הודעהעל ידי רב טקסט » ד' מרץ 13, 2019 1:07 pm
דין זה של השמטה נאמר בשני אופנים, (עי' מגילה יח:)
1. השמיט בה הסופר אותיות או פסוקים, עד חציה.
2. היו בה אותיות מטושטשות.
פשטות הדברים הוא שהכותב שהשמיט לא הניח מקום לכתוב אותן פסוקים אלא השמיטן בטעות, ולא נעשה שם פרשה.
מאידך היכא שיש אותיותמטושטשותשאין רשומן ניכר, יש לעיין אם זה מייצר פרשה. ואם ננקוט שזה נידון כפרשה צריך לומר דמיירי שלא היו הרבה אותיותמטושטשות ביחד בענין שאין רשומן ניכר.
וזה לפי הפוסקים הפוסלים גם דיעבד כשעשה פרשה פתוחה, או שינה בצורת הפרשיות. עי"ש במ"א שהביא ממהר"ם מינץ שהקיך דיעבד.