שייף נפיק כתב:עד כמה שאין דרך אכילה בשומשום לבדו לא אכפ"ל מבריה. נזכר בריה לגבי בורא נפשות?
בן ראובן כתב:דומני שהשאלה היתה לגבי מי שאוכל רק את השומשום (לאחר שמישהו אחר אכל את הבייגלאך, או אכלם בעצמו זמן רב קודם לכן), לא מי שאוכל את השומשום הנשאר לאחר שאכל את הבייגלאך (שבזה עסקו רוב המתדיינים).
כדכד כתב:שייף נפיק כתב:עד כמה שאין דרך אכילה בשומשום לבדו לא אכפ"ל מבריה. נזכר בריה לגבי בורא נפשות?
לא זכור לי שנזכר אבל מסברה למה לא?
עזריאל ברגר כתב:בן ראובן כתב:דומני שהשאלה היתה לגבי מי שאוכל רק את השומשום (לאחר שמישהו אחר אכל את הבייגלאך, או אכלם בעצמו זמן רב קודם לכן), לא מי שאוכל את השומשום הנשאר לאחר שאכל את הבייגלאך (שבזה עסקו רוב המתדיינים).
הוא ודאי יברך אדמה. למה לא?
ו
יושב ירושלים כתב:כדכד כתב:שייף נפיק כתב:עד כמה שאין דרך אכילה בשומשום לבדו לא אכפ"ל מבריה. נזכר בריה לגבי בורא נפשות?
לא זכור לי שנזכר אבל מסברה למה לא?
כי חיוב ברכת 'בורא נפשות' בעצמו [לא על ביצים ובשר] הוא מח' אמוראים, ורב אשי אמר על עצמו ש'זימנא דכי מדכרנא' היה מברך.
חגי פאהן כתב:אכן זו מחלוקת גדולה האם לאחר שהעיקר נגמר מברכים על הטפל. הבנתי הדלה מסתדרת עם האומרים שלא לברך, משום שהמשנה אמרה "ופוטר את הטפלה", משמע שפוטר לגמרי כאילו בירך גם עליה..
עזריאל ברגר כתב:מה שמעורבים שם פירורי דגן - צ"ע.
וזה שאינו דרך אכילתו - לא גרע מהכוסס את החיטה שמברך אדמה.
כדכד כתב:אבל מי אמר שבחיטה זו לא הדרך לאכול כך?
ואם תאמר שלא אז מה ההבדל בין חיטה לדוגמאות שהבאתי ואז נראה למי דומה
כל דבר שאדם אוכל שלא כדרכו מקרי כסיסה.
כדכד כתב:יושב ירושלים כתב:כדכד כתב:שייף נפיק כתב:עד כמה שאין דרך אכילה בשומשום לבדו לא אכפ"ל מבריה. נזכר בריה לגבי בורא נפשות?
לא זכור לי שנזכר אבל מסברה למה לא?
כי חיוב ברכת 'בורא נפשות' בעצמו [לא על ביצים ובשר] הוא מח' אמוראים, ורב אשי אמר על עצמו ש'זימנא דכי מדכרנא' היה מברך.
רב אשי אמר את על מים אבל מה זה נוגע לענין. אחרי שנפסק שצריך לברך השאלה היא אם ברייה משמעותית או לא ולא משנה לאיזה ענין
אבל ברכה אחרונה שוה בכולם בורא נפשות רבות. בסוף פרק כיצד מברכין (מד:) אמר רב יצחק בר אבדימי משום רבינו על הביעא ועל מיני קופרא בתחלה מברך שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות אבל ירקא לא ורב יצחק אמר אפילו ירקא אבל מיא לא ורב פפא אמר אפילו מיא אמר רב אשי אנא זמנא דכי מדכרנא עבידנא ככולהו וכתבו התוספות (ד"ה עבידנא) וכן אנו נוהגים כרב אשי דמברכין בתר מיא ובתר ירקא בורא נפשות רבות וכן הוא דעת כל הפוסקים:
יושב סתר כתב:אגב הדיון, שמעתי הערה יפה - האוכל ביגל'ה אחד נכנס לשאלה של בריה על השומשום...
[בשו"ע נפסק להימנע מאכילת בריה כיוון שמספקא לן אם חייב ברכה אחרונה או לא.]
איש לוי כתב:לכאו' היה נראה שאינו מברך כלל, והם טפילים לעיקר אכילתו שאכל את הבייגאלך. ודוגמא לדבר האוכל מים שבישלו בהם ירקות, (מרק) שכל שבירך על הירקות בפה"א שוב אינו מברך על המים אפי' באופן שנשארו לו רק מים בצלחת ללא ירקות כלל, כיון שהם טפילים לירקות שאכל. וכמש"כ המשנ"ב בסי' ר"ה ס"ק י"ג. והוכיח כן המשנ"ב בסי' ר"ב ס"ק נ"ד ובעשה"צ שם אות ס"ו. דאע"ג שהראשונים פליגי ארא"ה בביאור הסוגי' דמי סילקא, מ"מ לעיקר דינו הם כן מסכימים, והרא"ה שם מיירי להדיא אפילו באופן שאכל את מי הסילקא בפנ"ע אחר שכבר גמר את אכילת הסילקא. וכמש"כ תלמידו הריטב"א שם ובהלכותיו. וא"כ מאי שנא שומשום הנשאר אחר אכילת הביגלאך.
כדכד כתב:איש לוי כתב:לכאו' היה נראה שאינו מברך כלל, והם טפילים לעיקר אכילתו שאכל את הבייגאלך. ודוגמא לדבר האוכל מים שבישלו בהם ירקות, (מרק) שכל שבירך על הירקות בפה"א שוב אינו מברך על המים אפי' באופן שנשארו לו רק מים בצלחת ללא ירקות כלל, כיון שהם טפילים לירקות שאכל. וכמש"כ המשנ"ב בסי' ר"ה ס"ק י"ג. והוכיח כן המשנ"ב בסי' ר"ב ס"ק נ"ד ובעשה"צ שם אות ס"ו. דאע"ג שהראשונים פליגי ארא"ה בביאור הסוגי' דמי סילקא, מ"מ לעיקר דינו הם כן מסכימים, והרא"ה שם מיירי להדיא אפילו באופן שאכל את מי הסילקא בפנ"ע אחר שכבר גמר את אכילת הסילקא. וכמש"כ תלמידו הריטב"א שם ובהלכותיו. וא"כ מאי שנא שומשום הנשאר אחר אכילת הביגלאך.כדכד כתב:הרב בן ראובן העיר לעיל שמדובר בכגון שאכל רק את גרגרי השומשום. האם גם בזה אומר כת"ר שנפטרים בברכה על הבייגלאך שלא אכל? לא ברור מהיכ"ת שיפטר, טפל נפטר, במה הוא טפל, וכי בגלל שהיה דבוק על הבייגלאך, שוב יפטר כל ימי חלדו??? גם האוכל רק מיא דסילקא בלבד מברך שהכל לדעת הרא"ה.כדכד כתב:מלבד זאת הראיה ממיא דסילקא צ"ע לדעתי כי שם המים שבישלו בהם הסלק מקבלים מהסלק את טעמו ובדין הוא שיברכו עליהם כברכת הסלק וכאן גרגרי השומשום עומדים כשלעצמם ורק נאפו עם הבייגלאך
כדכד כתב:אז מה יברכו על גרגרי השומשום כשאוכלם בפני עצמם?
כדכד כתב:עזריאל ברגר כתב:בן ראובן כתב:דומני שהשאלה היתה לגבי מי שאוכל רק את השומשום (לאחר שמישהו אחר אכל את הבייגלאך, או אכלם בעצמו זמן רב קודם לכן), לא מי שאוכל את השומשום הנשאר לאחר שאכל את הבייגלאך (שבזה עסקו רוב המתדיינים).
הוא ודאי יברך אדמה. למה לא?
ו
אני חושב שהרב בן ראובן צודק .הרב השואל פירט את צדדי הספק בשאלתו הראשונה, שאולי יברך שהכל כי אין דרך לאכול כך ואולי אדמה ואני הוספתי צ שיברך במ"מ מדין כל שיש בו כי נדבק שיורים מהבייגלאך
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 109 אורחים