מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ חיפוש מקור ◆

חיפושי מקורות וכדומה

משה דוויק

Re: גאון היודע שישים מסכתות

הודעהעל ידי משה דוויק » ב' מרץ 25, 2019 12:52 am

מחולת המחנים כתב:https://seforimblog.com/2010/02/r-shmuel-ashkenazi-equals-60/?print=print

מי הכותב?

משה דוויק

לימוד ר"ן על מסכת נדרים מחיית עמלק

הודעהעל ידי משה דוויק » ב' מרץ 25, 2019 1:03 am

ומסופר שהאב"נ הי' רגיל ללמוד הר"ן על נדרים בפורים ונימוקו עמו שאין דבר יותר ישר בעולם מר"ן על נדרים ואין דבר יותר עקום בעולם מעמלק וממי' א"ש דכשרפו ידיהם מד"ת ואין מיישרים הלב ע"י התורה ומשקרים במדות בא עונש שהעקמימות וכח עמלק יתגבר עליו ,הגרח"ש קויפמן זצ"ל, מה המקור?

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: גאון היודע שישים מסכתות

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ב' מרץ 25, 2019 1:07 am

ר' שמואל אשכנזי - דייטש בעל אלפא ביתא דשמואל תנינא.

משה דוויק

Re: גאון היודע שישים מסכתות

הודעהעל ידי משה דוויק » ב' מרץ 25, 2019 1:11 am

יש"כ,

שבענו מטובך
הודעות: 1001
הצטרף: ה' אפריל 26, 2018 8:36 pm

Re: לימוד ר"ן על מסכת נדרים מחיית עמלק

הודעהעל ידי שבענו מטובך » ב' מרץ 25, 2019 3:01 am

"אין דבר יותר ישר בעולם מר"ן על נדרים" ??

הבטחתי
הודעות: 1034
הצטרף: ג' אוקטובר 16, 2012 2:04 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הבטחתי » ב' מרץ 25, 2019 1:59 pm

מקור שמחשבתו של הקב"ה כמעשה
ייש"כ למסייעים

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' מרץ 25, 2019 2:01 pm

הבטחתי כתב:מקור שמחשבתו של הקב"ה כמעשה
ייש"כ למסייעים

השווה רש"י בראשית טו, יח: לזרעך נתתי את הארץ - אמירתו של הקב"ה כאילו היא עשויה.
[מחשבה אצל הקב"ה אינה הרהורים או התלבטות].

חרסון
הודעות: 1171
הצטרף: ג' פברואר 28, 2017 12:33 am

Re: לימוד ר"ן על מסכת נדרים מחיית עמלק

הודעהעל ידי חרסון » ב' מרץ 25, 2019 2:24 pm

שבענו מטובך כתב:"אין דבר יותר ישר בעולם מר"ן על נדרים" ??

אומרים בשם האבנ"ז שבלימוד נדרים עם ר"ן מקיימים מצוות מחיית עמלק, כי עמלק איז א קרומער ור"ן מיישר את השכל...

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 2515
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ב' מרץ 25, 2019 2:30 pm

בספר כת"י עמ"ס נדרים כת"י של ידיד, הובא במבואו כדלהלן:
לימוד הר"ן הוא ישרות ומבטל עמלק שהוא עקמות
ראה ראיתי בקובץ התורני זרע יעקב חלק כב (שבט תשס"ד, עמוד שנ) שהביא מ"ש בזמירות רמזי דחכמתא (עמוד נג), בשם האבני נזר שאמר, שעל ידי לימוד מסכת נדרים עם פירוש הר"ן מבטלים קליפת עמלק, שעמלק הוא עקמומיות והר"ן הוא ישרות, ובלימוד הר"ן מבטל עקמומיות של עמלק. ועל פי זה מבאר הזמר "כי ה' יאיר נרי", שהשי"ת מאיר לאדם, אימתי "בהלו נרו", היינו על ידי לימוד הר"ן, שבזה יש לו שכל ישר, "עלי ראשי", כאשר לומד עם הרא"ש, אז הוא כלי מוכן לקבל האורות. ע"ש.
דברי הסטייפלר לשואלים כיצד ידע האדם לעמוד על הנקודות המרכזיות בסוגיא
ובספר מדרכי החיים (פרק מו עמוד קס) כתב, כי שאלו לרבינו הגדול רבי יעקב ישראל קנייבסקי, הסטייפלר זצ"ל, בעל הקהילות יעקב, היאך ידע האדם לעמוד על הנקודות המרכזיות בסוגיא, והשיב, למד בפירושי או בחידושי הר"ן ז"ל, מאחר שהוא עומד בדרך כלל על הנקודות המרכזיות בסוגיא. [והשווה למה שהובא על הסטייפלר גופיה בספר חכמי ישראל בילדותם (פרק נט עמוד רכג) כי כבר בהיותו צעיר חידש חידושים אמתיים לאמיתה של תורה בפרט בחידושים על מסכתא דנדרים. ודו"ק].
"נדרים עם פירוש הר"ן" יש בו בהירות הפשט ועיון בחדא מחתא
ובספר מראשית השנה (עמוד תסה) בהערה, הביא מ"ש בספר "משולחנו של רבינו" מאי דמרגלא בפומיה דהגאון רבי אלעזר מנחם שך זצ"ל, בשם הגאון ר' חיים לייב סטאוויסקר זצ"ל, דכאשר לומדים מסכת נדרים עם פירוש הר"ן, מתוך מסכת שנדפסה בש"ס וילנא, לאור נר של חלב, אזי על לימוד שכזה כבר לא מגיע שכר בגן עדן. ופירש הגרא"מ שך, כי "נדרים עם פירוש הר"ן" יש בו בהירות הפשט ועיון בחדא מחתא, מתוך "ש"ס וילנא" שהיה אז חידוש ביופיו ובהירותו, עם "נר של חלב" המפיץ אור חזק ונעים, אזי העונג הוא מושלם וזוכים לגן עדן כבר בעולם הזה.
וכיוצא בזה הובא בספר היא שיחתי ח"ב (עמוד תתל) עדותו של הגאון ר' אליעזר שולביץ זצ"ל, ששמע מפי קדשו של הגאון ר' ישראל סלנטר זצ"ל, שכשאר הוא רוצה קצת עולם הזה הוא לומד מסכת נדרים. ע"ש.
שכר תלמוד תורה הוא על מה שנהנה בלימודו
אולם הדבר ברור דח"ו לאו למימרא דעל ידי זה דהוי "עולם הזה", ויש הנאה מלימוד זה, מפסיד השכר, אלא אדרבא היא גופא סיבה ומעלה לקבלת שכר, וכמ"ש בספר היא שיחתי ח"ב (פרק יב עמוד תתשמג) בשם הגאון ר' מרדכי גיפטר ראש ישיבת טלז קליבלנד, זצ"ל, כי בצעירותו עת למד בישיבת טלז נתלווה לטיול היומי של ראש הישיבה הגרא"י בלוך, שהיה גם אב"ד בטעלז, משך הטיול היה מהשעה שתיים אחר הצהרים עד השעה שתים ועשרים, עשרים דקות בלבד. הטיול היה בשתיקה, אלא אם כן פתח פיו ראש הישיבה או אז יכול היה לשוחח עמו. יום אחד פנה הגרא"י בדרכם ואמר בהאי לישנא, כעת עולה בדעתי שבשעה שאגיע לעולם האמת לא אקבל שכר עבור הלימוד במסכת נדרים, כיון שיש לי עונג בלתי ישוער כשאני לומד את פירוש הר"ן. ועל זה השיבו תלמידו הג' ר' מרדכי גיפטר, דאפשר דהיא גופא, שהשכר על תלמוד תורה הוא דייקא למי שנהנה מן התורה, ועל זה יקבל שכר. וראש הישיבה הגרא"י בלוך חייך בקורת רוח והמשיך בשתיקתו. לימים מצא הג' ר' מרדכי גיפטר כי הדברים מפורשים בדברי רבינו אברהם מן ההר (נדרים מח.) וז"ל: מצות לימוד, שהוא ענין ציור הלב וידיעת האמת, עיקר הציווי הוא כדי לצייר האמת ולהתענג וליהנות במדע לשמח לבבו ושכלו, כדכתיב פיקודי ה' ישרים משמחי לב. ומשום הכי אבל אסור לקרות בתנ"ך, מפני שהם משמחים ליבו על כרחו, הילכך לא שייך למימר במצות תלמוד תורה דלא ניתן ליהנות, שעיקר מצותו היא ההנאה והתענוג במה שמשיג ומבין בלימודו. ע"ש. וע' ט"ז יו"ד (סי' רכא ס"ק מג.). ע"ש.
כמה גדולים ובניהם הגר"ח מבריסק עיקר דרך לימודם קיבלו מפירוש הר"ן לנדרים
ומצאתי בספר שדה צופים על נדרים (בפתיחה עמוד ג) שכתב, כי ידוע דכמה גדולים ובניהם הגר"ח מבריסק זצ"ל, שאת עיקר דרך לימודם קיבלו מפירוש הר"ן על מסכת נדרים. וע"ש (עמוד ב) שהביא מ"ש בספר עקבי חיים, כי הגאון ר' חיים קלפהולץ זצ"ל, העיד על עצמו כי בימי נערותו היה מסיים בשבת קודש כל מסכת נדרים בין סעודת שבת בבוקר לסעודה שלישית. ע"ש.

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' מרץ 25, 2019 4:34 pm

הבטחתי כתב:מקור שמחשבתו של הקב"ה כמעשה
ייש"כ למסייעים

רמז לדבר - תהילים מ,יד: רצה ה' להצילני.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 2515
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ב' מרץ 25, 2019 4:36 pm

ראיתי בעבר ביאור (אולי כאן בפורום? אולי במקו"א? נדמה לי באיזה עלון או משהו כיו"ב, אבל זה התבסס עם מקורות מדברי מהר"ל/גר"א/רמח"ל), ולע"ע איני מוצאו, והוא, שענין שורש השנאה לעמלק, מגיע מכח מה שהשנאה לעמלק באה מכח אהבה של הקב"ה לכלל ישראל, ומשל למהד"ד, לאב ולו שני בנים, והאחד ניסה להרוג את אחיו, שמכח האהבה לבנו הוא מענישו. (משהו בסגנון הזה).
יש"כ גדול למסייעים.

משה דוויק

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי משה דוויק » ב' מרץ 25, 2019 4:41 pm

יש"כ הרב דרופתקי,משום מה יש כאן בלגן אני שאלתי את המקור ותשובתך היתה צריכה להיות על דברי.

ברוז
הודעות: 1671
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ברוז » ב' מרץ 25, 2019 10:12 pm

שמעתי פעם כמדומה בשם הערוגות הבושם - גרינוואלד ביאור בכך שדרך עבודתה של מיכל בת שאול היתה בהצנע מורשה מבית אביה שאול המלך עליו כתוב שהיה נחבא אל הכלים.
ולכן אמרה כאשר ראת שדוד מפזז ומכרכר בכל עוז, מה נכבד היום בהגלות נגלות מלך ישראל וגו' כי סברה שיש לעצור את ההתלהבות בפנים.
ואיתא מהאר"י ז"ל לבאר אה"פ הנסתרות לה"א והנגלות לנו ולבנינו, שבעצם היה על האדם להסתיר מעשיו בלתי לה' לבדו, אבל כדי שילמדו בניו ממעשיו הטובים עליו לעשותם ברעש ובפרסום.
ועל כן נענשה מיכל שלא היה לה ולד עד יום מותה מכיון שהיא סברה להסתיר את המעשים הטובים.
עד כאן.
בערוגה"ב לא מצאתי זאת.
מי יודע מקור למהלך הנפלא?

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בקרו טלה » ג' מרץ 26, 2019 1:19 am

ברוז כתב:מי יודע מקור למהלך הנפלא?

כן כתב הרה"ק ממונקאטש זי"ע
קבצים מצורפים
דברי תורה ד.PDF
(133.21 KiB) הורד 179 פעמים

ברוז
הודעות: 1671
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ברוז » ג' מרץ 26, 2019 9:39 am

בקרו טלה כתב:
ברוז כתב:מי יודע מקור למהלך הנפלא?

כן כתב הרה"ק ממונקאטש זי"ע

יישר כחך.

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

"שלישי למילה"

הודעהעל ידי כדכד » ג' מרץ 26, 2019 10:52 am

אני זוכר מושג כזה מהשטיבל החסידי שהייתי מתפלל בו בצעירותי שכשיהודי היה מגיע ליום השלישי למילת בנו היה מביא לקח ולחיים לביהכ"נ.
אני רוצה לברר מה המקור למנהג החגיגה ב"שלישי למילה" ומה נהגו לעשות אז חוץ מ"לקח ולחיים" לשטיבל

ברוז
הודעות: 1671
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ברוז » ג' מרץ 26, 2019 11:26 am

היכן השם הגדולים המובא כאן?
קבצים מצורפים
1.png
1.png (139.12 KiB) נצפה 9312 פעמים

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: "שלישי למילה"

הודעהעל ידי בקרו טלה » ג' מרץ 26, 2019 12:00 pm

כדכד כתב:אני זוכר מושג כזה מהשטיבל החסידי שהייתי מתפלל בו בצעירותי שכשיהודי היה מגיע ליום השלישי למילת בנו היה מביא לקח ולחיים לביהכ"נ.
אני רוצה לברר מה המקור למנהג החגיגה ב"שלישי למילה" ומה נהגו לעשות אז חוץ מ"לקח ולחיים" לשטיבל
קבצים מצורפים
אוצר הברית ב.PDF
(234.95 KiB) הורד 162 פעמים

כרמי שלי
הודעות: 658
הצטרף: א' אוגוסט 06, 2017 4:38 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי כרמי שלי » ג' מרץ 26, 2019 1:24 pm

ברוז כתב:היכן השם הגדולים המובא כאן?

מובא מהרה"ק ממאגלניצא בס' תולדות הנפלאות אות קכא (הדף חסר באוצר) ובס' שפתי צדיקים.

אספקלריא
הודעות: 494
הצטרף: א' יוני 29, 2014 11:45 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי אספקלריא » ג' מרץ 26, 2019 3:41 pm

ברוז כתב:היכן השם הגדולים המובא כאן?

כנראה הוא טעות ואינו בשם הגדולים להרחיד"א.
ומסתבר שהנכון כמו שציין ר' כרמי שלי.

כרמי שלי
הודעות: 658
הצטרף: א' אוגוסט 06, 2017 4:38 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי כרמי שלי » ג' מרץ 26, 2019 4:38 pm

המשך ציטטא הנ"ל נמצא בלוח דבר בעתו מכמה שנים (ביו"ד כ' אדר) משֵם ח"א בן דורנו.
נערך לאחרונה על ידי כרמי שלי ב ו' מרץ 29, 2019 4:26 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

הוד_והדר
הודעות: 2389
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הוד_והדר » ג' מרץ 26, 2019 5:57 pm

כרמי שלי כתב:
ברוז כתב:היכן השם הגדולים המובא כאן?

מובא מהרה"ק ממאגלניצא בס' תולדות הנפלאות אות קכא (הדף חסר באוצר) ובס' שפתי צדיקים.


לא מובא שם רק החלק הראשון.


המקור הוא לוח בעתו, כנראה שהוא בדרגת החיד"א

הא לחמא עניא
הודעות: 1710
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ג' מרץ 26, 2019 6:18 pm

איפה המקור לווארט הידוע של אחד מן הצדיקים הקדמונים על הפסוק שבפרשת השבוע [פר' שמיני] יין ושכר אל תשת ששם מרומזים כל הזמנים הק' ששותים יין.
נודה מאוד למי שיאיר את עינינו.
דבר בעתו מה טוב!!

כרמי שלי
הודעות: 658
הצטרף: א' אוגוסט 06, 2017 4:38 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי כרמי שלי » ג' מרץ 26, 2019 6:39 pm

הוד_והדר כתב:לא מובא שם רק החלק הראשון.

המקור הוא לוח בעתו, כנראה שהוא בדרגת החיד"א

כבר שבתי והשלמתי בהודעתי ממעל.

הוד_והדר
הודעות: 2389
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הוד_והדר » ג' מרץ 26, 2019 8:41 pm

כרמי שלי כתב:
הוד_והדר כתב:לא מובא שם רק החלק הראשון.

המקור הוא לוח בעתו, כנראה שהוא בדרגת החיד"א

כבר שבתי והשלמתי בהודעתי ממעל.


כעת אני רואה, ואתכם המחילה.

איקטורין
הודעות: 467
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי איקטורין » ג' מרץ 26, 2019 11:01 pm

על מי מסופר [אם בכלל] שאמר: אינני מחמיר אדרבא מקל אני בשלושה דברים - לצום בראש השנה, להרהר בדברי תורה קודם ברה"ת, ושלישי אינני זוכר.

הוד_והדר
הודעות: 2389
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הוד_והדר » ג' מרץ 26, 2019 11:13 pm

איקטורין כתב:על מי מסופר [אם בכלל] שאמר: אינני מחמיר אדרבא מקל אני בשלושה דברים - לצום בראש השנה, להרהר בדברי תורה קודם ברה"ת, ושלישי אינני זוכר.




החלק הראשון מתאמרי בכמה אנפין בבית בריסק.

איקטורין
הודעות: 467
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי איקטורין » ג' מרץ 26, 2019 11:27 pm

הוד_והדר כתב:
איקטורין כתב:על מי מסופר [אם בכלל] שאמר: אינני מחמיר אדרבא מקל אני בשלושה דברים - לצום בראש השנה, להרהר בדברי תורה קודם ברה"ת, ושלישי אינני זוכר.




החלק הראשון מתאמרי בכמה אנפין בבית בריסק.


זה מוכר כמדומני על הגרי"ז ששתה מים מחוץ לסוכה ושאלוהו הרי כתוב שהמחמיר ולא שותה חוץ לסוכה הרי זה משובח? וענה, אינני מחמיר.

הוד_והדר
הודעות: 2389
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הוד_והדר » ג' מרץ 26, 2019 11:50 pm

איקטורין כתב:
הוד_והדר כתב:
איקטורין כתב:על מי מסופר [אם בכלל] שאמר: אינני מחמיר אדרבא מקל אני בשלושה דברים - לצום בראש השנה, להרהר בדברי תורה קודם ברה"ת, ושלישי אינני זוכר.




החלק הראשון מתאמרי בכמה אנפין בבית בריסק.


זה מוכר כמדומני על הגרי"ז ששתה מים מחוץ לסוכה ושאלוהו הרי כתוב שהמחמיר ולא שותה חוץ לסוכה הרי זה משובח? וענה, אינני מחמיר.


נכון, ויש בעוד כמה ענינים, של על צום ביו"כ כעין זה ועוד.

סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

"אין השכינה שורה אלא בעשרה"?

הודעהעל ידי סליחות » ד' מרץ 27, 2019 1:35 am

מקובלנו שאין השכינה שורה אלא בעשרה. לא הצלחתי למצוא מקורו בהדיא בגמ'.

אך ביבמות סד. (וכן בספרי זוטא סוף פ"י):
"מלמד, שאין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושני רבבות מישראל...".


לפי הגמ' כל העניין של המניין בדברים שבקדושה זה משום "עדה" ולכן יש כאן צוועי דינים (1. עדה. 2. שכינה).

אשמח במי שיאיר את עינינו בנושא.
נערך לאחרונה על ידי סליחות ב ד' מרץ 27, 2019 3:33 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

שבע
הודעות: 1691
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: "אין השכינה שורה אלא בעשרה"?

הודעהעל ידי שבע » ד' מרץ 27, 2019 1:46 am

סנהדרין לט, א: אמריתו כל בי עשרה שכינתא שריא.

ונודע שישנן בחינות רבות בהשראת השכינה.

סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: "אין השכינה שורה אלא בעשרה"?

הודעהעל ידי סליחות » ד' מרץ 27, 2019 3:34 am

יישר כוח!
גם מה שהבאתי תחילה מספרי זוטא הוא ביבמות.

במסתרים
הודעות: 1739
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re:

הודעהעל ידי במסתרים » ד' מרץ 27, 2019 5:20 am

סליחות כתב:

המאמר דיבמות מובא גם בב"ק פג. וכתבו שם התוס'
ולא שייך כאן הא דאחד דיני ממונות דכל בי עשרה שכינה שריא דהכא אנביאים ואמשכן קאמר

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 2515
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ד' מרץ 27, 2019 5:50 am

דרופתקי דאורייתא כתב:ראיתי בעבר ביאור (אולי כאן בפורום? אולי במקו"א? נדמה לי באיזה עלון או משהו כיו"ב, אבל זה התבסס עם מקורות מדברי מהר"ל/גר"א/רמח"ל), ולע"ע איני מוצאו, והוא, שענין שורש השנאה לעמלק, מגיע מכח מה שהשנאה לעמלק באה מכח אהבה של הקב"ה לכלל ישראל, ומשל למהד"ד, לאב ולו שני בנים, והאחד ניסה להרוג את אחיו, שמכח האהבה לבנו הוא מענישו. (משהו בסגנון הזה).
יש"כ גדול למסייעים.

הקפצה. אם מישהו יודע משהו בכיו"ב יעזור לי מאד.

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' מרץ 27, 2019 5:56 am

א) להימנעות מאמירת 'גוט שבת' אחר מנחת ש"ק (משום אבילות על ג' צדיקים שנפטרו אז?).
ב) להימנעות (לכתחילה) מדבור לאחר הקידוש קודם נט"י (משום הפסק בין הקידוש לסעודה? רק מדבור שאינו לצורך הסעודה?).
ת"ח ת"ח מראש לעונים ומגיבים. יישר חילכם, כה לחי!

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 2515
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ד' מרץ 27, 2019 6:09 am

לבי במערב כתב:א) להימנעות מאמירת 'גוט שבת' אחר מנחת ש"ק (משום אבילות על ג' צדיקים שנפטרו אז?).


ראה כאן: viewtopic.php?f=7&t=5206
וכמדומני מקור חיים לחו"י סי' רצב. או אחרונים אחרים שם. לא בדקתי באשכול הנ"ל, ואם תמצא כן, תציין שם.

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ד' מרץ 27, 2019 9:43 am

מחפש מקור לאימרה שמיוחסת לאדמורי גור שהשואה לא הייתה אצל הספרדים כי הם שמרו על כבוד בי"כ ודיבור בשעת התפילה.

תורה מפוארת
הודעות: 630
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ד' מרץ 27, 2019 1:07 pm

עובדיה חן כתב:מחפש מקור לאימרה שמיוחסת לאדמורי גור שהשואה לא הייתה אצל הספרדים כי הם שמרו על כבוד בי"כ ודיבור בשעת התפילה.

המקור הוא האמרי אמת שאמר זאת אחר השואה,

תורה מפוארת
הודעות: 630
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ד' מרץ 27, 2019 1:08 pm

מה המקור הכי קדום או הרגיל להיכתב שלכל אדם יש נר"נ והרוח תפקידו לחבר בין הדבקים?


חזור אל “מנא הני מילי?”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 43 אורחים