פרשת תזריע יג כט - ואיש או אשה כו׳

[שמואל דוד]

וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בוֹ נָגַע בְּרֹאשׁ אוֹ בְזָקָן.

לכאורה הול״ל כי יהיה ״בהם״ וצ״ע.

[מענה איש]

ואז מה תעשה עם הזקן?

[שמואל דוד]

לא הבנתי, בודאי כוונת הפסוק גם לאשה.
ועיין באור החיים הקדוש שכתב וז״ל ואיש או אשה וגו'. הוצרך לפרט כאן או אשה ולא אמר אדם ואשה בכלל, לצד שאין לאשה זקן יאמר האומר שלא דבר הכתוב אלא באיש שישנו בזקן, והגם שיאמר אדם ולא יאמר איש תאמר שבא לרבות הקטן או למעט גוים, ולעולם נגעי זקן באשה לא מטמאה תלמוד לומר או אשה לאם גדל שער בזקנה שהיא מטמא בנתקים

[אהרן תאומים]

וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בוֹ נָגַע בְּרֹאשׁ אוֹ בְזָקָן. לכאורה הול״ל כי יהיה ״בהם״ וצ״ע.

וכן מצינו בויקרא כ
וְאִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֗ה כִּֽי־יִהְיֶ֨ה בָהֶ֥ם א֛וֹב א֥וֹ יִדְּעֹנִ֖י מ֣וֹת יוּמָ֑תוּ בָּאֶ֛בֶן יִרְגְּמ֥וּ אֹתָ֖ם דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃

[אהרן תאומים]

שמא הם דברים ראויים . מאמר שמצאתי בענין זה
http://www.yk8.org.il/rec/642-%D7%A4%D7 ... 7%A9%D7%95

[שמואל דוד]

יישר כח!

[טור תלגא]

עי' מלבים אות קי"ח

[שמואל דוד]

עי' מלבים אות קי"ח

יישר כח!
http://hb.borisute.com/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=296

[שייף נפיק]

אולי יש ליישב לפי מה שכתב המדרש תנחומא בפרשה שלא מזכיר המדרש לשון ''בני ישראל'' בפרשת נגעים, רק לשון אדם ע"ש, ואלי י"ל לפי"ז גם כן על הזכרת לשון יחיד. ודוק.

[שמואל דוד]

מה כותב המדרש?

[תוכן]

וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בוֹ נָגַע בְּרֹאשׁ אוֹ בְזָקָן. לכאורה הול״ל כי יהיה ״בהם״ וצ״ע.

בית שמאי אומרים: בערב כל אדם יטו ויקראו, ובבקר יעמדו, שנאמר: "ובשכבך ובקומך" (דברים ו, ז). ובית הלל אומרים: כל אדם קורא כדרכו, שנאמר: "ובלכתך בדרך" (שם).

[שמואל דוד]

לא הבנתי כוונתך.

[עזריאל ברגר]

כנראה התכוון לדייק בשאלה האם "כל אדם" זה יחיד או רבים?

[שמואל דוד]

הבנתי אבל מה השייכות בין זה לשאלתי?

[עזריאל ברגר]

ערבוב לשון יחיד ורבים.
זה לא תשובה לשאלתך, אלא שאלה דומה.

כנלפענ"ד בהבנת דברי הרב "תוכן".

[תוכן]

כשמדברים על כל אחד מהרבים האם כותבים לשון יחיד או לשון רבים. רואים במשנה שזה מחלוקת בית שמאי ובית הלל. ושיטת בית הלל קרוב לפסוק שהבאת.

[עזריאל ברגר]

כשמדברים על כל אחד מהרבים האם כותבים לשון יחיד או לשון רבים. רואים במשנה שזה מחלוקת בית שמאי ובית הלל. ושיטת בית הלל קרוב לפסוק שהבאת.

זו לא מחלוקת.
זה סגנון ביטוי שקשור לפסק ההלכה למעשה.

[עזריאל ברגר]

המילה "כל" בדברי ב"ש אינה באותה משמעות בדברי ב"ה.
בתרגום ליידיש: "כל אדם" דב"ש משמעותו "אלע מענטשן", ודב"ה - "יעדער מענטש".

[שמואל דוד]

גם יש חילוק בין ״כל אדם״ ל״איש או אשה״

[תוכן]

המילה "כל" בדברי ב"ש אינה באותה משמעות בדברי ב"ה.
בתרגום ליידיש: "כל אדם" דב"ש משמעותו "אלע מענטשן", ודב"ה - "יעדער מענטש".

למה אותו בטוי כמעט באותו שורה, אתה מתרגם בשני אופנים שונים?

[תוכן]

גם יש חילוק בין ״כל אדם״ ל״איש או אשה״

אבל העיקרון הוא דומה. מהו הכינוי המתאים לאנשים רבים כשמדברים על כל אחד.

[שמואל דוד]

גם בו הוא לשון זכר....

[שמואל דוד]

כעי״ז
viewtopic.php?t=27395&start=40#p479167

[עזריאל ברגר]

המילה "כל" בדברי ב"ש אינה באותה משמעות בדברי ב"ה.
בתרגום ליידיש: "כל אדם" דב"ש משמעותו "אלע מענטשן", ודב"ה - "יעדער מענטש".

למה אותו בטוי כמעט באותו שורה, אתה מתרגם בשני אופנים שונים?

כדי שיתאים למילים שאחריו.
הראשון הוא "כל האנשים", והשני "כל איש ואיש".

[ביקורת תהיה]

בנוסח המשנה שבתלמוד הבבלי הכל בלשון יחיד:

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בָּעֶרֶב כָּל אָדָם יַטֶּה וְיִקְרָא, וּבַבֹּקֶר יַעֲמֹד; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כָּל אָדָם קוֹרֵא כְּדַרְכּוֹ.

ובנוסח המשנה שבתלמוד הירושלמי הכל בלשון רבים:

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בָּעֶרֶב כָּל אָדָם יַטּוּ וְיִקְרוּ, וּבַבֹּקֶר יַעַמְדוּ; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כָּל אָדָם קוֹרִין כְּדַרְכָּן.

יתכן כי הנוסח שבספרי המשניות שלנו הוא נוסח שלישי דווקני (משום האבחנה שציין הרב ברגר), אך הדעת נוטה כי נוסח כלאים הוא.

[שמואל דוד]

עיין בספר והיה ברכה מש״כ בזה.
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=28

[ביקורת תהיה]

דברים נפלאים!
היוצא מדבריו, כי גם הנוסח שבספרי המשניות שלנו הוא מדויק ומדוקדק, וכלשונו הטהור 'דודאי לא במקרה הוא'.