יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
גל גל
הודעות: 81
הצטרף: ד' יוני 27, 2018 9:13 pm

יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי גל גל » א' מרץ 10, 2019 8:25 am

בס''ד

פרשת ויקרא: האם מותר לשתות יין שנגע בו מחלל שבת?

פתיחה

בפרשת השבוע פותחת התורה בפירוט הקורבנות השונים: קרבן עולה הבא מן הצאן, הבקר והעוף. מנחות הבאות מהסולת, ונאפות בתנור, במחבת ובמרחשת, ושלמים הבאים מבקר, כבשים ועיזים. מה הטעם בהקרבת הקורבנות? נאמרו מספר סיבות בראשונים:

א. הרמב''ם במורה נבוכים (ג, לב) טען, שהאידיאל הוא לעבוד את הקב''ה לא באמצעות קרבנות. הסיבה שהקב''ה בכל זאת ציווה להקריב קרבנות היא, שבעבר כל עובדי העבודה זרה היו מקריבים קרבנות לאלהים שלהם, ואם היו אומרים לבני ישראל לעבוד את הקב''ה בצורה שונה, הם לא היה מקבלים את הדרך הזאת. לכן הקב''ה ציווה שיקריבו קרבנות, כי עדיף שיעבדו אותו מאשר את האלילים, אבל לא בגלל שמדובר בדבר טוב כשלעצמו (וכך מופיע במדרש רבה בא טו, יח), ובלשונו:

''והיה המנהג המפורסם בעולם להקריב בעלי חיים בהיכלות אשר היו מעמידים בהם הצלמים להשתחוות לפניהם... ולא גזרה חכמתו שיצוונו להניח מיני העבודות ההם כולם ולבטלם, כי אז היה מה שלא יעלה בלב לקבלו, כפי טבע האדם שהוא נוטה תמיד למורגל, והיה דומה כאילו יבוא נביא בזמננו ויאמר, ה' ציווה אתכם שלא תתפללו אליו ולא תצומו ולא תבקשו תשועתו בעת צרה... ומפני זה השאיר ה' מיני העבודות ההם והעתיקם מהיותם לעניינים דמיוניים, וציוונו לעשותן לו יתברך.''

ב. הרמב''ן (ויקרא א, ט) חלק על דברי הרמב''ם בתקיפות, וכתב שדבריו דברי הבאי (שטות). טענתו המרכזית היא, שמהתורה משמע שיש משמעות חיובית להקרבת הקורבנות (ריח ניחוח לה'), ולא רק כדי להוציא מידי העבודה זרה. כמו כן הוא מוסיף, שמצאנו שהקריבו קרבנות לקב''ה עוד לפני שהייתה עבודה זרה (קין והבל, נח), כך שאי אפשר לטעון שמטרת הקרבן היא, להוציא מידי העבודה זרה.

הרמב''ן מביא שני טעמים משלו להקרבת הקרבנות: א. כאשר האדם יראה מה קורה לקרבן, הוא יחשוב שבעיקרון היו אמורים לעשות לו את זה, ויחזור בתשובה (הסבר זה מתאים רק לחלק מהקרבנות). ב. טעם נוסף על דרך הסוד, שהרמב''ן לא מפרט מה הוא.

האם כל אחד יכול להקריב קרבן? הגמרא במסכת חולין (ה ע''א) לומדת מהמילה 'מכם' בפרשתנו (ב, א), שיהודי שמחלל שבת בפרהסיא לא יכול להקריב קרבנות. בעקבות כך נעסוק השבוע בדינו של המחלל שבת בפרהסיא, ובדיני תינוק שנשבה.

1. אוכל נבילות לתיאבון

הגמרא במסכת עבודה זרה (כו ע''א) מחלקת את סוגי החוטאים לשלוש, כאשר על שניים אין מחלוקת לגבי מעמדם, ועל השלישי יש:

א. כולם מודים, שיהודי שעובד עבודה זרה נחשב כגוי ממש, לא מחזירים לו אבידה, הוא לא מצטרף למניין ובמידה והוא נוגע ביין הוא פוסל אותו כמו יין נסך. ב. הגדרה נוספת שאין בה מחלוקת היא, שכולם מודים שיהודי שאוכל נבילות לתיאבון נחשב יהודי לכל דבר. מה הכוונה אוכל נבילות לתיאבון? הכוונה ליהודי שחוטא בגלל שהיצר מנצח אותו, ולא בגלל שהוא לא מאמין בתורה ובמצוות.

ג. נחלקו האמוראים מה דינו של אוכל נבילות להכעיס: הדעה הראשונה סוברת, שרק מי שעובד עבודה זרה ממש נחשב גוי, אבל מי שאוכל נבילות בכוונה כדי להכעיס את הקב''ה ושומרי המצוות נחשב כמו אוכל נבילות לתיאבון. הדעה השניה סוברת, שגם מי שאוכל נבילות להכעיס נחשב עובד עבודה זרה, וכך נפסק להלכה ברמב''ם (רוצח ד, י), שכתב בעקבות הגמרא שצריך להורגם:

''המינים והם עובדי עבודה זרה מישראל, או העושה עבירות להכעיס אפילו אכל נבילה או לבש שעטנז להכעיס הרי זה מין, והאפיקורסים שכופרים בתורה מצווה להרגן, אם יש בידו כח להרגן בסייף בפרהסיא הורג, ואם לאו יבוא עליהן בעלילות עד שיסבב הריגתן. כיצד? ראה אחד מהן שנפל לבאר והסולם בבאר, מסלק הסולם וכיוצא בדברים אלו.''

נראה שרוב הדתיים שעזבו את הדת בזמנינו, לא עזבו בגלל טעמים אידאולוגיים, אלא בגלל עצלנות ורפיון (וכמובן שיש מקרים חריגים). משום כך צריך להתייחס אליהם כאוכלי נבילות לתיאבון: הם יצטרפו למניין, במידה והם יגעו ביין הם לא יפסלו אותו בשתייה וצריך להחזיר להם אבידה. מה דינם של חילונים מלידה בזמנינו? לשם כך יש להיכנס לסוגיית תינוק שנשבה.

2. תינוק שנשבה

הגמרא במסכת שבת (סח ע''ב) מביאה שלוש סיטואציות של חוטא בשגגה: א. אדם ששכח שהיום שבת, ועשה הרבה מלאכות שחייבים עליהם חטאת, חייב רק קרבן חטאת אחד. ב. אדם שידע שהיום שבת ושכח איזה מלאכות אסורות, חייב קרבן על כל מלאכה ומלאכה שהוא עשה. ג. אדם שגדל בין הגויים ולא ידע שהוא יהודי וחטא, במקרה כזה פסקו ר' יוחנן וריש לקיש שהוא פטור מלהביא קרבנות, מכיוון שהוא אנוס ואנוס פטור מקרבן, או במילים אחרות הוא 'תינוק שנשבה'.

עד מתי הוא נחשב יהודי שנשבה? נחלקו בכך הראשונים:

א. דעת הרמב''ן (ב''מ עא ע''ב ד''ה ועוד), שהוא נחשב יהודי שנשבה כל עוד הוא סובר שהוא גוי. ברגע שהוא מגלה שהוא יהודי ובכל זאת בוחר שלא לחזור ליהדות, הוא כבר לא נחשב תינוק שנשבה אלא חוטא, והוא יתחייב קרבן על כל חטא וחטא שהוא עובר בשגגה, כדבריו פסק גם הנימוקי יוסף (שם מב ע''ב ד''ה וכיוון).

ב. הרמב''ם (ממרים ג, א - ג) חלק על שיטתם. הוא סבר, שגם אם הוא גילה שהוא יהודי וראה איך יהודים מתנהגים, עדיין הוא נחשב תינוק שנשבה, מכיוון שחינכו אותו בדרך מסויימת, וקשה לצפות ממנו שהוא יחזור בתשובה בגלל שהוא ראה יהודים, ובלשונו:

''מי שאינו מודה בתורה הרי זה בכלל האפיקורוסים ומיתתו בכל אדם... במה דברים אמורים באיש שכפר בתורה במחשבתו והלך אחר דעתו הקלה ואחר שרירות לבו וכופר בתורה, אבל בני התועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם הרי הם כתינוק שנשבה ביניהם שהרי הוא כאנוס, ואף על פי ששמע אחר כך שהוא יהודי וראה היהודים ודתם, הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם, לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמושכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה.''

תינוק שנשבה בזמנינו

כיצד להתייחס לחילוני בזמנינו? נחלקו בכך האחרונים:

א. הרדב''ז (ממרים ג, ג) טען, שדברי הרמב''ם שבני הכופרים נחשבים תינוקות שנשבו נאמרו רק בזמנו, שלא הייתה אפשרות אמיתית להכיר את הדת, אבל בזמן הזה שמנסים להחזיר אותם בתשובה, והם בכל זאת מסרבים לחזור בתשובה ומזלזלים בדת, דינם כגויים ולא כתינוקות שנשבו.

בעקבות הרדב''ז טענו לא מעט פוסקים להלכה, שכך גם דינם של החילונים בזמנינו, ובמידה והם נוגעים ביין הם הופכים אותו ליין נסך, אסור לצרפם למניין ועוד. כך פסקו להלכה האגרות משה (אג''מ אבה''ע ד, נט), הרב שטרן (בצל החכמה ה, עח), הרב זילברשטיין בשם הרב אלישיב (עלינו לשבח, במדבר), וכן נקט הגרש''ז אויערבך (ב, ד) להחמיר ביחס ליין שנגע בו מחלל שבת (מכל מקום נראה שכולם מודים, שבמידה והוא מצוי בסכנה צריך להצילו וגם לחלל עליו שבת).

ב. אמנם מסתבר שלא כך, ורוב החילונים בזמנינו נחשבים תינוקות שנשבו. הסיבה לכך היא, שבעבר (קודם תקופת הנאורות שהתרחשה לפני כמאתיים שנה) העולם כולו היה דתי יותר, כך שבמידה ויהודי לא שמר מצוות, בדרך כלל זה היה בדרך כלל בגלל אידיאולוגיה אנטי דתית ומתוך התרסה, לכן הוא נחשב מומר . היום החברה היא חילונית, ויהודי שלא שומר מצוות לא בהכרח עושה את זה כדי להתריס, אלא כי כולם מתנהגים סביבו בצורה כזאת, והוא לא רואה במעשיו דבר חריג (ואדרבה, הוא מגדיר את עצמו כיהודי).

משום כך נראה, לרוב החילונים בזמנינו יש דין של תינוק שנשבה, וכך משמע מדבריו של הרב מרדכי אליהו (קיצור שו''ע עמ' 700) וכן פסקו להלכה הרב יעקב אריאל (אוהלה של תורה או''ח מו, ז), הרב מלמד (תפילה ב, ח) ועוד. כך פסק להלכה גם החזון אי''ש (הל' שחיטה סי' א) אם כי מטעם אחר כפי שהביא הרב עובדיה שפסק כמותו (יביע אומר יו''ד ח, כא):

''ויש להוסיף שבדורנו רבים מאלו הנקראים חילוניים הם כתינוק שנשבה בין הגוים... וכן כתב החזון איש שאין זה אלא בזמן שהשגחת ה' יתברך הייתה גלויה בזמן שהיו הנסים מצויים, ומשתמשים בבת קול, וצדיקי הדור היו מונהגים בהשגחה פרטית הנראית לעין כל, אבל בזמן שההנהגה היא בהסתר פנים, אין במעשה הזה (= של הרחקת הרשעה) גדרת הפרצה אלא הוספת הפרצה, שיהיה זה בעיניהם כמעשה השחתה ואלימות חס וחלילה, לכן עלינו להחזירם למוטב בעבותות אהבה.''

צמצום האיסור

למרות שכפי שראינו, יש מספר פוסקים שהחמירו בדינם של החילונים בזמן הזה, נראה שיש מצבים שעוד רבים מהפוסקים יודו, שעובר העבירה אינו נחשב מומר שיפסול את היין במגעו, ואפשר לצרפו למניין:

1. רק מי שמחלל שבת (או חוטא בשאר עבירות) בפרהסיא נחשב מומר לדבר עבירה. בפני כמה בני אדם הוא צריך לחטוא, כדי שזה ייחשב בפרהסיא? הגמרא במסכת סנהדרין (עד ע''ב) מביאה את דברי רבי יוחנן שפוסק, שצריך לחטוא בפני עשרה בני אדם. נחלקו האחרונים, האם הוא צריך לחלל שבת דווקא בפני אנשים שומרי מצוות, או שמספיק אפילו מחללי שבת אחרים:

א. דעת רבי עקיבא איגר (יו''ד רסד ד''ה ובההיא), שדווקא אם הוא מחלל שבת בפני שומרי שבת, הוא נחשב מחלל שבת בפרהסיא. הסברא לכך ברורה, כל הטעם שמחלל שבת בפרהסיא נידון כגוי הוא, שלא אכפת לו כבר מהדת והוא כפר בהכל. במידה והוא מתבייש לחלל שבת בפני שומרי מצוות, מוכח שהוא לא כופר לגמרי.

ב. האגרות משה (או''ח א, כג) טען אחרת, לשיטתו אפילו אם הוא מחלל בפני עשרה שאינם שומרים שבת, עדיין הוא נחשב מומר. הראיה שלו היא מכך, שהפסוק שלמדים ממנו שצריך עשרה אנשים בשביל שדבר ייחשב בפרהסיא, ולכן צריך למסור את הנפש על קידוש ה', הוא מעדת המרגלים, וכפי שאומרת הגמרא במסכת ערכין (טו ע''א), המרגלים כפרו בקב''ה. אם כן, כמו שצריך למסור את הנפש בפני עשרה מומרים, כך אדם שמחלל שבת בפרהסיא בפני עשרה מומרים נחשב מומר.

אמנם כפי שציין הרב אשר וייס ההשוואה לא כל כך ברורה. הסיבה שבחילול ה' גם בפני עשרה מומרים זה נחשב בפרהסיא היא, שאחרי הכל שמו של הקב''ה מתבזה, וזה לא משנה בפני איזה יהודי זה נעשה. לעומת זאת בחילול שבת השאלה היא, האם אותו מחלל שבת מתבייש לחלל שבת, וכאשר הוא מחלל שבת בפני מומרים זה לא מעיד שהוא לא מתבייש לחלל שבת.

2. הגמרא בעירובין (סט ע''א) מביאה סיפור, על אדם שהוציא משא לרשות הרבים בשבת. כאשר הוא ראה את ר' יהודה הנשיא הוא החביא מהר את החפץ, כדי שר' יהודה לא יראה אותו מחלל שבת. הגמרא כותבת, שבגלל שהוא התבייש מר' יהודה, אז הוא נחשב כיהודי לעניין עירוב חצרות. מתוך מימרא זו למדו החיי אדם (עה, כו), האליה רבה (שפה) והמשנה ברורה (שם ס''ק ו), שמי שמתבייש לחלל שבת בפני אדם גדול, לא נחשב מומר לדבר עבירה, ובלשון המשנה ברורה:

''ואם מתבייש לעשות זה (= לחלל שבת) בפני אדם גדול, אף שעושה דבר זה בפני כמה אנשים, גם זה לצנעה יחשב.''

3. הקלה משמעותית נוספת, מופיעה בשו''ת בניין ציון (החדשות סי' כג). רש''י במסכת חולין (ה ע''א) כתב, שמחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי, משום שהוא כופר בבריאת העולם על ידי הקב''ה. בעבר מי שפרק עול, פרק עול לגמרי וכפר בקב''ה ובתורה. אבל בזמנינו, אמנם הרבה מהחילונים חוטאים בשבת ועוברים על מלאכות דאורייתא ודרבנן, אבל הם לא כופרים במעשה בראשית. הם מאמינים בקב''ה, יעשו קידוש בשבת וילכו לבית הכנסת (ולו ביום כיפור). כך שקשה להגדיר אותם כמומרים, ובלשונו:

''אבל לפושעי ישראל שבזמנינו לא ידענא מה אדון בהם, אחר שבעוונות הרבים פשתה הבהרת לרוב, עד שברובם חלול שבת נעשה כהיתר... ויש בהם שמתפללים תפילת שבת ומקדשים קידוש היום ואחר כך מחללים שבת במלאכות דאורייתא ודרבנן, והרי מחלל שבת נחשב כמומר בלבד מפני שהכופר בשבת כופר בבריאה ובבורא, וזה מודה על ידי תפילה וקידוש.''

מוזמנים להגיב, מצורף גם כקובץ וורד, הרבה יותר נעים לקריאה...
קבצים מצורפים
1. ויקרא - מחלל שבת.docx
(29.95 KiB) הורד 23 פעמים

ברוך00
הודעות: 29
הצטרף: ש' אפריל 04, 2015 10:43 pm

Re: פרשת ויקרא - יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי ברוך00 » א' מרץ 10, 2019 1:54 pm

מצ"ב מתוך העלון וישמע משה של הרב משה פריד
קבצים מצורפים
וישמע משה.pdf
(456.1 KiB) הורד 26 פעמים

עקביה
הודעות: 2497
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: פרשת ויקרא - יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי עקביה » א' מרץ 10, 2019 5:42 pm

יישר כח הרב גל גל!

האם נכון יהיה לומר שהיחס לחילוני, כלפי עשיית יין נסך, שנוי במחלוקת בין הפוסקים החרדים לפוסקים הדתיים?
(והאם ידוע שהחזו"א פסק הלכה למעשה כמו הפוסקים הדתיים?)

יואל שילה
הודעות: 423
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: פרשת ויקרא - יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי יואל שילה » א' מרץ 10, 2019 10:48 pm

במהלך הדברים הוזכר שה"ה לגבי צירוף למנין, וזה בפשטות לא נכון
הרמב"ם בתשובה מבאר שכל מי שלא מאמין בדבר לא מצטרף אליו, לגבי צירוף למנין, וה"ה צ"ל לגבי עירוב.
כך שלא צריך להיות מומר כדי שלא להצטרף למנין ושלא יוכלו לזכות לו עירוב [ודברי החזו"א בזה שאפשר לזכות לתינוקות שנשבו - מנוגדים לדברי הרמב"ם], ולא רבים יודעים - אבל גם לא מתאבלים על מי שלא בכלל ישיבת ישראל, וכהן אסור ליטמא לו!
ועוד מושג שלכאורה לא בא בשימוש הנכון - תינוק שנשבה הוא רק פטור מקרבנות, שכל שגגותיו נחשבות כאחת כי אין ידיעה מפסיקה ביניהן, אך אין זו קולא כלל וכלל לגביו.

גל גל
הודעות: 81
הצטרף: ד' יוני 27, 2018 9:13 pm

Re: פרשת ויקרא - יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי גל גל » ב' מרץ 11, 2019 8:21 am

עקביה כתב:יישר כח הרב גל גל!

האם נכון יהיה לומר שהיחס לחילוני, כלפי עשיית יין נסך, שנוי במחלוקת בין הפוסקים החרדים לפוסקים הדתיים?
(והאם ידוע שהחזו"א פסק הלכה למעשה כמו הפוסקים הדתיים?)


בהחלט אפשר לעשות חלוקה כזאת... אמנם חזון איש גם פסק כמו הדתיים, אבל גם הוא חריג ביחס לשאר הפוסקים החרדים, וגם הנימוק שלו קצת שונה (הרב קוק אמר דבר דומה לחזון איש).

אני לא הבנתי בכלל את הנימוק של החזון איש, וכי בזמן הרמב''ם ההשגחה הייתה על גדולי הדור? באיזה שלב בכלל בהיסטוריה הדבר הזה קיים (אולי בזמן בית המקדש)? אף אחד במהלך הדורות לא הזכיר את הנימוק שלו

יעקב כץ
הודעות: 26
הצטרף: ב' מרץ 27, 2017 3:18 pm

Re: פרשת ויקרא - יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי יעקב כץ » ב' מרץ 11, 2019 10:43 am

מדוע לא נאמר שחילונים בזמננו יש להם דין של אוכל נבילות לתאבון,
אלא אם נאמר שלגבי איסור שבת כמדומני שיש לזה דין של ע"ז, וע"כ אף לתאבון יש להם דין מומר?
האם צודק אני??

גל גל
הודעות: 81
הצטרף: ד' יוני 27, 2018 9:13 pm

Re: פרשת ויקרא - יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי גל גל » ג' מרץ 12, 2019 8:20 am

אוכל נבילות לתיאבון, זה רק אדם שיודע מה האמת, והוא חוטא בגלל התאוות שלו. החילוני הממוצע חושב שאתה הזוי, ושהדת שלך שווה לדת של היפנים.

עזריאל ברגר
הודעות: 4709
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: פרשת ויקרא - יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מרץ 12, 2019 3:11 pm

אוכל נבילות לתיאבון, זה רק אדם שיודע מה האמת, והוא חוטא בגלל התאוות שלו. החילוני הממוצע חושב שאתה הזוי, ושהדת שלך שווה לדת של היפנים.[/quote]
רוב ככל עם ישראל מקיים מצוות מסוימות (מילה, חנוכה, מצה) ואינו סובר חלילה שאנחנו הזויים.

יעקב כץ
הודעות: 26
הצטרף: ב' מרץ 27, 2017 3:18 pm

Re: פרשת ויקרא - יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי יעקב כץ » ג' מרץ 12, 2019 7:40 pm

הסיבה היא כאמור שהם מחללים שבת בפרהסיא ועל כן אין להם את ה'פרוטקציה' של אוכל נבילות לתאבון, ולכן יש לדון להתיר מחמת צדדים אחרים, כגון שאיןצזה פרהסיא, וכגון שנחשבים תינוקות שנשבו.

גל גל
הודעות: 81
הצטרף: ד' יוני 27, 2018 9:13 pm

Re: פרשת ויקרא - יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי גל גל » ד' מרץ 13, 2019 8:11 am

עזריאל ברגר כתב:
גל גל כתב:
יעקב כץ כתב:מדוע לא נאמר שחילונים בזמננו יש להם דין של אוכל נבילות לתאבון,
אלא אם נאמר שלגבי איסור שבת כמדומני שיש לזה דין של ע"ז, וע"כ אף לתאבון יש להם דין מומר?
האם צודק אני??
אוכל נבילות לתיאבון, זה רק אדם שיודע מה האמת, והוא חוטא בגלל התאוות שלו. החילוני הממוצע חושב שאתה הזוי, ושהדת שלך שווה לדת של היפנים.
רוב ככל עם ישראל מקיים מצוות מסוימות (מילה, חנוכה, מצה) ואינו סובר חלילה שאנחנו הזויים.

לכן המאמר מחולק לשלוש, יש את החוטאים לתיאבון (חלק א'), תינוקות שנשבו (חלק ב'), וכאלה שמקיימים חלק מהמצוות (חלק ג'). מה שאמרתי מתייחס לחלק השני, בעוד שאתה דיברת על החלק השלישי...

עקביה
הודעות: 2497
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: פרשת ויקרא - יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי עקביה » ד' מרץ 13, 2019 8:47 am

גל גל כתב:וכן נקט הגרש''ז אויערבך (ב, ד) להחמיר ביחס ליין שנגע בו מחלל שבת

היכן נמצאים דבריו? ככל שמצאה ידי במנחת שלמה זה לא.

גל גל כתב:הקלה משמעותית נוספת, מופיעה בשו''ת בניין ציון (החדשות סי' כג). רש''י במסכת חולין (ה ע''א) כתב, שמחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי, משום שהוא כופר בבריאת העולם על ידי הקב''ה. בעבר מי שפרק עול, פרק עול לגמרי וכפר בקב''ה ובתורה. אבל בזמנינו, אמנם הרבה מהחילונים חוטאים בשבת ועוברים על מלאכות דאורייתא ודרבנן, אבל הם לא כופרים במעשה בראשית. הם מאמינים בקב''ה, יעשו קידוש בשבת וילכו לבית הכנסת (ולו ביום כיפור). כך שקשה להגדיר אותם כמומרים, ובלשונו:

[i]''אבל לפושעי ישראל שבזמנינו לא ידענא מה אדון בהם, אחר שבעוונות הרבים פשתה הבהרת לרוב, עד שברובם חלול שבת נעשה כהיתר... ויש בהם שמתפללים תפילת שבת ומקדשים קידוש היום ואחר כך מחללים שבת במלאכות דאורייתא ודרבנן, והרי מחלל שבת נחשב כמומר בלבד מפני שהכופר בשבת כופר בבריאה ובבורא, וזה מודה על ידי תפילה וקידוש.''

למען האמת ק"ק לומר שזו הקלה נוספת, שכן בשו"ת בצל החכמה, המצוין לעיל, מביא את דברי הבנין ציון וטוען שדבריו אינם נוגעים למחללי שבת שבזמנינו. יעוי"ש.
(לענ"ד יש מקום לבעל דין לחלוק על מאי דפשיטא ליה לשו"ת בצה"ח).

עקביה
הודעות: 2497
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: פרשת ויקרא - יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי עקביה » ד' מרץ 13, 2019 10:05 am

יואל שילה כתב:במהלך הדברים הוזכר שה"ה לגבי צירוף למנין, וזה בפשטות לא נכון
הרמב"ם בתשובה מבאר שכל מי שלא מאמין בדבר לא מצטרף אליו, לגבי צירוף למנין, וה"ה צ"ל לגבי עירוב.
כך שלא צריך להיות מומר כדי שלא להצטרף למנין ושלא יוכלו לזכות לו עירוב [ודברי החזו"א בזה שאפשר לזכות לתינוקות שנשבו - מנוגדים לדברי הרמב"ם], ולא רבים יודעים - אבל גם לא מתאבלים על מי שלא בכלל ישיבת ישראל, וכהן אסור ליטמא לו!
ועוד מושג שלכאורה לא בא בשימוש הנכון - תינוק שנשבה הוא רק פטור מקרבנות, שכל שגגותיו נחשבות כאחת כי אין ידיעה מפסיקה ביניהן, אך אין זו קולא כלל וכלל לגביו.

היכן נמצאת תשובת הרמב"ם?

בפשטות, אדם שמסכים לעזור להשלים מנין והוא גם אומר את נוסח התפילה, יש בו איזו אמונה ואולי כן מצטרף.

לגבי אבלות, כוונתך כנראה לרמב"ם (אבל א י), אבל זה בדיוק הנדון על חילונים שבימינו, האם הם כאלה או לא.
לא משמע שהרמב"ם יחיל דברים אלה על "בני הקראים" (ממרים ג ג), וכך הם לכאורה חילונים דידן.
ואגב, הרמב"ם שם מזכיר את המושג "תינוק שנשבה" במשמעות של קולא.

עקביה
הודעות: 2497
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: פרשת ויקרא - יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי עקביה » ד' מרץ 13, 2019 11:22 am

גל גל כתב:אני לא הבנתי בכלל את הנימוק של החזון איש, וכי בזמן הרמב''ם ההשגחה הייתה על גדולי הדור? באיזה שלב בכלל בהיסטוריה הדבר הזה קיים (אולי בזמן בית המקדש)? אף אחד במהלך הדורות לא הזכיר את הנימוק שלו

החזו"א אמר את זה על "מורידין ולא מעלין", לא על יין נסך.
לא בטוח שכוונת החזו"א להפקיע תקופות קדומות, שאין החילוניות מצויה בהן, מדין מורידין ולא מעלין. יתכן שאמר כך רק כדי להוציא את תקופתנו, בה קיימת חילוניות, וממילא אין שום תיקון בהורדה.

עזריאל ברגר
הודעות: 4709
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מרץ 13, 2019 11:30 am

אכן יש לשים לב לכך שהגדרת יהודי כ"מחלל שבת בפרהסיא" יש לה כמה השלכות הלכתיות, כגון:
א. מורידין ולא מעלין.
ב. איסור חילול שבת להצלתו (דומה להנ"ל, אבל לאו דווקא).
ג. יין נסך, בישול עכו"ם וכו'.
ד. צירוף למנין.
ה. עירוב (שיש בו גם צד קולא לשיטת הרמב"ם).

ונראה שחלק מהפוסקים חילקו בין ההשלכות השונות, והגדירו אנשים רבים כמומרים לגבי יין, אבל לא לגבי חילול שבת להצלתם, ועד"ז בשאר ענינים.

יואל שילה
הודעות: 423
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: פרשת ויקרא - יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי יואל שילה » ד' מרץ 13, 2019 6:56 pm

עקביה כתב:
יואל שילה כתב:במהלך הדברים הוזכר שה"ה לגבי צירוף למנין, וזה בפשטות לא נכון
הרמב"ם בתשובה מבאר שכל מי שלא מאמין בדבר לא מצטרף אליו, לגבי צירוף למנין, וה"ה צ"ל לגבי עירוב.
כך שלא צריך להיות מומר כדי שלא להצטרף למנין ושלא יוכלו לזכות לו עירוב [ודברי החזו"א בזה שאפשר לזכות לתינוקות שנשבו - מנוגדים לדברי הרמב"ם], ולא רבים יודעים - אבל גם לא מתאבלים על מי שלא בכלל ישיבת ישראל, וכהן אסור ליטמא לו!
ועוד מושג שלכאורה לא בא בשימוש הנכון - תינוק שנשבה הוא רק פטור מקרבנות, שכל שגגותיו נחשבות כאחת כי אין ידיעה מפסיקה ביניהן, אך אין זו קולא כלל וכלל לגביו.

היכן נמצאת תשובת הרמב"ם?

בפשטות, אדם שמסכים לעזור להשלים מנין והוא גם אומר את נוסח התפילה, יש בו איזו אמונה ואולי כן מצטרף.

לגבי אבלות, כוונתך כנראה לרמב"ם (אבל א י), אבל זה בדיוק הנדון על חילונים שבימינו, האם הם כאלה או לא.
לא משמע שהרמב"ם יחיל דברים אלה על "בני הקראים" (ממרים ג ג), וכך הם לכאורה חילונים דידן.
ואגב, הרמב"ם שם מזכיר את המושג "תינוק שנשבה" במשמעות של קולא.

כתב חכ"א:
הרמב"ם בתשובה (סי' רס"ה) נקט שאפילו מי שאינו נחשב כמשומד לכל התורה כולה אסור לצרפו לדבר שאינו מאמין בו - דנשאל שם בענין כַּת הקראים אם אפשר לצרפם למנין והשיב: "אסור להשלים בהם מנין לא עשרה ולא שלשה משום שאינם מודים בחיוב זה, והעיקר בזה אומרם בעירוב 'או ביד מי שאינו מודה בעירוב אינו עירוב' [הכונה לַמשנה בפרק ג': "השולח עירובו ביד חש"ו או ביד מי שאינו מודה בעירוב - אינו עירוב"], וכל דבר שמאמינים בחיובו ובחלותו רשאים אנו להצטרף אליהם בו, וכל מה שאין מאמינים בחיובו ובחלותו אסורים שיצטרפו בו, וידוע שאינם מאמינים בחיוב הקדושה ולא בחיוב הזימון ואינם משגיחים במנין עשרה ולא במנין שלשה, ומאחר שאינם מודים בחוקים אלו אסור לעשות זאת עמהם ולהשלים המנין בהם, אחרת סומכין בדבר על מי שאינו מאמין בו", והדבר פשוט יותר מביעתא בכותחא שאם אסור לצרף את הקראים למנין כ"ש שאסור לצרף את מי שמשומד לכל התורה כולה שאינו מאמין במצוות כלל, ואע"פ שמצאנו תשובה לרש"י "שהמשומד הרי הוא כישראל לכל דבריו שנאמר חָטָא יִשְׂרָאֵל - אע"פ שחטא ישראל הוא, ואין לנו לחלקו מדת ישראל אלא שאינו נאמן באיסורין הואיל ונחשד עליהן ויינו יין נסך הואיל וחשוד לעבודה זרה", ולפי זה אין להחשיבו כגוי לענין צירופו למנין - מ"מ אין לנו ראיה שרש"י יחלוק על מה דנקט הרמב"ם שאסור לצרף למנין את מי שאינו מודה בזה.
דבריך על מי שמסכים לעזור להשלים מנין, מזכיר לי את מה ששמעתי השבוע מהרב ירט בכנס למפקחי עירובין, שסיפר על אחת שנתפסה מעשנת בשבת בלובי של הבניין, אבל המשכיר שלה אמר שעל הצ'קים היא כותבת בס"ד, נו באמת. וכי החברה במוצב בצה"ל לא יעזרו לחייל חבר שצריך מנין לקדיש - מדין עזרה לחבר ולא מדין אמונה בבורא המחייבת לשמירת מצוות מינימלית?
הרמב"ם שהזכרת כתב 'כל הפורשין מדרכי צבור והם האנשים שפרקו עול המצות מעל צוארן ואין נכללין בכלל ישראל בעשיית המצות ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות אלא הרי הן כבני חורין לעצמן [כשאר האומות] וכן האפיקורוסין [והמומרים] והמוסרין כל אלו אין מתאבלין עליהן, אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשין לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים שהרי אבדו שונאיו של הקדוש ברוך הוא, ועליהם הכתוב אומר הלא משנאיך ה' אשנא' הלואי שהחילונים דידן היו רק בכלל 'אין נכללין בכלל ישראל בעשיית המצות ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות', עד שזה יקרה - אין חיוב להתאבל עליהם [ולא אמרתי שצריך להיות שוטה ולהפגין את זה בפני כולם, אלא מותר לדעת שלא חייבים שלא ללמוד ושלא לרחוץ במים חמים בימי השבעה].

עקביה
הודעות: 2497
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי עקביה » ד' מרץ 13, 2019 7:30 pm

ייש"כ על תשובת הרמב"ם.

לגבי הרמב"ם בהל' אבל, כמדומני שיש הבדל גדול מאד בין מי שנוהג כפי שמתאר הרמב"ם בזמן הרמב"ם, לבין חילונים בזה"ז.

יואל שילה
הודעות: 423
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי יואל שילה » ד' מרץ 13, 2019 10:00 pm

כמובן שיש הבדל, אך לשני הכיוונים.
האפיקורסים של פעם היו בעלי קיום מצוות די גדול בהשוואה לחילוני היום, ומאידך הם התרחקו בעוד חילוני היום לא התרחקו כי אין לאן להתרחק כשאין לך מאומה בפנים.
לומר על חילוני שהוא 'בכלל ישראל בעשיית המצות ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות' - זה מופרך.
שוחחתי פעם עם פוסק אחד זצ"ל שאמר להתאבל על חילוני, ואמרתי לו את הרמב"ם הזה (שזה גם שו"ע), ואמר לי 'אתם לא יודעים בכלל מה עשתה השואה לאנשים', ובמחיל מכבודו לא הבנתי את ההקשר.
בשלמא חילוני כמו בגין, שהיה מכבד ומעריך, אבל חילוני כמו קרובת משפחתי שמלה את ילדיה רק מפני הסנקציות של אבא שלה, והנכד שלה כבר לא מהול - איך אפשר להכניס אותה בכלל ישראל?

סגי נהור
הודעות: 3104
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' מרץ 13, 2019 10:06 pm

יואל שילה כתב:שוחחתי פעם עם פוסק אחד זצ"ל שאמר להתאבל על חילוני, ואמרתי לו את הרמב"ם הזה... איך אפשר להכניס אותה בכלל ישראל?

איש איש ותפקידו. זה מתאמץ להכניס יהודי בכלל ישראל, וזה מתאמץ להוציאו מכלל ישראל.

עקביה
הודעות: 2497
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי עקביה » ה' מרץ 14, 2019 8:13 am

יואל שילה כתב:כמובן שיש הבדל, אך לשני הכיוונים.
האפיקורסים של פעם היו בעלי קיום מצוות די גדול בהשוואה לחילוני היום, ומאידך הם התרחקו בעוד חילוני היום לא התרחקו כי אין לאן להתרחק כשאין לך מאומה בפנים.
לומר על חילוני שהוא 'בכלל ישראל בעשיית המצות ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות' - זה מופרך.
שוחחתי פעם עם פוסק אחד זצ"ל שאמר להתאבל על חילוני, ואמרתי לו את הרמב"ם הזה (שזה גם שו"ע), ואמר לי 'אתם לא יודעים בכלל מה עשתה השואה לאנשים', ובמחיל מכבודו לא הבנתי את ההקשר.
בשלמא חילוני כמו בגין, שהיה מכבד ומעריך, אבל חילוני כמו קרובת משפחתי שמלה את ילדיה רק מפני הסנקציות של אבא שלה, והנכד שלה כבר לא מהול - איך אפשר להכניס אותה בכלל ישראל?

לטובת הדיון אצטט את דברי הרמב"ם במלואם:

רמב"ם הלכות אבל פרק א הלכה י
כל הפורשין מדרכי צבור והם האנשים שפרקו עול המצות מעל צוארן ואין נכללין בכלל ישראל בעשיית המצות ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות אלא הרי הן כבני חורין לעצמן [כשאר האומות] וכן האפיקורוסין [והמומרים] והמוסרין כל אלו אין מתאבלין עליהן, אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשין לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים שהרי אבדו שונאיו של הקדוש ברוך הוא, ועליהם הכתוב אומר הלא משנאיך ה' אשנא.

כעת נחזי אנן, הרמב"ם צובע את התמונה בשחור ולבן - כל אלה שלא מתאבלים עליהם, כאשר הם מתים, אוכלים ושותים ושמחים שהרי אבדו שונאיו של הקב"ה.

מעתה, האם על סתם אדם, שנולד חילוני חי כחילוני ומת חילוני, נוכל לומר "אבד שונאו של הקב"ה"? הבט ימין ושמאל וראה, אלה שונאיו של הקב"ה? מן הסתם מעטים מהם כן, אבל מעטים בלבד.

נו, אז אם יש לנו בן אדם שמצד אחד אינו בכלל ישראל בעשיית המצות ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות, ומאידך בשום פנים ואופן אינו שונאו של הקב"ה, היכן נמקם אותו וכיצד נתייחס אליו לאחר מותו?

את הדברים דלהלן אינני כותב בתורת ודאי אלא בתורת שמא, אף שאני מצדד שהם נכונים.

די ברור שהרמב"ם כותב לפי המציאות הנראית לעיניו בימיו, כשחילונות אינה קיימת, וממילא מי שאינו בכלל ישראל בעשיית המצות ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות, הוא מי שבעט בעם ישראל ושונא את העם ואת אלוקיו.

בימינו זה כמובן לא ככה, וממילא יש מקום לומר שמי שרואה את עצמו חלק מעם ישראל הוא אכן חלק מהעם, לפחות לעניין אבילות (וזה לא נוגע לעניןן עירוב וצירוף למנין, שם קובעת האמונה בפועל כפי שהבאת מתשובת הרמב"ם).

עד כאן דיברתי על מי שנולד חילוני.
מי שבעצמו עזב את הדת זה סיפור אחר, אבל כמו הנולד חילוני, מי שאנו יכולים להבין את עזיבתו את הדת, מפני שעבר את השואה, אפשר בהחלט להבין שא"א להסתכל עליו כשונאו של הקב"ה והוא עדיין חלק מעם ישראל.

יואל שילה
הודעות: 423
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי יואל שילה » ה' מרץ 14, 2019 8:20 pm

לא הבנתי את התשובה הפלורליסטית
התורה קובעת עונשי מיתה על חלק מהעבירות, ומלקות כרת או מיתה בידי שמים על אחרים.
מי שעובר הוא שונאו של מקום.
נכון שיאמר לזכותו שהוא בור, אבל מי שחי במדינת ישראל איננו בכלל יליד אפריקאי שלא שמע על דת ישראל, אלא שמע ולא אכפת לו.
מסכן, כן, אוהבו של מקום - ממש לא.
אותה אחת שכתבתי עליה - היא מאלו שאיסור אשת איש קל בעיניה, אוכלת בכל ימות השנה, עבדה במשך תקופה מסויימת עבודה זרה כפשוטו והפסיקה לא כי הפכה למאמינה אלא רק כי עברה את הגיל, שלא לדבר על שאר כריתויות, וברור שאין שום טעם להתאבל עליה.

סגי נהור
הודעות: 3104
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' מרץ 14, 2019 8:38 pm

כואב מאוד על נשמה יהודית שנמצאת במצב כזה, ואם אין מצליחים להשפיע עליה ולקרבה ודאי יש להתאבל ולהצטער בכפל כפליים.

כתבת לי הודעה פרטית אך לא הצלחתי להשיב לך (אינך מקבל הודעות פרטיות). בהודעתי הקודמת לא התכוונתי לעקוץ, אלא להביע עמדה שמתנגדת לגישה שהצעת ורואה בה גישה פסולה. כתבתי בקצרה ובחדות, כדי שלא להכנס לדיון בנושא (שכבר התקיים בעבר כמה פעמים) ומאידך לא להשאיר את הדברים שבעיני אסור לאמרם בלא תשובה.

בברכה המשולשת
הודעות: 9836
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' מרץ 14, 2019 9:10 pm

ויעויין בהרחבה בשו"ת פרחי כהונה (לגאון רבי מסעוד הכהן) יו"ד סימן א' (לעניין שחיטה)

עקביה
הודעות: 2497
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי עקביה » ו' מרץ 15, 2019 12:27 am

יואל שילה כתב:לא הבנתי את התשובה הפלורליסטית
התורה קובעת עונשי מיתה על חלק מהעבירות, ומלקות כרת או מיתה בידי שמים על אחרים.
מי שעובר הוא שונאו של מקום.
נכון שיאמר לזכותו שהוא בור, אבל מי שחי במדינת ישראל איננו בכלל יליד אפריקאי שלא שמע על דת ישראל, אלא שמע ולא אכפת לו.
מסכן, כן, אוהבו של מקום - ממש לא.
אותה אחת שכתבתי עליה - היא מאלו שאיסור אשת איש קל בעיניה, אוכלת בכל ימות השנה, עבדה במשך תקופה מסויימת עבודה זרה כפשוטו והפסיקה לא כי הפכה למאמינה אלא רק כי עברה את הגיל, שלא לדבר על שאר כריתויות, וברור שאין שום טעם להתאבל עליה.

אני לא מבין מה לא מובן.
מי ששייך ליהדות שהכיר הרמב"ם ועובר על אותן עבירות אפשר לומר במקרים מסוימים שהוא שונאו של מקום, לא על חילוני בן זמנינו, שמעולם לא ראה את עצמו מחויב לתורה. מה לא ברור כאן?

למה העובדה שהוא שמע על דת ישראל אמורה לגרום לכך שיהיה אכפת לו ממנה?

מי אמר שהוא "אוהבו של מקום"? כדי לא להתאבל על מישהו צריך שהוא יהיה שונאו של מקום. לא די בכך שאינו אוהבו של מקום.

אותה אחת שכתבת עליה, אולי היא כן שייכת לשונאיו של מקום.

לבי במערב
הודעות: 797
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' מרץ 15, 2019 2:04 pm

עקביה כתב:
יואל שילה כתב:אותה אחת שכתבתי עליה - היא מאלו שאיסור אשת איש קל בעיניה, אוכלת בכל ימות השנה, עבדה במשך תקופה מסויימת עבודה זרה כפשוטו והפסיקה לא כי הפכה למאמינה אלא רק כי עברה את הגיל, שלא לדבר על שאר כריתויות, וברור שאין שום טעם להתאבל עליה.

אותה אחת שכתבת עליה, אולי היא כן שייכת לשונאיו של מקום.

להשלמת הידע בלבד - רוב ככל אותם שאינם שותומ"צ לע"ע (המכונים בלשון העם 'חילוניים'), נכללים ברשימת הגדרות זו.
אא"כ היתה כוונת כת"ר על זו:
יואל שילה כתב: . . קרובת משפחתי שמלה את ילדיה רק מפני הסנקציות של אבא שלה, והנכד שלה כבר לא מהול . .

[יתכן שהאשה המדוברת אחת היא, אבל בין הפעולות הנ"ל לזו האחרונה - המרחק הוא כממזרח למערב].
לכאו' יש מקום לדון אף באחרונה להכניסה בכלל ישראל, היות שאי-מילת ילדי' לא נבע (בדוקא) משנאת הקב"ה, התורה וישראל - כ"א מתוך אי-הכרות עם תורת ודת ישראל, ושכנועה (תוך 'שטיפת מח') ב'תורת' 'זכויות' האדם והבהמה [והגדרתם, בלשון הכתוב (הושע יג, ב), היא: זובחי אדם עגלים ישקון]. הנ"ל נכתב שלא מהכרות עם המקרה הפרטי לפרטיו, אלא כהתייחסות כללית לדומים לו.

בתבונה
הודעות: 882
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי בתבונה » ו' מרץ 15, 2019 5:41 pm

בס"ד
ראה כאן נא לתקן
viewtopic.php?f=17&t=44472&p=525366#p526614

גל גל כתב:בס''ד

פרשת ויקרא: האם מותר לשתות יין שנגע בו מחלל שבת?

פתיחה

בפרשת השבוע פותחת התורה בפירוט הקורבנות השונים: קרבן עולה הבא מן הצאן, הבקר והעוף. מנחות הבאות מהסולת, ונאפות בתנור, במחבת ובמרחשת, ושלמים הבאים מבקר, כבשים ועיזים. מה הטעם בהקרבת הקורבנות? נאמרו מספר סיבות בראשונים:

א. הרמב''ם במורה נבוכים (ג, לב) טען, שהאידיאל הוא לעבוד את הקב''ה לא באמצעות קרבנות. הסיבה שהקב''ה בכל זאת ציווה להקריב קרבנות היא, שבעבר כל עובדי העבודה זרה היו מקריבים קרבנות לאלהים שלהם, ואם היו אומרים לבני ישראל לעבוד את הקב''ה בצורה שונה, הם לא היה מקבלים את הדרך הזאת. לכן הקב''ה ציווה שיקריבו קרבנות, כי עדיף שיעבדו אותו מאשר את האלילים, אבל לא בגלל שמדובר בדבר טוב כשלעצמו (וכך מופיע במדרש רבה בא טו, יח), ובלשונו:

''והיה המנהג המפורסם בעולם להקריב בעלי חיים בהיכלות אשר היו מעמידים בהם הצלמים להשתחוות לפניהם... ולא גזרה חכמתו שיצוונו להניח מיני העבודות ההם כולם ולבטלם, כי אז היה מה שלא יעלה בלב לקבלו, כפי טבע האדם שהוא נוטה תמיד למורגל, והיה דומה כאילו יבוא נביא בזמננו ויאמר, ה' ציווה אתכם שלא תתפללו אליו ולא תצומו ולא תבקשו תשועתו בעת צרה... ומפני זה השאיר ה' מיני העבודות ההם והעתיקם מהיותם לעניינים דמיוניים, וציוונו לעשותן לו יתברך.''


1. אמנם יש מדרש רבה קשור אבל במקום אחר לא בשמות בא ט"ו יח
אלא ב-ויקרא רבה (וילנא) פרשת אחרי מות פרשה כב
תני רבי ישמעאל לפי שהיו ישראל אסורין בבשר תאוה במדבר לפיכך הזהירן הכתוב שיהו מביאין קרבנותיהן לכהן והכהן שוחט ומקבל אף על פי שהבעלים יושבים ומחשבים כל היום אין הכל הולך אלא לאחר השוחט ומה ת"ל שתי שחיטות אשר ישחט ב' פעמים תני בשם ר' יודן שני דקדוקי שחיטה הן רוב שנים בבהמה ורוב אחד בעוף. ח רבי פנחס בשם רבי לוי אמר משל לבן מלך שגס לבו עליו והיה למד לאכול בשר נבילות וטריפות אמר המלך זה יהיה תדיר על שולחני ומעצמו הוא נדור (גדור) כך לפי שהיו ישראל להוטים אחר עבודת כוכבים במצרים והיו מביאים קרבניהם לשעירים דכתיב (ויקרא יז) ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים ואין שעירים אלו אלא שדים שנאמר (דברים לב) ויזבחו לשדים ואין שדים אלו אלא שעירים שנא' (ישעיה יג) ושעירים ירקדו שם והיו מקריבין קרבניהם באיסור במה ופורעניות באות עליהם אמר הקדוש ברוך הוא יהיו מקריבין לפני בכל עת קרבנותיהן באהל מועד והן נפרשים מעבודת כוכבים והם ניצולים הה"ד איש איש מבית ישראל וגו'.
ופשטות כוונת המדרש שאיסור בשר תאווה במדבר והדין שכל שחיטה היא רק לגבוה היה כדי להפרישם מעבודה זרה, ולכן נאמר במדרש "יהיה תדיר על שולחני" וכן יהיו מקריבין לפני בכל עת קרבנותיהן באהל מועד.
2. רמב"ם הלכות מעילה פרק ח הלכה ח
אמרו חכמים חוקים חקתי לך ואין לך רשות להרהר בהן, ויצרו של אדם נוקפו בהן ואומות העולם משיבין עליהן כגון איסור בשר חזיר ובשר בחלב ועגלה ערופה ופרה אדומה ושעיר המשתלח, וכמה היה דוד המלך מצטער מן המינים ומן העכו"ם שהיו משיבין על החקים, וכל זמן שהיו רודפין אותו בתשובות השקר שעורכין לפי קוצר דעת האדם היה מוסיף דביקות בתורה, שנאמר טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצור פקודיך, ונאמר שם בענין כל מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני, וכל הקרבנות כולן מכלל החוקים הן, אמרו חכמים שבשביל עבודת הקרבנות העולם עומד, שבעשיית החוקים והמשפטים זוכין הישרים לחיי העולם הבא, והקדימה תורה ציווי על החוקים, שנאמר ושמרתם את חקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם.
3. זה לא רק הרמב"ן שחלק אלא מרבית הראשונים והאחרונים תמהו על דברי המורהעד שכתב היעבץ שמחבר המורה נבוכים לדעתו לא היה הרמב"ם, (הם לא חלקו על המדרש).
4. במקום ה... שמביא גלגל הרמב"ם כותב 6 מילים אבל תהיה עבודתכם מחשבה מבלתי מעשה,
" והיה דומה אז כאלו יבא נביא בזמננו זה שיקרא לעבודת השם ויאמר השם צוה אתכם שלא תתפללו אליו ולא תצומו ולא תבקשו תשועתו בעת צרה, אבל תהיה עבודתכם מחשבה מבלתי מעשה, ומפני זה השאיר השם מיני העבודות ההם והעתיקם מהיותם לנבראים ולעניינים דמיוניים שאין אמתות להם לשמו ית', וצונו לעשותן לו ית'"
וכוונת הרמב"ם היא שכל המצוות המעשיות כולל תפילה תפילין מזוזה הכל למטרת האמונה שאין עוד מלבדו "מחשבה בלי מעשה" וכן בהמשך דברי המורה שם שזו מטרת התפילה וגם תפילין מזוזה וציצית.
ואשוב אל כונתי ואומר כי כאשר היה זה המין מן העבודה רוצה לומר הקרבנות על צד הכונה השניה, והצעקה והתפלה וכיוצא בהן ממעשה העבודות יותר קרובות אל הכונה הראשונה והכרחיות בהגיע אליו, שם בין שני המינים הפרש גדול, והוא שזה המין מן העבודה רוצה לומר הקרבת הקרבנות, אף על פי שהם לשמו יתעלה, לא חייב עלינו כמו שהיה בתחלה, ר"ל שנקריב בכל מקום ובכל זמן, ולא שנעשה היכל באשר יזדמן, ושיקריב מי שיזדמן החפץ ימלא את ידו, אבל נאסר כל זה עלינו והושם בית אחד אל המקום אשר יבחר ה', ואין מקריבין בזולתו, אמר השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה, ולא יהיה כהן אלא זרע המיוחד, כל זה הענין למעט זה המין מן העבודות שלא יהיה ממנו אלא מה שלא גזרה חכמתו להניחו לגמרי, אבל התפלה והתחנה היא מותרת בכל מקום, כל מי שיזדמן, וכן הציצית, והמזוזה, והתפילין, וזולתן מן העבודות הדומות להן,.
5. הנה כתב המו"נ שכמו תפילין ומזוזה ציצית ותפילה שהם מביאים לחיזוק הפנימיות שהיא העיקר, כך גם הקרבנות הם כאלו, ומשמע ברמב"ם שהם גם כמו ציצית ותפילין ותפילה שמחזקים את הפנימיות (ואולי לכן גם הגוים הקריבו), אלא "שזה המין מן העבודה רוצה לומר הקרבת הקרבנות, אף על פי שהם לשמו יתעלה, לא חייב עלינו כמו שהיה בתחלה, ר"ל שנקריב בכל מקום ובכל זמן, ולא שנעשה היכל באשר יזדמן, ושיקריב מי שיזדמן החפץ ימלא את ידו, אבל נאסר כל זה עלינו והושם בית אחד אל המקום אשר יבחר ה', ואין מקריבין בזולתו, אמר השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה" ולכאורה אפשר ליישב את המו"נ שהרי כל דבריו האחרונים הם על איסור הבמות, ובתחילה הרי היו הבמות מותרות, והתר זה גזרה חכמתו כדי להפרישם מע"ז וכעין דברי המדרש. ואחר איסור הבמות הוא דומה לציצית ותפילין שמטרתם היא חיזוק הפנימיות אף ללא ע"ז וכדבריו ביד החזקה.
לגבי מומר יש לציין שמומר לתיאבון מוגדר כלא שביק היתרא ועבד איסורא, ויש נידון באחרונים אם שייך משהו ביניים (גילוי נאות לא קראתי את כל דבריו) .

בתבונה
הודעות: 882
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי בתבונה » ש' מרץ 16, 2019 10:51 pm

גל גל כתב:ב. אמנם מסתבר שלא כך, ורוב החילונים בזמנינו נחשבים תינוקות שנשבו. הסיבה לכך היא, שבעבר (קודם תקופת הנאורות שהתרחשה לפני כמאתיים שנה) העולם כולו היה דתי יותר, כך שבמידה ויהודי לא שמר מצוות, בדרך כלל זה היה בדרך כלל בגלל אידיאולוגיה אנטי דתית ומתוך התרסה, לכן הוא נחשב מומר . היום החברה היא חילונית, ויהודי שלא שומר מצוות לא בהכרח עושה את זה כדי להתריס, אלא כי כולם מתנהגים סביבו בצורה כזאת, והוא לא רואה במעשיו דבר חריג (ואדרבה, הוא מגדיר את עצמו כיהודי).


מדובר בעירוב תחומים בין מומר לתיאבון לאפיקורס לתיאבון, אין מושג של אפיקורס לתיאבון. ואין משמעות אם הוא מגדיר את עצמו יהודי (גם הנוצרים רואים את עצמם המשך של היהודים)
. בנוסף יש לציין שהדין של מומר בדיני אדם לא זהה לדיני שמים, בדיני אדם בעוה"ז יש כללים הלכתיים ויתכן אדם שבדיני אדם נחשב מומר, בדיני שמים יראו שלפי תכונתו ומצבו לא היה אשם בזה כ"כ , וכן יתכן ההיפך, "ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות והוא היודע היאך עורכין הזכיות כנגד העונות" (רמב"ם הל' תשובה פ"ג)
גל גל כתב:[i]''ויש להוסיף שבדורנו רבים מאלו הנקראים חילוניים הם כתינוק שנשבה בין הגוים... וכן כתב החזון איש שאין זה אלא בזמן שהשגחת ה' יתברך הייתה גלויה בזמן שהיו הנסים מצויים, ומשתמשים בבת קול, וצדיקי הדור היו מונהגים בהשגחה פרטית הנראית לעין כל, אבל בזמן שההנהגה היא בהסתר פנים, אין במעשה הזה (= של הרחקת הרשעה) גדרת הפרצה אלא הוספת הפרצה, שיהיה זה בעיניהם כמעשה השחתה ואלימות חס וחלילה, לכן עלינו להחזירם למוטב בעבותות אהבה.''

כאמור החזו"א לא מדבר כלל לגבי דיני מומר, אלא רק כלפי דין מורידים ולא מעלין שהוא רק כשיש בכך תועלת (הרעיון מופיע כבר בראשונים בשיטמ"ק)

עקביה
הודעות: 2497
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי עקביה » א' מרץ 17, 2019 1:36 am

לבי במערב כתב:להשלמת הידע בלבד - רוב ככל אותם שאינם שותומ"צ לע"ע (המכונים בלשון העם 'חילוניים'), נכללים ברשימת הגדרות זו.
אא"כ היתה כוונת כת"ר על זו:
יואל שילה כתב: . . קרובת משפחתי שמלה את ילדיה רק מפני הסנקציות של אבא שלה, והנכד שלה כבר לא מהול . .

[יתכן שהאשה המדוברת אחת היא, אבל בין הפעולות הנ"ל לזו האחרונה - המרחק הוא כממזרח למערב].
לכאו' יש מקום לדון אף באחרונה להכניסה בכלל ישראל, היות שאי-מילת ילדי' לא נבע (בדוקא) משנאת הקב"ה, התורה וישראל - כ"א מתוך אי-הכרות עם תורת ודת ישראל, ושכנועה (תוך 'שטיפת מח') ב'תורת' 'זכויות' האדם והבהמה [והגדרתם, בלשון הכתוב (הושע יג, ב), היא: זובחי אדם עגלים ישקון]. הנ"ל נכתב שלא מהכרות עם המקרה הפרטי לפרטיו, אלא כהתייחסות כללית לדומים לו.

שתי הערות עלו בי למקרא הדברים:
1. מה העניין לכתוב בגופן קטן ולהטריח את הקוראים? אין שם איזה סוד צבאי או משהו דומה.
2. היכן נמצא כבודו שלבו במערב, במזרח הרחוק?

לבי במערב
הודעות: 797
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי לבי במערב » א' מרץ 17, 2019 1:18 pm

עקביה כתב:שתי הערות עלו בי למקרא הדברים:
1. מה העניין לכתוב בגופן קטן ולהטריח את הקוראים? אין שם איזה סוד צבאי או משהו דומה.
2. היכן נמצא כבודו שלבו במערב, במזרח הרחוק?

א. "הענין לכתוב בגופן קטן" הוא מפני שאי"ז שייך ממש להדיון ע"ע באשכול, ולא רציתי להסיט הנושא.
ב. למאי נפק"מ?!

עקביה
הודעות: 2497
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: יין שנגע בו מחלל שבת, ותינוקות שנשבו בזמנינו

הודעהעל ידי עקביה » א' מרץ 17, 2019 1:27 pm

לבי במערב כתב:
עקביה כתב:שתי הערות עלו בי למקרא הדברים:
1. מה העניין לכתוב בגופן קטן ולהטריח את הקוראים? אין שם איזה סוד צבאי או משהו דומה.
2. היכן נמצא כבודו שלבו במערב, במזרח הרחוק?

א. "הענין לכתוב בגופן קטן" הוא מפני שאי"ז שייך ממש להדיון ע"ע באשכול, ולא רציתי להסיט הנושא.
ב. למאי נפק"מ?!

1. את הנושא זה מסיט בכל מקרה, וזה לא אסון כזה גדול. זה רק מטריח. למען האמת ישנם כאן רבים הנוהגים כמוך. אל תראה את זה כמשהו אישי.
2. סתם סקרנות.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 138 אורחים