מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' יוני 15, 2016 7:29 pm

שכניה בן יחיאל כתב:ראיתי אולי סמך לסברא שכל ארבע פרשיות הם מהתורה:

הגמרא אומרת במגילה יג: "ועשרת אלפים ככר כסף וגו' אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים"

אך יעויין שם במהרש"א שלא פירש כן.
ועוד ניתן לדחות (כעיין דברי המהרש"א) שאולי ההשמעה על השקלים זה מדין 'שלושים יום קודם החג'.

וה'ראש יוסף' (לפמ"ג) פירש שחכמים תקנו כך זכר לכך שהשקלים הגינו.

אך אולי מכאן הסמך של הסוברים שזה מהתורה.


אני רואה שכולם הבינו את הראייה ואני הטיפש היחיד שלא הבין אז אולי תסביר לי מה הראייה?

פלתי
הודעות: 2323
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2012 1:14 pm

Re: מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>

הודעהעל ידי פלתי » ד' יוני 15, 2016 7:57 pm

אף אני לא הבנתי. אבל דבר אחד כן הבנתי, שבודאי אין לזה שום הסבר. לפיכך נמנעתי מלשאול.

הכהן
הודעות: 1591
הצטרף: א' נובמבר 25, 2012 1:46 pm

Re: מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>

הודעהעל ידי הכהן » ד' יוני 15, 2016 8:41 pm

שכניה בן יחיאל כתב:רק בא-ב האחרון

כשנמצא את הסדר של כל המצוות בפיוט, נוכל לומר כללים בו.

שכניה בן יחיאל
הודעות: 113
הצטרף: ה' דצמבר 24, 2015 2:59 pm

Re: מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>

הודעהעל ידי שכניה בן יחיאל » ג' יוני 21, 2016 8:18 pm

א הסמך מהגמ' הוא שכתוב 'הקדים שקליהן לשקליו' משמע ש'מי שאמר והיה העולם' הוא זה שאמר זאת וממילא אינו דרבנן אלא דאוריתא (ובאמת זה לא ראיה אלא סמך בעלמא)
ב. הגם שלא ידוע לנו ככל מהם דרכי הפיטן, אין סיבה שלא ננסה לגלות לכה"פ קצת מהם.

נ.ב. האם ניתן לבדוק איזה פרשיות הפיטן הקפיד לכתוב את כל פרטיהם?

הא לחמא עניא
הודעות: 1710
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » א' מרץ 11, 2018 9:54 am

שאלני אחד בשבת:
שמע מהבעל קורא את כל הקריאה של פרשת פרה, אך לא שמע מהעולה לתורה את הברכה שלפניה, האם יצא ידי חובת קריאת פרשת פרה? או שהיה צריך ללכת ולשמוע שוב??

ארזי הלבנון
הודעות: 1322
הצטרף: ו' דצמבר 09, 2016 1:34 pm

Re: מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>

הודעהעל ידי ארזי הלבנון » א' מרץ 11, 2018 3:54 pm

הא לחמא עניא כתב:שאלני אחד בשבת:
שמע מהבעל קורא את כל הקריאה של פרשת פרה, אך לא שמע מהעולה לתורה את הברכה שלפניה, האם יצא ידי חובת קריאת פרשת פרה? או שהיה צריך ללכת ולשמוע שוב??

בילקו"י (ה'תשע"ג; פורים, עמ' צח) כתב לגבי פרשת זכור דיש מי שאומר שעל הקהל לכוון גם בברכות התורה שקודם הקריאה, והסיק שמעיקר הדין אין צריך להזהר בזה.

הא לחמא עניא
הודעות: 1710
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ב' מרץ 12, 2018 9:41 am

ארזי הלבנון כתב:
הא לחמא עניא כתב:שאלני אחד בשבת:
שמע מהבעל קורא את כל הקריאה של פרשת פרה, אך לא שמע מהעולה לתורה את הברכה שלפניה, האם יצא ידי חובת קריאת פרשת פרה? או שהיה צריך ללכת ולשמוע שוב??

בילקו"י (ה'תשע"ג; פורים, עמ' צח) כתב לגבי פרשת זכור דיש מי שאומר שעל הקהל לכוון גם בברכות התורה שקודם הקריאה, והסיק שמעיקר הדין אין צריך להזהר בזה.

לדבריך, כ"ש בפרשת פרה דאפשר להקל.
בברכת תודה.

במסתרים
הודעות: 1737
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת

הודעהעל ידי במסתרים » ה' אפריל 05, 2018 12:38 am

הוגד לי בשם ספרי הגרי"י פישר (הגהות למ"ב או בספר על פורים/ד' פרשיות?) שמביא דעת הראב"ד שקריאת פ' פרה מה"ת.

דיבר המגיד נכונה או התחלף לו גברא בגברא?

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 29, 2019 4:48 pm

בטעם קריאת פרשת פרה אדומה, מצינו בלשון רש"י במגילה (כט, א),
פרה אדומה - להזהיר את ישראל לטהר, שיעשו פסחיהן בטהרה. ברביעית החודש הזה לכם - ששם פרשת הפסח, ובתלמוד ירושלמי גרסינן: אמר ר' חמא, בדין הוא שיקדום החודש לפרשת פרה, שהרי באחד בניסן הוקם המשכן ושני לו נשרפה הפרה, ומפני מה הקדימוה שהיא טהרתן של ישראל.


וכך איתא בירושלמי במגילה על אתר,
רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינה בדין הוא שתקדים החודש לפרה שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני נשרפה הפרה ולמה פרה קודמת שהיא טהרתן של כל ישראל.


ודברי הירושלמי הללו הועתקו בכמה מספרי רש"י ובית מדרשו (סידור רש"י סי' שכה; שו"ת רש"י סי' לח – תשובת רבו רבי יצחק ברבי יהודה; מחזור ויטרי סי' רמ; שבלי הלקט סי' קצג). ובמחז"ו נוסף שחייב אדם לטהר עצמו ברגל.

ולכאורה טעם זה של טהרה לפני הרגל שייך גם בשאר הרגלים ולא רק בפסח, ומצאתי בזה דברים לבעל ערוך לנר בשו"ת בנין ציון החדשות (סימן ס), וז"ל,
מימרא דירושלמי שנותנת טעם למה קורין פ' פרה קודם פ' החדש הובאה גם ברש"י במגילה (דף כ"ט) ומסתמא ע"פ מה שהורה לו רבו בתשובה זאת ואולם בפירוש דברי הירושלמי במה שאמר שהיא טהרתן של ישראל לענ"ד אין דעת רש"י כדעת רבו, דבתשובה הנ"ל מפרש שחייבין כל ישראל לטהר עצמם ברגל, וא"כ ה"ק כיון דפ' פרה כוללת יותר שכוללת כל ישראל אפי' שאינם מחוייבים בפסח כגון אונסים ושהם בדרך רחוקה וקטנים ונשים למ"ד נשים בראשון רשות לכן הקדימוה, אבל מדברי רש"י שכתב להזהיר את ישראל לטהר שיעשו פסחיהם בטהרה ברביעית החדש הזה לכם ששם פרשת הפסח ובש"ס ירושלמי וכו' שהיא טהרתן של ישראל, עכ"ל. נראה שמפרש שהקדימוה מפני שצריכין טהרה קודם לפסח.


ברם בלבוש (סימן תרפה סעיף א) כתב טעם אחר, וז"ל,
השלישית פרשת פרה אדומה, והיא בשבת שקודם פרשת החודש שכן היה שריפתה במדבר סמוך לניסן, כדי להזות בה את ישראל באפר החטאת מיד אחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו לעשות את הפסח בזמנו, לכך קורין פרשה זו להתפלל לפניו יתברך שגם עלינו יזרוק מים טהורים במהרה.

והיינו שלפי הירושלמי שמעתיק רש"י אזי הקריאה היא בתורת אזהרה לישראל להזהיר את ישראל לטהר שיעשו פסחיהן בטהרה, ואילו להלבוש מטבע הקריאה זה בתורת תפילה שגם עלינו יזרוק מים טהורים במהרה.

וטעם זה העתיק המשנ"ב שם ס"ק א. ולפלא שהשמיט הטעם המבואר בירושלמי וברש"י.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 29, 2019 4:50 pm

והנה לגבי קריאת פרשת שקלים העתיק המשנ"ב (שם ס"ק ב) מדברי הלבוש,
'ואנו משלמין פרים שפתינו בקריאת הפרשה של כי תשא דכתיב בה ענין השקלים',
[ומו"ר הגר"ש אויערבאך זצוק"ל היה מעורר שיש בזה חידוש מיוחד שתמיד ה'ונשלמה פרים שפתינו' זה ע"י תפילה שהיא במקום קרבן, וכאן זה ע"י התקנה של קריאת התורה, והיינו שאף בעוונותינו הרבים חרב בית מקדשינו ופסו עולות וזבחים, ואין שוקל, ונסתלקה הצורה הגשמית והחיצונית של המצוה, מ"מ ע"י קריאת התורה כראוי משתייכים לנשמה ולפנימיות של המצוה]. ויש לעיין מפני מה כאן לא נתפרש גם טעם זה.

וכך נמצא בספר עבודת ישראל (למגיד מקוזניץ), וז"ל,
נראה לפרש מלת לאמר, מורה כדעת האומרים שפרשת פרה מדאורייתא, ולזה בא הרמז בתורה אשר צוה ה' לאמר, שאפילו בזמן הזה שאין לנו בית לעשות פרה כתיקונה, צריך לקרות הפרשה ונשלמה פרים שפתינו ותהיה אמירת הפרשיות במקום עשיית הפרה, וזהו לאמר.
וכן איתא בספר אוהב ישראל (אפטא), "והבורא ב"ה וב"ש יופיע עלינו חסדו הגדול והקדוש בכל עת ויקוים בנו ונשלמה פרים שפתינו על ידי קריאת הפרשה פרה זו בכל שנה ושנה". וראה עוד בספר מחשבות חרוץ לרבי צדוק הכהן אות ז.

[וראה עוד בשל"ה (מסכת יומא פרק דרך חיים תוכחת מוסר סי' רג), וז"ל, גם בכלל 'תן לו מעין ברכותיו', לעשות דבר בעתו, כמו שמזכירים בכל יום 'פרשת התמיד' לקיים 'ונשלמה פרים שפתינו' ככה בבוא פרשת שקלים, ראוי שילמוד משניות של מסכת שקלים, ובפרשת פרה מסכת פרה, וקידוש החודש בפרשת החודש. וכך היה מנהגו של הגאון בעל שואל ומשיב כמבואר בהרבה מקומות בתשובותיו, עי' ברביעאה ח"ב סי' קצו ועוד].

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 29, 2019 4:50 pm

ועוד יש להעיר דהנה בלשון הירושלמי מפורש "בדין הוא שתקדים החודש לפרה שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני נשרפה הפרה", וצ"ב מה בכך ששריפת הפרה במדבר היה לאחר הקמת המשכן, ולכאורה נראה מזה שיש בקריאה זו גם ענין של זכר למה שהיה, ובאמת בלשון האבודרהם איתא 'וטעם ארבע פרשיות אלו השלש מהם זכר לזמן שבית המקדש קיים והם פרשת שקלים ופרשת פרה אדומה ופרשת החדש'.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 29, 2019 4:51 pm

ועכ"פ לפי ב' הטעמים הנ"ל אין כאן תורת קריאה של קריאת התורה בעלמא, וכמו שקורין במועדים ובראשי חדשים מעין המאורע, אלא זה תורת קריאה בפנ"ע, או בתורת אזהרה או בתורת תפילה.

ובזה יתבארו דברי המשנה ברורה (שם ס"ק טו),
ופ' פרה אדומה - והרבה אחרונים כתבו שפרשה זו אינה מדאורייתא ועיין לעיל בסימן ס' סק"י במ"ב דאפילו במצוה דרבנן ג"כ צריך לכוין לצאת ידי המצוה.
ונראה מדבריו שאין די בכוונה לצאת ידי חובת קריאת התורה דעלמא, ולכן צריך כוונה מיוחדת לצאת ידי חובת התקנה של קריאת פרשת פרה.

ועוד יתבאר היטב לשון השולחן ערוך בהלכות קריאת ספר תורה (סימן קמו סעיף ב),
ולקרות שנים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה, שרי. וכל זה אינו ענין לפרשת זכור ופרשת פרה שהם בעשרה מדאורייתא, שצריך לכוין ולשומעם מפי הקורא.


ובמשנה ברורה (ס"ק יג) כתב וז"ל,
עיין בבאור הגר"א ופר"ח וש"א שכתבו דאינו עיקר ופרשת פרה הוא מדרבנן, מ"מ לענין זה מסתברא דגם לדידהו לא מקילינן כל הקולות הנ"ל.

וכבר קדמו השל"ה (מסכת מגילה פרק נר מצוה סי' ג) והרחיב את החידוש גם לפרשת שקלים ופרשת החודש, וז"ל,
ואפילו ההיתרים הנזכרים לעיל בדאיכא עשרה, כתב הבית יוסף שם סימן קמ"ו, וזה לשונו: וכל מיני היתרות אלו, שכתבו המפרשים להקל בשמיעת קריאת התורה, אינם ענין לפרשת זכור שהיא מן התורה בעשרה... דפרשת זכור ופרשת פרה הוו דאורייתא. עכ"ל. כלומר, דשם צריכים כל הצבור לשמוע. ולי נראה, אפילו בשאר פרשיות שהם דרבנן, גם כן הכי, והם עדיפי מפרשיות של כל השנה שיש בהם צד היתר, אבל לאלו אין צד היתר, כמו בפרשת זכור, דהא כל הארבע פרשיות בחדא מחתא מחתינהו (מגילה פ"ג מ"ד), וכל תיקון דרבנן בהם הוא כעין תיקון דאורייתא.


ומבואר היטב לפי האמור, שאף אם תקנת הקריאה אינה אלא מדרבנן, מ"מ היא חלוקה בגדרה מתקנת קריאת התורה בעלמא, דתקנת הקריאה בעלמא מוטלת על הציבור לקרוא, ואין חיוב גמור על כל יחיד ויחיד לשמוע, ומשא"כ בתקנת קריאה זו 'שצריך לכוין ולשומעם מפי הקורא'.

[הערות הגאון רבי זבולון שוב שליט"א בספרו שערי זבולון (או"ח ח"ו סי' ח)].

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 29, 2019 4:52 pm

ואולי יש להציע נפק"מ בין ב' הטעמים הראשונים הנ"ל, דהנה סדר קריאת פרשת פרה הוא מתחילת הפרשה עד 'והנפש הנוגעת תטמא עד הערב' (סוף קפיטל יט), והנה בפרשה זו מופיעים וכתובים שני ענינים, עד עליית שני (פס' יז) כתובים דיני הטמא והנהגתו ודיני עשיית הפרה ולקיחת האפר, ומעליית שני ואילך מבוארים דיני הטהרה ואופן הטהרה כיצד מטהרים את הטמא. ויש לדון בגוונא שטעו וקראו פרשת פרה רק עד עליית שני, אם צריכים לחזור ולקרוא הפסוקים שהחסירו.

ויסוד הנידון דהנה איתא בשולחן ערוך הלכות קריאת ספר תורה (סימן קלז סעיף ה),
אם קרא פרשת פרה ופסק בהגר הגר בתוכם וגלל ס"ת, חוזר ופותח ומתחיל מראש הפרשה עד תטמא עד הערב ומברך לפניה ולאחריה.

ומקור הדין מבואר בב"י על אתר מדברי הכל בו, וז"ל, מעשה בחזן אחד שקרא בפרשת פרה ופסק להגר הגר בתוכם וגלל ס"ת וישב במקומו וקפד רבי על הדבר ואמר לא קריתם הפרשה ודומה כאילו לא קרינו שלא אמרנו אלא רמז בעלמא וחזרו ופתחו והתחילו בראש הפרשה והקורא ברך לפניה ולאחריה מטעם רבי וגמרו כל הפרשה עד תטמא עד הערב עכ"ל.

ולכאורה אם הטעם הוא כמבואר ברש"י, "להזהיר את ישראל לטהר, שיעשו פסחיהן בטהרה", יש לדון להצריך לחזור על הפסוקים החסרים את אופן עשיית הטהרה שזהו העיקר אולם אם הטעם הוא כמו שכתב הלבוש: "לכך קורין פרשה זו להתפלל לפניו יתברך שגם עלינו יזרוק מים טהורים במהרה", לכאורה כבר יוצא ידי חובת עיקר הענין בקריאת עשיית והכנת אפר הפרה והמים וכו', ואין צריך שיקרא גם אופן הטהרה בפועל.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 29, 2019 4:53 pm

ואגב גררא יצויין עוד, דהנה במשנ"ב (סק"ב) סתם 'אם אירע שלא קראו הפרשה מענינו של יום אין לה תשלומין לשבת הבאה'. אולם רבים מן הפוסקים סוברים לענין פרשת פרה, שאם ציבור שכחו לקרותה, יש לה תשלומין לשבת שלאחריה שהיא פרשת החודש, ולאחר קריאת פרשת השבוע יקראו בספר שני פרשת פרה בברכותיה ובספר שלישי יקראו פרשת החודש בברכותיה ויפטירו הפטרת פרשת החודש. [וכל זה בשכחו פרשת פרה, אבל שאר הג' פרשיות אין להם תשלומין].

(ספר אמת ליעקב למהר"י אלגאזי דיני קריה"ת אות ה, שו"ת בית דוד סי' קו, והובאו דבריהם להלכה בס' לדוד אמת להחיד"א סי' ט אות ה', פתחי שערים על השערי אפרים שער ח ס"ק סא, כה"ח סק"י וסקכ"ב, שו"ת שבה"ל ח"ד סי' עא, שו"ת צי"א חי"ד סי' ס"ו ועוד. וראה עוד נימוקי הגרי"ב לשו"ע או"ח מכת"י, קובץ זכור לאברהם (חולון) תשנ"א, עמ' קלט).


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים