הודעהעל ידי בני ברקי » ג' יוני 11, 2019 1:57 am
1.לפי מה שראיתי בנושא, אז מהאחרונים (חוות יאיר )משמע שאין מנהג אבות אלא מנהג המקום (כמו בני ביישן) ואז כאשר הבנים עקרו ממקומם למקום אחר יש לדון האם צריכים לשמור על מנהגי מקום מוצאם או לא וכו...(וכן כיום שקהילות אירופה חרבו האם יש טעם לשמר באר"י מנהגי קהילות בחו"ל)
אולם לענ"ד ישנם הרבה מנהגים שלא נקראי מנהג המקום למשל: שרויה, גידול זקן( שדן במשנה הלכות) וכו... שהם קבוצת אנשים (אולי קהילה) שהחליטה על מנהגים וחומרות מסוימות ללא קשר למקום גאגרופי. (לא נראה שיש מנהג מקום מסוים שלא אוכלים שרויה, בכל עיר בפולין היו מתנגדים שכן אכלו שרויה).
האם גם מנהגים כנ"ל נקראים כמנהג המקום שמחייבים את הצאצאים (וכאן אין עקירת מקום) או שזה כמו חומרות יחיד( הרבה יחידים...) שאב לא יכול לחייב את בנו.
2.האם אפשר לומר שיש היום מנהג המקום באר"י (אולי תפילין בחוה"מ וצאה"כ כגאונים) וכל השאר זה מנהגים קהלתיים?
אשמח לידיעה בעניין.