שיטה לחכמי איבר"א - ביצה

[משהד]

ב'קובץ שיטות קמאי' על מסכת ביצה, יש ציטוטים מחיבור המכונה שיטה לחכמי איבר"א. רציתי לעיין במקור הדברים, אבל לא הצלחתי למצוא חיבור באותו שם. האם אכן נדפס חיבור כזה (אולי בשם אחר, או כנספח לחיבור נפרד)?

תודה

[איש_ספר]

מסתמא זו השיטה שהוציא הגרח"ג צימבליסט בתוך קובץ ראשונים ביצה שהוציא. ואינו באוצר.

[הסרפד]

כמדומני שהתוספות למס' ביצה המיוחסים לרא"ש ע"י מוסד הרב קוק מכונים 'שיטה לחכמי איברא' ע"י מכון אופק.

[עדיאל ברויאר]

כמדומני שהתוספות למס' ביצה המיוחסים לרא"ש ע"י מוסד הרב קוק מכונים 'שיטה לחכמי איברא' ע"י מכון אופק.

הרב שושנה אכן סבור שכנראה אלו תוספות איברא (ראו בקצרה במבוא לתוס' רא"ש פסחים, עמ' 14-15), אך כמדומני שאין כוונת הרב יונגרמן בקובץ שיטק"מ לחיבור זה.

[משהד]

מסתמא זו השיטה שהוציא הגרח"ג צימבליסט בתוך קובץ ראשונים ביצה שהוציא. ואינו באוצר.

בדקתי בקובץ הנ"ל. השיטה שנדפס שם הוא לא אחר ממהדורה של שיטמ"ק הרגיל [שיוחס בטעות לרב"א] על ביצה, מבוסס על דפוס ראשון (שיש בו שינויים מדפוס הרגיל). מהשוואה בין המובא שם לבין המצוטט בקובץ שיטות קמאי, עולה בבירור שמדובר בחיבורים נפרדים.

ובכן, התעלומה במקומה עומדת...

[משהד]

כמדומני שהתוספות למס' ביצה המיוחסים לרא"ש ע"י מוסד הרב קוק מכונים 'שיטה לחכמי איברא' ע"י מכון אופק.

הרב שושנה אכן סבור שכנראה אלו תוספות איברא (ראו בקצרה במבוא לתוס' רא"ש פסחים, עמ' 14-15), אך כמדומני שאין כוונת הרב יונגרמן בקובץ שיטק"מ לחיבור זה.

הנה, השוואה קלה בין שני חיבורים הנ"ל מראה ש'הסרפד' צודק, ואכן מדובר בחיבור אחד. אולם, נמצא שינויים משמעותיים ביניהם. חבל שלא תיאר הרב יונגרמן המקור שהשתמש בו...

[בקרו טלה]

לגבי האיות [והחיפוש] יש לציין שלפעמים כותבים איוורא [למשל באוצר ישנו על נזיר]
וכן לפעמים מובא ר' שמואל מאו[ו]ירא או מאיו[ו]רא

[עדיאל ברויאר]

קיבלתי בהודעה את המאמר הבא. יעוי' בעמ' תתמט-תתנ (4-5 בקובץ), שם מציין שאכן זה אותו חיבור, ועוד דן בייחוסו.

[משהד]

סיכום המידע אודות חיבור זה שנתברר עד עתה

מקור החיבור הוא בכת"י מוסקובה/גינצבורג מס' 488, דפים 134א - 153א

בשנת 1997, הוציא לאור 'מכון אופק' תוספות הרא"ש למס' פסחים מתוך כת"י הנ"ל. במבוא תואר שאר החיבורים שנכללו בהכת"י, ואודות החיבור על מס' ביצה הצהירו שהם: "נמצאות בעיצומה של ההדרה". עוד הוסיפו: "ונראה שלפנינו תוספות איברא והמחבר הוא רבינו חיים בן ר' משה מאיברא". השערה זו ניתנה עם מדת ההסתייגות הדרושה: "זוהי מסקנה ראשונית ויהיה צריך לבחון אותה שוב לכשתסתיים ההדרה בעה"י...".

[דברים אלו (כולל ההצהרה שהחיבור אכן עומד בשלבי עריכה) חזרה ונישנית בשנת 2002, במבוא לתוספות הרא"ש למס' חגיגה, שנדפס מתוך כת"י הנ"ל ע"י 'מכון אופק'.]

בשנת 2001, נדפס החיבור לראשונה ע"י 'מכון תפארת התורה' במסגרת קובץ מפרשים 'כלילת יופי' למס' ביצה. מאחר שהקובץ יועד לשני פרקים הראשונים של המס', נדפס מתוך החיבור רק עד דף כ"ג ע"ב. העורכים הכניסו מבוא קצר, שבו נזכר הוכחות שונות שהחיבור שייך לחכמי איבר"א בכלל, ולרבינו חיים ב"ר משה הנ"ל. לא נזכר כלל שום רמז ל'מכון אופק' ועבודתם, ואף לא פרטי מקור החיבור בכת"י. מהדורה זו לקה (כנראה עקב טשטוש כת"י המקורי) בהשמטת משפטים שלמים, ובטעיות.

בשנת 2011, נכלל החיבור - כנראה בהעתקה מילולית (כולל הטעויות ומוגבל לפרק א'-ב') מתוך קובץ מפרשים הנ"ל - בסדרת 'קובץ שיטות קמאי' בב' כרכים על מסכת ביצה (מהדורה ג'). במקום שרוב החיבורים שנקבצו בחיבור הנ"ל זכו לתיאור קצר ב'דברים אחדים' בראש הספר, חיבור הנ"ל זכה לשתיקה מוחלטת.

עוד בשנת 2011, הוציא לאור הרב ישראל סקלר - במסגרת סדרת תוספות הרא"ש שע"י 'מוסד הרב קוק' - חיבור הנ"ל בשם תוספות הרא"ש למס' ביצה. במבוא שם, מאריך העורך להוכיח בהוכחות שונות שהחיבור אכן שייך לסדרת תוספות הרא"ש (בדומה לרוב החיבורים שנכללו באותו כת"י). אינו מתייחס להצהרת 'מכון אופק' או להוצאת 'מכון תפארת תורה', ואינו מרגיש שום אחריות אפי' לרמז שיש שייחסו החיבור לחכמי איבר"א, וכל שכן לדון ולסתור צד זה.

בשנת 2012, פרסם הרב משה מיימון מאמר בישורון (חלק כ"ו עמ' תתמ"ו - תתנ"ב) שצורף למעלה, בו מנסה להוכיח שייחוס חיבור לסדרת תוספות הרא"ש אין לו רגליים.

תודה לכל המצטרפים לאשכול זה שסייעו במדה מרובה לבירור השתלשלות חיבור זה.

[הסרפד]

אגב, נזכרתי שכבר דובר בזה פה: viewtopic.php?f=7&t=15855
עיי"ש לפקפוק נוסף על היחוס לרא"ש

[משהד]

כעת פורסם עוד מאמר בנידון זה:

רי״ח שהרבני, ׳תוספות הרא״ש למסכת ביצה - זיהוי שגוי׳, חצי גבורים - פליטת סופרים, ט (תשע״ו), עמ׳ תקמט-תקנד

[עושה חדשות]

מישהו יכול להעלות?

[יעקובי]

בבקשה

תוספות ראש ביצה.pdf

(1.95 MiB) הורד 337 פעמים

[ישראל אליהו]

כיון דאתא לידן, אולי מישהו יכול להעלות ג"כ את מאמרו של החכם הנ"ל [שבקובץ זה] על תוס' הרא"ש למגילה.

[יעקובי]

בבקשה

תוספות ראש מגילה.pdf

(2.01 MiB) הורד 336 פעמים

[ישראל אליהו]

תודה רבה
יחולו ברכות על ראשך

[יוצא פוניבז']

האם ידוע לאי מי תגובת מוסד הרב קוק על הנושא? והאם הם מתכוונים להמשיך לשווק את החיבור על ביצה על שמו של הרא"ש ולהמשיך להטעות את הלומדים?

[י. אברהם]

האם ידוע לאי מי תגובת מוסד הרב קוק על הנושא? והאם הם מתכוונים להמשיך לשווק את החיבור על ביצה על שמו של הרא"ש ולהמשיך להטעות את הלומדים?

ניסן תשע"ט
עדיין מוכרים את החיבור על שמו של הרא"ש
קניתי ואח"כ נודע לי שאינו להרא"ש

[י. אברהם]

ב. ד"ה מחתכין

ביצה 1.PNG (12.52 KiB) נצפה 5160 פעמים

צ"ל דלא חיישי' לטרוחי באוכלא.
וכוונתו לפלוגתא דרב הונא ורב חסדא בשבת קנ"ה
וכמש"כ בתוס' חולין יד, א ד"ה מחתכין וז"ל:

תוס' חולין.PNG (19.69 KiB) נצפה 5160 פעמים

[י. אברהם]

מס' העמודים נרשמו לפי הוצאת מוסד הרב קוק

[עמ' ג שורה 5]
וכן במוקצה במחובר
נדצ"ל במוקצה דמחובר (וכן צ"ל לקמן עמ' ט שורה 3)

[עמ' יט שורה 7]
והאי דאמרי' מחובר היינו העלים והענפים
נדצ"ל והאי דאסרינן מחובר

[עמ' כב שורה 1-2]
לא גזרינן שמא יאפה הכא
נדצ"ל שמא יאפה הוא (וכדלהלן)

[א. חיים]

הוצאת מוה"ק קיבלה כעת את תמיכתה (תמיכה די צפויה) של מערכת האנצ"ת ליחוס הספר לרא"ש. ראה כרך מב טור רי ציון 410.
(אולי יש שם עוד מזה, לא חיפשתי דיו).

באותו ענין: המהדיר של ספר זה, כידוע, ידיעותיו בתולדות הראשונים מרפסן איגרי. ולמי שלא די במבוא של הספר, הרי דוגמא נוספת: בטור קעח הע' 82 הוא עשה את רבינו יונה לרבו של הרא"ש!

[הוגה]

באותו ענין: המהדיר של ספר זה, כידוע, ידיעותיו בתולדות הראשונים מרפסן איגרי. ולמי שלא די במבוא של הספר, הרי דוגמא נוספת: בטור קעח הע' 82 הוא עשה את רבינו יונה לרבו של הרא"ש!

רבינו יונה נפ' שנת כ"ד והרא"ש בא לספרד רק בשנת ס"ג.
אבל רבינו יונה היה רשכבה"ג שמהר"ם מרוטנבורג בספריו שכתב מביא שמועות ממנו (כגון בהל' שמחות למהר"ם)
וכן בפסקי הרא"ש למסכת ברכות מזכיר תלמידי ר"י לברכות ובהרבה מקומות הרא"ש מיוסד על פי ר"י,
וכנראה רצה לומר שהרא"ש תלמיד רבינו יונה מצד ההשפעה ותוכן הדברים ולא תלמיד ממש.

[י. אברהם]

מדובר על מקום שכתב "ואומר מורי" ובהערות כתב "רבינו יונה"