ברכת י"ז רצה ותקנוה אחר שומע תפלה שכיון שבאת התפלה באה עבודה דכתיב (ישעיה נה) ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים... ונוהגים בספרד שלא לומר רצה במנחה אלא מתחיל ואשי ישראל וכ"כ רב שרירא גאון לומר רצה ה' אלהינו המנהג כאשר כתב רב סעדיה שאין אומרים אותו במנחה אלא במנחה של תעניות ומי שאומרו תמיד לא יפה הוא עושה, ובי"ה במנחה אף על פי שאין נושאין כפיהם נהגו לומר רצה.
מקדש מלך כתב:זמן רב אני תמה על האחרונים שלא פירשו כך.
לענין כתב:הר''י לויפר העלה פשט שלישי, והוא מבהיק בנכונותו (אני כוין את זה בשונה עשרה גם בלי לרצות)-
והשב את העבודה לדביר ביתך,
ואז-
ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון.
דהיינו את הקרבנות והתפלות שיהיו לכשיבנה בית המקדש במהרה ביינו אמן.
פרנקל תאומים כתב:לענין כתב:הר''י לויפר העלה פשט שלישי, והוא מבהיק בנכונותו (אני כוין את זה בשונה עשרה גם בלי לרצות)-
והשב את העבודה לדביר ביתך,
ואז-
ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון.
דהיינו את הקרבנות והתפלות שיהיו לכשיבנה בית המקדש במהרה ביינו אמן.
אכן. כך גם אני מכווין, וכך נראה לי הפשטות, וזה משתלב עם הסיומת- ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך, היינו הקרבנות והתפילות בביהמ''ק.
לכן בעצם פתחתי את האשכול, כי מעודי תמהתי מה''ת ומדוע לפרש אחרת?
נוטר הכרמים כתב:ידוע שלדעת רבינו הגר"א הנכון הוא לפסק לאחר אישי ישראל, וכן נהגו מדקדקים רבים.
לעצם הענין, נראה כי מבחינת התוכן עד כמה ש'אישי ישראל' מוסב על הקרבנות אינו ראוי שיכללו ביחד עם התפילות שיתקבלו ברצון, שכן גם עד שתשוב העבודה לדביר בב"א, ג"כ אנו מבקשים שיתקבלו התפילות לרצון, ודוק היטב.
שמואל שלומוביץ כתב:פרנקל תאומים כתב:לענין כתב:הר''י לויפר העלה פשט שלישי, והוא מבהיק בנכונותו (אני כוין את זה בשונה עשרה גם בלי לרצות)-
והשב את העבודה לדביר ביתך,
ואז-
ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון.
דהיינו את הקרבנות והתפלות שיהיו לכשיבנה בית המקדש במהרה ביינו אמן.
אכן. כך גם אני מכווין, וכך נראה לי הפשטות, וזה משתלב עם הסיומת- ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך, היינו הקרבנות והתפילות בביהמ''ק.
לכן בעצם פתחתי את האשכול, כי מעודי תמהתי מה''ת ומדוע לפרש אחרת?
הענין הוא שנוסח אשכנז המונח לפנינו הוא : ואשי ישראל ותפלתם באהבה תקבל ברצון. ולא ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון.
ואני בעניי תמיד הבנתי שזה הסיבה שהתוס' וחכמי אשכנז הראשונים פירשו ואשי ישראל על כבשים של אש או נשמות הצדיקים שהם קרבננות בזמן הזה. כי לא יתכן לפרשו על קרבנות לעתיד. [או כהדרך הג' שהגר"א בביאורו נקט לעיקר לפסק כהצד הראשון שהעלה הרב פ"ת, אמנם בביאור יעלה ויבא נראה שהגר"א מסכים לפיסוק השני ואכמ"ל].
אמנם לפי נוסח הספרדים שקיבלוהו גם מתפללי נוסח ספרד האשכנזים שאומרים מהרה, ודאי אין טעם לפרש באופ"א מהאמור כאן, שכשתשוב העבודה יתקבלו התפילות והקרבנות לרצון. וכלשה"כ והביאותים עולתיהם וזבחיהם וכו' כי ביתי בית תפלה וכו' (הגם ששם נאמר על האומות בישראל כ"ש).
אמנם שמעתי מיודעי דבר שנוסח אשכנז המקורי היה ג"כ כנוסח הספרדים עם המילה מהרה, והענין להפך שהיו מחסידי אשכנז שפירשו ואשי ישראל על נשמות הצדיקים. ומשכך קבעו שאין נכון לומר ע"ז מהרה שבזה יתפרש שמתפללים למהר מיתת המדיקים ח"ו. ולכן השמיטו מהרה. ואמנם לא קיבלו זה בכל קהילות אשכנז רק בחלקם והתפשט כן במערב אירופה.
ותמוה למה פירשו על נשמות הצדיקים מאחר שכתוב בו מהרה. ויל"ע.
מקדש מלך כתב:המשנה ברורה סימן קכ סק"א מביא בזה מחלוקת. עיין שם עם הטעמים.
לענין כתב:שמואל שלומוביץ כתב:פרנקל תאומים כתב:לענין כתב:הר''י לויפר העלה פשט שלישי, והוא מבהיק בנכונותו (אני כוין את זה בשונה עשרה גם בלי לרצות)-
והשב את העבודה לדביר ביתך,
ואז-
ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון.
דהיינו את הקרבנות והתפלות שיהיו לכשיבנה בית המקדש במהרה ביינו אמן.
אכן. כך גם אני מכווין, וכך נראה לי הפשטות, וזה משתלב עם הסיומת- ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך, היינו הקרבנות והתפילות בביהמ''ק.
לכן בעצם פתחתי את האשכול, כי מעודי תמהתי מה''ת ומדוע לפרש אחרת?
הענין הוא שנוסח אשכנז המונח לפנינו הוא : ואשי ישראל ותפלתם באהבה תקבל ברצון. ולא ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון.
ואני בעניי תמיד הבנתי שזה הסיבה שהתוס' וחכמי אשכנז הראשונים פירשו ואשי ישראל על כבשים של אש או נשמות הצדיקים שהם קרבננות בזמן הזה. כי לא יתכן לפרשו על קרבנות לעתיד. [או כהדרך הג' שהגר"א בביאורו נקט לעיקר לפסק כהצד הראשון שהעלה הרב פ"ת, אמנם בביאור יעלה ויבא נראה שהגר"א מסכים לפיסוק השני ואכמ"ל].
אמנם לפי נוסח הספרדים שקיבלוהו גם מתפללי נוסח ספרד האשכנזים שאומרים מהרה, ודאי אין טעם לפרש באופ"א מהאמור כאן, שכשתשוב העבודה יתקבלו התפילות והקרבנות לרצון. וכלשה"כ והביאותים עולתיהם וזבחיהם וכו' כי ביתי בית תפלה וכו' (הגם ששם נאמר על האומות בישראל כ"ש).
אמנם שמעתי מיודעי דבר שנוסח אשכנז המקורי היה ג"כ כנוסח הספרדים עם המילה מהרה, והענין להפך שהיו מחסידי אשכנז שפירשו ואשי ישראל על נשמות הצדיקים. ומשכך קבעו שאין נכון לומר ע"ז מהרה שבזה יתפרש שמתפללים למהר מיתת המדיקים ח"ו. ולכן השמיטו מהרה. ואמנם לא קיבלו זה בכל קהילות אשכנז רק בחלקם והתפשט כן במערב אירופה.
ותמוה למה פירשו על נשמות הצדיקים מאחר שכתוב בו מהרה. ויל"ע.
כשראיתי את הקטע המצ''ב השתוממתי ממש (בזמנו רציתי לפתוח על זה אשכול אלא שהתעצלתי).
זאת אומרת, לא הנוסח 'מהרה' הוא שהביא את הראשונים להסביר שהכוונה על הנשמות של הצדיקים, אלא אדרבה ואדרבה קודם כל היה ברור להם שלא מדובר על הקרבנות של בית המקדש, ומכח זה מחקו את תבת מהרה!
וצע"ג.
פרנקל תאומים כתב:אחיי, אני לא מבין מדוע המילה ''מהרה'' כ''כ משמעותית כאן, הלא גם בלעדיה ראשית המשפט היא ''והשב את העבודה לדביר ביתך'' היינו תפילה על העתיד שישיב ה' את העבודה, וממילא לאחר שישיב ה' את העבודה: ''ואשי ישראל ותפילתם באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך''.
זאת אומרת: ההנחה היא שהמילה ''מהרה'' מורה על העתיד, אבל אני שואל שהיות ובתחילת המשפט כבר דיברנו על העתיד- ''והשב את העבודה'' שוב כבר א''צ להוסיף את המילה ''מהרה'' בהמשך, וגם בלעדיה המשמעות של כל המשפט היא בקשה על העתיד.
סגי נהור כתב:פרנקל תאומים כתב:אחיי, אני לא מבין מדוע המילה ''מהרה'' כ''כ משמעותית כאן, הלא גם בלעדיה ראשית המשפט היא ''והשב את העבודה לדביר ביתך'' היינו תפילה על העתיד שישיב ה' את העבודה, וממילא לאחר שישיב ה' את העבודה: ''ואשי ישראל ותפילתם באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך''.
זאת אומרת: ההנחה היא שהמילה ''מהרה'' מורה על העתיד, אבל אני שואל שהיות ובתחילת המשפט כבר דיברנו על העתיד- ''והשב את העבודה'' שוב כבר א''צ להוסיף את המילה ''מהרה'' בהמשך, וגם בלעדיה המשמעות של כל המשפט היא בקשה על העתיד.
השאלה היא האם גם הפתיחה "רצה ה' אלקינו בעמך ישראל ולתפילתם שעה" (או לפי נ"א: ובתפילתם) קאי על העתיד?
ואם זו רק הקדמה לבקשה הבאה תכף, למה מצינו הקדמה זו דוקא בבקשה זו ולא בשאר בקשות שבתפילת העמידה, והאם רק במקרה נוסח הקדמה זו תואם את ההמשך "ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך"?
וכל זה מסייע לכאורה לסברא שבברכה זו אנו מבקשים שיהיו תפילות עמך ישראל לרצון במקום הקרבנות, ויחד עם זאת שתחזור עבודת הקרבנות, והכל א"ש.
סגי נהור כתב:יש גם להוסיף עוד שאלה - מה הטעם לבקש ג"פ בכל יום שיתקבל לרצון לפני ה' דבר שבכלל לא מתרחש?! קודם שיהיו קרבנות, אחר כך נדבר. אבל אם הבקשה היא על תפילותינו ניחא.
פרנקל תאומים כתב:אחיי, אני לא מבין מדוע המילה ''מהרה'' כ''כ משמעותית כאן, הלא גם בלעדיה ראשית המשפט היא ''והשב את העבודה לדביר ביתך'' היינו תפילה על העתיד שישיב ה' את העבודה, וממילא לאחר שישיב ה' את העבודה: ''ואשי ישראל ותפילתם באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך''.
זאת אומרת: ההנחה היא שהמילה ''מהרה'' מורה על העתיד, אבל אני שואל שהיות ובתחילת המשפט כבר דיברנו על העתיד- ''והשב את העבודה'' שוב כבר א''צ להוסיף את המילה ''מהרה'' בהמשך, וגם בלעדיה המשמעות של כל המשפט היא בקשה על העתיד.
שמואל שלומוביץ כתב:פרנקל תאומים כתב:אחיי, אני לא מבין מדוע המילה ''מהרה'' כ''כ משמעותית כאן, הלא גם בלעדיה ראשית המשפט היא ''והשב את העבודה לדביר ביתך'' היינו תפילה על העתיד שישיב ה' את העבודה, וממילא לאחר שישיב ה' את העבודה: ''ואשי ישראל ותפילתם באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך''.
זאת אומרת: ההנחה היא שהמילה ''מהרה'' מורה על העתיד, אבל אני שואל שהיות ובתחילת המשפט כבר דיברנו על העתיד- ''והשב את העבודה'' שוב כבר א''צ להוסיף את המילה ''מהרה'' בהמשך, וגם בלעדיה המשמעות של כל המשפט היא בקשה על העתיד.
שתי נקודות :
ראשית מוסכם לכאו' שהמילה מהרה מכריעה מאד שמדובר על בקשה לעתיד לבא בבנין הבית. ולא על בקשה בהווה.
והסיבה פשוטה כי מהרה זו בקשה המקובלת לזירוז וקירוב היעודים של העתיד, ועל רפואה ופרנסה לא שמענו שיכתבו מהרה (נא לא לתקוף אותי מכל מיני תפילות ונוסחאות מאוחרים, רק אם יש לאי מי מקור מתפילה קדומה, אשמח להיוודע).
אמנם אני מסכים שעקרונית יתכן שתהיה זו בקשה על העתיד אף בלי מהרה (לפחות בנוסח אשכנז אייתר לן הרבה ברכות שלא הוסיפו להם מהרה).
אבל אפשר להבין יותר הנטיה של רבותינו לפרש על ההוה את חלק התפילה של ותפילתם באהבה תקבל ברצון. כיון שבקשה השייכת נצרכת ושכיחה כעת אין נכון לפרשה על העתיד. אבל משהתברר שהיה כתוב לפניהם 'מהרה' שזה מטבע מובהק של בקשות על התיד לא מובן מה הניעם לפרש על ההוה ולהתקשות כ"כ במשמעות אשי ישראל לעת הזאת.
לענין כתב:שמעתי פעם ממורי אודות ברכת המילה, שאע"פ שבודאי הנוסח המקורי של 'צוה להציל ידידות שארנו משחת' הוא בלשון עבר (צ' חרוקה, ו' קמוצה), מכל מקום יש לנו רשות 'לתפוס טרמפ' על הנוסח, ולומר אותו בלשון בקשה עתידית, ולהתפלל שהקב"ה יצוה להציל ידידות שארנו משחת (לא לשאול אותי על זה ולא להתפלפל. המבין יבין והחדל יחדל).
ואולי שייך זה להכא, שאע"פ שבודאי על פי הפשט התפילה היא על העתיד, שכשיבנה ביהמ"ק יתקבלו התפלות שיתפללו בו, מכל מקום יש לנו רשות לפרש זה באופן עכשוי, על נשמות הצדיקים הקרבות למעלה ע"י מיכאל השר הגדול [וכ"כ חשובה רשות זו, עד כדי שמחמתה השמיטו תבת מהרה].
פרנקל תאומים כתב:הערה נוספת (שיש להתפלא כי טרם הועלתה) היא שהחיבור "והשב את העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל" הינו קשה מאד גם מבחינה תחבירית (שלכאו' הנוסח היה צריך להיות "והשב את העבודה ואת אשי ישראל לדביר ביתך" או לכה''פ "והשב את העבודה ואשי ישראל לדביר ביתך"), וגם מבחינה מהותית, שהרי מה היא העבודה אם לא אשי ישראל? ומה פשר הכפילות ''העבודה ואשי ישראל''? הרי זה כמעט פלא נשגב לומר כן.
פרנקל תאומים כתב:הערה נוספת (שיש להתפלא כי טרם הועלתה) היא שהחיבור "והשב את העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל" הינו קשה מאד גם מבחינה תחבירית (שלכאו' הנוסח היה צריך להיות "והשב את העבודה ואת אשי ישראל לדביר ביתך" או לכה''פ "והשב את העבודה ואשי ישראל לדביר ביתך"), וגם מבחינה מהותית, שהרי מה היא העבודה אם לא אשי ישראל? ומה פשר הכפילות ''העבודה ואשי ישראל''? הרי זה כמעט פלא נשגב לומר כן.
וּפוּרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ, וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמִין
לענין כתב:הר''י לויפר העלה פשט שלישי, והוא מבהיק בנכונותו (אני מכוין את זה בשמונה עשרה גם בלי לרצות)-
והשב את העבודה לדביר ביתך,
ואז-
ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון.
דהיינו את הקרבנות והתפלות שיהיו לכשיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן.
קו ירוק כתב:לענין כתב:הר''י לויפר העלה פשט שלישי, והוא מבהיק בנכונותו (אני מכוין את זה בשמונה עשרה גם בלי לרצות)-
והשב את העבודה לדביר ביתך,
ואז-
ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון.
דהיינו את הקרבנות והתפלות שיהיו לכשיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן.
תינח לנוסח אשכנז שלא אומרים מהרה, היה מקום לפרש כך (אף שהגר"א אומר שעיקר הוא: 'והשב את העבודה כו' ואשי ישראל').
אבל לנוסח ספרד שאומרים מהרה, זו תיבה ללא צורך (שהוא כעין ציווי כלפי מעלה).
תינח היה נאמר 'והשב את העבודה מהרה לדברי ביתך', ואז 'ואשי ישראל ותפלתם תקבל ברצון'.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים