אפשר להפריד בין האישיות של האדם לבין העצמיות שלו. נמצא שזה לא נכון , גם מבחינה פילוסופית, כי האפשרות הזאת אינה קיימת בכלל, וגם מבחינה יותר קיומית, כי אתה תופס שאם תהיה בעל אישיות אחרת, אתה בעצם לא תהיה בכלל.
(אגב, חשיבה כזאת יכולה גם לעזור לאדם לקבל את החסרונות של זולתו, כי הוא מבין שזוהי צורת הקיום שלו ואין טענה 'למה הוא כזה', כי 'זה הוא').
ור' זושא ממשיך את התשובה הזאת למקום יותר גבוה. אפשר לנסח את זה כך: ר' זושא שהתרומם והתעלה מעל המבט האגואיסטי של האדם הרגיל, שאל את עצמו, ומה אכפת לי שזה לא יהיה אני, שזה לא יהיה זושא? וכי את טובת עצמי אני מחפש? שיהיה זה אברהם אבינו, לא זושא!
על זה עונה ר' זושא, שממבט כזה אין טעם לשאול את השאלה בכלל. כי הקב"ה רוצה שיהיה אברהם אבינו, ויהיה זושא; כל אדם, גם בתור יחיד, בתור אינדיבידואל, הוא בעצם ממלא איזו משבצת מסוימת שהוא שייך אליה. אין דבר כזה שני אברהם אבינו, כמו שאין שני ר' זושא. כלל ישראל מורכב מכל האישיויות של כל היחידים. אז אם אני הייתי אברהם אבינו, אז אברהם אבינו היה זושא, ולא השתנה כלום במבט הכללי.
נמצא שבעצם, אותו רצון כביכול 'אגואיסטי' של האדם, שהוא עצמו יהיה קיים כמי שהוא, הוא בעצם ביטוי לרצון העליון שרוצה בכל יחיד ויחיד כפי מה שהוא.
*
אם כנים הדברים, ומחילה על האריכות, לא רק שדברי ר' זושא אינם מבטלים את החשיבות שהאדם בעצמו יעשה את המצוות, אלא להיפך, הם מעצימים אותה.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' פברואר 27, 2019 11:30 am

אוהב תוכחה כתב:
עושה חדשות כתב:
אשר ברא כתב:במשנת החסידות יש הרבה כזה וכגון מה שמסופר על הרבי ר' זושא מאניפולי שאמר שאם יינתן לי הברירה להתחלף עם אברהם אבינו לא הייתי עושה את זה, כי אף אם הייתי מתחלף עם אברהם אבינו, מה היה משתנה בעולם? כלום! היה ממילא: אברהם אבינו – אחד, וזושא- אחד. ואיזה רווח יש לבורא יתברך?!.

אשמח לקבל מקורות סביב המימרא הזו, וכן לדעת האם זה דבר יסודי במשנת החסידות, והאם המתנגדים חולקים על זה.
והאם זה יכול נפק"מ למעשה בשאלה זו?

אין לי מקורות בענין, אבל נראה לי שיש כאן שתי אפשרויות לפרש את הדברים, ובזה יש קצת תשובה לשאלותיך.
אתה מפרש שר' זושא אומר שהעיקר שהמצוות ייעשו, ושיהיה נחת רוח לקב"ה, ומה זה משנה אם זה אני או מישהו אחר. מימרא כזאת אינני חושב שהיא יסודית בחסידות, להיפך, היא יותר מתאימה לזרמים אחרים שיותר שייכים ל'מתנגדים' (איזה שם לא מוצלח, כאילו זה מה שיש להם להציע? התנגדות?), כי דוקא החסידות מעצימה את האדם האישי ואת הקשר שלו עם הקב"ה.

מבלי לדון בשאלה אם זה עיקר בחסידות או לא, ובפרט שמשנת החסידות אינה עשויה מעור אחד כידוע, לענ"ד אין צריך לפנים כלל שהרעיון הזה קרוב ברוחו לחסידות הרבה יותר מאשר לדרך החינוך של ה'מתנגדים' (אגב כינוי שנבחר על ידם ולא על ידי אחרים) שמדגישה את ההצטיינות האישית. וקיצרתי רק מפני שבעיני הדברים כה פשוטים ומובנים מאליהם.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי דרומי » ד' פברואר 27, 2019 12:02 pm

בענינים כמו אלו יש הרבה מקום להפוך הסברות ובלשון העם: 'הפוך על הפוך'.

מצד אחד, ברור שהחסידות חינכה להתבטלות מוחלטת כלפי הרצון העליון, מתוך נכונות לוותר אפילו על זכויות רוחניות. מצד שני, ברור גם שהחסידות היא זו ששמה דגש על הקשר האישי של האדם עם קיום המצוות, שלא יקיים אותם כאנוס על פי הדיבור אלא כמעורב אישית בענין ועד כדי צער על מקרה שבו הפסדתי מצוה, גם אם זה לא היה באשמתי וכו' וכו'. לדוגמא: הטענה של אלו שלא הקריבו פסח במועדו 'למה נגרע', לכאורה יותר מתאימה לתפיסה החסידית, ודוקא מי שאינו חסיד יכול לתהות ולשאול - הרי הקב"ה לא רוצה שתקיימו את הפסח, אז למה אתם מתחכמים יותר מהקב"ה? תשלימו עם המצב ותמשיכו הלאה!

אלא שבאמת גם שיטת אלו שאינם חסידים אינה עשויה מעור אחד, כידוע.

יש סיפור מעניין שמסופר על הרש"ב מליובאוויטש והגר"ח מבריסק, שכידוע פעלו ביחד בעניני הכלל ופעם רצו מאוד לפעול איזה ענין ולא עלה בידם. לאחר מכן ראה הגר"ח את הרש"ב כשהוא בצער, ושאלו: מה יש להצטער? אנחנו עשינו את המוטל עלינו ככל יכולתנו, ומעתה אין הדברים תלויים אלא בהקב"ה! השיב לו הרש"ב: נכון, אנחנו עשינו מה שיכולנו, אבל יש לי צער מהענין עצמו - שלא בא לידי גמר.

המעניין במיוחד הוא שב'לקוטי שיחות' יש שיחה ארוכה בנידון זה, ואם כי הדברים לא מפורשים בה הרי מה שעולה שם הוא שמצד עיקרון ה'השגחה פרטית' לעומקו הרי שדוקא דברי הגר"ח הם הנכונים למסקנה הסופית... ואכמ"ל.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 27, 2019 4:43 pm

תודה לכולכם.

אולי שייך גם לכאן.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' פברואר 27, 2019 6:57 pm

עושה חדשות כתב:תודה לכולכם.

אולי שייך גם לכאן.

המובא שם מוזר מאוד, ונראה לי שאינו נוגע לעיננו אלא לעניני הציונות הדתית. וק"ל.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' פברואר 28, 2019 1:35 am

ראיתי הוכחה של אחד מגדולי המשגיחים בדור האחרון זצ"ל,
הנה, התורה מעמידה את מדרגתו של אברהם כ'עמוד החסד', ולא מצינו את עיקר טובו וחסדו בתורה [למעט רמיזה של דרש - ויטע אש"ל].
אולם כאשר התורה כן מתארת את חסדו של אברהם אבינו, זהו בפרשת וארא, ושם אברהם שואף וטורח ו... לא עושה חסד לכאורה, היות והמלאכים לא היו צריכים כלל ועיקר את מאכליו, וכל מה שאכלו זהו בשביל שלא לשנות מפני המנהג, דהלא עיקר מאכלם של שרפי ומעלה זהו דברים רוחניים ולא גשמיים.
ואם כן תימה רבתא היא, כאשר מעמידים את תיאור מידת החסד של אברהם, בד בבד שהוא לכאו' לא עשה כל חסד.
אלא! דהתורה לימדה אותנו כאן שעיקר מידת החסד היא "אהבת חסד", כשיש לאדם את השאיפה להיטיב עם זולתו ולראות בטובתו ובמילוי חסרונו, ובזה השלים את נפשו במידת החסד.
זהו הלימוד הגדול שלמדנו מפרשת וירא, כאשר אברהם אבינו שאף והשתוקק בכיסופים רוחניים להיטיב עם בריותיו של הקב"ה יתברך [כאשר חשב כן], ובזה העמידה לנו התורה את עניין החסד, השאיפה להיטיב, וזה עצמו מתקן את האדם שהוא הופך להיות אדם שמיטיב.
ליתר דיוק, אין מידת החסד תוכנה השלמה של חסרון הזולת, אלא שהגומל חסד יהיה אדם טוב ומיטיב.
וממילא, כאשר התמלא חסרונו של העני ע"י אדם אחר, אומר החזו"א אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי, היות ובפועל התמלא חסרון השני, ומנגד, האדם שרצה לגמול חסד, גמל עם נפשו את מידת ההטבה והחסד, ובזה השלים את עצמו. דחסד עיקרו 'אהבת חסד'.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' נובמבר 15, 2019 9:21 am

העמק דבר בראשית פרק ט פסוק כג
ויקח שם ויפת. כבר פרש"י בשם חז"ל שהתאמץ שם במצוה יותר מיפת, אמנם לא נתבאר סיבת ההתאמצות היתירה ובמה ניכרת ההתאמצות, אבל נראה דלכן לקחו שניהם, משום דלא היה אפשר לכסותו בכבוד אם לא שיעשו שניהם, ואם היה אפשר לעשות ביחיד לא היו עושים שניהם אלא שם לבדו, ולא משום שהרגשו של שם היה חזק יותר, אלא משום דשם היה הרגשו משום מצוה, והכלל במצוה שטוב לעסוק בעצמו יותר מבשלוחו, משא"כ יפת שהרגשו היה מצד שכל אנושי, שלא יהיה האב מוטל בבזיון, על כן אין שום שכל אנושי נותן לעשות בעצמו, ומה לנו אם ע"י עצמו או ע"י אחר, והיינו דכתיב ויקח שם, ולא כתיב ויקחו שם ויפת, אלא מתחלה נסה שם בעצמו ליקח אולי יוכל לכסות, וכאשר ראה שלא יהא נעשה יפה הצטרף יפת ג"כ.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אחת היא לי אם קיבל זה ממני או מזולתי

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' נובמבר 19, 2019 10:53 pm

ועוד מתורתו של הנצי"ב, מצו"ב.
הסכמת הנציב לאהבת חסד.pdf
(746.3 KiB) הורד 230 פעמים


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: הרואה ו־ 161 אורחים