מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

תחת התפוח

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

תחת התפוח

הודעהעל ידי כדכד » ד' מרץ 14, 2018 11:49 am

ביארו רש"י ורשב"ם "שהיו יולדות בניהם שם בלי עצב[b][/b]שלא ירגישו בהם המצריים
מה הענין המיוחד של התפוח שבגללו היו יולדות בלי עצב?

שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי שייף נפיק » ד' מרץ 14, 2018 11:55 am

תפוח - אתרוג. ( תענית כט ב' בתוס' )
'כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים' והוא פרי הדר.
ויופי והדר הפרי סייע והסיח דעתן.
ואולי מכאן המקור לסגולת האתרוג ליולדות ללידה קלה...

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ד' מרץ 14, 2018 2:17 pm

אולי מחמת קושיא זו נטו הגאונים [המובאים בתוס' שם על אתר] מפירוש זה.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' מרץ 14, 2018 2:45 pm

כדכד כתב:ביארו רש"י ורשב"ם "שהיו יולדות בניהם שם בלי עצב[b][/b]שלא ירגישו בהם המצריים
מה הענין המיוחד של התפוח שבגללו היו יולדות בלי עצב?

תפוח = מתיקות. אבל כפשוטו הסתתרו לידו הוא די עבות ונמוך, ובעיקר לא עלה על דעת המצריים לחפש שם.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי כדכד » ד' מרץ 14, 2018 4:37 pm

אם אין ענין מיוחד בתפוח אלא צל אילן להסתתר בו מדוע גם הפסוק בשיר השירים וגם הגמרא לגבי חרוסת מדגישה את ענין התפוח ומדוע רש"י ורשב"ם מוסיפים את המלים בלי עצב?

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' מרץ 14, 2018 9:35 pm

זה בשביל יופיו של הפיוט, אמנם כנראה בדיעבד הם ראו בתפוח סוג של הנגדה ונחמה (טבעית של עניים) למרירות ולעצב שעלה בגורלם.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי כדכד » ה' מרץ 15, 2018 10:09 am

פרי יהושע כתב:זה בשביל יופיו של הפיוט, אמנם כנראה בדיעבד הם ראו בתפוח סוג של הנגדה ונחמה (טבעית של עניים) למרירות ולעצב שעלה בגורלם.

מה???

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי כדכד » ה' מרץ 15, 2018 10:10 am

ישראל אליהו כתב:אולי מחמת קושיא זו נטו הגאונים [המובאים בתוס' שם על אתר] מפירוש זה.

תשובת הגאונים המובאת בתוספות שם עוסקת בנידון מאלו פירות להכין את החרוסת ואין לה קשר עם נידון זה

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי נהר שלום » ו' מרץ 16, 2018 7:30 pm

שייף נפיק כתב:תפוח - אתרוג. ( תענית כט ב' בתוס' )

עפ"ז מדוע נהגו לשים בחרוסת תפוחי עץ?

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי ישראל אליהו » א' מרץ 18, 2018 3:00 pm

כדכד כתב:
ישראל אליהו כתב:אולי מחמת קושיא זו נטו הגאונים [המובאים בתוס' שם על אתר] מפירוש זה.

תשובת הגאונים המובאת בתוספות שם עוסקת בנידון מאלו פירות להכין את החרוסת ואין לה קשר עם נידון זה

יש לה קשר, כי הם למדו את דבריהם מהגמ', ומהפסוק המובא שם "תחת התפוח". ולא המציאו סתם דברים.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי כדכד » א' מרץ 18, 2018 4:34 pm

הם הוסיפו עוד פירות שלא מוזכרים בגמרא ולכן לא מסתבר שמשם למדו. בכל אופן הגמרא מזכירה את התפוח ולא דברים אחרים

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי ישראל אליהו » א' מרץ 18, 2018 9:50 pm

מה מקור דברי הגאונים? סתם המציאו?
פשטות דברי התוס' שהם חולקים על רש"י, ומפרשים ש"תחת התפוח" לאו דוקא, אלא נקטה הגמ' פסוק אחד לדוגמא לחיבת כנסת ישראל, ואה"נ ה"ה שאר פירות. שנמשלה בהם כנסת ישראל. [גם לשון התוס שכתבו "ובתשובות הגאונים מפרש" ולא "ומפרש בתשובות הגאונים", משמע דהגאונים פליגי].

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי נהר שלום » ו' אפריל 12, 2019 5:13 am

נהר שלום כתב:
שייף נפיק כתב:תפוח - אתרוג. ( תענית כט ב' בתוס' )

עפ"ז מדוע נהגו לשים בחרוסת תפוחי עץ?

viewtopic.php?f=27&t=9082#p81699

מוטוש
הודעות: 221
הצטרף: ג' פברואר 19, 2019 12:07 am

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי מוטוש » ד' מאי 01, 2019 5:29 pm

שייף נפיק כתב:תפוח - אתרוג. ( תענית כט ב' בתוס' )
'כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים' והוא פרי הדר.
ויופי והדר הפרי סייע והסיח דעתן.
ואולי מכאן המקור לסגולת האתרוג ליולדות ללידה קלה...

אבל לעץ האתרוג יש קוצים?!
לא לתפוח?!

שמואל שלומוביץ
הודעות: 843
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » א' מאי 05, 2019 12:29 am

ישראל אליהו כתב:מה מקור דברי הגאונים? סתם המציאו?
פשטות דברי התוס' שהם חולקים על רש"י, ומפרשים ש"תחת התפוח" לאו דוקא, אלא נקטה הגמ' פסוק אחד לדוגמא לחיבת כנסת ישראל, ואה"נ ה"ה שאר פירות. שנמשלה בהם כנסת ישראל. [גם לשון התוס שכתבו "ובתשובות הגאונים מפרש" ולא "ומפרש בתשובות הגאונים", משמע דהגאונים פליגי].

כ"ה דקדוק לשון התוס' (פסחים דף קטז ע"א ד"ה צריך), 'ובתשובת הגאונים מפרש לעשות חרוסת בפירות שנדמה לכנסת ישראל בשיר השירים', ומשמע שדברי הגאונים לא נאמרו רק כמנהג בעלמא רק הם פירוש לדינא דזכר לתפוח.
וכן עולה מלשון הגר"א ז"ל בביאור שו"ע (תעג, ה) שהעמיד כמקור למש"כ הרמ"א שעושין החרוסת מפירות שנמשלו בהם ישראל, 'כמו שאמרו שם זכר לתפוח, ופירשו הגאונים ע"ש שנמשלו ישראל לתפוח וה"ה לשאר כו' עכ"ל, והרי שלמד שההנהגה לתת פרות שנמשלו בהם ישראל יסודה מדברי הגמ' שאמרו זכר לתפוח, ודברי הגאונים הם ביאור בזה שהיא לזכר ישראל שנמשלו לתפוח ביציאת מצרים.
אמנם זה צ"ע שהרי בגמ' אמרו לקהוייה זכר לתפוח, וזה לשון חמיצות, וגם אם נפרש שמנהג הגאונים הוא ביאור בענין זכר לתפוח, שהמכוון להזכיר ישראל שנמשלו לתפוח, מ"מ הדין לקהוייה מחייב לתת בה חמיצות זכר לישראל שדומים לתפוח שהוא חמוץ, ומה מהני לתת בה שאר פירות שאין בהם קיהוי, ואולי עיקר כוונת הגאונים על התפוח עצמו שהוא חמוץ ובו מתקיים לקהוייה בתפוח ממש, כמו שכתבו כמה מהראשונים שיש לקיים לקהוייה בתפוח, והגאונים הוסיפו מנהג בהרחבת הדין הזה, לתת בה אף שאר פירות שנמשלו בהם ישראל, אבל באמת בשאר פירות אין קיום לדינא דלקהוייה שזה אינו אלא ממנהגא.
אולי יש למישהו פתרון ?

שמואל שלומוביץ
הודעות: 843
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » א' מאי 05, 2019 12:47 am

כדכד כתב:ביארו רש"י ורשב"ם "שהיו יולדות בניהם שם בלי עצב[b][/b]שלא ירגישו בהם המצריים
מה הענין המיוחד של התפוח שבגללו היו יולדות בלי עצב?

מש"כ רש"י שהיו יולדות בניהם שם בלא עצב, לא ידעתי מקורו בדברי חז"ל, כי בגמ' שם לא נזכר זה, ולשון הפסוק (שיר השירים ח, ה), 'תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך', מדבר בהדיא בחבלי לידה, שהרי מלשון חבלתך לומדים שבלידה הכתוב מדבר, וכמש"כ רש"י עצמו בגמ' (שם) זה לשונו, 'עוררתיך, לצאת ממעי אמך, חבלתך, לשון חבלי יולדה', עכ"ל.
פרי יהושע כתב:זה בשביל יופיו של הפיוט ...

זה לא יבאר מה הטעם שציוו חכמים לעשות זכר לנס הלידה בלי עצב בציון טעם העצים שגדלו סביב. שזה דבר מתמיה לקחת דבר שולי לכאורה מכל הארוע ועל ידו לעשות זכרון לנס.
משונה לא?
ובודאי שיש בתפוח ענין יותר עיקרי (ראה מהר"ל ספר הגבורות פרק מג) ויש להרחיב.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי ישראל אליהו » א' מאי 05, 2019 7:27 pm

שמואל שלומוביץ כתב:
ישראל אליהו כתב:מה מקור דברי הגאונים? סתם המציאו?
פשטות דברי התוס' שהם חולקים על רש"י, ומפרשים ש"תחת התפוח" לאו דוקא, אלא נקטה הגמ' פסוק אחד לדוגמא לחיבת כנסת ישראל, ואה"נ ה"ה שאר פירות. שנמשלה בהם כנסת ישראל. [גם לשון התוס שכתבו "ובתשובות הגאונים מפרש" ולא "ומפרש בתשובות הגאונים", משמע דהגאונים פליגי].

כ"ה דקדוק לשון התוס' (פסחים דף קטז ע"א ד"ה צריך), 'ובתשובת הגאונים מפרש לעשות חרוסת בפירות שנדמה לכנסת ישראל בשיר השירים', ומשמע שדברי הגאונים לא נאמרו רק כמנהג בעלמא רק הם פירוש לדינא דזכר לתפוח.
וכן עולה מלשון הגר"א ז"ל בביאור שו"ע (תעג, ה) שהעמיד כמקור למש"כ הרמ"א שעושין החרוסת מפירות שנמשלו בהם ישראל, 'כמו שאמרו שם זכר לתפוח, ופירשו הגאונים ע"ש שנמשלו ישראל לתפוח וה"ה לשאר כו' עכ"ל, והרי שלמד שההנהגה לתת פרות שנמשלו בהם ישראל יסודה מדברי הגמ' שאמרו זכר לתפוח, ודברי הגאונים הם ביאור בזה שהיא לזכר ישראל שנמשלו לתפוח ביציאת מצרים.
אמנם זה צ"ע שהרי בגמ' אמרו לקהוייה זכר לתפוח, וזה לשון חמיצות, וגם אם נפרש שמנהג הגאונים הוא ביאור בענין זכר לתפוח, שהמכוון להזכיר ישראל שנמשלו לתפוח, מ"מ הדין לקהוייה מחייב לתת בה חמיצות זכר לישראל שדומים לתפוח שהוא חמוץ, ומה מהני לתת בה שאר פירות שאין בהם קיהוי, ואולי עיקר כוונת הגאונים על התפוח עצמו שהוא חמוץ ובו מתקיים לקהוייה בתפוח ממש, כמו שכתבו כמה מהראשונים שיש לקיים לקהוייה בתפוח, והגאונים הוסיפו מנהג בהרחבת הדין הזה, לתת בה אף שאר פירות שנמשלו בהם ישראל, אבל באמת בשאר פירות אין קיום לדינא דלקהוייה שזה אינו אלא ממנהגא.
אולי יש למישהו פתרון ?

עיין בספר הפסח במועדו, סימן ל"ב.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 843
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » א' מאי 05, 2019 8:05 pm

יישר כח על הדברים שם.
תמצית הדברים (דבריך?) הנפלאים שם ששיטת הגאונים לפסוק כרבי לוי ולפי"ז מצוות חרוסת זכר לתפוח ולא זכר לטיט. ועוד שלשיטת הב"ח והפר"ח לקהויי הוא ג"כ זכר לטיט ולמרור, ולא משום זכר לתפוח וע"פ גיר' הרי"ף והרא"ש, ולכך מצוותה לעשותה מפירות שנמשלו בהם ישראל או מתפוח או מפירות אחרים, ובזה יצאת ליישב מנהג בבל ע"פ רס"ג שעושים החרוסת (חליק"א) מתמרים לבדם, שהעיקר לעשותה מפירות שנמשלו בהם ישראל. והדברים נאים.

אמנם תמוה מאד מה טעם יפסקו הגאונים נגד מסקנת הסוגיא שהחרוסת מצווה זכר לטיט וזכר לתבן, וכחתימת הסוגיא דהבריתא קאי כרבי יוחנן, מתגרי חרך שבירושלים. וכן אביי שהוא בתראי הצריך לעשותה זכר לטיט בוודאי (ואולי גם זכר לתפוח), והסיבה היחידה לנטות מדברי אביי לסמוכי ולקהויי, הוא רק כדברי רבנו יונה ודעימיה שהבאת שם שפוסקים כברייתא, דאתיא כרבי יוחנן ולא כרבי לוי. אבל לפסוק כרבי לוי לבד זה לא נראה כלל. ומאיזה טעם נפסוק כן.
וגם הרמב"ם שלא הזכיר לקהויי ולא זכר לתפוח כנראה אזיל בשיטה זו, וכמותו נהגו בבל לסמוכי ולא לקהויי. גם הרמ"א למעשה לא הזכיר לקהוייה אבל הם הזכירו שנותנים בה חומץ, ואכמ"ל.
וזה נראה ברור בשמעתתא שהחרוסת ודאי אינה רק זכר לתפוח (אאל"ט במקום בלבוש נזכר רק שהיא זכר לתפוח, ומשם בשו"ע הרב ובמשנ"ב אבל זה נסתר ממקורות אחרים בדבריו, וצ"ת).

ולגוף השאלה איך התעלמו הגאונים מהדין לקהוייה, נראה שגם לשיטתם שהנהג לעשותה מפירות שנמשלו בהם ישראל הוא ביאור בענין זכר לתפוח, שהמכוון להזכיר ישראל שנמשלו לתפוח, מ"מ צריך לקיים עיקר הדין לקהוייה ולתת בה חמיצות (ותפוחים חמוצים) זכר לישראל שדומים לתפוח שהוא חמוץ, ולא מהני לתת בה רק שאר פירות שאין בהם קיהוי, ודברי הגאונים אינם אלא הוספת מנהג בהרחבת הדין הזה, לתת בה אף שאר פירות שנמשלו בהם ישראל, אבל באמת בשאר פירות אין קיום לדינא דלקהוייה שזה אינו אלא ממנהגא.

ובדרך מחודשת אולי י"ל, שדברי אביי 'הלכך צריך לקהוייה זכר לתפוח', פירושו שכיון שישראל נמשלו לתפוח יש להטיל בה תפוח ממש, ולקהוייה, הכוונה באין לו תפוח ממש שאז יוכל לקיים זכרון לתפוח שנמשלו בו ישראל ע"י שיטיל בו חמיצות של חומץ וכדו', דבזה ג"כ נזכר התפוח שהוא משל לישראל, ולפי"ז כשיש לו תפוח ממש אי"צ לקהוייה כלל (כמו בתפוח מתוק), וקיום הדין דלקהוייה הוא בכל הפירות שנמשלו בהם ישראל ששמים בחרוסת. אבל זה מחודש מאד, והעיקר שאם נוקטים כהראשונים שפסקו כרבי לוי שהיא זכר לתפוח צריך לקהוייה כסתימת הגמ'. וגם הרס"ג אולי היה מרככה בחומץ וכמו שנקט הרמב"ם.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי ישראל אליהו » א' מאי 05, 2019 11:11 pm

שמואל שלומוביץ כתב:
אמנם תמוה מאד מה טעם יפסקו הגאונים נגד מסקנת הסוגיא שהחרוסת מצווה זכר לטיט וזכר לתבן, וכחתימת הסוגיא דהבריתא קאי כרבי יוחנן, מתגרי חרך שבירושלים. וכן אביי שהוא בתראי הצריך לעשותה זכר לטיט בוודאי (ואולי גם זכר לתפוח)

הן הב"ח והפר"ח כתבו שדברי אביי הם אליבא דרבי יוחנן ולא אליבא דרבי לוי.

והגאונים פסקו כרבי לוי שיש ליתן תפוח, והבינו דהיינו משום דישראל נמשלו לתפוח.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 843
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » א' מאי 05, 2019 11:39 pm

זוהי שאלתי איך יתכן לומר שהגאונים פסקו כרבי יוחנן ולא כרבי לוי. הרי הגמ' סייעה לרבי יוחנן מברייתא מפורשת. והטעם שפוסקים זכר לתפוח כרבי לוי הוא רק מצד שנקטינן כאביי שהוא בתראי שהצריך לתרוויהו ופסק כשניהם (מספק או מתורת ודאי, ויל"ע).
ואבאר בקצרה :
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קטז עמוד א
מאי מצוה רבי לוי אומר זכר לתפוח ורבי יוחנן אומר זכר לטיט אמר אביי הלכך צריך לקהוייה וצריך לסמוכיה לקהוייה זכר לתפוח וצריך לסמוכיה זכר לטיט תניא כוותיה דרבי יוחנן תבלין זכר לתבן חרוסת זכר לטיט אמר רבי אלעזר ברבי צדוק כך היו אומרים תגרי חרך שבירושלים בואו וטלו לכם תבלין למצוה

והרי שהגמ' סייעה מברייתא מפורשת לרבי יוחנן ששנינו "תבלין זכר לתבן חרוסת זכר לטיט". ובבריתא שם שראב"צ עצמו הבא ראיה לדבריו מתגרי חרך שהתבלין הוא מצווה, והיינו זכר לתבן השייך בטיט ולא בתפוח.
ואמנם מעתה יש מהראשונים שסברו שעיקר ההלכה כרבי יוחנן ולא כרבי לוי כלל שהרי ברייתא מסייעתו, ולכן החרוסת זכר לטיט ולתבן ואינה זכר לתפוח, וכן יש שצידדו בשיטת הרמב"ם וכ"כ רבנו יונה בסדר של פסח שהזכרת דבריו (אלא שהוסיף שלמצווה מן המובחר יעשה כאביי).
אך הב"י בבית יוסף (סימן תעג) כתב :
'אף ע"ג דתניא כוותיה דרבי יוחנן וא"כ לא הוה צריך למיעבד זכר לתפוח נקטינן כאביי דמצריך',

ולשיטתו פוסקים כאביי לחשוש לשניהם, גם זכר לטיט וגם זכר לתפוח ולסמוכיה ולקהוייה.
וזה כשיטת הרבה ראשוני אשכנז ריא"ז וסמ"ג וסמ"ק אור זרוע, וספרים דבי רש"י ועוד ועוד. וכן פסקו בטור וב"י.
וכנראה סברו שאין סתירה מבריתא להא דאביי דאולי תרוויהו איתנייהו. והיא נעשית זכר לשניהם.

אבל ודאי לא שייך לפסוק נגד הברייתא כרבי לוי ולא כרבי יוחנן. זה לא יתכן לכאו'.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 843
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » א' מאי 05, 2019 11:42 pm

העולה מהדברים שגם להב"ח והפר"ח שדברי אביי הם כרבי יוחנן ולא כרבי לוי, ולרבי לוי אי"צ לקהוייה, אבל לא יועיל לנו כי לא נוכל לומר שפסקו כרבי לוי. ואדרבה עדיף נו לומר שסברו דלא כב"ח ופר"ח ולקהוייה הוא רק לרבי לוי והם פסקו כרבי יוחנן. משום דברייתא כוותיה.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ב' מאי 06, 2019 12:15 am

לכאורה זה לא ניתן להיאמר, דהגאונים פסקו כרבי יוחנן.
דהא הגאונים כתבו שיש ליתן שם פירות שנמשלו להן ישראל, והיכן זה רמוז בדברי רבי יוחנן שאמר "זכר לטיט"?

ודבריך קשים על דברי ההתעוררות תשובה. ואולי אפ"ל (כמו שהעלה שם ההתעוררות תשובה צד כזה) דרבי יוחנן ורבי לוי לא פליגי, ומר אמר חדא וכו', ומה שהביאה הגמ' ברייתא לסייע לרבי יוחנן, היינו שדבריו ג"כ נכונים, ולא לאפוקי מרבי לוי.
וממילא ניתן לפסוק כרבי לוי.

אגב, רס"ג עירב חומץ בחרוסת, וכוונתך כנראה לרע"ג.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 843
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' מאי 06, 2019 12:30 am

אכן טעיתי, ודאי הגאונים פסקו גם כרבי לוי.
אבל לא נוכל לומר שפסקו דלא כרבי יוחנן אלא בהכרח שפסקו כשניהם, וכמו שכתבת בשם ההתעוררות תשובה, כן צידדתי בשיטת אביי בהערתי לעיל, רק שהבאתי זאת ביחס לשיטת אביי ולפי גירסתינו. והכוונה שפוסקים גם כרבי יוחנן וגם כרבי לוי.
ולפי"ז גם להגאונים עדיין צריך לקהוייה. אם לא כדרך הישוב הקשה שנאמרה בזה לעיל. שלקהוייה הוא רק למי שאין לו תפוח או שאר פירות שנמשלו בהם ישראל שאז החמיצות זכר לתפוח. ואינו נראה.
אבל אין שום קושי על הנוהגים שלא להחמיצה כי הרבה פסקו דלא כרבי לוי.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ב' מאי 06, 2019 12:38 am

הגאונים [שהובאו בתוספות] לא רמזו בדבריהם כלל שצריך לקהויי.
וכן משמע מדברי רב עמרם גאון, שתיאר את הכנת החרוסת ולא הזכיר שצריך להחמיצה.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 843
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' מאי 06, 2019 12:42 am

גם השו"ע לא הזכיר כלל מעשה החרוסת אע"פ שסבר כל הלכותיה כמבואר בב"י, כי הפוסקים סמכו בהכנתה על מנהג הנשים. ואכן רואים שמפני כן השתבשו הרבה בדיניה, עד שרבים לא זוכים לקיימה כדינה.
הגאונים שנזכרים בתוס' לא עשו החרוסת כרע"ג ורס"ג, ואין לפנינו תשובת הגאונים הנזכרת בתוס', כך שאין אנו יודעים פרטים שלמים אם הצצריכו בה גם לקהוייה, ובכל מקרה יש בה תפוחים שהם חמוצים לרוב. וכנראה מקלשים אותו ביין וחומץ כמו שכתוב בתוס' בשם הירושלמי גם לשיטתם.

שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: תחת התפוח -אתרוג

הודעהעל ידי שייף נפיק » א' יולי 07, 2019 10:39 am

אמר לי ידיד דבר יפה, בר''ה טו א' אתרוג קשיא ליה ידא ואיידי דממשמשי ביה לא טעין פירא עד ג' שנים, דחטא עץ הדעת התחיל על ידי נגיעה - משמוש באתרוג - ועל כן קורה מזה נזק בטבע..!

ונזכרתי לשון המדרש בכ''מ (ראה ויקרא רבה ויקרא פרשה ג') מתלא אמרין גייפא בחיזורין ומפלגא לבישא (שהנואפת לוקחת בשכרה תפוחים ומחלקת למסכנים), ונקט תפוח כי תלה קלקלה במקולקל.

ואגב אמר לי אחד לבאר מה שילדו במצרים תחת התפוח הוא תיקון עץ הדעת, שבמצרים היה מקום וזמן לתיקון חטא עץ הדעת (ראה שער הפסוקים שמות בארוכה), ועל נתקן שם וגם היה בלי צער הריון ובלידה קלה אף שהיו ו' בכרס אחד.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' אפריל 11, 2020 11:14 pm

סיכום רוב הדברים שנכתבו כאן עם הוספות נכבדות בס"ד.

----------------------

ברש"י ורשב"ם בפרק ערבי פסחים (קטז, א): זכר לתפוח. במסכת סוטה (דף יא ב) שהיו יולדות שם בניהם בלא עצב שלא יכירו בהן מצריים דכתיב תחת התפוח עוררתיך.
והנה מודגש בלשונם שהיה 'בלא עצב', ובאמת לא נמצא כן בסוגיא דסוטה ובדברי חז"ל שלפנינו.

ועי' מהרש"א ח"א "לפי המדרש שכתבו התוס' יש לעשות חרוסת גם בשאר פירות שנדמו ישראל בשיר השירים אבל בשמעתין לא נקט אלא זכר לתפוח והיינו דיש לזכור הנס דכל עוד שמררו חייהם היו יולדות בריוח כמ"ש תחת התפוח וגו' כדאמרינן במסכת סוטה ולקיים מ"ש פן ירבה כן ירבה".

ועוד יש לומר, דהנה איתא בגמ' (יב, א) בסמוך על יוכבד אמו של משה רבינו: א"ר יהודה בר זבינא מקיש לידתה להורתה, מה הורתה שלא בצער, אף לידתה שלא בצער, מכאן לנשים צדקניות שלא היו בפיתקה של חוה. וכאן הרי קרי להו בגמ' "נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים".

וכן מצאתי בספר ערכי תנאים ואמוראים (לרבי יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר משפירא; ערך רבי יהודה בר זבינא): ותו גרסינן ותהר האשה ותלד בן. והא הויא מיעברא ביה תלתא ירחי מעיקרא א"ר יהודה בר זבינא מקיש לידתה להורתה מה הורתה שלא בצער אף לידתה שלא בצער מכאן לנשים צדקניות שלא היו בפיתקא של חוה. וכן הנשים [אשר] היו באותו הדור נמי כעין זה היו שלא צער לידה. כדדרש רב עוירא באותה הלכה עצמה בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים שהרי ששה היו בכרס אחד וכתיב תחת התפוח עוררתיך.

ואולי יש לומר באופן נוסף, דהנה ידועים דברי האר"י ז"ל (שער הכוונות ענין הפסח) שכל ענין שיעבוד מצרים הוא תיקון לחטא עץ הדעת, ועי' בהקדמת צל"ח פסחים, ובפנים יפות פרשת ויחי (נ, י) כתב וז"ל, ויבאו עד - גרן האטד. תרגם אונקלוס בית אדרי דאטד; יש לפרש שהיה הגורן מסובב בקוצים מקללת אדם קוץ ודרדר כפירוש רש"י שם ולפי שבזכות יעקב הגין בתיקונו חטא עץ הדעת כמו שפירש רש"י בפסוק ויבכו אתו מצרים שבהיותו בחייו בא להם ברכה במצרים בזכותו מה שאין כן בארץ כנען וכיון שראו את הקללה נתעוררו לבכות להתאבל על הצדיק שהלך מהם.

ומבואר שחלק מן התיקון במצרים היה ביטול הקללות שבאו בעטיו של חטא עץ הדעת.

והנה מצינו במדרש (בראשית רבה פר' בראשית יז, ח) ומפני מה ניתן לה מצות נדה, על ידי ששפכה דמו של אדם הראשון לפיכך ניתן לה מצות נדה, ומפני מה ניתן לה מצות חלה, על ידי שקלקלה את אדם הראשון שהיה גמר חלתו של עולם, לפיכך ניתן לה מצות חלה, ומפני מה ניתן לה מצות נר שבת, אמר להן על ידי שכבתה נשמתו של אדם הראשון לפיכך ניתן לה מצות נר שבת. (מובא ברש"י שבת לב, א ועי' ירושלמי שבת פ"ב ה"ו).

והיינו שהאשה נחשבת כגרמא בנזיקין לחטא עץ הדעת שגם נעשה ע"י האדם, וע"ז נתקללה גם בקללות מיוחדות של צער עיבור ולידה, ונראה לחדש שכאן היה תיקון של חטא זה, בכך שהיא העמידה את בנין בני ישראל מתוך מסירות נפש, ועל כן כאן לא היה צער של עיבור ולידה, וילדו בלא עצב.

והנה בשבת (פח, א) איתא: אמר רבי חמא ברבי חנינא מאי דכתיב כתפוח בעצי היער וגו' למה נמשלו ישראל לתפוח לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו, אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע.

ובתוס שם: פריו קודם לעליו - הקשה ר"ת שהרי אנו רואים שגדל כשאר אילנות. ומפרש דתפוח היינו אתרוג וריח אפך כתפוחים מתרגמינן כריחא דאתרוגא ואתרוג פריו קודם לעליו שדר באילן משנה לשנה ואחר שנה נושרין עליו של אשתקד ובאין עלין אחרים הוי פריו קודם לאותם עלים.

ובמדרש בראשית רבה (פרשת בראשית טו, ז): רבי אבא דעכו אמר אתרוג היה, הה"ד ותרא האשה כי טוב העץ וגו', אמרת צא וראה איזהו אילן שעצו נאכל כפריו, ואין את מוצא אלא אתרוג.

ולפי"ז היה מקום לומר שאמנם מעשה זה ש'תחת התפוח' היינו תיקון לחטא אדם הראשון, ובו קלקל ובו נתקן, יעו"ש.

אולם באמת נראה פשוט ש'תחת התפוח' דקאי עליה דברי הגמ' שהיו יולדות שם בניהם ביחס לנידון דידן היינו תפוח כפשוטו ולא אתרוג, וכמו שכתב בשו"ת יד חנוך (סי' ח) "והנה בזה גם רבינו תם יודה שאין הכוונה על עץ אתרוג, אלא היינו עץ שקורין עפפי"ל בוי"ם שטוב לישכב תחתיו בימות השרב ולהתגונן בצלו כי ענפיו מסתעפים לכל צד, ויש מקום להסתתר תחתיו, שאין נמצא זה בעץ האתרוג, וא"כ קרא דתחת התפוח בהכרח מוסב על אילן עפפי"ל, וזה ברור, יעו"ש.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: תחת התפוח

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' אפריל 12, 2020 12:01 pm

ייש"כ גדול לידידנו הרה"ג נוטר הכרמים שליט"א

קשור במידת מה (נא לא לאחד אשכולות...)
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=17783#p169451


חזור אל “פסח”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 24 אורחים