דברים מעניינים על הגר"מ שפירא, הגרי"ש זילברמן והגר"ל מינצברג זצוק"ל

[בתבונה]

בחברה נורמלית, היתה קיימת אפשרות לנהל דיון זה ברוח טובה ועניינית, אבל פה בארץ הקדש, ובפרט בציבור החרדי, כל ויכוח ענייני ככל שיהיה הופכת במהירות הבזק לאישי.

האם לשיטתך החברה הנורמלית היא הציבור החילוני ואילו הציבור החרדי הוא ציבור לא נורמלי?

[תוכן]

הרב 'תוכן' אמרתי לך את זה כבר פעם. אתה לא כל כך מענין ולו מהסיבה שאי לי מושג מי אתה, אתה מצליח אבל ליצור אש ואווירה בפורום, וזו אש מעצבנת ולא ברור לאיפה היא מכוונת. אתה שולח הודעות מפחידות עם איומי מלחמה, ואחרי זה נסוג אחור בזה שאין לך זמן, או שאתה לא עונה ישירות.

למשל באשכול על 'מוריה' כתבתי לך שרצקר לא כתב את מה שאמרת שהוא כתב, ולא התמודדת בכלל האם הוא כתב או לא.

חנוך רוזנברג הראה שהבאת ציטוט חלקי, ומשפט אחרי הוא כותב בפירוש שהוא לא בא לומר את מה שאתה אומר בשמו, ולא הגבת לזה ישירות. מחמת כך הוא פרש מהדיון, והסביר למה הוא פורש. ואתה הגבת שאתה לא מבין מה הוא רוצה 'אסור לבקר אותו'?

לסיכום: אתה לא מגלה את אמריקה שיש בציבור אנשים שמחדשים אמירות לא מקובלות, וגם אמרת את זה מספיק, וגם הם לא אומרים שהם לא מחדשים.
אם אתה רוצה לדון על הדברים תדון, אבל לכתוב על אנשים דברים חריפים, ולאיים במלחמה, ואחר כך לכתוב שאין לך זמן ואתה לא בדיוק מכיר אותם, ושאי אפשר לדון ענייני... זה נמאס כבר.
בלי נדר זו הודעתי האחרונה העוסקת בהתקוטטויות הנ"ל.

אני שולח הודעות "מפחידות"! את מי בדיוק הם מפחידים? מה בדיוק אני הולך לעשות?

אכן, אין לי זמן להתכתב יותר מדי. באשר לר"י רצקר, כתבתי דברים ברורים. כנ"ל לגבי ר"ח רוזנברג. אני חושב שהוכחתי את העמדה שלי, אם אתה חושב אחרת, זכותך. יבואו הקוראים ויחליטו. אין טעם לנהל ויכוחים מעייפים שחוזרים על עצמם, מבלי שזה מוביל לשום מקום. באופן כללי, אני נוטה לכתוב כמה הודעות, וזהו. אין זמן וכוח להמשיך עד שיעלה חמור בסולם.

[תוכן]

אז במקרה הזה, אני מודיע לך חד משמעית שאין לדעות אלו על מה להתבסס. איני ת"ח, ואיני מיוחד במעלה כל שהוא. אני בסך הכל נהג מונית, לא פחות ולא יותר. אם מתאים לך לבחון את הדעות על בסיס התוכן, תבחן, אם אתה חושב שאי אפשר להבין דעה מבלי להיות בטוח שהאדם המביע אותם הוא בר הכי, אז כמו שאמרתי אני לא בר הכי בשום צורה ובשום דרך.

הנקודה היא לא לתת הערכה לדעה שלך לפי מה שאתה או לפי מה שאתה לא.
הנקודה היא לראות את הדעה כחלק ממכלול מה שאתה אומר. אמירה נקודתית ועוד אמירה נקודתית ועוד אמירה נקודתית, בפרט כשהן מהותיות מאוד, מורכבות מאוד וחדות כתער, אינן מספיקות כדי לשכנע. צריך לראות את התמונה המלאה.

לא מסכים איתך לגבי הגישה. אני כותב אך ורק באופן נקודתי. לפעמים אני צודק לפעמים אני טועה. אין לי שום ענין, שהמכלול שאני כותב ישמש כשיקול לגבי איכות הטיעונים שלי, לטוב ולמוטב.

[גם זו לטובה]

הרב תוכן היקר הנה ראה איך שדוקא מבית המדרש של הגריש"ז אנו זוכים לדברים שהיו צריכים להיות פשוטים לכל ילד בן תשע- https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=547445#p547445

[תוכן]

התגובה באשכול הזה נכתבה באופן כללי, כמענה לניסיון של הרב ח. רוזנברג לקדם בית מדרש מסוים.

ביום גורלי כזה של המגבית עבור ביהמ"ד של הרב פייבלזון, אין כמו הדברים שלך כדי לקדם את ביהמ"ד ואת תורת הרב.
אשריך ר' תוכן!

אתה ציני, וחבל. אתה חושב שיש לי משהו נגד ר' פייבלזון, וחס ושלום אשמח אם יכשל בנסיונות שלו להגדיל תורה ולהאדירה.

אני אגיד את הדברים שוב, אני אכן חושב שר' פייבלזון טועה בגישה שלו. שם זה מתחיל ושם זה נגמר. אין לי שום דבר אישי נגדו. מאחל לו רק טוב מכל כיוון אפשרי. מעריך אותו כבן אדם. אלו דברים כל כך פשוטים מבחינתי, שחבל מאד שאני צריך לאומרם.

[תוכן]

בחברה נורמלית, היתה קיימת אפשרות לנהל דיון זה ברוח טובה ועניינית, אבל פה בארץ הקדש, ובפרט בציבור החרדי, כל ויכוח ענייני ככל שיהיה הופכת במהירות הבזק לאישי.

האם לשיטתך החברה הנורמלית היא הציבור החילוני ואילו הציבור החרדי הוא ציבור לא נורמלי?

הציבור הנורמלי הוא הציבור הצ'ירקאסי. שם אני מתרשם מתנהלים ויכוחים בכבוד.

[תוכן]

הרב תוכן היקר הנה ראה איך שדוקא מבית המדרש של הגריש"ז אנו זוכים לדברים שהיו צריכים להיות פשוטים לכל ילד בן תשע- viewtopic.php?p=547445#p547445

בודאי שאמרו שם דברים טובים מאד, רק סכל יכחיש זאת.

[עושה חיל]

הרב תוכן היקר.

כפי שאני מכירך, מסתמא יש לך משנה סדורה על החיים, על התורה - על חיי תורה.

ואי אפשר שלא לזהות כמיהה אצל ברי הוויכוח שלך כאן, שהם רוצים לשמוע ממך דרך אחרת ('אלטרנטיבה' בלעז).

וכמובן קודם כל תסביר: א. מה הדרך שאתה חולק עליה. ב. גם תזהה על מה היא באה לענות. ג. ומה התחליף שלך לבעיות שהיא פותרת.

[בתבונה]

בחברה נורמלית, היתה קיימת אפשרות לנהל דיון זה ברוח טובה ועניינית, אבל פה בארץ הקדש, ובפרט בציבור החרדי, כל ויכוח ענייני ככל שיהיה הופכת במהירות הבזק לאישי.

האם לשיטתך החברה הנורמלית היא הציבור החילוני ואילו הציבור החרדי הוא ציבור לא נורמלי?

הציבור הנורמלי הוא הציבור הצ'ירקאסי. שם אני מתרשם מתנהלים ויכוחים בכבוד.

לשיטתך הציבור החרדי צריך ללמוד מהציבור הצ'ירקאסי?

[תוכן]

בודאי. אין לך מה לעשות ב 1.40 בלילה אלא לנהל ויכוחים כאלה?

[בתבונה]

בחברה נורמלית, היתה קיימת אפשרות לנהל דיון זה ברוח טובה ועניינית, אבל פה בארץ הקדש, ובפרט בציבור החרדי, כל ויכוח ענייני ככל שיהיה הופכת במהירות הבזק לאישי
בודאי. אין לך מה לעשות ב 1.40 בלילה אלא לנהל ויכוחים כאלה?

[עושה חיל]

הרב תוכן היקר.

כפי שאני מכירך, מסתמא יש לך משנה סדורה על החיים, על התורה - על חיי תורה.

ואי אפשר שלא לזהות כמיהה אצל ברי הוויכוח שלך כאן, שהם רוצים לשמוע ממך דרך אחרת ('אלטרנטיבה' בלעז).

וכמובן קודם כל תסביר: א. מה הדרך שאתה חולק עליה. ב. גם תזהה על מה היא באה לענות. ג. ומה התחליף שלך לבעיות שהיא פותרת.

השאלה מופנית גם לתלמידי הרב: מה באמת הדרך ועל מה היא באה לענות?
[כי שלחו לי בפרטי, מה הכוונה]

[שמואל שלומוביץ]

הרב תוכן היקר.
...
וכמובן קודם כל תסביר: א. מה הדרך שאתה חולק עליה. ב. גם תזהה על מה היא באה לענות. ג. ומה התחליף שלך לבעיות שהיא פותרת.

השאלה מופנית גם לתלמידי הרב: מה באמת הדרך ועל מה היא באה לענות?
[כי שלחו לי בפרטי, מה הכוונה]

אינני מתלמידי הרב ולא מספיק מכיר. אבל אני מעתיק כאן מתוך אתר ההתרמה לישיבת פתחי עולם אודות הקמפיין (לא יודע אם מותר לפרסם את פרטי המגבית ולכן אני רק מעתיק טקסט העוסק בדמותו לתועלת השואל):

מאירים את העולם: תורתו של הרב פייבלזון

רבים זוכרים היטב את המפגש הראשון עם הרב.

זוכרים את הארת הפנים. את החיוך המקרין. את הסקרנות. את האכפתיות העמוקה. את הטבעיות. את הקשר הבינאישי הפשוט. ובעיקר: את הדיבור.

שונה דיבורו של הרב פייבלזון מדיבורם של תלמידי חכמים "מן השורה", באותה מידה ששונה תורת הרב מתורתם של אחרים.

תורת הרב מדברת (כפי שהוא מדגיש על התורה עצמה) "בלשון בני אדם". הרב מתרגם תורה גבוהה, עמוקה ומרוממת – זאת שקיבל כתלמיד מובהק לרבו הגר"מ שפירא זצ"ל – לשפה ארצית, מובנת, רלוונטית.

כך גם דיבורו של הרב. אין אדם שהרב לא מעניק לו את מלוא תשומת הלב, בקשב ובסבלנות. היחס תמיד אישי, רגיש, ומוטעם לשואל. והמענה, המלא בפקחות ובתבונה, פונה אלינו, מתייחס לאתגרים המוחשיים של הפרט ושל הכלל, ומאיר את חיינו.

קסמו של הרב, גישור בין הגבוה לארצי, נוגע בכל החוגים ובכל השכבות. בעלי תשובה. אברכי כולל. בחורי ישיבה. חרדים עובדים. נוער שאינו מוצא את מקומו. מתמודדים בכל תחום – מזוגיות ועד שאלות באמונה, מחינוך ילדים ועד מי שפשוט מחפש להחדיר עומק לחייו.

אנחנו פוגשים את הרב ונפעמים. נפעמים כי הוא נוגע בחיים האמתיים שלנו, בחוויות הפשוטות שלנו, ביחסים הבינאישיים שלנו. נפעמים מהשילוב ההרמוני של עומק ופשטות. נפעמים מהעובדה שלתורה יש מה לומר בכל תחומי החיים.

הרב מקדיש את כל מאודו למען הזולת – למעננו. מידי שבוע הוא מעביר עשרות שיעורים, אם בישיבת "פתחי עולם" ואם מחוצה לה. הוא פוגש קבוצות רבות, שהאחת כלל אינה מודעת לחברתה, ומביא את הבשורה שלו למאות ולאלפים. הוא אף זמין לבודדים, לשואלים בתורה ולמתייעצים בכל תחום.

כדי שמפעליו יוכלו להמשיך הלאה, ....מחקתי מכאן את הבקשה לתרומה

[עושה חיל]

מה שעניתי לשואל בפרטי:

את האמת, אין לי הרבה זמן וכח להתדיין בנושא זה, ובכלל בנושאי 'השקפה'.

בקיצור נמרץ: הרב פייבלזון הוא בשורה אמתית להרבה אברכים ובחורים [וכמובן בעלי תשובה אינטליגנטים] שיש להם שכל לשאול שאלות ורצון להבין תורת אמת, ומאידך מאוד מעוניינים לבנות חיי תורה משמעותיים.

יש לו משנה סדורה ביהדות, מימוש התורה בחיים, מתוך אמונה שלימה בה', והבנה שהקב"ה 'מדבר' עם בני האדם ומעוניין בהם...

בקיצער, למעישה-בפועל-בשטח, הוא בונה מאות רבות של בני תורה שרק תחת ידו יכולים להיבנות, ועם דעת ולב. זה פשוט ואין על זה ויכוח.

וכמובן: הוא תלמיד חכם אמתי, מרתק מאוד ובעל מידות נאצלות.

[זנב לשועלים]

מה שעניתי לשואל בפרטי:

את האמת, אין לי הרבה זמן וכח להתדיין בנושא זה, ובכלל בנושאי 'השקפה'.

בקיצור נמרץ: הרב פייבלזון הוא בשורה אמתית להרבה אברכים ובחורים [וכמובן בעלי תשובה אינטליגנטים] שיש להם שכל לשאול שאלות ורצון להבין תורת אמת, ומאידך מאוד מעוניינים לבנות חיי תורה משמעותיים.

יש לו משנה סדורה ביהדות, מימוש התורה בחיים, מתוך אמונה שלימה בה', והבנה שהקב"ה 'מדבר' עם בני האדם ומעוניין בהם...

בקיצער, למעישה-בפועל-בשטח, הוא בונה מאות רבות של בני תורה שרק תחת ידו יכולים להיבנות, ועם דעת ולב. זה פשוט ואין על זה ויכוח.

וכמובן: הוא תלמיד חכם אמתי, מרתק מאוד ובעל מידות נאצלות.

תכל'ס, זה לא מסביר הרבה על הדרך המדוברת.

[אוצר החכמה]

פנה אלי מישהו וביקש שאכתוב כדברים האלה.
מדברים פה אנשים על איזה עניין ולקורא הסביר לא מובן בכלל מה הם רוצים. כאילו הם מדברים באיזה קודים משלהם. אבל זה רשות הרבים ומן הראוי שיתחשבו בקוראים האחרים ויסבירו במה מדובר. מה השיטה עליה הם מדברים ומה לא טוב בה לדעתו של אחד ומה טוב בה לדעתו של אחר ויוכל להתפתח דיון פורה שיוכלו גם אחרים להשתתף בו.

[יותם]

בידוע שכבר בפולמוסין העתיקין על המורה נבוכים ועל ספרי רמח"ל זצ"ל, היה זה מהטיעונים המרכזיים: "לא מקובל".

מה לנו לייגע מוחנו בשאלות זוטרות הנוגעות למהות השיטה, לדון על הנחות היסוד שלה ועל דרכה, ושאר ירקות. הן עילת העילות לפסילתה של שיטה ניצבת מול עינינו בגלוי:
"לא מקובל".

אתה חושב שהביקורת ההיא לא היתה צודקת? זאת אומרת, בהנחה שהרמב"ם היה רציונלי קיצוני (דבר שאני מכחיש מכל וכל), האם הביקורת לא היתה מוצדקת? ומר' גדליה נדל שמעתי בעצמי, שחלק מהטענות על הרמח"ל היו מוצדקות. חכמת ההמונים היא מקור חשוב לדעה נכונה. וכדברי ויקפדיה: 'איסוף תשובות של קבוצה גדולה לשאלות הכרוכות באומדן, ידע כללי וחשיבה מרחבית מראה, לעיתים, כי בממוצע מתקבלת תשובה מדויקת יותר מאשר כל תשובה שניתנה על ידי אותם יחידים בקבוצה'. ועל אחת כמה וכמה, שההמונים האלו הם מסלתה ושמנה של היהדות, אברכים בני עלייה למאותיהם, שהתרחקו מהדרך החדשה שהקבוצה הזו מקדמת, אז יש ערך רב לדבריהם.

ועל אחת כמה וכמה ובן בנו של ק"ו, כשהביקורת 'לא מקובל' מתבססת על ביקורת מהותית, ערכית, שכתבתי עליה במקום אחר, וברצות ה' דרכי אכתוב עליה שוב, שיש ערך רב מאד לדבריהם.

לצערי לא הובנתי. בכל הפולמוסים הזכורים לי בתולדות עמ"י, עלו על השולחן שאלות כבדות משקל בתורה ובאמונה. שאלת ה'מקובל' ו'לא מקובל', כשעלתה, שימשה רק כסיוע.

בעיני, מביכה העובדה שמישהו מתריע בקול גדול על הסכנה הנוראית מבימ"ד פלוני ומרב אלמוני, וכל מה שיש לו לומר זה שיש חשש לסטייה מ'המקובל בציבור החרדי'.

[ח. רוזנברג]

פנה אלי מישהו וביקש שאכתוב כדברים האלה.
מדברים פה אנשים על איזה עניין ולקורא הסביר לא מובן בכלל מה הם רוצים. כאילו הם מדברים באיזה קודים משלהם. אבל זה רשות הרבים ומן הראוי שיתחשבו בקוראים האחרים ויסבירו במה מדובר. מה השיטה עליה הם מדברים ומה לא טוב בה לדעתו של אחד ומה טוב בה לדעתו של אחר ויוכל להתפתח דיון פורה שיוכלו גם אחרים להשתתף בו.

הוא צודק, מי שפנה אליך.

כי אין כאן באמת שום "שיטה".
יש ת"ח בשם הרב אליהו מאיר פייבלזון, שמוסר שיעורים (גם בסוגיות, אבל בעיקר) במקרא באגדה ובקבלה, ויש לו הרבה תלמידים (ביניהם אני הקטן), ויש גם אנשים שלא כ"כ אוהבים אותו (ביניהם 'תוכן') כי יש לו מחשבה עצמאית מקורית ורעננה.
מה שקרה עכשיו, שהרב פייבלזון עורך מגבית לישיבה שלו "פתחי עולם", ולרגל המגבית היה אירוע של תלמידים, שהשתתפו בו למעלה מ-500 איש. במרכז האירוע היה פאנל שבו הוא דיבר על רבותיו, הרב זילברמן, הרב שפירא והרב מינצברג.
היה נראה לי שהקטע הזה מעניין מבחינת שלושת האישים הללו, ולכן העליתי את הפאנל ל"משפחות סופרים" (שם כותבים על רבנים ושיטותיהם וכו', לא?). מישהו העביר את זה לכאן, לא יודע בדיוק למה, אבל שיהיה...
ואגב כך, מצא בעל דין מקום לגבות את חובו, ו'תוכן' עשה את מה שהוא עשה כבר בעבר - לכתוב שוב ושוב כמה שהרב פייבלזון לא אהוב עליו ו"לא מקובל". נו.
זה כל מה שקרה כאן.

מי שבאמת מעוניין להכיר את הרב פייבלזון, יכול לשמוע שיעורים ממנו בקול הלשון. יש שם מאות שיעורים במגוון נושאים.
מי שקשה לו לשמוע שיעורים, יכול להיכנס לכיכר השבת ולקרוא תיאור שכתבתי על המפגש הראשון שלי איתו, לרגל המגבית (אני לא מביא לינק כי זו התרמה).
מי שרוצה להתדיין מול 'תוכן', שיהיה לו לבריאות. לי יש עסקים חשובים יותר לעשות.

[יותם]

...
הייתי מעדיף לא לכתוב את הדברים הנ"ל, אבל מול הנסיונות החוזרות ונשנים של קבוצה מאד מסויימת להפוך את דרכם השנויה במחלוקת, לדרך מקובלת ומרכזית, צריך שיקום אחד שיאמר את האמת ללא כחל וללא שרק. אמרתי את זה בעבר, ואני חוזר ואומר את זה שוב, ככל שהקבוצה הזו תמשיך בנסיונותיה לפרסם תורתה וגישתה הבעייתית מאד, כך, זה לעומת זה, יקומו אחרים ויגידו את האמת כפי שהם מכירים אותה. כמו שזכותם לפרסם, כך זכותם של אחרים לבקר, ולא תהא כהנת כפנדקאית?! ושלא יחשבו לרגע, שבמשא הכפשות והתקפות אישיות, אמיתיות ונכונות ככל שיהיו, יצליחו להשתיק את הביקורת.

בחברה נורמלית, היתה קיימת אפשרות לנהל דיון זה ברוח טובה ועניינית, אבל פה בארץ הקדש, ובפרט בציבור החרדי, כל ויכוח ענייני ככל שיהיה הופכת במהירות הבזק לאישי. ועל דעת זה ועל אעפ"כ הדברים צריכים להאמר. רק שאני מקבל על עצמי בל"נ, שבמדה שיתפתח דיון בנושא זה, אענה רק לאלו שמדברים לענין, וגם זה כפי מסת הפנאי, כי בימים אלו אין עיתי איתי כלל מרוב טרדות וצרות, וכדכתיב, כל ימי עני רעים.

וכעת לטענה על העוול שנעשה לך בהתייחסות אישית.
טענה זו שובה את הלב. מי לא מבכר דיון ענייני על פני דיון אישי?
אלא שטענה זו מקפלת בתוכה סילוף של המציאות. אילו היית מעלה לדיון את "שיטת הלימוד המדגישה את דיוקי האחרונים", או כותב דעתך בנחרצות "על פרשנותו של הרב ירחמיאל יהופיץ לכוזרי, שיש בה טעות חמורה", וכן על זו הדרך, הרי שהיה כאן דיון ענייני על דברי פלוני, ופשוט שאז אין זה מן הראוי להתייחס לגופו של טוען.

אבל הרב תוכן לא עוסק ברעיון זה או אחר, ואינו מזהיר משיבושים חמורים בשיטה פלונית, אלא מתריע מפני אדם מסוים, ואף שולח איומים כלפיו לבל ימשיך ללמד את תורתו. (הובאו כאן ציטוטים באשכול זה).
כלומר, הרב תוכן לא נגרר לדיון האישי, אלא יזם אותו. לכן אני מתקשה להתרשם מדמעות התנין על "ההתקפות האישיות".

[זנב לשועלים]

הוא צודק, מי שפנה אליך.

כי אין כאן באמת שום "שיטה".
יש ת"ח בשם הרב אליהו מאיר פייבלזון, שמוסר שיעורים (גם בסוגיות, אבל בעיקר) במקרא באגדה ובקבלה, ויש לו הרבה תלמידים (ביניהם אני הקטן), ויש גם אנשים שלא כ"כ אוהבים אותו (ביניהם 'תוכן') כי יש לו מחשבה עצמאית מקורית ורעננה.

איני מכיר את הרב פייבלזון אבל מהקטע שהועלה כאן בפתיחת האשכול נראה שהוא חולק עליך.
הוא מדבר בצורה די ברורה על שיטה שהוא מציע, ומאריך על זה שאין לו עניין שילכו דוקא בשיטה שלו אלא שכל אחד יקח את זה אליו וכו'.

[ח. רוזנברג]

הוא צודק, מי שפנה אליך.

כי אין כאן באמת שום "שיטה".
יש ת"ח בשם הרב אליהו מאיר פייבלזון, שמוסר שיעורים (גם בסוגיות, אבל בעיקר) במקרא באגדה ובקבלה, ויש לו הרבה תלמידים (ביניהם אני הקטן), ויש גם אנשים שלא כ"כ אוהבים אותו (ביניהם 'תוכן') כי יש לו מחשבה עצמאית מקורית ורעננה.

איני מכיר את הרב פייבלזון אבל מהקטע שהועלה כאן בפתיחת האשכול נראה שהוא חולק עליך.
הוא מדבר בצורה די ברורה על שיטה שהוא מציע, ומאריך על זה שאין לו עניין שילכו דוקא בשיטה שלו אלא שכל אחד יקח את זה אליו וכו'.

הוא מתכוון שלא חייבים לקבל כל דעה שלו. הוא לא מתכוון שיש לו איזו "שיטה" ביהדות.

[זנב לשועלים]

טוב, כאמור איני מכיר אבל זה ממש לא נשמע ככה...

[למען עמי]

אתם מכירים יהודי בלי 'שיטה'???

[בן מיכאל]

פנה אלי מישהו וביקש שאכתוב כדברים האלה.
מדברים פה אנשים על איזה עניין ולקורא הסביר לא מובן בכלל מה הם רוצים. כאילו הם מדברים באיזה קודים משלהם. אבל זה רשות הרבים ומן הראוי שיתחשבו בקוראים האחרים ויסבירו במה מדובר. מה השיטה עליה הם מדברים ומה לא טוב בה לדעתו של אחד ומה טוב בה לדעתו של אחר ויוכל להתפתח דיון פורה שיוכלו גם אחרים להשתתף בו.

מי שרוצה הסברים מוזמן לעבור על הפולמוסים של תוכן בגליון פשטות המתחדשים...

[תוכן]

הרב תוכן היקר.

כפי שאני מכירך, מסתמא יש לך משנה סדורה על החיים, על התורה - על חיי תורה.

ואי אפשר שלא לזהות כמיהה אצל ברי הוויכוח שלך כאן, שהם רוצים לשמוע ממך דרך אחרת ('אלטרנטיבה' בלעז).

וכמובן קודם כל תסביר: א. מה הדרך שאתה חולק עליה. ב. גם תזהה על מה היא באה לענות. ג. ומה התחליף שלך לבעיות שהיא פותרת.

אעשה את זה באשכול חדש בל"נ.

[תוכן]

לצערי לא הובנתי. בכל הפולמוסים הזכורים לי בתולדות עמ"י, עלו על השולחן שאלות כבדות משקל בתורה ובאמונה. שאלת ה'מקובל' ו'לא מקובל', כשעלתה, שימשה רק כסיוע.

בעיני, מביכה העובדה שמישהו מתריע בקול גדול על הסכנה הנוראית מבימ"ד פלוני ומרב אלמוני, וכל מה שיש לו לומר זה שיש חשש לסטייה מ'המקובל בציבור החרדי'.

א. אתה לא צודק. שאלת המקובל ביהדות, היא שאלה מרכזית בכל שאלה בנושאי השקפה וכדומה.

ב. אתה צודק, שהביקורת צריכה להיות יותר ממוקדת. עוד מעט בל"נ.

[אליסף]

מי המנחה בפאנל הנ"ל?

[ישא ברכה]

מי המנחה בפאנל הנ"ל?

הרב זאב קצנלבוגן

[הפצת המעיינות]

"הרב" של מה?

[ח. רוזנברג]

טוב, כאמור איני מכיר אבל זה ממש לא נשמע ככה...

לענ"ד, כמי ששמע הרבה את הר"פ, לא נכון לומר שיש לו 'שיטה'.
מאידך, זה נכון שהוא מדבר בסגנון מסוים, עם הדגשים מסוימים, שאולי קצת קשה להסביר.
לקחתי כמה קטעים משיעור שנדפס בחוברת שלו על חג השבועות, שמשקפים לענ"ד את האיש ואת שיגו ושיחו מכמה היבטים. אולי זה יעזור.

01.jpg (124.27 KiB) נצפה 8053 פעמים

02.jpg (86.62 KiB) נצפה 8053 פעמים

03.jpg (117.14 KiB) נצפה 8053 פעמים

04.jpg (120.62 KiB) נצפה 8053 פעמים

05.jpg (64.44 KiB) נצפה 8053 פעמים

[סגי נהור]

לענ"ד, כמי ששמע הרבה את הר"פ, לא נכון לומר שיש לו 'שיטה'.
מאידך, זה נכון שהוא מדבר בסגנון מסוים, עם הדגשים מסוימים, שאולי קצת קשה להסביר.
לקחתי כמה קטעים משיעור שנדפס בחוברת שלו על חג השבועות, שמשקפים לענ"ד את האיש ואת שיגו ושיחו מכמה היבטים. אולי זה יעזור.

אני דווקא כן רואה 'שיטה' בדברים שהבאת, ובעוד דברים דומים שעולים כאן ואינני זוכר אם של רב זה או רב אחר.
השיטה היא - לתאר רעיון כלשהו, שיש בו כשלעצמו מידה של היגיון, ואז לבוא ולטעון שזוהי כל התורה.
הרעיון תמיד ייאמר כמפי הגבורה, ללא כל עיון וחקר בדברי רבותינו וחכמינו לאורך הדורות בנושא.
בדרך כלל מדובר ברעיון שטחי. לא במובן שאין בו עומק, אלא במובן זה שהוא מתייחס רק למציאות הגלויה לעיניים, וכאילו מה שאנו תופסים בחושים הפשוטים ביותר ובתפיסה האינטואיבית ביותר הוא כל מה שקיים. אין צורך לומר שכל עולם הסוד והפנימיות הוא לפניו כמאן דליתא.
ואוסיף, שאני מבין היטב מדוע אנשים נמשכים אחר רעיונות כעין אלה, משום שכולנו זקוקים להיגיון והבנה בעבודת ה'! אולם אין פירוש הדבר שיש להקטין את הקב"ה ואת התורה עד שיגיעו למידה הקטנה של השכל שלי.

[ח. רוזנברג]

לענ"ד, כמי ששמע הרבה את הר"פ, לא נכון לומר שיש לו 'שיטה'.
מאידך, זה נכון שהוא מדבר בסגנון מסוים, עם הדגשים מסוימים, שאולי קצת קשה להסביר.
לקחתי כמה קטעים משיעור שנדפס בחוברת שלו על חג השבועות, שמשקפים לענ"ד את האיש ואת שיגו ושיחו מכמה היבטים. אולי זה יעזור.

אני דווקא כן רואה 'שיטה' בדברים שהבאת, ובעוד דברים דומים שעולים כאן ואינני זוכר אם של רב זה או רב אחר.
השיטה היא - לתאר רעיון כלשהו, שיש בו כשלעצמו מידה של היגיון, ואז לבוא ולטעון שזוהי כל התורה.
הרעיון תמיד ייאמר כמפי הגבורה, ללא כל עיון וחקר בדברי רבותינו וחכמינו לאורך הדורות בנושא.
בדרך כלל מדובר ברעיון שטחי. לא במובן שאין בו עומק, אלא במובן זה שהוא מתייחס רק למציאות הגלויה לעיניים, וכאילו מה שאנו תופסים בחושים הפשוטים ביותר ובתפיסה האינטואיבית ביותר הוא כל מה שקיים. אין צורך לומר שכל עולם הסוד והפנימיות הוא לפניו כמאן דליתא.
ואוסיף, שאני מבין היטב מדוע אנשים נמשכים אחר רעיונות כעין אלה, משום שכולנו זקוקים להיגיון והבנה בעבודת ה'! אולם אין פירוש הדבר שיש להקטין את הקב"ה ואת התורה עד שיגיעו למידה הקטנה של השכל שלי.

אני מתפלא האם על סמך קריאה של חלק משיעור אחד (מתוך מאות ואלפים) אפשר לומר את המשפט "ואז לבוא ולטעון שזוהי כל התורה". מעט תמוה.
לגבי עולם הסוד והפנימיות, אני אמנם לא שייך לזה בכלל, אבל בין השאר הר"פ מוסר שיעורים (לקבוצות סגורות) דווקא בנושאים הללו. כך שקשה לומר שעולם זה "לפניו כמאן דליתא".

[סגי נהור]

כפי שמעיד התחביר של המשפט, "לפניו" קאי על "הרעיון".

[שומע ומשמיע]

בדרך כלל מדובר ברעיון שטחי. לא במובן שאין בו עומק, אלא במובן זה שהוא מתייחס רק למציאות הגלויה לעיניים, וכאילו מה שאנו תופסים בחושים הפשוטים ביותר ובתפיסה האינטואיבית ביותר הוא כל מה שקיים. אין צורך לומר שכל עולם הסוד והפנימיות הוא לפניו כמאן דליתא.

לא הבנתי למה הרעיון שהובא [בלי קשר לשאלה האם הוא מדויק] איננו משתלב עם 'עולם הסוד והפנימיות'?

[סגי נהור]

בדרך כלל מדובר ברעיון שטחי. לא במובן שאין בו עומק, אלא במובן זה שהוא מתייחס רק למציאות הגלויה לעיניים, וכאילו מה שאנו תופסים בחושים הפשוטים ביותר ובתפיסה האינטואיבית ביותר הוא כל מה שקיים. אין צורך לומר שכל עולם הסוד והפנימיות הוא לפניו כמאן דליתא.

לא הבנתי למה הרעיון שהובא [בלי קשר לשאלה האם הוא מדויק] איננו משתלב עם 'עולם הסוד והפנימיות'?

גישות שמנסות להעמיד את מהות עבודת ה' והתורה והמצוות על ההיגיון הפשוט והאינטואיבי ביותר מתעלמות לרוב מהמשמעויות העמוקות והפנימיות של הדברים. אמנם יתכן שמה שהובא כאן הוא רק רובד אחד חיצוני של הדברים ובאמת יש בהם עומק לפנים מעומק. אני מתאר רק את ההתרשמות שלי מקריאת הדברים שהובאו כאן כדוגמא מייצגת (ודברים נוספים בסגנון).

[יותם]

בדרך כלל מדובר ברעיון שטחי. לא במובן שאין בו עומק, אלא במובן זה שהוא מתייחס רק למציאות הגלויה לעיניים, וכאילו מה שאנו תופסים בחושים הפשוטים ביותר ובתפיסה האינטואיבית ביותר הוא כל מה שקיים. אין צורך לומר שכל עולם הסוד והפנימיות הוא לפניו כמאן דליתא.

לא הבנתי למה הרעיון שהובא [בלי קשר לשאלה האם הוא מדויק] איננו משתלב עם 'עולם הסוד והפנימיות'?

גישות שמנסות להעמיד את מהות עבודת ה' והתורה והמצוות על ההיגיון הפשוט והאינטואיבי ביותר מתעלמות לרוב מהמשמעויות העמוקות והפנימיות של הדברים. אמנם יתכן שמה שהובא כאן הוא רק רובד אחד חיצוני של הדברים ובאמת יש בהם עומק לפנים מעומק. אני מתאר רק את ההתרשמות שלי מקריאת הדברים שהובאו כאן כדוגמא מייצגת (ודברים נוספים בסגנון).

הדברים כאן התייחסו לרובד מסוים, מה גרם לך לטעון שיש בזה שלילה של רבדים נוספים?

[דרומי]

לפי שמו של בעל הניק אפשר לשער שיש כאן 'טביעת עין' של ת"ח.

[סגי נהור]

בדרך כלל מדובר ברעיון שטחי. לא במובן שאין בו עומק, אלא במובן זה שהוא מתייחס רק למציאות הגלויה לעיניים, וכאילו מה שאנו תופסים בחושים הפשוטים ביותר ובתפיסה האינטואיבית ביותר הוא כל מה שקיים. אין צורך לומר שכל עולם הסוד והפנימיות הוא לפניו כמאן דליתא.

לא הבנתי למה הרעיון שהובא [בלי קשר לשאלה האם הוא מדויק] איננו משתלב עם 'עולם הסוד והפנימיות'?

גישות שמנסות להעמיד את מהות עבודת ה' והתורה והמצוות על ההיגיון הפשוט והאינטואיבי ביותר מתעלמות לרוב מהמשמעויות העמוקות והפנימיות של הדברים. אמנם יתכן שמה שהובא כאן הוא רק רובד אחד חיצוני של הדברים ובאמת יש בהם עומק לפנים מעומק. אני מתאר רק את ההתרשמות שלי מקריאת הדברים שהובאו כאן כדוגמא מייצגת (ודברים נוספים בסגנון).

הדברים כאן התייחסו לרובד מסוים, מה גרם לך לטעון שיש בזה שלילה של רבדים נוספים?

הרושם הוא שיש נסיון ליצור זהות בין התפיסה שלנו, ההבנה שלנו והחוויה שלנו להקב"ה ולתורה. לכן על פניו זה לא מותיר מקום לתפיסה (שהדבר פשוט בעיניי שהיא האמיתית) שהקב"ה ותורתו מרוממים ונעלים לאין שיעור מהבנת וחוויית האדם.

[שומע ומשמיע]

הרושם הוא שיש נסיון ליצור זהות בין התפיסה שלנו, ההבנה שלנו והחוויה שלנו להקב"ה ולתורה. לכן על פניו זה לא מותיר מקום לתפיסה (שהדבר פשוט בעיניי שהיא האמיתית) שהקב"ה ותורתו מרוממים ונעלים לאין שיעור מהבנת וחוויית האדם.

למה זהות עם התפיסה והחוויה שלנו סותרת לזה שיש רבדים יותר נעלים? אדרבה זה מרומם את התפיסה שלנו.

[יותם]

בדרך כלל מדובר ברעיון שטחי. לא במובן שאין בו עומק, אלא במובן זה שהוא מתייחס רק למציאות הגלויה לעיניים, וכאילו מה שאנו תופסים בחושים הפשוטים ביותר ובתפיסה האינטואיבית ביותר הוא כל מה שקיים. אין צורך לומר שכל עולם הסוד והפנימיות הוא לפניו כמאן דליתא.

לא הבנתי למה הרעיון שהובא [בלי קשר לשאלה האם הוא מדויק] איננו משתלב עם 'עולם הסוד והפנימיות'?

גישות שמנסות להעמיד את מהות עבודת ה' והתורה והמצוות על ההיגיון הפשוט והאינטואיבי ביותר מתעלמות לרוב מהמשמעויות העמוקות והפנימיות של הדברים. אמנם יתכן שמה שהובא כאן הוא רק רובד אחד חיצוני של הדברים ובאמת יש בהם עומק לפנים מעומק. אני מתאר רק את ההתרשמות שלי מקריאת הדברים שהובאו כאן כדוגמא מייצגת (ודברים נוספים בסגנון).

הדברים כאן התייחסו לרובד מסוים, מה גרם לך לטעון שיש בזה שלילה של רבדים נוספים?

הרושם הוא שיש נסיון ליצור זהות בין התפיסה שלנו, ההבנה שלנו והחוויה שלנו להקב"ה ולתורה. לכן על פניו זה לא מותיר מקום לתפיסה (שהדבר פשוט בעיניי שהיא האמיתית) שהקב"ה ותורתו מרוממים ונעלים לאין שיעור מהבנת וחוויית האדם.

הסיום הוא מדילך ועל אחריותך. אכן הקשר שלנו עם הרבש"ע מתחיל מרובד פשוט ובסיסי שנוגע לכל אדם מבקש השם, ומתרומם עוד ועוד. אולי לך נראה שהכול צריך להיות בחדא מחתא, ורובד אחד שולל את רעהו, אבל נראה שהרב פיבלזון נוקט אחרת. (כמובן שזה לא חידוש כלל וזו הדרך המקובלת.)