סגי נהור כתב:פרנקל תאומים כתב:לעצם העניין, לא הבנתי מה אתה רוצה, הסברות המתהפכות הן שלך ולא שלי, אני רק הצבעתי עליהן ותול''מ. לא חילקתי בין ב''ב ובין צפת, בשתיהן התברר שלפעמים הולכים עפ''י העיקרון של בן תחת אביו ולפעמים הולכים אחרי העיקרון של התחשבות בדעת הקהילות הגדולות שבעיר, הכל תלוי בדבר אחד בלבד: אצל מי נמצא הכח להשליט את דעתו...
לא ידידי. ההפך הגמור הוא הנכון. כשאתה מתאר מצד אחד את העוול הנורא בב"ב, ומצד שני את העוול הנורא בצפת, ובכל פעם מנקודת ראות הפוכה, אתה הוא שמחלק בין הערים בסברות מתהפכות.
ואילו בדבריי - אתה מוזמן לחפש היכן חילקתי חילוק כלשהו בין ב"ב לצפת (זאת עשה בן ראובן, ועליך להתמודד עם תוכן דבריו).
ידידי היקר, תחת להטיל אשמות חינם, מומלץ לקרוא את השתלשלות ההודעות לפי סדרן הכרונולוגי, חבל שאתה מטריח אותי לעשות זאת עבורך, אבל מה לא עושים כדי להרגיע חבר וותיק:
כתבתי לעיל שחורה לי קצת ששמים את הגרש''צ כביכול כמספר שתיים לבנו של הגרמי''ל (עם כל הכבוד לבן, ויש כבוד, אע''פ שלא שמעתי שמעו עד הנה). הערתי בסוף בסוגריים שראש העיר רובינשטיין לא נהג בעזות ובדורסנות שהיתה בעבר למנות רב נגד דעתם של כמחצית [אם לא יותר] מגדולי רבני ב''ב והציבור שבה ולהבעיר מלחמת עולם בשל כך.
וטוב שכך.
הגיב לי על כך "התמים" (הנמנה מן הסתם על תומכי התמימים, תרתי משמע..): "סלח לי, אך מן הראוי היה למנות הבן לבדו, אבל גדול השלום ומינו שותפות, עכשיו ברור מי ראשון". ובנוסף הצהיר שמינוי הגרמי''ל בשעתו בכח חרף התנגדות הליטאים היה "מעשה אמיץ ונכון" ושזה ''אדיוטי'' לכנות זאת דורסנות ועזות כדבריי).ועל דבריו הגבתי כדלהלן: "למה מן הראוי היה למנות את הבן? בגלל דין ירושת בן הראוי לכך את אביו ברבנות?
במחילה, הנושא של ירושת הרבנות הוא באמת בעייתי לפעמים, היות שיש צורך שהרב יהיה מרוצה לבני קהילתו, לפחות לרוב בני קהילתו, ואינני יודע מה הכללים בזה, אבל בוודאי לא יעלה על הדעת למנות רב נגד רצונם של בני העיר וגדוליה.
במילון שלי, כשפוליטיקאי המזוהה עם זרם מסויים, מנצל את כוחו הפוליטי כדי לכפות רב עיר על לפחות כמחצית (ולענ''ד יותר) מגדולי התורה (ועל צבאם גדולי הדור ממש) של עיר מלאה חכמים וסופרים כמו ב''ב, ועל לפחות כמחצית מהציבור בב''ב, ובצירוף העובדה שבאותם ימים היתה מתיחות גדולה ומפורסמת בין אנשי חוגו של אותו פוליטיקאי ובין אותם גדולי ב''ב ואותו הציבור עליהם כפה את הרב (ולכן, לפחות משום ''והייתם נקיים'' היה עליו להסתלק לגמרי מעיסוק בנושא, אבל זה כמובן לא עלה אפי' על הדעת...), במילון שלי, המינוחים העדינים ביותר להתנהלות שכזו הינם: עזות ודורסנות. כנראה שלך יש מילון אחר, ובמילון שלך מגדירים התנהלות בלתי נתפסת כזו: "מעשה אמיץ ונכון", לא פחות ולא יותר... מה אומר? כל אחד והמילון שלו.
אגב, בצפת עיה''ק כיהנה במשך שנים שושלת של רבנים, האחרון היה הגאון המופלג רבי שמחה קפלן זצ''ל, ומשנלב''ע רצו למנות את בנו שליט''א המשמש כרב וכראש ישיבה בעיר לכהן תחתיו, אלא שאז ק''ק חשובה הפעילה את כל התותחים שלה ומינו את הגר''ל ביסטריצקי ז''ל, ודין ירושת בן ראוי את אביו ברבנות נשכח מהם אז לפי שעה, ונזכרו בו שוב לאחר פטירת הגר''י לנדא זצ''ל..." עד כאן לשוני שם.
הוי אומר, אם בן יורש את אביו בב''ב, בן יורש את אביו גם בצפת.
ואז הרה''ת ר' סגינהור שיחי' הגיב בהתלהבות עם הערה כרונולוגית שהסיפור בב''ב קדם לסיפור בצפת ולא להיפך.
נו ואז? אני כתבתי שקהילה חשובה שכחה את דין ירושת הבן בצפת ונזכרה בו שוב בב''ב, ולפי הערתך ההיפך הוא הנכון, הקהילה הנ''ל זכרה את הדין בב''ב, ושכחה אותו כמה שנים לאחמ''כ בצפת...
אתה מוכן להסביר לי מאי נפק''מ? ''זכור ולבסוף שכוח'' ולא ''שכוח ולבסוף זכור", זה מה שהרווחת מההערה "המנצחת" שלך, הא ותול''מ.
אכן כן, הזכרתי את העוול שנעשה בשעתו בב''ב, וכאשר ''התמים'' טען (ביחס לנעשה היום) שבן יורש את אביו ואין מקום לטענות ןמענות, הגבתי על כך שבצפת לא אמרו את הכלל של "בן תחת אביו". כלומר- מדובר בתגובה, לאמר: לשיטתי אכן יש מקום לטענות ולחילוקים ולא תמיד אומרים ''בן תחת אביו'', אבל לדבריך (התמים) שאין מקום לטענות היות ש''בן תחת אביו'' ותול''מ, אזי ציינתי באגב שבצפת משום מה לא אמרו כן...
זה הסדר הנכון של הדברים. והתיאור שלך כלפיי כדלעיל: "כשאתה מתאר מצד אחד את העוול הנורא בב"ב, ומצד שני את העוול הנורא בצפת, ובכל פעם מנקודת ראות הפוכה, אתה הוא שמחלק בין הערים בסברות מתהפכות". הוא תיאור החוטא לאמת ומאשים אשמות שווא ומדוחים.
לא הצגתי עמדה בלתי אחידה, לא חילקתי לשיטתי כל פעם מנקודת מבט הפוכה ולא הצגתי את דעתי בסברות הפוכות. לא היה ולא נברא, לא דובים ולא יער. אני מצפה שיהיה לך את האומץ והיושר לחזור בך ולהתנצל על כך.