מנין פרקי תהלים

[חלמיש]

כידוע שבמס' סופרים מבואר שמנין פרקי תהלים הם קמ"ז כמנין שנותיו של יעקב (והרי יעקב אמר שיר המעלות בלילות), אצלינו בספרי תהלים יש קנ פרקים כידוע. (וכידוע שהרבה נוהגים על פי רמז כפר לגמור פעמיים תהלים בליל יהכ"פ או באלול או רומזים קנקן). האם מספר קנו הוא גם כמו חלוקת הפרקים בשאר הנ"ך מחלוקה הנוצרית או לזה כן יש איזה מסורה שונה?

תודה מראש לכל בדל אינפורמציה.

[הבונה]

viewtopic.php?f=7&t=269&p=1927&hilit=%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D#p1927
החלוקה לקמ"ז נמצאת בפי' המאירי לתהלים. ויש גם תוס' שאומר שאין בתהלים פסוק פחות מג' פסוקים, ובחלוקתנו יש, כי שם נבדלה חלוקתנו מחלוקת חז"ל וראשונים.

[אוצר החכמה]

עיין ברכות ט ב הני י"ח וכולי ועיין בהגהות מהרי"צ חיות שם.

[שבטיישראל]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7% ... 0%22%D7%90

[חלמיש]

תודה לכל העונים. ואני מביא גם את זה.

שו"ת תשובה מאהבה חלק א סימן קיב

ומה ששאל על מה דאמרו במס' סופרים פרק ט"ז ה"ל י"א קמ"ז מזמורים בתהלים כנגד קמ"ז שנים שהם שנותיו של יעקב ושאל הלא ק"ן הם ואפילו למה דארז"ל אשרי ולמה רגשו חדא נינהו אכתי קמ"ט הם הנה הוציאני חוץ לגדרי שאין דרכי בדברי אגדה והלא על דבר זה עצמו אמרו ז"ל והובא בילקוט תהלים קפיטל /פרק/ כ"ב סוף רמ"ז תרפ"ה אמר ר' יהושע יבוא עלי אם נסתכלתי בספר אגדה מימי פעם אחת מצאתי ספר אגדה וקריתי בו קע"ה פרשיות יש בתורה כו' וקמ"ז מזמורים יש בתהלים כנגד קמ"ז שנותיו של יעקב אמר ר' אבא בר כהנא ומה טעם ואתה קדוש יושב תהלות ישראל ישראל סבא (אמר המחבר לא ידעתי מה מצא יותר בילקוט הא דבר זה בעצמו לשון מס' סופרים כמבואר בשאלתי) וע"ד קושייתו הלא יותר הם הנה כבר הרגיש בזה המגן אברהם בספרו זית רענן שם בילקוט תהלים וכתב הם היו להם סימנים אחרים וא"כ שאילת ראשונים היא זו ואעפ"כ אכתוב לו דעתי וידע כי הדבר מפורש בתוספות אמנם המפורשות סתומות מאד וצריך פירוש לפרושין והנם בערבי פסחים קי"ז ע"א בתוס' בד"ה ה"ג שעומדין כו' ולפ"ז אנו צריכין לומר הללוי' הללו את שם וגו' אינו תחלת המזמור דלא יתכן שיהיו המזמור שני פסוקים ועוד דאמר במדרש קמ"ז מזמורים יש בספד /בספר/ תהלים כנגד שנות יעקב אלא היא סופו של שיר המעלות כו' ואתי שפיר דקאמרינן לקמן רב אחא בר יעקב דמתחיל הלל הגדול מכי יעקב בחר לו כו' דהוי תחלת מזמור כו' עיי"ש ודברי תוס' הללו שכתבו ועוד דאמרינן במדרש קמ"ז מזמורים כו' הם מחוסרי הבנה דמה ראי' הוא זה לדבריהם ונראה פירושו דהנה לפי הוצעת /הצעת/ התוס' דלא יתכן שיהי' מזמור של של /תיבת של כפולה/ שני פסוקים א"כ קפיטל קי"ז שהוא הללו את ה' כל גוים שהוא רק שני פסוקים לפי הוצעת /הצעת/ התוס' אינו מזמור בפ"ע ושייך לקפיטל הקדום וגם לפי דברי רב אחא בר יעקב התחלת הלל הגדול מכי יעקב עד נהרות בכל הוא הכל קפיטל אחד וכיון שהפסוקי' הקודמים שהם הללויה הללו את שם ה' הללו עבדי וגו' אינן תחלת המזמור אלא סופו של שיר המעלות א"כ נחסר ג"כ קפיטל אחד וגם אשרי האיש ולמה רגשו הם אחד נשארו קמ"ז עיין במהרש"א

השאלה היא עדיין באם קנ מזמורים הם מסורה נוספת עתיקה (ורי רואים שבימי חזל כבר התפצלו מזמורים בצורה שונה) מקבילה לדעת הירושלמי פרק כל כתבי, או שזו מהנוצרים כמה שאר החלוקות?

[איש_ספר]

בחלק מכתבי היד התימנים ישנה חלוקה שונה, כבר ע"כ הרב רצאבי בכ"מ. ולאחרונה התפרסמו חילופי מכתבים שלו בענין זה בשו"ת שערי חיים לר"ח רוטר, עי"ש.
מאידך בגמ' ר"ה גבי שיר של יום של ר"ה מוכח שיש פרק אצלינו שהיה מפוצל לשניים במסורתם.

[חלמיש]

עוד הפעם:

ברור שיש חלוקות שונות לפי מסורות שונות. וכמה מזמורים היו מפוצלים וכמה היו מחוברים במסורות שונות. זה פשוט והמפורסמות בחז"ל אינן צריכות עוד ראיות.

השאלה היא רק, באם דברי הירושלמי והמקבילות שכתבו שיש קמז פרקים, מוסכם מהכל, כלומר, המסורות וחז"ל והראשונים, רק שנחלקים מה בדיוק ממזגים ומה בדיוק מפצלים, או שמא זה עצמו שיש רק קמז פרקים חלוקות המסורות, ואנו נאמר שמספר קנ הוא מסורה אחרת. או שמא ק"ן הוא נטע זר ורק סבלו אותו כמו שסבלו שאר החלוקות שהשתרשו. ( האם יש מקור לקנ או לא). למה הדבר דומה לתריג מצות שכולם מודים בכך (מלבד דעות אחידות ומבואר בהשגות הרמב"ן לספר המצות) רק שמתווכחים מה הן המצות המתאימות למספר זה.

[חכם באשי]

לזכרוני, ר"ש ווינפלד (אקווה שאני זוכר את השם נכון, בנו הוא בעל הוצאת ספרים 'שי למורא'), כתב רשימה מסכמת על השיטות השונות בענין סך מזמורי התהלים, והדפיסה באחד מספרי התהלים שבהוצאתו (ואולי זה שב ונדפס בספרו 'משנת יעקב').
לצערי, איני זוכר דברים ברורים, אך זכור לי כי הוא סיכם את הדברים יפה יפה.

[שיבר]

בריש תהלים יסוד מלכות (אחיו של שי למורא...) יש מאמר על ענין זה.