אודות המלה "גט"

[ר_חיים_הקטן]

שמעתי בימי נעורי שחז"ל המציאו את המלה "גט" מפני שבכל התנ"ך לא מצינו את האותיות ג' וט' זה ליד זה, אלא תמיד מובדלים כאיש ואשה שמובדלים ע"י הגט. מה המקור לדבר זה? (אגב, עשיתי חיפוש בטקסט התנ"ך ואכן לא מצאנו האותיות ג' וט' זה ליד זה).

[דרומי]

ידוע בשם הגר"א

[דרופתקי דאורייתא]

מצאתי אצלי ברשימות ישנות מאד

ובשם הגר"א (בדברי אליהו הובא בפנינים משולחן הגר"א ר"פ ויצא) מובא דמאחר דאותיות ג' ט' לא מתחברות, על כן נקרא גט, שהבעל והאשה לא התחברו, ומתגרשים ע"ש. וכבר כתב כן בקהלת יעקב אלגזי (לשון חכמים אות קסג). ע"ש. והנראה בביאור דבריהם דאותיות ג' ט' הם האותיות הראשונות שלא מתחברות, כי ודאי שיש עוד כמה אותיות שלא מתחברות. ודו"ק. וע"ע בס' אסף המזכיר. ונפש חים פלאג'י (מע' ג אות לז).

[מעט דבש]

עוד הסבר על המילה 'גט':
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=291683#p291683

[שייף נפיק]

בשבת קודש עיינתי באוצר יד החיים (מבוסקא)
ומדבר מזה, וכעת חיפשתי ואינני מוצא. ומראה מקום אני לך.

[בקרו טלה]

בשבת קודש עיינתי באוצר יד החיים (מבוסקא)
ומדבר מזה, וכעת חיפשתי ואינני מוצא. ומראה מקום אני לך.

שם הביא מספר החיים לאחי המהר"ל [והוא קדים טובא (שנ"ג) לקהלת יעקב (תקמ"ו) ולגר"א]

[שייף נפיק]

יפה ויישר כחך!
ומש"כ שם 'ומ"מ 'אם האשה דברנית יכול לגרשה' הוא פלאי ממש!

[בקרו טלה]

שמעתי בימי נעורי שחז"ל המציאו את המלה "גט" מפני שבכל התנ"ך לא מצינו את האותיות ג' וט' זה ליד זה, אלא תמיד מובדלים כאיש ואשה שמובדלים ע"י הגט. מה המקור לדבר זה? .

מענין לענין באותו ענין

רבינו בחיי דברים פרק כד פסוק א
ואם תשכיל בענין הגט הנקרא ספר, תמצא כי חייבה חכמת התורה לגרש האיש את אשתו בספר, לפי שהקב"ה ברא עולמו בעשרים ושתים אותיות מעלה ומטה וזיווג האותיות ושקלן והמירן וצרפן וצר בהן את כל העולם ואת כל היצור ואת כל הדיבור, ואין שקול אלא על ידי זיווג, ועל ידי שקול האותיות שקל הקב"ה את הנבראים כולם, זה ראוי להיותו בן זוגו של זה, וכיצד יהיו הנמצאין כולן זה לעומת זה בין בעליונים בין בתחתונים בין בנפשות בין בגופות, וכמו שדרשו חז"ל (סוטה ב.) בת פלוני לפלוני, ואפילו מעבר לים. וכיון שהיה חיבור הנבראים וזיווגן על ידי אותיות, לכך צותה תורה שיהיה הפרידה באותיות להודיע ולפרסם שעיקר הזיווג והחיבור מימי קדם בבריאת העולם באותיות היה.

[כזית]

לא הבינותי, הרי כל השטרות נקראו גט, כמ"ש הרמב"ם בפיה"מ (גיטין פ"ב מ"ה), וכדאיתא בכתובות (נא:) גט חוב שאין בו אחריות, וכמ"ש הריטב"א (ב"ב קס.) ועוד.

[חגי פאהן]

לא הבינותי, הרי כל השטרות נקראו גט, כמ"ש הרמב"ם בפיה"מ (גיטין פ"ב מ"ה), וכדאיתא בכתובות (נא:) גט חוב שאין בו אחריות, וכמ"ש הריטב"א (ב"ב קס.) ועוד.

אמנם רש"י כותב שם בכתובות "כל שטרות נקראין גט", אבל מלבד מקום זה לא מצינו בש"ס עוד שטרות שנקראין גט מלבד ספר כריתות וגט שחרור עבדים (שגם הוא ניתוק קשר).

ויותר ממה שנכתב לעיל, גם בש"ס לא מצינו אותיות ג' וט' מחוברות מלבד המילה 'גט' עצמה (ואולי זה הובא). ו'אגטין' בסנהדרין צא. ג"כ משמעותו שטר שילוח עיי"ש.

זה ג' לפני ט'. אבל ט' לפני ג' מצאנו פעמים בודדות, ואף פעם הט' לא בשוא, משום שקשה להגותה. יש שורש אחד שמקורו בארמית ונכנס לעברית, שבו יש ט' סמוכה לג', והוא ט.ג.נ. לכן תמיד ישתמשו בו רק בבניינים הכבדים.
לכן הפועל של קַטֵּגוֹר הוא קִטְרֵג, שלכא' היה צ"ל קִטְגֵּר אך הר' קפצה לפני הג', כדי שלא תהיה סמוכה לט'.

[אפרקסתא דעניא]

הגר"ח קנייבסקי שליט"א מצא עוד אותיות שאינן מתחברות בתנ"ך, ולכן הוא ביאר שהשם גט התייחד לשטר גירושי נשים משום הטעם האמור.

מישהו בא לשאול אותו, שמצא שתי אותיות צמודות למרות שמופיעות ברשימת הנפרדות של הגר"ח, אלא שאחת בסוף מילה ואחת בתחילת המילה שאחריה. הגר"ח ענה לו על אתר, כי כזה יש גם באותיות ג"ט - לא תטה משפט גר יתום!

המדהים הוא שזה המופע היחיד בתורה (אולי גם בתנ"ך) של צמידות זו.

[עזריאל ברגר]

כַּאֲרִי שׁוֹאֵג טֹרֵף טָרֶף - יחזקאל כב,כה.

[עזריאל ברגר]

קיבלתי מחבר:

ט-ג יש ששה.
• דברים כד,יז - מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם
• דברים כז,יט - מִשְׁפַּט גֵּר-יָתוֹם
• ש"א יט,כד - וַיִּפְשַׁט גַּם-הוּא
• הושע ז,א - פָּשַׁט גְּדוּד
• איכה ג,לה - מִשְׁפַּט-גָּבֶר
• דניאל יא,כג - בִּמְעַט-גּוֹי

[דרומי]

אגב, לפי הקבלה יש ביאור מפתיע למלה 'גט', שהיא מרמזת לשם מ"ב, שענינו 'גבורה', כידוע.

ואם תשאל הרי המלה 'גט' היא בגימטריא י"ב בלבד, ואיך הגעת למ"ב?

תשובה לדבר: יש לצרף את כל האותיות שמג' ועד ט' -

ג, ד, ה, ו, ז, ח, ט - ואז תקבל את המספר מ"ב.

[ארופאי]

הגר"ח קנייבסקי שליט"א מצא עוד אותיות שאינן מתחברות בתנ"ך, ולכן הוא ביאר שהשם גט התייחד לשטר גירושי נשים משום הטעם האמור.

נדפס בטעמא דקרא פ' תצא:
'כתבו בשם הגר"א ז"ל דלכך נקרא גט משום שאותיות ג"ט לא מצינו סמוכים זה לזה בכל הפסוקים ולכך הוא סימן להרחקה. וצ"ע דגם אותיות ג"ק ז"ט ז"ץ ז"ס ס"ץ לא מצאתי סמוכים בפסוקים [אבל השאר נמצאים או ישר או הפוך]. וי"ל דגט הוא הראשון שאינו סמוך. גם לפי מה שהעתיק דברי הגר"א בס' דברי אליהו מס' גטין א"ש ע"ש'.

[כזית]

לא הבינותי, הרי כל השטרות נקראו גט, כמ"ש הרמב"ם בפיה"מ (גיטין פ"ב מ"ה), וכדאיתא בכתובות (נא:) גט חוב שאין בו אחריות, וכמ"ש הריטב"א (ב"ב קס.) ועוד.

אמנם רש"י כותב שם בכתובות "כל שטרות נקראין גט", אבל מלבד מקום זה לא מצינו בש"ס עוד שטרות שנקראין גט מלבד ספר כריתות וגט שחרור עבדים (שגם הוא ניתוק קשר).

מצאנו בגיטין יא. גיטי ממון, וכן בגיטין סד. ופירש"י שם שאין גט אלא לשון שטר.

[שייף נפיק]

20190410_154047-1.jpg (824.38 KiB) נצפה 5652 פעמים

אמרי פנחס מהרה"ק מקאריץ - מכת"י חדש
עמ' קעו