פיוטים קדומים לכבוד התורה בארמית

[שייף נפיק]

שמתי לב לדבר מענין. ישנם פיוטים רבים לשבועות בשבח התורה בארמית מה שלא מצינו כן בשאר מועדים.
ה'אקדמות' ידוע, וכן 'יציב פתגם' הנאמר בחו''ל.
(יש מחזור מיסודו של ר' דניאל גולדשמיט עם פיוטים ואזהרות ורבים מהם בארמית)
כמדומה שהם לא נתחברו בבבל דוקא..
חשבתי להציע, אולי יש כאן דגש מיוחד על הארמית שהיא שפת התלמוד ולהפקיע מכופרי התושבע''פ, ולכן שבחה של תורה נאמר ב'שפת התורה שבע''פ'.
מה דעתכם?

[תם מה הוא אומר]

עיקר ההבחנה יל"ע עוד.
אבל בהנחה כדבריך, י"ל ע"פ דברי התנחומא פרשת נח, שעיקר קבלת התורה על תושבע"פ. וביום קבלת התורה מזכירין תושבע"פ.

[שמואל שלומוביץ]

כפי שידוע והתברר היטב, הפיוטים בארמית אינם עומדים בפני עצמם אלא יסודם רשות ופתיחה למתרגם כשמתחיל לתרגם את קריאת התורה.
ומעטעם זה היה ה'אקדמות' נאמר אחר פסוק ראשון של קריאת התורה, כיון ששם מתחיל לתרגם, וקודם לתרגומו נוטל רשות ומרחיב בפיוט ושבח.
ובדומה לזה גם שאר הפיוטים.
ולכן הסיבה שהפיוטים בארמית היא בסיבת היותם נאמרים בשפת התרגום.
ואם נמצא פיוטים שאינם קשורים לתרגום התורה וההפטרה, ואף הםנאמרים בלשון ארמית נוכל לדון אם יש כאן איזה ענין להשתמש בארמית דווקא. אבלל ככל שהפיוטים הם מיוסדים לסדרי התרגום, אין צורך לחקור אחר טעם השימוש בארמית דווקא.
יש להזכיר שבאופן חריג גם אחר שהתבטלה תקנת התרגום באשכנז, עדיין המשיכו לתרגם פרשיות נבחרות, וביחוד פרשת עשרת הדברות שהאריכו בו מאד בתרגום פיוטי ודרשני לכבוד הקריאה היחודית של חג השבועות ומרכזיותה.
בטח יבואו היודעים ויציינו למאמרים שהתפרסמו בענין.

[בברכה המשולשת]

כפי שידוע והתברר היטב, הפיוטים בארמית אינם עומדים בפני עצמם אלא יסודם רשות ופתיחה למתרגם כשמתחיל לתרגם את קריאת התורה.
ומעטעם זה היה ה'אקדמות' נאמר אחר פסוק ראשון של קריאת התורה, כיון ששם מתחיל לתרגם, וקודם לתרגומו נוטל רשות ומרחיב בפיוט ושבח.
ובדומה לזה גם שאר הפיוטים.
ולכן הסיבה שהפיוטים בארמית היא בסיבת היותם נאמרים בשפת התרגום.
ואם נמצא פיוטים שאינם קשורים לתרגום התורה וההפטרה, ואף הםנאמרים בלשון ארמית נוכל לדון אם יש כאן איזה ענין להשתמש בארמית דווקא. אבלל ככל שהפיוטים הם מיוסדים לסדרי התרגום, אין צורך לחקור אחר טעם השימוש בארמית דווקא.
יש להזכיר שבאופן חריג גם אחר שהתבטלה תקנת התרגום באשכנז, עדיין המשיכו לתרגם פרשיות נבחרות, וביחוד פרשת עשרת הדברות שהאריכו בו מאד בתרגום פיוטי ודרשני לכבוד הקריאה היחודית של חג השבועות ומרכזיותה.
בטח יבואו היודעים ויציינו למאמרים שהתפרסמו בענין.

יעויין למשל: י' תא-שמע, 'על הפירוש לפיוטים הארמיים שבמחזור ויטרי', קרית ספר, נז (תשמ"ב), עמ' 708-701

[שבענו מטובך]

אכן, הדברים ידועים ומתוקים מדבש.
אלא שהמון העם נוטה לקבל את הסיפור ׳היפה׳ לדעתם אודות המכשף ורבי דן והסמבטיון (אני יודע שהא״ר האמין לסיפור)...
בעניין תרגומם של פרשיות נבחרות בתקופה מאוחרת יחסית, ידועים דברי החזקוני בזה, מה שכתב בסוף פרשת עשרת הדברות ביתרו. ובזה הוא מבאר את עניינם של טעם העליון וטעם התחתון.

[בברכה המשולשת]

אלא שהמון העם נוטה לקבל את הסיפור ׳היפה׳ לדעתם אודות המכשף ורבי דן והסמבטיון (אני יודע שהא״ר האמין לסיפור)....

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 137#p41894

[גביר]

אכן, הדברים ידועים ומתוקים מדבש.
אלא שהמון העם נוטה לקבל את הסיפור ׳היפה׳ לדעתם אודות המכשף ורבי דן והסמבטיון (אני יודע שהא״ר האמין לסיפור)...
בעניין תרגומם של פרשיות נבחרות בתקופה מאוחרת יחסית, ידועים דברי החזקוני בזה, מה שכתב בסוף פרשת עשרת הדברות ביתרו. ובזה הוא מבאר את עניינם של טעם העליון וטעם התחתון.

יעוין גם מגילה כד. תוד"ה ואם - ואם היו שלשתן של שלש פרשיות קורין אחד אחד. קשיא על מה שאנו מתרגמין ויאמר יהושע אל העם התקדשו (יהושע ג) ויש שם ג' פסוקים עד בעת ההיא ומקרין אותן למתרגם שלשתן ביחד ואע''פ שיש פרשה בסוף שני פסוקים [b]והא שאנו מתרגמין הפטרות של פסח ועצרת טפי משאר י''ט לפי שהן מדברות בנס היום כדי לפרסם הנס וכן במתן תורה כדי לפרסם הנס:

[שייף נפיק]

ושמעתי עוד לומר כיון שהמלאכים קטרגו על ישראל על שקבלו התורה על כן נתקנו הפיוטים בלשון ארמי שאין המלאכים מכירים בו
וכמו שמצינו לגבי קדיש ולגבי הא לחמא עניא.