שמעתי סיפור שמקורו כפי שאמר לי "אגדה תימנית עתיקה", זכור לי כד הוינא טליא ששמעתי את הסיפור הזה ואגלה כאן שאינני תימני...
והסיפור הוא כך:
רחל, בתו של כלבא שבוע, רצה לישא את עקיבא, הרועה העני. אמרה לו: "אם תלך ללמוד תורה - אנשא לך !"
אמר עקיבא : "מתבייש אני. מה יאמרו בשוק ? תראו תראו, העקיבא הזה בן ארבעים שנה ולומד אלף-בית עם תינוקות של בית רבן ?! את מבינה ? לא, לא אוכל ללמוד עוד. אני כבר זקן"
מה עשתה רחל ? - לקחה חמור, מרחה בוץ על גבו, טמנה בבוץ גרעיני חיטה והשקתה אותם. נבטו הגרעינים של החיטה והחלו צומחים. יום יום יצאו היא ועקיבא אל השוק עם החמור.
ביום הראשון צחקו כל האנשים בקול גדול: "ראו ! חמור ירוק ! ראו ! חמור ירוק !". גם ביום השני התקהלו כולם מסביב לחמור. ביום השלישי עוד התבוננו בו מרחוק - אבל כבר לא צעקו.
וביום הרביעי - חדלו לשים לב אליו.
אמרה רחל לעקיבא: "רואה אתה ? אנשים מתרגלים לכל - ומהר".
"צדקת ממני" - אמר עקיבא והלך ללמוד אלף בית עם הילדים הקטנים. הוא נעשה לחכם גדול
בתורה והכל בזכות רחל.
האם זהו אגדה תימנית עתיקה או שיש לזה מקור יהודי?