מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' מרץ 27, 2019 2:07 pm

מקדש מלך כתב:נראה לי שהרב עובר ושב והרב בברכה נחלקים במה שכבר נחלקתי בעבר באריכות גדולה עם הרב עובר ושב בגדר מצוות כיסוי ראש לנשים נשואות. הרב בברכה נוקט כמו שהבנתי אני שהוא בגדר צניעות ולכסות את השיער שהוא עיקר יופיה של האשה, ואילו הרב עובר שוב לטעמו הוא שמדובר בגזירת הכתוב שלא נודע לנו טעמה, או קללה על האשה וכדומה.
לפי הבנתי, ואני מבין שכך גורס הרב בברכה המשלושת, מדובר בצניעות, ואם כן הפיאה, גם אם היא מותרת מדינא, הרי היא טכסיס ל'עקוף' את האיסור, ולכן מובן שהמושכל היסוד שולל את זה ורואה בזה 'היתר'. ואילו הרב עובר שוב לטעמו לא גורס זאת


זה מובן בפשטות מדברי הרב 'בברכה המשולשת' כשדיבר על מושכל היסוד וכו', אבל לא רציתי לסחוף את הדיון לגמרי ולכן לא התייחסתי לדבריו אלא באופן עקרוני. זהו מושכל ראשון של "דעת בעלי בתים", כאלה שלא קרו ולא שנו, אין להם שמץ של מושג בסוגיות המדוברות, רק התרגלו לקרוא מאמרים חסרי מקור, או כאלה שניסו להסביר לנשים מדוע צריך לכסות את הראש.

מה שמגוחך הוא הצגת הדברים בשם "עובר ושב", כביכול זה "לטעמו" וכו'. האם אני המצאתי שזו גזירת הכתוב, או קללת חוה? האם לא מדובר בגמרות מפורשות, או ב"מאורי אור" לפני כשלוש מאות שנה (שכתב שטעם המצוה הוא כמוס)?

הכל מובא כבר במקורות, ואין זכר לזה שכיסוי הראש הוא משום צניעות. רש"י בכתובות ע"ב, דרך בנות ישראל לכסות ראשן וכן עיקר (מנהג המוזכר בתורה). עירובין דף ק', משום קללת חוה נענשה שתהיה עטופה כאבל. ברכות כ"ד ובכל הראשונים שם, שיער בתולות אינו כלום כי התרגלו לגלותו - משמע שאין בזה ענין של צניעות כלל, ואינו ערוה בעצם. שיער אשה נשואה שרגילה לגלותו - המובא בפוסקי דורנו שמותר לקרות כנגדו, ומה שהסתפק החזו"א בזה, שהרי זה כשיער בתולה.

ועוד מה שכתבת שהוא עיקר יופייה, זה הזיה גמורה (כגון מכוערת עם שיער יפה, האם תמצא חן בעיני מאן דהו בגלל ששערה נאה).

ובנדון דידן "המושכל היסוד" לכל בר דעת הוא שבימינו השיער הפך לנדוש ואין שום נפק"מ בין שיער בתולה לשיער נשואה שרגילה לגלותו, קל וחומר לשיער פאה. וזה מה שכתבו גדולי הפוסקים.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' מרץ 27, 2019 2:18 pm

משה דוויק כתב:כבר כתב כה"ח(סופר) שמי שנשמתו טהורה נוטה להחמיר וההפך...


לכן רבים כתבו להחמיר דוקא בפאה, כגון החזו"א והגרח"ק והגר"ש משאש והגרב"צ אבא שאול והגרמ"י לפקוביץ והאדמו"ר מליובאוויטש ומוהרא"ש שיק והגר"מ שטרנבוך, ועוד רבים וטובים מכל החוגים...

מכל מקום, כף החיים דיבר על מה שכל אחד יעשה בעצמו ויחמיר לעצמו. כאשר הוא מחמיר על אשתו וגורם לה להיראות שונה מחברותיה, אז כנראה שנשמתו לא כ"כ טהורה. וכפי שדרש הגאון רבי פנחס ברונפמן שליט"א, אב"ד בבית דינו של הגר"מ גרוס, בפסח תשע"ח: "התעמולה לעבור מפאה למטפחת היא תעמולת הבל ממש.. האשה שרוצה ללכת עם פאה - זכותה ללכת עם פאה, ואין בעלה יכול לכפות אותה נגד רצונה... כתוב בגמ' שהמלך לא יכול לדון, כי לא דנים אותו, ולכן אינו יכול לדון מישהו אחר. אתה, את החומרות תחמיר על עצמך, אל תלך ותזרוק את הפאה של אשתך בזמן שאתה לא יודע אם אולי זה פוגע בה, אם היא תתבייש לצאת לרחוב".

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' מרץ 27, 2019 2:27 pm

בברכה המשולשת כתב:א1. אינני יודע מה מפריע לכת"ר. ניסיתי להסביר כמיטב יכולתי, אך לא עלה בידי. הנדון שלי היה מה הדרך שיבור לו האדם, על עצמו, והיא שירא"ש לא צריך לחפש ללכת רק לפי ההלכה שנפסקה להקל (כאשר זה כך), אלא לחשוש לשיטות נוספות. וכידוע, עיקר החסידות לברוח מ-99 שערי היתר כדי לא לפגוע בשער אחד של איסור.
וכי מה זה נוגע לפסיקת הלכה לרבים? וכי כת"ר לא שמע על ההדרכה של מחמיר לעצמו ומקל לאחרים?
א2. מושכל היסוד שלי מסביר את דרך ההנהגה שראוי שיבור לו האדם. (וכבר כתבתי שלענ"ד בבי"ד של מעלה לא יענישו את מי שעשה בתמימות כמו המורגל בסביבתו, אז תנוח דעת כת"ר).
ב. אדרבה, בספר חסידים מבואר שצריך האדם לחפש מה הקב"ה רוצה שיחמיר בו, מעבר לשורת ההלכה, ושאם הוא בר הכי ולא עשה כן- ייענש.
ג. בדיוק בשביל זה טרחתי להקליד את כל הפיסקא (זה לא פרק. אין פרקים בספר חסידים) כי מכל האמור שם עולה ברורות שלא מדובר על שורת ההלכה אלא על החיוב המוטל על אדם ירא"ש לחפש מה הקב"ה רוצה שהוא יעשה מעבר לשורת ההלכה. לו הייתה לי אפשרות מעשית, הייתי מקליד עשרות פסקאות מספר חסידים שמדגימות את הדבר, אבל די ביסוד הדברים שאותו הבאתי


א. כתבת שאדם יענש בשמים על דברים שפסק כפי הפוסקים המתירים. עוד הבאת "מעשה רב" על זה. מכאן והלאה הסתעפת לחסידות, לחשש לשיטות נוספות, וכו'. גם על זה דיברתי בהרחבה, אבל נראה פשוט ששכחת מה כתבת בתחילה (גם על הסעיף השני עניתי לעיל).

הנדון כאן הוא על פסיקת הלכה לאחרים ולא על חומרות שכל אחד יכול להחמיר על עצמו וכל המרבה הרי זה משובח. כשאתה כותב זאת בפורום, זאת כבר המלצה לאחרים ולא חומרות שאתה מחמיר לעצמך בשקט.

ב-ג. קראתי היטב את כל הפיסקה / הפרק שהבאת. אין שם אפילו רמז לדברים שכתבת, במחילה. אתה תולה בוקי סריקי בספר חסידים. כל מהלך דבריו הוא שיש חיוב ללמוד ולדעת את ההלכה, ואדם שלא למד יתבע ויענש על כך. אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, הוא לא מחפש "להכשיל", ובטח לא יבוא בטענה לאדם למה הוא לא קיים "מעבר לשורת ההלכה".

לבוא ולקבוע כי למרות שיש עשרות פוסקים מתירים, צריך האדם לנחש ש"הקב"ה רוצה שהוא יחמיר בזה", אי אפשר אפילו לקרוא לזה "נערווין", אלא זה שיבוש גמור.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' מרץ 27, 2019 2:30 pm

גם בחומרות שאדם מחמיר לעצמו אין כלל גורף של כל המרבה הרי זה משובח. והאריכו בזה רבותינו במשקל החסידות ודיני יוהרא ועוד הרבה פרטים בזה.

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי מקדש מלך » ד' מרץ 27, 2019 2:43 pm

רק אעיר שגם אם מדובר ב'טכסיס', אין זה אומר שאין מן הראוי להשתמש בו לפי צורך הדור וכו', וכשם שרובינו משתמשים בהיתר עיסקה לכל הפחות לצורך קניית דירות וכדומה.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' מרץ 27, 2019 2:45 pm

ומכירת חמץ, ומכירת קרקעות, ופרוזבול, וגילוח במכונה או במשחה, ושעון שבת, ועירוב, וגוי של שבת.

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי מקדש מלך » ד' מרץ 27, 2019 2:48 pm

סמי עירוב מכאן. הוא אינו נחשב לטכסיס, להיפך מי שמחמיר בו הוא בגדר 'אינו מודה בעירוב'.
מה שיש מחמירים בעירובין שלנו הוא בגלל שאינו לפי כל השיטות.
אבל עירוב שאליבא דכולי עלמא, אדרבה, כשחז"ל אסרו להוציא מרשות היחיד לרשות היחיד אסרו זאת על מנת שיתקנו עירוב ויתירו.

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' מרץ 27, 2019 3:19 pm

בברכה המשולשת כתב:ה. ידוע לי, וידוע גם לכת"ר, שהכפייה היא בדר"כ בכיוון ההפוך...
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 40#p425587

במוסדות הספרדיים (המזוהים עם הגר''ע יוסף זי''ע ודעימיה) אוסרים על מורות וגננות אשכנזיות או ספרדיות לחבוש פאה ומאלצים אותן לחבוש מטפחות.

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' מרץ 27, 2019 3:26 pm

משה דוויק כתב:כבר כתב כה"ח(סופר) שמי שנשמתו טהורה נוטה להחמיר וההפך...

ועל כך כבר אמר מרן הגרח''ק שליט''א, שאמו הרבנית אשת קדוש יעקב הסטייפלער נ''ע, ודודתו אשת מאור הגולה רבינו החזו''א נ''ע, וסבתו- אמו של החזו''א, אשת הג''ר שמרי' יוסף מקוסובה נ''ע, הלכו כולן בפאות, והוסיף על כך מרן הגרח''ק ואמר, שבוודאי לא היו עושות דבר שאינו לכתחילה.

ומי שנשמתו איננה טהורה עוסק בהטלת דופי על כל גדולי בעלי ההוראה שהורו כי מותר לכסות את הראש בפאה נכרית, ועל פיהם נהגו נוהגות ותנהגנה רבבות נשים יראות ה'. ותודה רבה להרב עו''ש שמצדיק את הצדיקים ומרשיע את הרשעים מטילי הדופי ומחוללי הטרור.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' מרץ 27, 2019 3:35 pm

מקדש מלך כתב:סמי עירוב מכאן. הוא אינו נחשב לטכסיס, להיפך מי שמחמיר בו הוא בגדר 'אינו מודה בעירוב'.
מה שיש מחמירים בעירובין שלנו הוא בגלל שאינו לפי כל השיטות.
אבל עירוב שאליבא דכולי עלמא, אדרבה, כשחז"ל אסרו להוציא מרשות היחיד לרשות היחיד אסרו זאת על מנת שיתקנו עירוב ויתירו.


זוהי לכאורה "קומבינה". התורה אסרה להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים. אנחנו באים ועוקרים את האיסור ע"י התקנת חוטים על עמודים.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' מרץ 27, 2019 3:39 pm

עובר ושב כתב:
מקדש מלך כתב:סמי עירוב מכאן. הוא אינו נחשב לטכסיס, להיפך מי שמחמיר בו הוא בגדר 'אינו מודה בעירוב'.
מה שיש מחמירים בעירובין שלנו הוא בגלל שאינו לפי כל השיטות.
אבל עירוב שאליבא דכולי עלמא, אדרבה, כשחז"ל אסרו להוציא מרשות היחיד לרשות היחיד אסרו זאת על מנת שיתקנו עירוב ויתירו.


זוהי לכאורה "קומבינה". התורה אסרה להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים. אנחנו באים ועוקרים את האיסור ע"י התקנת חוטים על עמודים.


א"א לערב את רה"ר.
התורה התירה לטלטל במה שרבנן הגדירו ככרמלית וכדו' ולטלטל מרה"י לשם. רבנן אסרו זאת, והם התירו את מה שהם אסרו, כאשר יש עירוב (ואגב, לא לפי כל השיטות חוטים מועילים אפילו בזה)

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' מרץ 27, 2019 3:41 pm

עובר ושב כתב:
מקדש מלך כתב:נראה לי שהרב עובר ושב והרב בברכה נחלקים במה שכבר נחלקתי בעבר באריכות גדולה עם הרב עובר ושב בגדר מצוות כיסוי ראש לנשים נשואות. הרב בברכה נוקט כמו שהבנתי אני שהוא בגדר צניעות ולכסות את השיער שהוא עיקר יופיה של האשה, ואילו הרב עובר שוב לטעמו הוא שמדובר בגזירת הכתוב שלא נודע לנו טעמה, או קללה על האשה וכדומה.
לפי הבנתי, ואני מבין שכך גורס הרב בברכה המשלושת, מדובר בצניעות, ואם כן הפיאה, גם אם היא מותרת מדינא, הרי היא טכסיס ל'עקוף' את האיסור, ולכן מובן שהמושכל היסוד שולל את זה ורואה בזה 'היתר'. ואילו הרב עובר שוב לטעמו לא גורס זאת


זה מובן בפשטות מדברי הרב 'בברכה המשולשת' כשדיבר על מושכל היסוד וכו', אבל לא רציתי לסחוף את הדיון לגמרי ולכן לא התייחסתי לדבריו אלא באופן עקרוני. זהו מושכל ראשון של "דעת בעלי בתים", כאלה שלא קרו ולא שנו, אין להם שמץ של מושג בסוגיות המדוברות, רק התרגלו לקרוא מאמרים חסרי מקור, או כאלה שניסו להסביר לנשים מדוע צריך לכסות את הראש..


תודה רבה על המחמאה.
בכל מקרה, עלבונות אישיים אינם ממין העניין.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' מרץ 27, 2019 3:45 pm

אוצר החכמה כתב:גם בחומרות שאדם מחמיר לעצמו אין כלל גורף של כל המרבה הרי זה משובח. והאריכו בזה רבותינו במשקל החסידות ודיני יוהרא ועוד הרבה פרטים בזה.


פעם נשאל הגרש"ז אוירבך על ידי מי שהיה איטר יד ימין גמור בגיל בר מצוה, ובמשך הזמן התחיל לעשות כל מלאכה ביד ימין מלבד כתיבה, האם להמשיך להניח תפילין על יד ימין (כהכרעת הרמ"א או"ח כז ו, שהכתיבה קובעת), או שמא עליו להניח כעת על יד שמאל (כדעת הב"ח והגר"א)? השיב: אנחנו נוהגים כמו הרמ"א, ולכן תמשיך להניח על יד ימין. ונשאל שוב: האם ראוי שיחמיר ויניח תפילין של יד, על יד ימין ואחר כך על יד שמאל, כדי שיצא גם ידי חובת שיטת הגר"א, שהרי זהו ספק דאורייתא של הנחת תפילין? ואמר הגרש"ז: בעתיד, אם תתעלה למדרגה גבוהה יותר בעבודת ד', ותשתלם בלימודך, אולי יהיה מקום לכך שתחמיר ותניח תפילין על שתי הידיים. אמנם מי שלא הגיע למידות חסידות עליונות לא ראוי שינהג כך, וכפי שרואים מהגמרא (חולין קה א) שמר עוקבא אמר: "אנא להאי מילתא חלא בר חמרא לגבי אבא, דאילו אבא – כי הוה אכיל בשרא האידנא, לא הוה אכל גבינה עד למחר עד השתא, ואילו אנא – בהא סעודתא הוא דלא אכילנא, לסעודתא אחריתא – אכילנא". הרי מר עוקבא היה יכול בוודאי להחמיר ולא לאכול גבינה עד למחרת כפי שאביו נהג, ואעפ"כ לא החמיר בזאת, מכיוון שהוא ידע שאין הוא שייך לאותן מידות חסידות עליונות שאביו התעלה אליהן (ועלהו לא יבול ח"ג עמ' נט-ס).

וכשנשאל הגרש"ז אם יש להחמיר לא לטלטל בשבת אפילו במקום שיש בו עירוב, הוא אמר אותו רעיון על מר עוקבא בשם רבי ישראל סלאנטער (שם עמ' קכו). ונשאל הגרי"ש אלישיב: האם מי שימתין בין בשר לגבינה מעת לעת כמו אביו של מר עוקבא כמבואר בגמ' חולין (קה, א) יקרא בעל נפש? והשיב: הביאור בדברי מר עוקבא הוא, הוא אמר, קודם אני צריך לדמות לאבא שלי בדברים אחרים, ואז להחמיר בזה. כשאני דומה לאבא שלי רק בזה, אני נשאר חלא בר חמרא. מי שמחמיר רק בזה שהוא ממתין מעת לעת, אין נפק"מ אם הוא כן ממתין או לא, הוא לא בעל נפש (משנת איש עמ' רכ).

וסיפר נכדו ויד ימינו של הגרי"ש, הג"ר אריה אלישיב, בהספדו עליו, שהגרי"ש הורה לאחד להקל באיזה לולב, שאלו הלה אם הרב גם היה משתמש בלולב זה, השיב לו כל דבר אתה עושה כפי שאני עושה? (שם הערה ז)

ועוד, אחד שאל את הגרי"ש אלישיב אם יש ענין לנהוג כמו יקירי ירושלים, ליסוע מירושלים בערב פסח. הגריש"א השיב בבדיחותא, שבגמ' חולין (קה, א) כתוב, שמר עוקבא אמר שכשאבא שלו כאשר היה אוכל בשר, היה ממתין מלאכול גבינה מעת לעת, אבל הוא לא נהג כך, והטעם כי אבא שלו החמיר בעוד דברים, שהוא לא היה מחמיר בהם. וממילא גם בעניין זה אם אתה עושה כמו יקירי ירושלים בעוד דברים, הייתה כאן שאלה (משנת אי"ש עמ' ה-ח).

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי מקדש מלך » ד' מרץ 27, 2019 3:45 pm

בברכה המשולשת כתב:
עובר ושב כתב:
מקדש מלך כתב:סמי עירוב מכאן. הוא אינו נחשב לטכסיס, להיפך מי שמחמיר בו הוא בגדר 'אינו מודה בעירוב'.
מה שיש מחמירים בעירובין שלנו הוא בגלל שאינו לפי כל השיטות.
אבל עירוב שאליבא דכולי עלמא, אדרבה, כשחז"ל אסרו להוציא מרשות היחיד לרשות היחיד אסרו זאת על מנת שיתקנו עירוב ויתירו.


זוהי לכאורה "קומבינה". התורה אסרה להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים. אנחנו באים ועוקרים את האיסור ע"י התקנת חוטים על עמודים.


א"א לערב את רה"ר.
התורה התירה לטלטל במה שרבנן הגדירו ככרמלית וכדו' ולטלטל מרה"י לשם. רבנן אסרו זאת, והם התירו את מה שהם אסרו, כאשר יש עירוב (ואגב, לא לפי כל השיטות חוטים מועילים אפילו בזה)

יש כאן נקודה נוספת. לתורה לכאורה לא 'איכפת' כביכול שנהפוך רשות הרבים לרשות היחיד, כי מנוחת השבת לא מופרעת מכך וכו', ואילו עצם המצווה מתקיימת כדבעי (כמובן אם הוא כשר אליבא דכולי עלמא).

אבל בריבית, הרי רצון התורה הוא שנלווה לאחינו בלי ריבית, וכשאנחנו עושים היתר עיסקה, הרי עקפנו את 'רצון המחוקק' כביכול.
וכן בפאה נוכרית, אם עשינו פאה שהיא יפה יותר מהשיער עצמו ונראה יותר טוב מהמקור (לפי הצד שגדר איסורו משום צניעות כמובן).
ופרוזבול הוא אכן דוגמא לעקירת 'רצון המחוקק' כביכול. אבל שתי תשובות בדבר א) שמיטה בזמן הזה דרבנן והם אמרו והם אמרו. ב) אכן תיקנוהו רק בגלל שנמנעו העם מלהלוות ועברו על איסור גדול יותר.
נערך לאחרונה על ידי מקדש מלך ב ד' מרץ 27, 2019 3:47 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' מרץ 27, 2019 3:47 pm

בברכה המשולשת כתב:תודה רבה על המחמאה


לא התכוונתי אליך ח"ו, אלא לאותם אלה שהמציאו כך, במאמרים שונים.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' מרץ 27, 2019 3:47 pm

עובר ושב כתב:
בברכה המשולשת כתב:א1. אינני יודע מה מפריע לכת"ר. ניסיתי להסביר כמיטב יכולתי, אך לא עלה בידי. הנדון שלי היה מה הדרך שיבור לו האדם, על עצמו, והיא שירא"ש לא צריך לחפש ללכת רק לפי ההלכה שנפסקה להקל (כאשר זה כך), אלא לחשוש לשיטות נוספות. וכידוע, עיקר החסידות לברוח מ-99 שערי היתר כדי לא לפגוע בשער אחד של איסור.
וכי מה זה נוגע לפסיקת הלכה לרבים? וכי כת"ר לא שמע על ההדרכה של מחמיר לעצמו ומקל לאחרים?
א2. מושכל היסוד שלי מסביר את דרך ההנהגה שראוי שיבור לו האדם. (וכבר כתבתי שלענ"ד בבי"ד של מעלה לא יענישו את מי שעשה בתמימות כמו המורגל בסביבתו, אז תנוח דעת כת"ר).
ב. אדרבה, בספר חסידים מבואר שצריך האדם לחפש מה הקב"ה רוצה שיחמיר בו, מעבר לשורת ההלכה, ושאם הוא בר הכי ולא עשה כן- ייענש.
ג. בדיוק בשביל זה טרחתי להקליד את כל הפיסקא (זה לא פרק. אין פרקים בספר חסידים) כי מכל האמור שם עולה ברורות שלא מדובר על שורת ההלכה אלא על החיוב המוטל על אדם ירא"ש לחפש מה הקב"ה רוצה שהוא יעשה מעבר לשורת ההלכה. לו הייתה לי אפשרות מעשית, הייתי מקליד עשרות פסקאות מספר חסידים שמדגימות את הדבר, אבל די ביסוד הדברים שאותו הבאתי


א. כתבת שאדם יענש בשמים על דברים שפסק כפי הפוסקים המתירים. עוד הבאת "מעשה רב" על זה. מכאן והלאה הסתעפת לחסידות, לחשש לשיטות נוספות, וכו'. גם על זה דיברתי בהרחבה, אבל נראה פשוט ששכחת מה כתבת בתחילה (גם על הסעיף השני עניתי לעיל).

הנדון כאן הוא על פסיקת הלכה לאחרים ולא על חומרות שכל אחד יכול להחמיר על עצמו וכל המרבה הרי זה משובח. כשאתה כותב זאת בפורום, זאת כבר המלצה לאחרים ולא חומרות שאתה מחמיר לעצמך בשקט.

ב-ג. קראתי היטב את כל הפיסקה / הפרק שהבאת. אין שם אפילו רמז לדברים שכתבת, במחילה. אתה תולה בוקי סריקי בספר חסידים. כל מהלך דבריו הוא שיש חיוב ללמוד ולדעת את ההלכה, ואדם שלא למד יתבע ויענש על כך. אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, הוא לא מחפש "להכשיל", ובטח לא יבוא בטענה לאדם למה הוא לא קיים "מעבר לשורת ההלכה".

לבוא ולקבוע כי למרות שיש עשרות פוסקים מתירים, צריך האדם לנחש ש"הקב"ה רוצה שהוא יחמיר בזה", אי אפשר אפילו לקרוא לזה "נערווין", אלא זה שיבוש גמור.


א. עברתי שוב על כל האשכול פעמיים. לא כתבתי בשום הודעה שעל כל דבר שאדם פסק לפי המקילים הוא ייענש. אדרבה, כתבתי במפורש שהכל לפי העניין והכל לפי האדם. הנדון כאן הוא על מה האדם יעשה לעצמו. אינני פוסק לאחרים כאן, שכן כידוע לכולנו הפורום הוא לא בית הוראה אלא בית מדרש בו דנים בד"ת. אינני מעלה על דעתי שמי מחו"ר אתרא קדישא הדין יעשה משהו כי אני הקטן כתבתי הודעה כאן. ותנוח דעתך, כאשר אני כן פוסק לאחרים אינני מחמיר עליהם בדווקא, אלא מורה להם לפי שורת הדין (כמובן לפי הנלענ"ד מהמקורות.)
ב-ג. מה שכתבתי מפורש שם בצורה ברורה. (ויש עוד מקורות על כך בספר חסידים)

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' מרץ 27, 2019 3:48 pm

בברכה המשולשת כתב:א"א לערב את רה"ר.
התורה התירה לטלטל במה שרבנן הגדירו ככרמלית וכדו' ולטלטל מרה"י לשם. רבנן אסרו זאת, והם התירו את מה שהם אסרו, כאשר יש עירוב (ואגב, לא לפי כל השיטות חוטים מועילים אפילו בזה)


לא הבנתי אותך.

כיום, כשיש לנו עירוב, מותר להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים או לא?

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' מרץ 27, 2019 3:49 pm

עובר ושב כתב:
בברכה המשולשת כתב:תודה רבה על המחמאה


לא התכוונתי אליך ח"ו, אלא לאותם אלה שהמציאו כך, במאמרים שונים.


תודה על ההבהרה.

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי מקדש מלך » ד' מרץ 27, 2019 3:50 pm

עובר ושב כתב:
בברכה המשולשת כתב:א"א לערב את רה"ר.
התורה התירה לטלטל במה שרבנן הגדירו ככרמלית וכדו' ולטלטל מרה"י לשם. רבנן אסרו זאת, והם התירו את מה שהם אסרו, כאשר יש עירוב (ואגב, לא לפי כל השיטות חוטים מועילים אפילו בזה)


לא הבנתי אותך.

כיום, כשיש לנו עירוב, מותר להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים או לא?

כמובן שאסור. מותר רק לכרמלית (אלא אם כן דלתותיה ננעלות בלילה).
נערך לאחרונה על ידי מקדש מלך ב ד' מרץ 27, 2019 3:51 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' מרץ 27, 2019 3:50 pm

עובר ושב כתב:
בברכה המשולשת כתב:א"א לערב את רה"ר.
התורה התירה לטלטל במה שרבנן הגדירו ככרמלית וכדו' ולטלטל מרה"י לשם. רבנן אסרו זאת, והם התירו את מה שהם אסרו, כאשר יש עירוב (ואגב, לא לפי כל השיטות חוטים מועילים אפילו בזה)


לא הבנתי אותך.

כיום, כשיש לנו עירוב, מותר להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים או לא?


ח"ו. זה איסור תורה של הוצאה והעושה כן במזיד חייב כרת.
אין דבר כזה עירוב ברה"ר. כל העירוב הוא לכרמלית. ומה שמערבים היום זה כי הרבנים מקימי העירוב פוסקים כרש"י וסייעתו ולא כרמב"ם וסייעתו בעניין ששים ריבוא.

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי מקדש מלך » ד' מרץ 27, 2019 3:52 pm

בברכה המשולשת כתב:
עובר ושב כתב:
בברכה המשולשת כתב:א"א לערב את רה"ר.
התורה התירה לטלטל במה שרבנן הגדירו ככרמלית וכדו' ולטלטל מרה"י לשם. רבנן אסרו זאת, והם התירו את מה שהם אסרו, כאשר יש עירוב (ואגב, לא לפי כל השיטות חוטים מועילים אפילו בזה)


לא הבנתי אותך.

כיום, כשיש לנו עירוב, מותר להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים או לא?


ח"ו. זה איסור תורה של הוצאה והעושה כן במזיד חייב כרת.
אין דבר כזה עירוב ברה"ר. כל העירוב הוא לכרמלית. ומה שמערבים היום זה כי הרבנים מקימי העירוב פוסקים כרש"י וסייעתו ולא כרמב"ם וסייעתו בעניין ששים ריבוא.

לא כרת אלא ספק כרת.
לדעת הרבה פוסקים אפשר לערב רשות הרבים מדאורייתא, ורק מדרבנן אי אפשר (וזה עיקר טעם היתר העירוב, שהוא ספק ספיקא, דילמא בעי שישים ריבוא ודילמא אין האיסור אלא מדרבנן, והוה ליה ספק ספיקא בדאורייתא וחד בדרבנן).

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' מרץ 27, 2019 3:54 pm

מקדש מלך כתב:
בברכה המשולשת כתב:
עובר ושב כתב:
בברכה המשולשת כתב:א"א לערב את רה"ר.
התורה התירה לטלטל במה שרבנן הגדירו ככרמלית וכדו' ולטלטל מרה"י לשם. רבנן אסרו זאת, והם התירו את מה שהם אסרו, כאשר יש עירוב (ואגב, לא לפי כל השיטות חוטים מועילים אפילו בזה)


לא הבנתי אותך.

כיום, כשיש לנו עירוב, מותר להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים או לא?


ח"ו. זה איסור תורה של הוצאה והעושה כן במזיד חייב כרת.
אין דבר כזה עירוב ברה"ר. כל העירוב הוא לכרמלית. ומה שמערבים היום זה כי הרבנים מקימי העירוב פוסקים כרש"י וסייעתו ולא כרמב"ם וסייעתו בעניין ששים ריבוא.

לא כרת אלא ספק כרת.
לדעת הרבה פוסקים אפשר לערב רשות הרבים מדאורייתא, ורק מדרבנן אי אפשר (וזה עיקר טעם היתר העירוב, שהוא ספק ספיקא, דילמא בעי שישים ריבוא ודילמא אין האיסור אלא מדרבנן, והוה ליה ספק ספיקא בדאורייתא וחד בדרבנן).


ייש"כ על התיקון (למיטב ידיעתי לדעת אדוננו הגר"א זה כן כרת, אבל בודאי שהיה עלי להיזהר בלשוני. תודה רבה על התיקון החשוב)

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' מרץ 27, 2019 3:59 pm

מקדש מלך כתב:אבל בריבית, הרי רצון התורה הוא שנלווה לאחינו בלי ריבית, וכשאנחנו עושים היתר עיסקה, הרי עקפנו את 'רצון המחוקק' כביכול.
וכן בפאה נוכרית, אם עשינו פאה שהיא יפה יותר מהשיער עצמו ונראה יותר טוב מהמקור (לפי הצד שגדר איסורו משום צניעות כמובן).
ופרוזבול הוא אכן דוגמא לעקירת 'רצון המחוקק' כביכול. אבל שתי תשובות בדבר א) שמיטה בזמן הזה דרבנן והם אמרו והם אמרו. ב) אכן תיקנוהו רק בגלל שנמנעו העם מלהלוות ועברו על איסור גדול יותר.


בשורה התחתונה, פרוזבול עוקף את רצון המחוקק שתשמט.

היתר עסקה עוקף את רצון המחוקק שלא תלווה בריבית.

שעון שבת (או גוי של שבת) עוקף את רצון המחוקק שלא תדליק אור בשבת.

עירוב עוקף את רצון המחוקק שלא תוציא מרשות היחיד לרשות הרבים.

מכונת גילוח עוקפת את רצון המחוקק שלא תגלח בתער (ויעויין בטעמי המצווה...)

מכירת חמץ לגוי עוקפת את רצון המחוקק שלא תשהה חמץ בביתך.

הדבר היחיד שלא עוקר את רצון המחוקק זה פאה, כי אין שום רצון בזה. אין מצוה כזו, אין עשה ואין לא תעשה, יש רק לימוד שלמדים מהתורה בדרך אגב, היות והכהן פורע את ראש האשה, משמע שמלכתחילה היתה מכוסה. למה? מדוע? אין שום רמז בתורה, ובוודאי אי אפשר לקרוא לזה "רצון המחוקק להסתיר את יופי השיער".

מכל מקום, כתב הגר"ע יוסף בספר הליכות עולם (חלק ב'): "באמת טעמי המצוות האמיתיים ידועים רק לפני ה' יתברך נותן התורה. כאמור: "אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה". ואין לנו להסתמך על טעמי המצוות שכתבו המפרשים, להוציא על פיהם מסקנות להלכה, שאין הלכה כר' שמעון דאמר דרשינן טעמא דקרא, אלא כחכמים שחולקים עליו בזה, וכסתם משנה בבבא מציעא (קטו.), וכן פסקו הרמב"ם (בפרק ג' מהלכות מלוה ולוה הלכה א') והטור ושולחן ערוך חושן משפט". עכ"ל.

ופשיטא שלא דנים להלכה ע"פ טעמי המצוות, ובאופן זה נהרסת כל התורה. שהרי יש פורקי עול הטוענים שכוונת התורה היתה שינוח האדם בשבת, ולכן אסרה התורה להדליק אש, כי בזמן הקדום היה טורח בזה, אולם בימינו אין טורח בהדלקה וכיבוי, ובפרט בחשמל, וממילא אין לאסור כיום, ויש להתיר גם נסיעה ברכב, שחסרון דברים אלו הוא היפך המנוחה ואינו אלא עול והכבדה. ועל זה הדרך נוכל גם לומר שכוונת חז"ל בהדלקת חנוכיה הוא פרסום הנס, וממילא נצא ידי חובה ע"י תליית שלטים גדולים המפרסמים את הנס, ללא הדלקת חנוכיה כדין. אלא ודאי שאין זו הדרך לפסיקת הלכה.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' מרץ 27, 2019 4:00 pm

בברכה המשולשת כתב:אין דבר כזה עירוב ברה"ר. כל העירוב הוא לכרמלית


מקדש מלך כתב:לדעת הרבה פוסקים אפשר לערב רשות הרבים מדאורייתא, ורק מדרבנן אי אפשר

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי מקדש מלך » ד' מרץ 27, 2019 4:02 pm

עובר ושב כתב:
בברכה המשולשת כתב:אין דבר כזה עירוב ברה"ר. כל העירוב הוא לכרמלית


מקדש מלך כתב:לדעת הרבה פוסקים אפשר לערב רשות הרבים מדאורייתא, ורק מדרבנן אי אפשר

אבל למעשה ברור שלא מועיל עירוב ואי אפשר לטלטל ברשות הרבים, או מדאורייתא או מדרבנן.

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי מקדש מלך » ד' מרץ 27, 2019 4:04 pm

עובר ושב כתב:
מקדש מלך כתב:אבל בריבית, הרי רצון התורה הוא שנלווה לאחינו בלי ריבית, וכשאנחנו עושים היתר עיסקה, הרי עקפנו את 'רצון המחוקק' כביכול.
וכן בפאה נוכרית, אם עשינו פאה שהיא יפה יותר מהשיער עצמו ונראה יותר טוב מהמקור (לפי הצד שגדר איסורו משום צניעות כמובן).
ופרוזבול הוא אכן דוגמא לעקירת 'רצון המחוקק' כביכול. אבל שתי תשובות בדבר א) שמיטה בזמן הזה דרבנן והם אמרו והם אמרו. ב) אכן תיקנוהו רק בגלל שנמנעו העם מלהלוות ועברו על איסור גדול יותר.


בשורה התחתונה, פרוזבול עוקף את רצון המחוקק שתשמט.

היתר עסקה עוקף את רצון המחוקק שלא תלווה בריבית.

שעון שבת (או גוי של שבת) עוקף את רצון המחוקק שלא תדליק אור בשבת.

עירוב עוקף את רצון המחוקק שלא תוציא מרשות היחיד לרשות הרבים.

מכונת גילוח עוקפת את רצון המחוקק שלא תגלח בתער (ויעויין בטעמי המצווה...)

מכירת חמץ לגוי עוקפת את רצון המחוקק שלא תשהה חמץ בביתך.

הדבר היחיד שלא עוקר את רצון המחוקק זה פאה, כי אין שום רצון בזה. אין מצוה כזו, אין עשה ואין לא תעשה, יש רק לימוד שלמדים מהתורה בדרך אגב, היות והכהן פורע את ראש האשה, משמע שמלכתחילה היתה מכוסה. למה? מדוע? אין שום רמז בתורה, ובוודאי אי אפשר לקרוא לזה "רצון המחוקק להסתיר את יופי השיער".

מכל מקום, כתב הגר"ע יוסף בספר הליכות עולם (חלק ב'): "באמת טעמי המצוות האמיתיים ידועים רק לפני ה' יתברך נותן התורה. כאמור: "אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה". ואין לנו להסתמך על טעמי המצוות שכתבו המפרשים, להוציא על פיהם מסקנות להלכה, שאין הלכה כר' שמעון דאמר דרשינן טעמא דקרא, אלא כחכמים שחולקים עליו בזה, וכסתם משנה בבבא מציעא (קטו.), וכן פסקו הרמב"ם (בפרק ג' מהלכות מלוה ולוה הלכה א') והטור ושולחן ערוך חושן משפט". עכ"ל.

ופשיטא שלא דנים להלכה ע"פ טעמי המצוות, ובאופן זה נהרסת כל התורה. שהרי יש פורקי עול הטוענים שכוונת התורה היתה שינוח האדם בשבת, ולכן אסרה התורה להדליק אש, כי בזמן הקדום היה טורח בזה, אולם בימינו אין טורח בהדלקה וכיבוי, ובפרט בחשמל, וממילא אין לאסור כיום, ויש להתיר גם נסיעה ברכב, שחסרון דברים אלו הוא היפך המנוחה ואינו אלא עול והכבדה. ועל זה הדרך נוכל גם לומר שכוונת חז"ל בהדלקת חנוכיה הוא פרסום הנס, וממילא נצא ידי חובה ע"י תליית שלטים גדולים המפרסמים את הנס, ללא הדלקת חנוכיה כדין. אלא ודאי שאין זו הדרך לפסיקת הלכה.

אין דנים הלכה לפי טעמי המצווה, אבל מאידך, ברור שלא ראוי לעקוף את המצווה ואת המסר שנלווה אליה.
והרבו האריכו בעניני הערמה.
וכל שכן במקום שהמצווה היא מצווה 'מוסרית', שודאי לא ראוי לעקוף אותה. אלא אם כן הוא צורך הדור.
(לדבריך שהמצווה הזו אינה מגדר צניעות, שוב אין בזה עקיפה, כי הגזירת הכתוב מתקיימת גם ככה).

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' מרץ 27, 2019 4:07 pm

מקדש מלך כתב:אבל למעשה ברור שלא מועיל עירוב ואי אפשר לטלטל ברשות הרבים, או מדאורייתא או מדרבנן.


כוונתי היתה שהעירוב בימינו עוקר את ציווי התורה שלא להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים. נכון, מבארים שזו לא רשות הרבים (דבר שנתון במחלוקת הפוסקים, הגר"ש משאש סובר שהעירוב לא מועיל לטלטל, הגר"ע יוסף בתחילה התיר בדיעבד ולבסוף לכתחילה) ואז העירוב מועיל לכרמלית, דבר שנאסר מדרבנן ואז "הם אמרו והם אמרו", אבל בשורה התחתונה לפי "מושכל היסוד" של הרב 'בברכה המשולשת' בוודאי שיהיה כדאי להחמיר כדי לא לחרוג מרצון המחוקק.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' מרץ 27, 2019 4:07 pm

עובר ושב כתב:
מקדש מלך כתב:אבל בריבית, הרי רצון התורה הוא שנלווה לאחינו בלי ריבית, וכשאנחנו עושים היתר עיסקה, הרי עקפנו את 'רצון המחוקק' כביכול.
וכן בפאה נוכרית, אם עשינו פאה שהיא יפה יותר מהשיער עצמו ונראה יותר טוב מהמקור (לפי הצד שגדר איסורו משום צניעות כמובן).
ופרוזבול הוא אכן דוגמא לעקירת 'רצון המחוקק' כביכול. אבל שתי תשובות בדבר א) שמיטה בזמן הזה דרבנן והם אמרו והם אמרו. ב) אכן תיקנוהו רק בגלל שנמנעו העם מלהלוות ועברו על איסור גדול יותר.


בשורה התחתונה, פרוזבול עוקף את רצון המחוקק שתשמט.

היתר עסקה עוקף את רצון המחוקק שלא תלווה בריבית.

שעון שבת (או גוי של שבת) עוקף את רצון המחוקק שלא תדליק אור בשבת.

עירוב עוקף את רצון המחוקק שלא תוציא מרשות היחיד לרשות הרבים.

מכונת גילוח עוקפת את רצון המחוקק שלא תגלח בתער (ויעויין בטעמי המצווה...)

מכירת חמץ לגוי עוקפת את רצון המחוקק שלא תשהה חמץ בביתך.

הדבר היחיד שלא עוקר את רצון המחוקק זה פאה, כי אין שום רצון בזה. אין מצוה כזו, אין עשה ואין לא תעשה, יש רק לימוד שלמדים מהתורה בדרך אגב, היות והכהן פורע את ראש האשה, משמע שמלכתחילה היתה מכוסה. למה? מדוע? אין שום רמז בתורה, ובוודאי אי אפשר לקרוא לזה "רצון המחוקק להסתיר את יופי השיער".

מכל מקום, כתב הגר"ע יוסף בספר הליכות עולם (חלק ב'): "באמת טעמי המצוות האמיתיים ידועים רק לפני ה' יתברך נותן התורה. כאמור: "אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה". ואין לנו להסתמך על טעמי המצוות שכתבו המפרשים, להוציא על פיהם מסקנות להלכה, שאין הלכה כר' שמעון דאמר דרשינן טעמא דקרא, אלא כחכמים שחולקים עליו בזה, וכסתם משנה בבבא מציעא (קטו.), וכן פסקו הרמב"ם (בפרק ג' מהלכות מלוה ולוה הלכה א') והטור ושולחן ערוך חושן משפט". עכ"ל.

ופשיטא שלא דנים להלכה ע"פ טעמי המצוות, ובאופן זה נהרסת כל התורה. שהרי יש פורקי עול הטוענים שכוונת התורה היתה שינוח האדם בשבת, ולכן אסרה התורה להדליק אש, כי בזמן הקדום היה טורח בזה, אולם בימינו אין טורח בהדלקה וכיבוי, ובפרט בחשמל, וממילא אין לאסור כיום, ויש להתיר גם נסיעה ברכב, שחסרון דברים אלו הוא היפך המנוחה ואינו אלא עול והכבדה. ועל זה הדרך נוכל גם לומר שכוונת חז"ל בהדלקת חנוכיה הוא פרסום הנס, וממילא נצא ידי חובה ע"י תליית שלטים גדולים המפרסמים את הנס, ללא הדלקת חנוכיה כדין. אלא ודאי שאין זו הדרך לפסיקת הלכה.


פרוזבול- שמיטה בזה"ז דרבנן ובאמת גם כתב ג"ע הבא"ח שישייר גם סכום שלא יהיה בפרוזבול. יתר על כן, כבר עוררו על זה בשמיטה הקודמת שכל אדם יבדוק את עצמו האם באמת השימוש בפרוזבול נועד עבורו. מה גם, שיש צד גדול לומר שרצון התורה שהלווה ישלם, רק שיש איסור על המלווה לנוגשו ולתובעו ונכב"ב.
היתר עיסקא- אה"נ זה בעייתי מאוד, ויעויין לעיל (אלא שבימינו יש את הסניף של חברה בע"מ וגם זה נכב"ב)
שעון שבת- אין דין שביתת כלים, ובאמת אין מניעה שהאור יודלק אוטומטית, האיסור הוא שהגברא ידליק.
עירוב- שוב, מדובר על כרמלית, כי א"א לערב ברה"ר, וממילא אדרבה התורה התירה בכרמלית, רבנן אסרו והם התירו ע"י עירוב.
מכונת גילוח- אה"נ זה בעייתי מאוד (מצד עצם גדרי תער ועל גבי זה בעיות נוספות, מלבד הטעמא דקרא), ונכב"ב (הרי לפי מרנא הח"ח זה תער דאורייתא וכמדומני שבאשכול אחד הביאו את דבריו החריפים של הגר"פ פישר שליט"א בזה)
מכירת חמץ- אה"נ שזה בעייתי מאוד (וממש לא רק בגלל טעמא דקרא) ונכב"ב

ולגוף הדבר, יש מחלוקת תנאים אם דרשינן טעמא דקרא, ואנן קיי"ל דלא. אולם, כחלק מהדיון מצאנו רבות בפוסקים שהזכירו גם טעמים. וכמובן שזה לעולם לא נועד להקל, שזה אין לנו רשות והיתר אף פעם, אלא להחמיר.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' מרץ 27, 2019 4:09 pm

עובר ושב כתב:
מקדש מלך כתב:אבל למעשה ברור שלא מועיל עירוב ואי אפשר לטלטל ברשות הרבים, או מדאורייתא או מדרבנן.


כוונתי היתה שהעירוב בימינו עוקר את ציווי התורה שלא להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים. נכון, מבארים שזו לא רשות הרבים (דבר שנתון במחלוקת הפוסקים, הגר"ש משאש סובר שהעירוב לא מועיל לטלטל, הגר"ע יוסף בתחילה התיר בדיעבד ולבסוף לכתחילה) ואז העירוב מועיל לכרמלית, דבר שנאסר מדרבנן ואז "הם אמרו והם אמרו", אבל בשורה התחתונה לפי "מושכל היסוד" של הרב 'בברכה המשולשת' בוודאי שיהיה כדאי להחמיר כדי לא לחרוג מרצון המחוקק.


רצון המחוקק הוא שמותר לטלטל בכרמלית אלא שצריך וחובה להקשיב לרצון המחוקק שיש לציית לגזירות דרבנן.
ואגב, באמת אני לא מטלטל בערים, אבל לא בגלל מושכל היסוד אלא כי זה רה"ר לפי ראשונים רבים ונכב"ב

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' מרץ 27, 2019 4:11 pm

מקדש מלך כתב:לדבריך שהמצווה הזו אינה מגדר צניעות, שוב אין בזה עקיפה, כי הגזירת הכתוב מתקיימת גם ככה


שוב, זה לא "לדבריי" אלא זאת המציאות. הדבר היחיד מכל הרשימה שמניתי, שהקב"ה לא ציווה בזה כלום ולא גילה את רצונו, אלא למדים את האיסור בדרך אגב שכך היה מנהג בנות ישראל, זה ענין הפאה. ואפי' על הגמ' שכותבת "דאורייתא היא", כותב תרומת הדשן (סי' רמ"ב) בדעת הרמב"ם שפירוש הדבר "רמז דאורייתא יש לה", וכל האיסור הוא מדרבנן. אמנם להלכה נוקטים רוב הפוסקים שזה איסור דאורייתא, אבל לבוא ולדון על רצון המחוקק זה מופרך.

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי מקדש מלך » ד' מרץ 27, 2019 4:13 pm

בברכה המשולשת כתב:
ולגוף הדבר, יש מחלוקת תנאים אם דרשינן טעמא דקרא, ואנן קיי"ל דלא. אולם, כחלק מהדיון מצאנו רבות בפוסקים שהזכירו גם טעמים. וכמובן שזה לעולם לא נועד להקל, שזה אין לנו רשות והיתר אף פעם, אלא להחמיר.

יש מקרים שהזכירו טעמא דקרא גם להקל. ולכאורה הוא מפני שיש מקרים שעיקר המצווה הוא טעמה, וזהו גדר המצווה

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' מרץ 27, 2019 4:23 pm

בברכה המשולשת כתב:פרוזבול- שמיטה בזה"ז דרבנן ובאמת גם כתב ג"ע הבא"ח שישייר גם סכום שלא יהיה בפרוזבול. יתר על כן, כבר עוררו על זה בשמיטה הקודמת שכל אדם יבדוק את עצמו האם באמת השימוש בפרוזבול נועד עבורו. מה גם, שיש צד גדול לומר שרצון התורה שהלווה ישלם, רק שיש איסור על המלווה לנוגשו ולתובעו ונכב"ב.
היתר עיסקא- אה"נ זה בעייתי מאוד, ויעויין לעיל (אלא שבימינו יש את הסניף של חברה בע"מ וגם זה נכב"ב)
שעון שבת- אין דין שביתת כלים, ובאמת אין מניעה שהאור יודלק אוטומטית, האיסור הוא שהגברא ידליק.
מכונת גילוח- אה"נ זה בעייתי מאוד (מצד עצם גדרי תער ועל גבי זה בעיות נוספות, מלבד הטעמא דקרא), ונכב"ב (הרי לפי מרנא הח"ח זה תער דאורייתא וכמדומני שבאשכול אחד הביאו את דבריו החריפים של הגר"פ פישר שליט"א בזה)
מכירת חמץ- אה"נ שזה בעייתי מאוד (וממש לא רק בגלל טעמא דקרא) ונכב"ב


לגבי פרוזבול, לא הבנתי מה אתה רוצה בזה שהוא דרבנן. אז מדרבנן אנחנו ממשיכים את רצון הבורא ונוהגים גם כיום שמיטה... ומה היה רצון הבורא? שנשמט! (חוץ מזה, יש דעות בהלכה שתקנת הפרוזבול תועיל גם אם שמיטת כספים תנהג כמצווה מהתורה).

לגבי היתר עסקא, מה זאת אומרת "בעייתי מאוד"? הפוסקים התירו לנהוג לפי קומבינה זו, ומשתמשים בה בכל תחומי החיים. הכיצד התירו קומבינה כזו, נגד רצון המחוקק, ומושכל יסוד?

לגבי מכונת גילוח - מה תענה על גילוח במשחה שהוא לא "בעייתי מאוד"?

לגבי שעון שבת - בוודאי שאין דין שביתת כלים, אבל האם זה הוא "רצון המחוקק"?

לגבי מכירת חמץ - בעייתי מאוד? איני יודע אם לצחוק או לבכות. אז לשיטתך כל קהל עדת ישראל שמכרו חמץ הם בבעיה? חוץ מזה, הרי זה מפורש בתוספתא: "ישראל ונכרי שהיו באין בספינה וחמץ ביד ישראל, הרי זה מוכרו לנכרי ונותנו במתנה, וחוזר ולוקח ממנו לאחר הפסח, ובלבד שיתנו לו במתנה גמורה".

מרן כותב על כך בבית יוסף, "ואין לך הערמה גדולה מזו, ואפילו הכי שריא".

הכיצד תיתכן קומבינה כזאת, נגד רצון המחוקק?

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' מרץ 27, 2019 4:34 pm

בברכה המשולשת כתב:עברתי שוב על כל האשכול פעמיים. לא כתבתי בשום הודעה שעל כל דבר שאדם פסק לפי המקילים הוא ייענש. אדרבה, כתבתי במפורש שהכל לפי העניין והכל לפי האדם. הנדון כאן הוא על מה האדם יעשה לעצמו


לא כתבת זאת במפורש, אבל זה היה נשמע בבירור מתוך דבריך. וירשה לי כבודו לרענן מעט את זכרונו.

אני כתבתי: "אדם שמאמין שהקב"ה הקפיד על אשה שהלכה עם פאה כדעת רוב פוסקי הדור, הוא תמים מאוד".

תגובתך היתה: "נזכרתי במקור הבא..." והפנית לאותו מעשה בענין ריבית, שבו אדם נענש למרות שהיו "היתרים". ההקשר הוא ברור ומובן: יתכן שאותה אשה תיענש בעולם הבא.

לאחר מכן כתבתי לך, "אתה באמת חושב שבעולם הבא יתבעו את מי שסמכה על עשרות פוסקים?"

תגובתך היתה: "אני אישית באמת לא חושב שבעוה"ב יתבעו מי שבתמימות עשתה מה שמקובל בחברה בה היא חיה בעניין זה" (לאחר מכן נכתבה עקיצה ברורה, כמאמר הכתוב "עלבונות אישיים אינם ממין העניין"). המובן מדבריך - אדם תמים שעשה את המקובל בחברה לא יתבע, אבל אם הוא מודע למחמירים ובכל זאת מיקל, יש סיכוי שיתבע.

גם כעת אינך חוזר בך מדבריך, אלא כותב שהכל לפי האדם.

תם מה הוא אומר
הודעות: 1343
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ד' מרץ 27, 2019 4:37 pm

עובר ושב כתב:
מקדש מלך כתב:נראה לי שהרב עובר ושב והרב בברכה נחלקים במה שכבר נחלקתי בעבר באריכות גדולה עם הרב עובר ושב בגדר מצוות כיסוי ראש לנשים נשואות. הרב בברכה נוקט כמו שהבנתי אני שהוא בגדר צניעות ולכסות את השיער שהוא עיקר יופיה של האשה, ואילו הרב עובר שוב לטעמו הוא שמדובר בגזירת הכתוב שלא נודע לנו טעמה, או קללה על האשה וכדומה.
לפי הבנתי, ואני מבין שכך גורס הרב בברכה המשלושת, מדובר בצניעות, ואם כן הפיאה, גם אם היא מותרת מדינא, הרי היא טכסיס ל'עקוף' את האיסור, ולכן מובן שהמושכל היסוד שולל את זה ורואה בזה 'היתר'. ואילו הרב עובר שוב לטעמו לא גורס זאת


זה מובן בפשטות מדברי הרב 'בברכה המשולשת' כשדיבר על מושכל היסוד וכו', אבל לא רציתי לסחוף את הדיון לגמרי ולכן לא התייחסתי לדבריו אלא באופן עקרוני. זהו מושכל ראשון של "דעת בעלי בתים", כאלה שלא קרו ולא שנו, אין להם שמץ של מושג בסוגיות המדוברות, רק התרגלו לקרוא מאמרים חסרי מקור, או כאלה שניסו להסביר לנשים מדוע צריך לכסות את הראש.

מה שמגוחך הוא הצגת הדברים בשם "עובר ושב", כביכול זה "לטעמו" וכו'. האם אני המצאתי שזו גזירת הכתוב, או קללת חוה? האם לא מדובר בגמרות מפורשות, או ב"מאורי אור" לפני כשלוש מאות שנה (שכתב שטעם המצוה הוא כמוס)?

הכל מובא כבר במקורות, ואין זכר לזה שכיסוי הראש הוא משום צניעות. רש"י בכתובות ע"ב, דרך בנות ישראל לכסות ראשן וכן עיקר (מנהג המוזכר בתורה). עירובין דף ק', משום קללת חוה נענשה שתהיה עטופה כאבל. ברכות כ"ד ובכל הראשונים שם, שיער בתולות אינו כלום כי התרגלו לגלותו - משמע שאין בזה ענין של צניעות כלל, ואינו ערוה בעצם. שיער אשה נשואה שרגילה לגלותו - המובא בפוסקי דורנו שמותר לקרות כנגדו, ומה שהסתפק החזו"א בזה, שהרי זה כשיער בתולה.

ועוד מה שכתבת שהוא עיקר יופייה, זה הזיה גמורה (כגון מכוערת עם שיער יפה, האם תמצא חן בעיני מאן דהו בגלל ששערה נאה).

ובנדון דידן "המושכל היסוד" לכל בר דעת הוא שבימינו השיער הפך לנדוש ואין שום נפק"מ בין שיער בתולה לשיער נשואה שרגילה לגלותו, קל וחומר לשיער פאה. וזה מה שכתבו גדולי הפוסקים.



איזה מאורי אור אתה מציין בהודעתך? אפשר ציון מדוייק (ולא לספר, תביא משם לכאן עדיף), האם הכוונה למאורי אור ווירמש?

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' מרץ 27, 2019 4:58 pm

הגאון רבי אהרן וירמש זצ"ל, רב ואב"ד בעיר מיץ, מתלמידיו הגדולים של בעל "שאגת אריה", בספרו "מאורי אור" (חלק "קן טהור" למסכת נדרים דף ל', דף קצ"ד ע"א, נדפס בשנת תקע"ט):

"וגם החוש מכחיש, דשיער אינו [מעורר] הרהור כגילוי שוק וקול זמר. והלא לא אסרו לקרות כנגד פנים יפות. אלא על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה, ואינו תימהון דוקא במחובר. וכמו בשיער אשה מונח לפניו, אינו כלום. וכמה דברים שלא נגלו טעמם... אלא טעמם ונימוקם עמם".

ומה שכתב ששיער נאסר מטעם כמוס, התבאר בדברי הגאון רבי נחום רוטשטיין שליט"א, ראש ישיבת נזר התורה, בתשובה שכתב: "בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, וע"י זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, ואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן".

תם מה הוא אומר
הודעות: 1343
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ד' מרץ 27, 2019 5:00 pm

עובר ושב כתב:הגאון רבי אהרן וירמש זצ"ל, רב ואב"ד בעיר מיץ, מתלמידיו הגדולים של בעל "שאגת אריה", בספרו "מאורי אור" (חלק "קן טהור" למסכת נדרים דף ל', דף קצ"ד ע"א, נדפס בשנת תקע"ט):

"וגם החוש מכחיש, דשיער אינו [מעורר] הרהור כגילוי שוק וקול זמר. והלא לא אסרו לקרות כנגד פנים יפות. אלא על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה, ואינו תימהון דוקא במחובר. וכמו בשיער אשה מונח לפניו, אינו כלום. וכמה דברים שלא נגלו טעמם... אלא טעמם ונימוקם עמם".

ומה שכתב ששיער נאסר מטעם כמוס, התבאר בדברי הגאון רבי נחום רוטשטיין שליט"א, ראש ישיבת נזר התורה, בתשובה שכתב: "בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, וע"י זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, ואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן".



הוא היה אפיקורס כנראה, עיין אוצר ישראל בערכו, ועוד, [אבל כדאי לפתוח (בהנחה שלא נפתח בעבר) אשכול נפרד עליו ולא להכניס כאן דיון עליו], ואם ממנו הראיות, תנוח דעתכם..

תם מה הוא אומר
הודעות: 1343
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ד' מרץ 27, 2019 5:03 pm

הרב נחום הנ"ל דן בדברי המאורי אור? היכן דבריו?

יואל שילה
הודעות: 1687
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי יואל שילה » ד' מרץ 27, 2019 5:05 pm

עובר ושב כתב:מכל מקום, כף החיים דיבר על מה שכל אחד יעשה בעצמו ויחמיר לעצמו. כאשר הוא מחמיר על אשתו וגורם לה להיראות שונה מחברותיה, אז כנראה שנשמתו לא כ"כ טהורה. וכפי שדרש הגאון רבי פנחס ברונפמן שליט"א, אב"ד בבית דינו של הגר"מ גרוס, בפסח תשע"ח: "התעמולה לעבור מפאה למטפחת היא תעמולת הבל ממש.. האשה שרוצה ללכת עם פאה - זכותה ללכת עם פאה, ואין בעלה יכול לכפות אותה נגד רצונה... כתוב בגמ' שהמלך לא יכול לדון, כי לא דנים אותו, ולכן אינו יכול לדון מישהו אחר. אתה, את החומרות תחמיר על עצמך, אל תלך ותזרוק את הפאה של אשתך בזמן שאתה לא יודע אם אולי זה פוגע בה, אם היא תתבייש לצאת לרחוב".

וכ"ה האג"מ אה"ע ב' י"ב 'לדינא אין כתר"ה יכול למחות ביד אשתו הרבנית החשובה מללבוש פאה נכרית, שאף אם כתר"ה רוצה להחמיר אינו יכול להטיל חומרותיו עליה שזהו רק דין שלה, וכיון שהיא עושה כדין שהוא כרוב הפוסקים ושגם נראה כמותם - אינו יכול להחמיר עליה אף אם לא תכסה כלל הפאה נכרית, וכ"ש כשרוצה להלביש כובע עליה שיכסה רוב מהפאה נכרית שאין לכתר"ה להקפיד כלל. ואם כתר"ה הוא מהנוהגין להתגלח בסם ומספרים כעין תער ולא חש על עצמו למראית עין שהוא רק מטעמים שבארתי ודאי לא שייך שיחמיר עליה בפאה נכרית שהרי הוא כסותר הנהגת עצמו"'.

אך את המשך הדיון כאן לא הבנתי, אפילו מחוקק החוק החילוני מכיר בזה שאת מה שלא אסר - לא אסור, אף שרק קוצר דעתו הפריע לו להרחיב את החוק למקרים דומים, וק"ו שמה שהקב"ה לא אסר הוא מותר. לא שייך שאדם יאמר - הואיל והקב"ה אסר לבוא על אשה בנדתה - אחמיר גם בדם טוהר, הואיל ואסר לאכול חזיר - אחמיר גם בשיבוטא, וכל כיו"ב, והמקום להחמיר הוא רק כשיש ספק שמא החוק הא-להי חל גם במקרה כזה, או היכן שחז"ל ברוחב דעתם הבינו שאם לא יאסרו - יבואו להתיר גם במה שהתורה אסרה.

ומ"מ דוגמת מכונת הגילוח אינה עניין לכך, דלא יעלה על הדעת שהאדם יאמר שהואיל והתורה אסרה גילוח - אני אחמיר גם בתלישת הזקן בפינצטה, שהרי את התוצאה הזו התורה אסרה, ואם מחמיר הוא בזה - בשם עם הארץ יקרא.
מקום החומרא במכונת הגילוח איננו משום 'טעמא דקרא' אלא שמא גם פעולת גזירה ללא שארית היא היא התער שהתורה אסרה [ובזאת כתבתי חוברת שלמה להוכיח שזה לא נכון, ואיסור תער איננו תלוי במה שלא נשארת שארית, אלא במה שמתבצעת פעולת חיתוך במכשיר חד, וגם דברי הח"ח - אמורים רק במכונה הפועלת בעקרון של מכשיר חד, ולא במכונות דידן].
ההיתר של פרוזבול הוא לא כי התורה התירה זאת, אלא כי ראו שבאים לידי איסור חמור יותר, ומפסיקים להלוות, ולכן תיקנו ש'כאילו' מסירת השטרות לבי"ד - תחשב כאילו מסרו את השטרות בפועל, שאת זה התורה כלל לא אסרה מאחר ואין לו אפשרות ליגוש כעת.
ולגבי העירוב לא הבנתי כלל מה שידידי כתבו כאן. התורה אסרה להעביר ברה"ר ולהוציא מרה"י לרה"ר, ולהיפך, אך לא אסרה לטלטל במקום ציבורי שאיננו בשם רה"ר. חז"ל לא פירגנו לנו הגדרות רבות למה היא רה"ר, אך מה שכתבו במפורש הוא שאם יש תקרה או שאין ט"ז אמות - אין זה רה"ר, ואכן אין שום ענין להחמיר בזה [פרט לאיסור דרבנן של כרמלית, שזה כבר משהו אחר עם גדרים אחרים להיתרו, ובו בודאי מועיל היקף של צוה"פ].
ומה שמחמירים הוא בדברים שאיננו בטוחים שאינם בכלל רה"ר, כגון בכמות אנשים שאיננה ס' ריבוא, או בביטול רגל הרבים באמצעות עומד מרובה, דיומדין, צוה"פ, וכל שאר 'חסימות' הנתונות במחלוקת במשנה גמרא ראשונים ואחרונים, אך בדבר שהיתרו מפורש בחז"ל - המחמיר הוא משונה.
לגבי פאה לא מצאנו התייחסות חזלי"ת החוששת בזה לאיסור כלשהו, וגם שם לא פירגנו לנו חז"ל מידע ברור, שהרי יש לפחות שש גמרות שבהן מוזכרת הפאה ככיסוי שער לגיטימי, אך לא כתבו במפורש שאשה יוצאת בה לרה"ר בכל עת ובכל מקום, וממילא ניתנה הרשות לפוסקים לדון בזה האם יש כאן איסור.
המפתיע למעיינים בסוגיא זו, שכמעט וכל טעמי האוסרים - לא רלוונטים במקום ותקופה שבה חבישת הפאה נפוצה גם אצל הצנועות, ולכן ניתן לומר שרוב הפוסקים מתירים את חבישתה, שהרי סוף סוף יסודי הלכות צניעות [אם נשייך את חבישת הפאה למחלקה זו] - הם תלויי מקום ותקופה, ובמקום שבו הנהגה מסויימת נפוצה אצל הצנועות - הרי היא מותרת לכתחילה.

כרמי שלי
הודעות: 658
הצטרף: א' אוגוסט 06, 2017 4:38 pm

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי כרמי שלי » ד' מרץ 27, 2019 5:12 pm

תם מה הוא אומר כתב:הוא היה אפיקורס כנראה, עיין אוצר ישראל בערכו, ועוד,

viewtopic.php?f=19&t=35758&p=432871&hilit=#p432871

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: האם הנפטר יודע מי למד לע"נ? אחריות האשה על צניעותה

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' מרץ 27, 2019 5:25 pm

תם מה הוא אומר כתב:הוא היה אפיקורס כנראה, עיין אוצר ישראל בערכו


שטויות והבלים כנראה, וכדאי שתבקש מחילה פן יבולע לך, שעקיצתן עקיצת עקרב (ותנוח דעתך, הוא לא הראיה היחידה אלא פרט אחד מתוך מכלול של ראיות).

הגאון רבי אהרן ווירמיש זצ"ל היה מגדולי תלמידי השאגת אריה בעיר מיץ, ושימש אח"כ ברבנות בעיר מיץ, גם שימש בין חברי הסנהדרין שהקים נפוליון בצרפת בשנת תקס"ז.

וזה לשון החיד"א (שה"ג חלק הספרים מע' מ' אות י"ד): "מאורי אור מורה מקום ובקיאות גדול בכל התלמוד וחברו מהר"ר אהרן וירמש דיין ק"ק מיץ, ויש בו בקצרה איזה חידושים, ונדפס ח"ב מאורי אור ובו חידושים על הש"ס ונדפסו בק"ק מיץ, ועתה בא לידי מאורי אור ח"ב בשלימות וח"ג על הש"ס". ולא דבר ריק הוא, שהרי כידוע הרב חיד״א נמנע מלהזכיר ספרים שיצא ערער עליהם או על מחבריהם.

ורבים מהאחרונים הביאו דבריו והסתמכו עליו, אציין כמה מהם ואידך זיל גמור:

שו"ת אפרקסתא דעניא (ח"א סי' קי"ט, ח"ב או"ח סי' ג'), דרכי תשובה (סי' פ"ב סקל"ה ועוד), וכן בנו בשו"ת מנחת אלעזר (ח"ב סי' ד'), ליקוטי מהרי"ח (ח"א דף ק"ו), מעדני שמואל (סי' קי"ט אות ד' ואות י"ז), שו"ת זכר יהוסף, באר יעקב (סי' פ"ג סק"ג), שו"ת אמרי יושר (ח"א סי' ר"ב), מאסף לכל המחנות (סי' כ"א אות י"ב), קצה המטה על מטא"פ (סי' תרכ"ד סק"א), שדי חמד (מערכת ל' כלל קט"ז), פרדס יוסף (בראשית מ"ה י"ב), פתח הדביר (סי' רכ"ט אות ד'), ובס' תורת חיים (או"ח סי' ר"ס אות ו') וז"ל "שגדול מאוד היה בחריפות ובקיאות בנגלה ובנסתר כנראה מכל ספריו"), הגה"ק בעל בני יששכר זצוק"ל בעמח"ס דרך פקודיך (בספרו אגרא דכלה פ' בחוקתי), ועוד הרבה שנלאה העט להעתיקם.

ואף בספרי גדולי זמנינו מובא דברו לרוב, ראה שו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' כ"ד), שו"ת להורות נתן (ח"ב סי' ל"א אות י'), שו"ת חלקת יעקב (יו"ד סי' נ"ה), שו"ת בית ישראל (סי' קל"ז), שו"ת זקן אהרן (או"ח סי' י' אות ג'), ושו"ת בצל החכמה (ח"ד סי' צ"ג).

ואני מצרף לך מאמר מאת הרב יעקב שמואל שפיגל, מומחה בעל שם עולמי בספרות תורנית, ובפרט בההדרת כתבי יד. כדאי שתקרא.

(אמנם אחר ההתבוננות במאמר שצירפתי, אני מבין מה גרם לך לכתוב את הדברים... אבל כותב המאמר הוכיח שכל זה בטעות יסודו. ועליך נאמר, ערבך ערבא צריך... ובמאמר המצורף דחה את כל דברי הרב סופר בטוב טעם ודעת, וגם מה שהביא איזה ראיה מתלמידו אוהב ציון, אינה ראיה כלל והיא שיבוש גמור).

וכן כתב עליו הגר"ע יוסף זצ"ל, "וזה המחבר העלים עיניו מלראות במקורן של דברים, וכתב דברי נאצה על גאון בישראל, שרה ליה מריה".
קבצים מצורפים
הרב סופר.jpg
הרב סופר.jpg (437.89 KiB) נצפה 2812 פעמים
הרב יעקב שמואל שפיגל - אודות רבי אהרן וירמש.pdf
(575.75 KiB) הורד 167 פעמים
נערך לאחרונה על ידי עובר ושב ב ו' אוגוסט 07, 2020 5:44 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.


חזור אל “אספקלריא”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 50 אורחים