פלגינן כתב:התבקשתי לפרסם כאן:
במהלך כנס 'בית הוועד' יימכר ספרו החדש של ר"ש עמנואל, מגנזי אירופה, במחיר מוזל.
הוד_והדר כתב:לדעתי צריכים ללמד את העורכים החדשים והצעירים, איך להוסיף ציונים ומ"מ.
ואכתוב בקצרה עם כמה דוגמאות.
כשעורכים כתבי מחבר, צריכים להיכנס בתוך מהלך המחשבה שלו, לדעת עד כמה שאפשר איזה ספרים היו לפניו ובאיזה ספרים היה רגיל ללמוד וכו', ולפי זה עורכים ציונים. מלאכת העריכה הוא לא תחרות מי יכול להוסיף יותר ציונים והערות כדי כאלו להשביח מקחו ולהוסיף לעובי הספר כמה שיותר עמודי דפוס.
ואכתוב כמה דוגמאות [ובהתנצלות שזה דוגמאות חסידיות]
א. אמר לי פעם גדול בישראל, במעלת הספר 'דרכי חיים ושלום' - מנהגי בעל מנחת אלעזר ממונקאטש, בשונה לספרי מנהגים שמופיעים היום חדשים לבקרים מכל אדמו"ר וגדול בישראל. ואמר לי בערך כך, כשכתבו תלמידי המנחת אלעזר הספר, אז כל המקורות והציונים שכתבו, הם אכן היו מקורות שאכן לפי זה התנהג המנחת אלעזר במנהגו, ואמר לי לדוגמא תסתכל בספר המנהגים של אדמו"ר פלוני, והראה לי על כמה מנהגים שציינו כמקור את רבי חיים פלאג'י וכו', אמר לי אותו גדול, אדמו"ר זה התנהג כך וכך אבל מקורו לא היה את רבי חיים פלאג'י, הוא מעולם לא הסתכל בספרים אלו וזה לא היו ספרים שאפילו היו לו בביתו, אז העורכים חפשו מקור ולא מצאו ומצאו כתוב כך בספרי רבי חיים פלאגי כמקור ולא הוא בכלל.
ב. בספרי שפת אמת שיצא לאור בשנים האחרונות על ידי מכון בני בינה, לא זוכר כרגע איפה, כתבו ציון מקור אחד לדברי השפת אמת, וציינו לדברי הייטב לב, מיותר להסביר כמה מגוחך הדבר.
ג. בספרי בני יששכר שיצא לאור בשנים האחרונות על ידי מכון עוז והדר, ציינו באיזהו מקומן מקור דברי הבני יששכר לספר אמרי אמת של האדמו"ר מגור, ולא די שחי עשרות שנים אחרי שהבני יששכר נפטר וכו'.
ד. לציין כמקור ספרים שעדיין לא היו בדפוס בימי שחי המחבר, או כתבי ראשונים שלא נדפסו עדיין בימיו וכו'. הרי זה מעולם לא היה מקורו של המחבר. אני מבין שלפעמים לא מוצאים מקור הדברים אז אפשר לציין בלשון שמשתמע שזה תוספת נופך לדוגמא השווה גם פה ושם וכו', או ראה גם שם ושם.
ה. המנחת אלעזר לא השתמש בדברי המשנה ברורה כמקור, המשנה ברורה לא השתמש כמקור בספרי המעשי למלך, המעשי למלך לא השתמש כמקור בתורת ר' שמעון שקאפ, הבני יששכר לא השתמש עם ספרי הבן איש חי, הבן איש חי לא השתמש עם ספרי גאוני איטליה, וכן בכל אסכולה ואסכולה.
ו. בענין כתיבת הערות, גם צריך לדעת מה יוסיף דעת ללומד בהבנת הדברים הנלמדים, כתיבת הערות זה לא תחרות כדי לראותו גאונותו של העורך, או מיומנתו בהשתמשות במאגרים הזמינים בזמננו. סתם להוסיף עשרות ציונים של פוסקים שסוברים אחרים מדברי המחבר אינו שייך לכאן וכו'. לפעמים כשיש חידוש גדול בדברי המחבר ורוצים לציין ניחא, אבל לא בכל דבר ודבר לציין חבל ספרים שגם כתבו ככה וכו' מיותר לגמרי.
ז. כשהמחבר כותב באופו כללי איתא בספרים, או כנודע, או ידוע, כותבים ציון אחד או עד 3 לדוגמא כי לא יודעים בבטחה למה כוונת המחבר וכו', אבל אין מן הצורך לציין 20 ציונים וכו', זה סתם מכביד על הלומד ואינו מביא שום תועלת.
ויש להאריך בכגון דא עוד רבות, דוגמאות למכביר, בכל אסכולה ואסכולה, ותן לחכם ויחכם עוד, והרוצה להבין יבין לאשורו דבר מתוך דבר.
חד ברנש כתב:אחרים נוהגים במעט הגינות, וכותבים בסופו של המאמר: "נעזרנו גם בספר פלוני", בשעה ש-90 אחוזים ממה שכתבו ואולי יותר, מקורו מאותו ספר...
עמקן כתב:כפי הנשמע הכנס הוסרט. נראה אם זה יתפרסם ברשת.
יבנה כתב:עוד סיפר שבהדפסת הרמב"ם במהדורתם הכינו מבוא מפורט על הרמב"ם, אך בעקבות דברי ראש ישיבה א' שלא היו במבוא דברי התעוררות על גדלות הרמב"ם ורק עובדות יבשות, הם גנזו אותו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 364 אורחים