שייף נפיק כתב:הנה רבינו הגר''ח מולוז'ין כותב בכמה מקומות על זה שכל התפילה (שמו''ע) נתחברה על ידי אנשי כנה''ג שמהם היו כמה נביאים ברוח הקודש שהופיעה עליהם וכל מילה ומילה מכוונת.
והנה זה ברור שהגאונים הקדמונים היו להם נוסח עם הרבה שינויים ממה שלפנינו
אם הגר''ח לא היה מודע לזה?
והאם אנחנו לא זוכים לתיקונים של אנשי כנה''ג כי איננו מתפללים בנוסח שלהם במדויק?
שער הכוונות - דרושי עלינו לשבח ונוסח התפילה דרוש א
ואמנם בעיקרי המנהגים עצמם שיש הפרשים רבים ושנויים רבים בענין נוסח התפלות בעצמם חוץ מענין הפזמוני' והפיוטים הנוספים בתוך התפלות אלא בנוסח הברכות והתפלו' עצמם יש שנויים רבים בין סדורי התפלות בין מנהג ספרד ובין מנהג קאטלוניא ובין מנהג אשכנז וכיוצא בזה הכה בענין הזה א"ל מורי ז"ל שיש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים וכל שבט ושבט עולה תפלתו דרך שער א' מיוחד לו וה"ס י"ב שערים הנז' בסוף יחזקאל. והנה אין ספק כ"א תפלות כל השבטים היו שוות לא היו צורך לי"ב חלונות ושערים וכל שער יש לו דרך בפני עצמו אלא ודאי מוכרח הוא שכיון שתפלותיהם משונות לכן צריכים שערים מיוחדים לכל שבט ושבט כי כפי שרש ומקור נשמות השבט ההוא כך צריך להיות סדר תפלתו. ולכן ראוי לכל א' וא' להחזיק כמנהג סדר תפלתו כמנהג אבותיו לפי שאין אתנו יודע מי הוא משבט זה ומי הוא משבט זה. וכיון שאבותיו החזיקו במנהג ההוא אולי הוא מן השבט ההוא הראוי לו אותו המנהג ועתה בא לבטלו ואין תפלתו עולה למעלה אם לא בדרך הסדר ההוא. אבל צריך שתדע שאין זה אלא בענין תיבות משונות באמצע התפל' וכיוצא בו כגון להקדים הודו קודם ברוך שאמר או אח"כ וכיוצא אבל מה שהוא מיוסד עפ"י הדין המפורש בתלמוד זה הוא דבר השוה לכל נפש ואין חילוק ביניהם כלל בכל השבטים:
מגן אברהם סימן סח
האר"י ז"ל לא היה אומר פיוטים ופזמונים אלא מה שסדרו הראשונים כגון הקלירי שנתקנו ע"ד האמת, אמנם המנהגים שנהגו בשרשי התפלה אין לשנות ממנהג מקומו כי י"ב שערים בשמים נגד י"ב שבטים וכל שבט יש לו שער ומנהג לבד מה שנזכר בגמרא שוה לכל (הכוונות) וז"ל. הגמרא ירושלמי אף על פי ששלחנו לכם סדר התפלות אל תשנו ממנהג אבותיכם. עכ"ל. וכ"כ בס"ח סי' רנ"ו.
חד ברנש כתב:סידור רס"ג לא היה ידוע בכלל באירופה (פרט לחלקים מספרד), בגלל שנכתב בערבית. ר' יהודה החסיד לא ידעו. אולי חוץ מכמה עניניים שנתגלגלו אליו בכלי שלישי ורביעי.
שמואל שלומוביץ כתב:מגן אברהם סימן סח
וז"ל הגמרא ירושלמי אף על פי ששלחנו לכם סדר התפלות אל תשנו ממנהג אבותיכם עכ"ל
במסתרים כתב:שמואל שלומוביץ כתב:מגן אברהם סימן סח
וז"ל הגמרא ירושלמי אף על פי ששלחנו לכם סדר התפלות אל תשנו ממנהג אבותיכם עכ"ל
מי הראשון שמביא הירושלמי בלשון זה לענין תפלה?
(לפנינו בעירובין פ"ג "ששלחנו לכם סדרי מועדות")
הגהות מיימוניות סדר תפילות נוסח הברכות האמצעיות
בירושלמי שלח להו רב יסא אף על פי ששלחנו לכם סדר המועדות פירוש בתפלות אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש ע"כ:
בברכה המשולשת כתב:חד ברנש כתב:סידור רס"ג לא היה ידוע בכלל באירופה (פרט לחלקים מספרד), בגלל שנכתב בערבית. ר' יהודה החסיד לא ידעו. אולי חוץ מכמה עניניים שנתגלגלו אליו בכלי שלישי ורביעי.
בודאי שצודק כתר"ה.
אמנם, זכורני שוידר כתב שהיה מצוי בצרפת ובאשכנז קונטרס קטן שליקט דברים מסויימים מהסידור (ולזה התכוונתי במש"כ לעיל).
עובדיה חן כתב:ישנו ויכוח האם לגרוס בי"ג עיקרים ישלח מקץ ימים משיחו , או מקץ ימין משיחו ,מה שורש הויכוח?
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 56 אורחים