איש גלילי כתב:למה חזאל מלך ארם עובר אצלך יותר בקלות?
לא חשבתי ע"ז, ועיקר שאלתי הי' אם יודעים משהו מהארכיאולוגי' (כי בהכנס א' המרצים הדגיש הרבה שבבבל השמות שכלול בהם י-ה-ו הם שמות עבריים וחשבתי דה"ה ראוי להיות עם השמות שכלול בהם א-ל) ותל"מ
איש גלילי כתב:למה חזאל מלך ארם עובר אצלך יותר בקלות?
איש גלילי כתב:לכאורה פשוט שיש הבדל בין סיומת י-ה-ו שקשורה לשם הוי"ה א-להי ישראל, ובין סיומת א-ל שיכולה להתפרש גם כאלהים אחרים ח"ו.
קרית מלך כתב: סברתו החזקה במקומה עומדת שדבר שלא נהגו בו כלל ישראל הרי זו כהוראה המקויימת מפי הסנהדרין.
ונתנו ידידים כתב:איש גלילי כתב:לכאורה פשוט שיש הבדל בין סיומת י-ה-ו שקשורה לשם הוי"ה א-להי ישראל, ובין סיומת א-ל שיכולה להתפרש גם כאלהים אחרים ח"ו.
נכון יפה מאד, אמנם המון דברים יכולים להיות וגם יכול להיות הפוך, ושאלתי לבן מיכאל שהוא מופיע כידען בדברים האלו האם בפועל מצינו את המרכיב הזו בשמות המצריות עד שהוא רוצה להניח ש'למואל' שבמשלי הוא שם מצרי או ישמעאלי
בן מיכאל כתב:ונתנו ידידים כתב:איש גלילי כתב:לכאורה פשוט שיש הבדל בין סיומת י-ה-ו שקשורה לשם הוי"ה א-להי ישראל, ובין סיומת א-ל שיכולה להתפרש גם כאלהים אחרים ח"ו.
נכון יפה מאד, אמנם המון דברים יכולים להיות וגם יכול להיות הפוך, ושאלתי לבן מיכאל שהוא מופיע כידען בדברים האלו האם בפועל מצינו את המרכיב הזו בשמות המצריות עד שהוא רוצה להניח ש'למואל' שבמשלי הוא שם מצרי או ישמעאלי
במצרית לא, לא זוכר מה קורה בעבר הירדן.
ברבת עמון נתגלה בקבוק ברונזה קטן, ששימש כמנחת יסוד בבניין מהמאה השביעית -שמינית לפנה"ס, ועליו שמות של מלכים עמוניים: "עמינדב בן הצלאל מלך בנעמון" (בני עמון). שמות עם "אל" די רווחים שם, סוף סוף "אל" היה שם של אחד האלים בפנתיאון הכנעני והאוגריתי. והזכירו כמובן את חזאל מלך ארם, שנזכר גם במקרא. סנחריב בכתובתו המפורסמת שמספרת גם על מסעו נגד חזקיה, גם הוא מזכיר מלך צידוני בשם טבאל.
בן מיכאל כתב:סנחריב בכתובתו המפורסמת שמספרת גם על מסעו נגד חזקיה, גם הוא מזכיר מלך צידוני בשם טבאל.
קראקובער כתב:מה הנושא המרכזי השנה?
בן מיכאל כתב:אשמח לכל רעיון.
בן מיכאל כתב:קראקובער כתב:מה הנושא המרכזי השנה?
עדיין פתוח להצעות.
עקביה כתב:בן מיכאל כתב:אשמח לכל רעיון.
האם ישנו איזשהו קשר בין ארכיאולוגיה למוזיקה?
האם הממצא הארכיאולוגי יכול לשפוך ולו מעט אור על המוזיקה וכליה בעת העתיקה? האם היה קיים רישום כלשהו של מוזיקה, כמו תווים אצלינו, באותם ימים? נדמה לי שצורת הרישום העתיקה ביותר היא טעמי המקרא, אבל שמא הארכיאולוגיה גילתה משהו ישן יותר.
יקים כתב:בן מיכאל כתב:קראקובער כתב:מה הנושא המרכזי השנה?
עדיין פתוח להצעות.
רעיונות:
#זיהוי קברים יהודים/נכרים
#ערים מוקפות חומה מימות יב"נ
#התמודדות עם ביקורת המקרא בנושאים כמו: פרהיסטוריה, תקופת האבות, ההתנחלות, דוד ושלמה, קדמוניות העם היהודי, וכו'
#סתירות בממצאים ארכיאולוגיים
בן מיכאל כתב:עקביה כתב:בן מיכאל כתב:אשמח לכל רעיון.
האם ישנו איזשהו קשר בין ארכיאולוגיה למוזיקה?
האם הממצא הארכיאולוגי יכול לשפוך ולו מעט אור על המוזיקה וכליה בעת העתיקה? האם היה קיים רישום כלשהו של מוזיקה, כמו תווים אצלינו, באותם ימים? נדמה לי שצורת הרישום העתיקה ביותר היא טעמי המקרא, אבל שמא הארכיאולוגיה גילתה משהו ישן יותר.
על שאלה כזאת עדיין לא חשבתי מימי...
מה שכן ניסיתי לבדוק פעם, זה מה משמעות תרועה בשפות עתיקות, שהרי מפורש בכתוב כי האומות היו מריעים במלחמות, אך מבירור שעשיתי לא הצלחתי למצוא איזו ראיה שתכריע בעניין.
ובימינו מעשה היה בתוקע ישראל שהמיר והיה יושב בבית הועד הנוגנים אשר למלך. ויהי היום בנגינתם אמר אליהם כי הוא היה יודע לתקוע בקרן א' בקול גדול. ושאלו ממנו לתקוע בו ויביאו שופר והתחיל לתקוע בקול גדול תקיעה ושברים, והרבה והפציר להריע בתרועה ולא עלה בידו. וימת לבו בקרבו לאמר מה זאת. וחזר לנסות עצמו בביתו ולא עלתה על ידו, עד כי אמר לא אשקוט ולא אנוח עד כי אדע מה זה ועל מה זה, כי אחר שנשתמד לא עצר כח להריע בתרועה. ובא אצל הרב אברהם יביני לדעת על מה זה ועל מה זה, והשיב לו הרב הנזכר כן הוא ומקרא מלא הוא "אשרי העם יודעי תרועה" כי לא פורש לא תקיעה ולא שברים אפס התרועה, כי זאת הסגולה לא ניתנה כי אם לעם בני ישראל להם לבדם. והטעם כי התרועה היא מעוררת הרחמים יותר מכל הקולות ומכניע לס"מ כמ"ש "תרועם בשבט ברזל"
יקים כתב:ואולי כוונת החמ"י רק לתרועה בשופר
בן מיכאל כתב:יקים כתב:בן מיכאל כתב:קראקובער כתב:מה הנושא המרכזי השנה?
עדיין פתוח להצעות.
רעיונות:
#זיהוי קברים יהודים/נכרים
#ערים מוקפות חומה מימות יב"נ
#התמודדות עם ביקורת המקרא בנושאים כמו: פרהיסטוריה, תקופת האבות, ההתנחלות, דוד ושלמה, קדמוניות העם היהודי, וכו'
#סתירות בממצאים ארכיאולוגיים
תודה רבה!
בקשר להצעה הראשונה, באמת יש התעניינות בנושא? - שאלתי מעט ולא התרשמתי שישנה התלהבות מיוחדת.
קו ירוק כתב:האם הכינוס נעול על ארכיאולוגיה ?...
מה גם שיש בו ההיבט ההיסטורי של אופן הקבורה.
לנע"ד, אלו דברים מופשטים שלא יענינו משתתפים רבים, אא"כ זה מתנקז לענין ששייך כיום.שיטת זיהוי מקומות קדומים.
בכלל אם יש מישהו שדן על דרכי קריאת השמות בזמנים הקדומים. למשל השימוש באותו שם במקומות שונים כמו כרמל בית לחם וכדומה. אלו שמות חידשו בני ישראל עם כניסתם לארץ (הן בכניסה והן בעליית עזרא אם היה) ואלו השאירו מזמן הכנענים ובכלל שמות המקומות ושייכותם לשפות שונות. אם יש הסבר להשתמרות שמות קדומים אצל הערבים וכל הנוגע בנושא.
נושא אחר לגמרי:
האם העובדה שרוב המימצאים הארכיאולוגיים הוא מחמרים בני קיימא ואילו החומרים האורגניים ברובם מתכלים יוצרת איזה עיוות תפיסתי כשבאים לדמיין את החיים בתקופות קדומות. והאם יש לזה איזה השפעה על המחקר.
או גם. ראיות פורנזיות לעומת עדויות. לא בפלילים אלא בהיסטוריה. מה עושים כשהמימצאים הארכיאולוגיים אינם תואמים את סיפורי אנשי התקופה למשל יוסף בן מתתיהו או היסטוריונים אחרים. איזה כלי מחקר יש להכריע מי עיקרי ואת מי יש לפרש אחרת מההבנה הפשוטה.
נושא נוסף. מה אנו יודעים על האקלים בארץ בתקופות קדומות. האם היה על גבול המדבר האם היה יותר גשום. השפעתו על הצמחיה והיערות ועל בעלי החיים שהיו מצויים בארץ.
נושא שעלה כאן בפורום. צמחים ובעלי חיים המוזכרים בחז"ל ולכאורה אינם שוכנים טבעיים בארץ. ובכלל תפוצת צמחים ובעלי חיים על ידי האדם בתקופות קדומות.
אוצר החכמה כתב:קו ירוק כתב:האם הכינוס נעול על ארכיאולוגיה ?...
מה גם שיש בו ההיבט ההיסטורי של אופן הקבורה.
לכן כתבתי דווקא על הקבורה בקומות בהר המנוחות. אם כוונתך לדיון על קבורת קומות במערות המוזכרת בחז"ל או הנמצאת בקברים קדומים זה וודאי שייך לכינוס.
אוצר החכמה כתב:לא הייתי בכנסים הקודמים כך שאיני יודע אם הנושאים האלה עלו.
שיטת זיהוי מקומות קדומים.
בכלל אם יש מישהו שדן על דרכי קריאת השמות בזמנים הקדומים. למשל השימוש באותו שם במקומות שונים כמו כרמל בית לחם וכדומה. אלו שמות חידשו בני ישראל עם כניסתם לארץ (הן בכניסה והן בעליית עזרא אם היה) ואלו השאירו מזמן הכנענים ובכלל שמות המקומות ושייכותם לשפות שונות. אם יש הסבר להשתמרות שמות קדומים אצל הערבים וכל הנוגע בנושא.
אישצפת כתב:אוצר החכמה כתב:לא הייתי בכנסים הקודמים כך שאיני יודע אם הנושאים האלה עלו.
שיטת זיהוי מקומות קדומים.
בכלל אם יש מישהו שדן על דרכי קריאת השמות בזמנים הקדומים. למשל השימוש באותו שם במקומות שונים כמו כרמל בית לחם וכדומה. אלו שמות חידשו בני ישראל עם כניסתם לארץ (הן בכניסה והן בעליית עזרא אם היה) ואלו השאירו מזמן הכנענים ובכלל שמות המקומות ושייכותם לשפות שונות. אם יש הסבר להשתמרות שמות קדומים אצל הערבים וכל הנוגע בנושא.
ישנו ספר בשם שמות מקומות קדומים בארץ ישראל שכתב יואל אליצור (הוצאת יד בן צבי). ואם אינני טועה התייחס שם לנקודה זו
אוצר החכמה כתב:לא הייתי בכנסים הקודמים כך שאיני יודע אם הנושאים האלה עלו.
שיטת זיהוי מקומות קדומים.
בכלל אם יש מישהו שדן על דרכי קריאת השמות בזמנים הקדומים. למשל השימוש באותו שם במקומות שונים כמו כרמל בית לחם וכדומה. אלו שמות חידשו בני ישראל עם כניסתם לארץ (הן בכניסה והן בעליית עזרא אם היה) ואלו השאירו מזמן הכנענים ובכלל שמות המקומות ושייכותם לשפות שונות. אם יש הסבר להשתמרות שמות קדומים אצל הערבים וכל הנוגע בנושא.
נושא אחר לגמרי:
האם העובדה שרוב המימצאים הארכיאולוגיים הוא מחמרים בני קיימא ואילו החומרים האורגניים ברובם מתכלים יוצרת איזה עיוות תפיסתי כשבאים לדמיין את החיים בתקופות קדומות. והאם יש לזה איזה השפעה על המחקר.
או גם. ראיות פורנזיות לעומת עדויות. לא בפלילים אלא בהיסטוריה. מה עושים כשהמימצאים הארכיאולוגיים אינם תואמים את סיפורי אנשי התקופה למשל יוסף בן מתתיהו או היסטוריונים אחרים. איזה כלי מחקר יש להכריע מי עיקרי ואת מי יש לפרש אחרת מההבנה הפשוטה.
נושא נוסף. מה אנו יודעים על האקלים בארץ בתקופות קדומות. האם היה על גבול המדבר האם היה יותר גשום. השפעתו על הצמחיה והיערות ועל בעלי החיים שהיו מצויים בארץ.
נושא שעלה כאן בפורום. צמחים ובעלי חיים המוזכרים בחז"ל ולכאורה אינם שוכנים טבעיים בארץ. ובכלל תפוצת צמחים ובעלי חיים על ידי האדם בתקופות קדומות.
יושב ירושלים כתב:אותי אישית מאוד מעניין כל נושא הכלים [אני כעת לומד מסכת כלים והספרות בענין מההיבט הארכיאולוגי מאוד דלה].
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 133 אורחים