בריושמא כתב:גם: מִהיות.
ספר דקדוק הפה והאוזן, סעיף 33, עמ' 16.
דקדוק עברי שיטתי, סעיף 62, עמ' 180.
אבא יודן כתב:מקור אם אפשר.
בריושמא כתב:אחרי שהם קובעים את הכלל הידוע כי מ' השימוש מנוקדת בצירה לפני אותיות גרוניות,
הם רושמים את היוצאים מן הכלל: מחוט, מחוץ, מהיות.
אין הסבר ליוצאים מן הכלל ומדוע הם יוצאים ממנו.
במסתרים כתב:אבא יודן כתב:מקור אם אפשר.
רד"ק במכלול: "בחרק במלה זעירא" ומביא "מחוט" ו"מחוץ"
אבא יודן כתב:במסתרים כתב:רד"ק במכלול: "בחרק במלה זעירא" ומביא "מחוט" ו"מחוץ"
לאו דווקא, שכן 'אספרם מחול ירבון' תהלים קלט וכן מעוף השמים יחכמנו ועוד.
וישר כח בכל אופן
במסתרים כתב:אבא יודן כתב:במסתרים כתב:רד"ק במכלול: "בחרק במלה זעירא" ומביא "מחוט" ו"מחוץ"
לאו דווקא, שכן 'אספרם מחול ירבון' תהלים קלט וכן מעוף השמים יחכמנו ועוד.
וישר כח בכל אופן
אפשר לפרש או לדחוק בלשונו שנמצא בחירק במלה זעירא ולא שכך דינו
אבא יודן כתב:בריושמא כתב:אחרי שהם קובעים את הכלל הידוע כי מ' השימוש מנוקדת בצירה לפני אותיות גרוניות,
הם רושמים את היוצאים מן הכלל: מחוט, מחוץ, מהיות.
אין הסבר ליוצאים מן הכלל ומדוע הם יוצאים ממנו.
ישר כחבמסתרים כתב:אבא יודן כתב:מקור אם אפשר.
רד"ק במכלול: "בחרק במלה זעירא" ומביא "מחוט" ו"מחוץ"
לאו דווקא, שכן 'אספרם מחול ירבון' תהלים קלט וכן מעוף השמים יחכמנו ועוד.
וישר כח בכל אופן
בן נון - בחירק כמו בסגול ואמר בכל מקום בן נון בחירק ולא יאמר באחד מהם בסגול כמו שהוא מנהג ברוב לפי שהן נדבקות שתי המלות לעולם מפני שהם מלות זעירות ונדבקות ובהדבקם תקל הקריאה בחירק ולא כן בסגול:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 41 אורחים