רעואל המדייני כתב:יתכן שפירצה יתר על עשר אינה מספיקה וכדאי לעשות בשני קרני זוית נגדיות וכדומה.
בלוד אינני רואה עירוב כשר, ואף אם כן אחיסמך עדיין מנותקת כל סביבותיה בהרבה יותר מבית סאתיים, מכדי שיהיה עירוב משייכה.
הגריש"א כבר אמר את סברתו שאם העירוב רוב השנה כשר, זה לא משנה שיש זמן קצר שהוא פסול,
אגב שזה בדיוק מנע מאלו שרצו לחבל בעירוב! ע"מ שיאלצו לעשות פורים ברמות בי"ד..
מי שסומך על העירוב לגבי פורים, יוכל לקרוא גם בבני ברק בט"ו בברכה.
רעואל המדייני כתב:הרב קו ירוק, הנך דורש במעשה מרכבה - ראשי פרקים לחכם ומבין מדעתו.
היות שלא זכיתי להבין, אשמח אם תפרט יותר.
כמדומני שהרב לנדי בספרו טוען שחמת לדרום טבריה, ואילו למגדל אין זיהוי משכנע - הלא כן?
יוצא פוניבז' כתב:באשר לסברת הגריש"א.
כנראה שהגריש"א הבין שיש מנהג קדום בלוד לקרוא ב' ימים וא"א בדורינו לשנותו.
אבל כנראה שהמציאות היתה לא כך. ראשית תחילת הישוב היהודי לאחרונה היה בזמן הגר"ש סלנט, שהורה לקרוא בי"ד בלבד. מי שכתב לקרוא יומים היה הגרימ"ט, ויתכן שכתב כן מדעתו ולא שכך הוא המנהג.
גם אחר ההתיישבות המחודשת, ואפי' אחרי שנת תשכ"ב שניתנה הוראה לקרוא ב' ימים, לא שמענו שהיה המנהג כן, וגם אחרי כל הרעש של הרב אורטנר, דעת הרב הספרדי ורבני חב"ד לקרוא בי"ד בלבד, כשהם טוענים שזה גם המנהג הישן שם (מלבד יחידים שהחמירו).
[מקורות להנ"ל בספרו של זולדן, מי שיכול להעלות מספרו את כל הנידון על לוד, תע"ב].
כך שאין כאן שום מנהג קדום לקרוא ב' ימים, ואם א"א לשנות מנהגים ישנים היה צריך לפסוק בי"ד לבד.
מלבד מה שקשה לכנות את הוראת הגרש"ס כמנהג קדום.
קו ירוק כתב:א"א לומר כך בדברי הגריש"א. הוא לא התעסק עם התחומים הפרקטיים, וקשה היה לו לקבוע הלכה מתוך הסתמכות על דברים שאיננו מכיר, ולכן אמר שישמר המנהג.
אף שבעצם זה לא מנהג, אלא שאז יצרו חומרא לתושבים חדשים שלא ידעו מהי ההלכה, וכיום זה ליצור קולא לתושבים שיודעים מהי המציאות.
וניתן להיווכח ממכתבי המוצי"ם דהיום בחלקם, שגם הם לא מכירים את המציאות הפרקטית.
כרך שחרב לא שייך פה כלל (גם בתל לוד יש ב' משפחות יהודיות כדברי הרב ק"י), מלבד שכבר הוכרע בירושלים בשנים תש"ט - תשכ"ז לא לחוש לשיטות אלו.
לגבי סברת 'כרך שחרב', בירושלים יש כמה צירופים מכח קדושתה שאינה חריבה מהשראת השכינה, ומכח שהר ציון היה ביד ישראל והיו בו עשרה בטלנים, ומכח שכונת מאה שערים שתחילתה שוכנת על סוף ירושלים של זמן בית שני, ומכח המימרא הידועה על תלתא פרסי של ירושלים.
מה שאין כן בלוד שאין בה כלל צירופים אלו.
קו ירוק כתב:הציטוט מדברי הרב אורטנר כפי שהביאם הרב בוקוולד במחברתו 'הימים האלה נזכרים' ולא בדקתי כעת בשו"ת דברי נתן שלו, אך חזקה על חבר..
וכך מספר הרב אורטנר זצ"ל שהשיבו הגריש"א: 'שאף אם אני יכול להשבע דלוד דהיום היא זו שהיתה בימות יהושע בן נון לאור כל הנ"ל, כיון דכבר נהגו פורים בשני הימים, יש להמשיך כך משום המנהג שנהגו'
לא שהגריש"א החזיק שזה כך. ויש גם עדות מאדם נאמן עלי שאמר לו כמפטיר מי אמר שזו לוד.. וזו כוונתו. שהוא איננו מביא את זה בחשבון להלכה. אף שלא חשב שהרב אורטנר מדמיין.
אמנם זה תמוה.
רעואל המדייני כתב:הרב יוצא פוניבז' כתב:כרך שחרב לא שייך פה כלל (גם בתל לוד יש ב' משפחות יהודיות כדברי הרב ק"י), מלבד שכבר הוכרע בירושלים בשנים תש"ט - תשכ"ז לא לחוש לשיטות אלו.
לגבי שתי המשפחות, הלא בבבלי נאמר שכרך שחרב היינו שחרב מעשרה בטלנים, ורבים פירשו על פי זאת את דברי הירושלמי. אם יש מי שחולק על כך - אנא הראינו דבריו.
רעואל המדייני כתב:לגבי ההכרעה בירושלים, הלא כבר כתבתי שהיו שם צדדים נוספים שההכרעה התבססה עליהן:לגבי סברת 'כרך שחרב', בירושלים יש כמה צירופים מכח קדושתה שאינה חריבה מהשראת השכינה, ומכח שהר ציון היה ביד ישראל והיו בו עשרה בטלנים, ומכח שכונת מאה שערים שתחילתה שוכנת על סוף ירושלים של זמן בית שני, ומכח המימרא הידועה על תלתא פרסי של ירושלים.
מה שאין כן בלוד שאין בה כלל צירופים אלו.
רעואל המדייני כתב:הרב יוצא פוניבז' כתב:
כרך שחרב לא שייך פה כלל (גם בתל לוד יש ב' משפחות יהודיות כדברי הרב ק"י), מלבד שכבר הוכרע בירושלים בשנים תש"ט - תשכ"ז לא לחוש לשיטות אלו.
לגבי שתי המשפחות, הלא בבבלי נאמר שכרך שחרב היינו שחרב מעשרה בטלנים, ורבים פירשו על פי זאת את דברי הירושלמי. אם יש מי שחולק על כך - אנא הראינו דבריו.
אתה מערב בין עשרה בטלנים, לחרב לגמרי. לגבי הבבלי של כרך שחרב מעשרה בטלנים כתבו בתוס' דאיירי בעיר גדולה ולא בכרך וכ"פ בשו"ע. הירושלמי מדבר בחרב לגמרי, וגם בזה יש מחלוקת בביאור הירושלמי. ועכ"פ לא שייך כאשר יש יהודים במקום.
רעואל המדייני כתב:לגבי ההכרעה בירושלים, הלא כבר כתבתי שהיו שם צדדים נוספים שההכרעה התבססה עליהן:
לגבי סברת 'כרך שחרב', בירושלים יש כמה צירופים מכח קדושתה שאינה חריבה מהשראת השכינה, ומכח שהר ציון היה ביד ישראל והיו בו עשרה בטלנים, ומכח שכונת מאה שערים שתחילתה שוכנת על סוף ירושלים של זמן בית שני, ומכח המימרא הידועה על תלתא פרסי של ירושלים.
מה שאין כן בלוד שאין בה כלל צירופים אלו.
הצירופים הנ"ל הם קלושים מאד, מה זה קשור לכח הקדושה? גם הר ציון לא היה ידוע בבירור שהוא בתוך השטח המוקף מימות יהושע, וכ"ש מאה שערים וכו'.
[/quote]רעואל המדייני כתב:הרב יוצא פוניבז' כתב:רעואל המדייני כתב:הרב יוצא פוניבז' כתב:
כרך שחרב לא שייך פה כלל (גם בתל לוד יש ב' משפחות יהודיות כדברי הרב ק"י), מלבד שכבר הוכרע בירושלים בשנים תש"ט - תשכ"ז לא לחוש לשיטות אלו.
לגבי שתי המשפחות, הלא בבבלי נאמר שכרך שחרב היינו שחרב מעשרה בטלנים, ורבים פירשו על פי זאת את דברי הירושלמי. אם יש מי שחולק על כך - אנא הראינו דבריו.
אתה מערב בין עשרה בטלנים, לחרב לגמרי. לגבי הבבלי של כרך שחרב מעשרה בטלנים כתבו בתוס' דאיירי בעיר גדולה ולא בכרך וכ"פ בשו"ע. הירושלמי מדבר בחרב לגמרי, וגם בזה יש מחלוקת בביאור הירושלמי. ועכ"פ לא שייך כאשר יש יהודים במקום.
לא אני עירבתי, אלא הרמב"ן והר"ן וכו' שהגדירו את דברי הירושלמי על פי דברי הבבלי. יש לך מי שחולק עליהם?
קו ירוק כתב:כפי המציאות מגדל נוניא מצפון לטבריא וחמת מדרום לטבריא. וצ"ל דטבריה בימיו התפשטה עד נחל רקת, ומגדל התפשטה לדרום העתיקות של היום. ונראה שמ"מ מיל הינו כהשיעור הגדול של החזו"א.
קו ירוק כתב:יישר כח. אני מקבל שהיה מקום לומר שיותר מסתברת הגירסא ללא השאלה על מיל, ויותר מסתבר שהיתה ד' מילין.
כי אף שעיר של עשרות אלפי איש יכלה להתפשט הרבה על החוף, אבל אה"נ קשה להניח שטבריא הגיעה רחוק עד נחל רקת, בפרט שטבריה לא רחוקה מחמת אלא מיל, וחמת מקומה ידוע (וטבריה העתיקה לדרום העיר דהיום).
מאידך, א"א לזוז מהגירסא שלפנינו, שהרי גם ר"ח גורס כך, וכך נקבעה הלכה בישראל שבצק ששהה מיל יישרף, ואילו לדבריך רק בצק ששהה ד' מיל יישרף, והמציאות מורה לא כך. וצ"ל דאף אם יש גירסא שלא שאלו על מיל (ולדעתי היא לא נכונה) אבל בכל מקרה באמת זה מיל.
ולכן י"ל שעיר של עשרות אלפי תושבים באמת השתרעה על נתח נכבד של החוף עד סמוך לטבריה.
(מגדל נינוה גירסא שגויה. כי נוניא זה דגים. וטרייכי זה דגים מלוחים, וזה שמה אצל יוספוס, וגם בקליר בקינות לתשעה באב).
יושב ירושלים כתב:ואף יוספוס בעצמו כותב שהמרחק ממנה לטבריא הוא שלשים ריס [שתואם בדיוק את שיעור ד' מיל!]
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים