שער חיבור קהלת של ר' יונה ברד''ח - ביאור הענין והמלות

[בר ששת]

דרך אגב, בנוסף על פירסט, הסכים על הספר (לפי הרשום במפעל הביב'): ר' אפרים ישראל בר"ש [שמשון] בליחר.
מיהו היה? 'חרדי'? משכיל?

לפי הרשומות (במפעל הנ"ל) אותו מסכים הדפיס את תרגומו האשכנזי (בתוספת ביאור עברי) למגילת רות שנה אחת קודם ברד"ח! ואני כבר מתחיל לחשוש, שאותו ברד"ח הוא-הוא בליחר.... היו כמה מסכילים שזיפו הסכמות על שם רבנים (כנודע מיצחק סטנוב), או להפך, רבנים-מסכילים (כן, היה כזה דבר), שכתבו ספרים בשם בדוי וצירפו את הסכמתם-שלהם...
בליחר הדפיס גם 'מפת ארץ ישראל' ואיזה מילון על ארמית. בקיצור, העיסוקים הקלאסיים של משכילי זמנו.

השערה מרתקת ומרחיקת לכת. (באשי רשום אותה על שמך, שכן בימים הקרובים עלול איזשהו 'חוקר' לייבמה לו).

בכ"א חברים, באו נמשיך ונדון ביונה ברד"ח (האיש, לא הניק) ובמידת חרדיותו לפחות מתוך הספר (נבחון את מידת משכיליותו בסולם-היא-שיחתי):
רצוני להניח שאם היה משכיל - רדיקאלי - לא היה נאה לו לכתוב (כאשר כתב בפירוש פסוק ד'): "והוא ג"כ בספרי המקובלים וידועה ליודעי חן".

אם סבור מישהו אחרת - ויש בידו לבסס זאת - אשמח לשמוע (כפי הידוע לי, ראשית כפירתם בקבלה וביודעי חן - לא כך?).

[בר ששת]

לטובת החברים המתעניינים לשם התעניינות (שלא ע"מ לקנטר)
אצטט ציטוט (ענוותני?) שתפס את עיני:

אל ירע בעיני הקורא המבקר, כי אנכי לא אתהלל לאמר אני אני הוא אשר ירדתי לסוף דעתו של החכם, חלילה לי מדבר כזאת, לא נכחד ממני קוצר השגת בני האדם כלם, אף כי תולעת כמוני, ריק מכל מדע נעדר כל תבונה, האנכי אתהלל לאמר חפשתי חדרי לב נבון אשר אין חקר לתבונתו. ואם בעל נפש אתה ושמת יד לפה, אם לא יאיר האמת נגד עיניך אז צא והלחם בי, והודע האמת לעיני השמש, או אז ברב גיל אקבלהו גם אני, ואהבת עולם אאהבך.

ציטוט זה - שאין רבים כמוהו - היה מתבקש לעורר את העורכים בדבר אי-זהותו למלבי"ם, שלמיעוט ידיעתי, כמעט ולא מתכתב עם הקורא בתוך הרצאת דבריו, וגם אינו חת מפני המבקר בהיכלו.

חברים, באשי, ברד"ח, אנא המשיכו לדון בגופם של דברים. לדעתי, נגיע למקומות שלא הגיע המאמר המלא...

[חכם באשי]

בכ"א חברים, באו נמשיך ונדון ביונה ברד"ח (האיש, לא הניק) ובמידת חרדיותו לפחות מתוך הספר (נבחון את מידת משכיליותו בסולם-היא-שיחתי):
רצוני להניח שאם היה משכיל - רדיקאלי - לא היה נאה לו לכתוב (כאשר כתב בפירוש פסוק ד'): "והוא ג"כ בספרי המקובלים וידועה ליודעי חן".
אם סבור מישהו אחרת - ויש בידו לבסס זאת - אשמח לשמוע (כפי הידוע לי, ראשית כפירתם בקבלה וביודעי חן - לא כך?).

צודק,
המסכילים לא רק ש'ראשית כפירתם היתה בקבלה' אלא הם ממש תיעבו (אין לי ביטוי אחר) את הקבלה וגרורותיה. ואפילו אלו ש'חקרו' אותה כותבים את דבריהם מתוך לגלוג גלוי לעין (כך, היה עד שבא ג"ש).

[יתר10]

ר"מ קוניץ לא היה משכיל?

[חכם באשי]

דרך אגב, בנוסף על פירסט, הסכים על הספר (לפי הרשום במפעל הביב'): ר' אפרים ישראל בר"ש [שמשון] בליחר.
מיהו היה? 'חרדי'? משכיל?
לפי הרשומות (במפעל הנ"ל) אותו מסכים הדפיס את תרגומו האשכנזי (בתוספת ביאור עברי) למגילת רות שנה אחת קודם ברד"ח! ואני כבר מתחיל לחשוש, שאותו ברד"ח הוא-הוא בליחר.... היו כמה מסכילים שזיפו הסכמות על שם רבנים (כנודע מיצחק סטנוב), או להפך, רבנים-מסכילים (כן, היה כזה דבר), שכתבו ספרים בשם בדוי וצירפו את הסכמתם-שלהם...
בליחר הדפיס גם 'מפת ארץ ישראל' ואיזה מילון על ארמית. בקיצור, העיסוקים הקלאסיים של משכילי זמנו.

המסכילים לא רק ש'ראשית כפירתם היתה בקבלה' אלא הם ממש תיעבו (אין לי ביטוי אחר) את הקבלה וגרורותיה. ואפילו אלו ש'חקרו' אותה כותבים את דבריהם מתוך לגלוג גלוי לעין (כך, היה עד שבא ג"ש).

על דברַי אלו העירני אחד מידידי:

שלום וברכה,
תמיהני עליך שאתה מעלה השערות ללא שום ביסוס. עוד לא ראיתי את המאמר בישורון, אבל מאמר מלא לתולדות משפחת ברד"ח נכתב במבוא לספר מעריך המערכות, ושם צריך לבדוק לפני שמעלים השערות מסוג זה.
באשר למה שטענת שהמשכילים תיעבו את הקבלה, הרי זה תלוי איך אתה מגדיר משכיל. אבל אם נלך לפי מה שמקובל היה בשיראל שמשכיל הוא כל אחד שמנסה לשנות הסדרים המקובלים, הרי היו משכילים רבים יראים ושלמים שאהבו את הקבלה.

[בראנסוויל]

חכם באשי, ראיתי המבוא למעריך המערכות לאליהו ברד"ח דודו של שי"ר, ולא הוזכר שם על יונה ברד"ח.

[חכם באשי]

תודה לך,
אני עצמי לא עיינתי שם, והסתפקתי בציטוט דברי ידידי.

[יונה ברד''ח]

במקומות ההגיוניים ואצל האנשים ה'מבינים' בהשכלה וגרורותיה לא נמצא כל מידע על ברד''ח. אגב, מבחינה הגיונית אדם שלא היה לו תפקיד או משרה כלשהיא, חי בעיירה בגליציה וכל מה שהשאיר אחריו הוא חיבור אחד בלבד, לאחר 160 שנה יהיה קשה מאוד למצוא עליו מידע. אולם אדרבה, יתכבדו החכמים ותלמידיהם באם יידעו דבר נוסף על החכם יונה ברד"ח, מעבר לכך שעסק במסחר לפרנסתו ובזיעת אפו הביא טרף לבני ביתו (יעויין בהקדמתו מהדורת תר''י ובהקדמת 'המלבי"ם למהדורת תשס"ח).

[הבונה]

האם אני מבין נכון?
האם יתכן שספרו של יונה ברד"ח נדפס שנית בברלין עם באור הרמ"ד כפי שנראה ממאורי יצחק של בן יעקב? או שסתם בטעות צורפו ב' ספרים אלו?

תמונה.JPG (5.92 KiB) נצפה 8247 פעמים

[חכם באשי]

הבונה,
לא!
הכוונה שמגילת קהלת נדפסה עם "עוד ביאור" של רמ"ד.

[הבונה]

הבונה,
לא!
הכוונה שמגילת קהלת נדפסה עם "עוד ביאור" של רמ"ד.

חשבתי שאולי כך, אז רק שני ספרים אלו יש על קהלת?

[חכם באשי]

אולי בגלל ששני הפירושים הם באותו סגנון נקטם בעיול אחד.

[יונה ברד''ח]

הבונה,
לא!
הכוונה שמגילת קהלת נדפסה עם "עוד ביאור" של רמ"ד.

חשבתי שאולי כך, אז רק שני ספרים אלו יש על קהלת?

וזה ביאור דברי בן יעקב:
שני חיבורים נדפסו על קהלת במבנה הנחלק לשתי מחלקות: א.) ביאור מלות, ב.) ביאור הענין/הטעמים
והם; יונה ברד''ח ומנדלסון. אגב, מנדלסון נדפס שוב בתקמ''ט עם הוספות
הדברים הורחבו במאמר המלא.
צירפתי לכאן את קהלת ע''פ מנדלסון ברלין תקמ''ט

[מראה כהנים]

בחיפוש הצירוף "רמבמ"ן" - "קהלת" באוצה''ח עלתה התוצאה לספר 'אמרי שפר' שנדפס בסוף ברית מלח להר"ר נפתלי בענט בנו של מהר"ם בענט.
מישהוא מבין מה קורה כאן? בן של גדול הלוחמים במשכילים שיידע היטב מי הוא רמבמ"ן ומצטטו בהספד על החתם סופר????
http://www.hebrewbooks.org/23987
בספר ישנם קטעים רבים בשפת היידיש, המהדיר משום מה לא תרגמם. למה?????

[בראנסוויל]

ר' יונה, למה שתביא את מנדלסון? כדי להרבות זכויותינו ליום הדין הבעל"ט?

----

הי' אחד דר. בארצה"ב יליד אדעסא בשם יונה ברד"ח:
http://www.nytimes.com/2002/08/31/us/ja ... rgeon.html

[יונה ברד''ח]

הי' אחד דר. בארצה"ב יליד אדעסא בשם יונה ברד"ח:
http://www.nytimes.com/2002/08/31/us/ja ... rgeon.html

וזה לשון האתר שם:
Janusz Bardach was born in Odessa on July 28, 1919, and moved with his family to Poland in 1920. Poland was partitioned by Germany and the Soviet Union in 1939, and the next year he was drafted into the Soviet Army.

But after an accident in which a tank he was driving flipped onto its side, he was sentenced to 10 years at hard labor.

תרגום; יאנוש ברד"ח נולד באודסה ב -28 ביולי 1919, ועבר עם משפחתו בפולין בשנת 1920. פולין היתה מחולקת על ידי גרמניה וברית המועצות בשנת 1939, ובשנה שלאחר מכן הוא גויס לצבא הסובייטי.
אבל אחרי תאונה שבה טנק נסע התהפך על צדו, הוא נידון ל 10 שנות עבודת פרך. עכ"ל.

יתר על כן, לאחר בירור נראה לי לומר שהיו יותר ממשפחה אחת בשם ברד"ח ולא היו ביניהם קשרים משפחתיים. יש שפענחו את ברד"ח - ברבי דוד חריף...

[אוצר החכמה]

נראה קצת מוזר לדון אם מישהו היה חרדי לפני 170 שנה

[יונה ברד''ח]

נראה קצת מוזר לדון אם מישהו היה חרדי לפני 170 שנה

יש כאן אי מי מהחכמים ותלמידיהם שבקש לברר עניין זה, כשההגדרה 'חרדי' לסקטור שומרי תורה ומצוות עדיין לא היה קיים בכלל בתקופה ההיא? ובכלל מה עניין הגדרת השתייכותו המגזרית של מחבר הספר, שעה שעוסקים בבירור תוכנו של הספר ואמיתותו?

[אוצר החכמה]

זו בדיוק היתה התמיהה שלי והתייחסתי לדברים כמו אלה

ולעניננו, רבינו יונה,

אתה אכן סבור - או קראת כך במאמר - שברד"ח לא היה תלמיד-חכם מוכשר?
יש הוכחה שאינו חרדי?

בואו נעמיד את הדברים על דיוקם

משכיל הוא מושג רב אנפין

יש משכילים אפיקורסים ומסתבר שרובם כאלו
ישנם הרבה כאלו שיתכן שנקראו משכילים אך אין זה אומר שהם אפיקורסים
לא כל מי שהשקפתו פסולה הוא אפיקורס
יותר נכון לקרוא לאותם משכילים מזרוחניקים...
(וכמובן גם מזרוחניק היא הגדרה רבת אנפין יש מרבני צוהר שהם אפיקורסים ויש מזרוחניקים שלא וכו')

יש כאלו (איני יודע אם בשם משכילים יכונו) שאף לא היו באמת כ"כ בעייתיים אלא היו עם השקפת עולם וידע וצורת התנהגות מודרנית לזמנם
כך שיצאו נגדם וקוטלגו כמשכילים
כמובן שאיני בא להצדיקם
שהרי מצא מין את מינו
ואם היו יראים ושלמים היו מוצאים חברה נאה יותר
אבל מכל מקום זה שהלכו אחרי תאוות ליבם ואינם בכלל בגדר צדיקים
אינו הופך אותם לרשעים גמורים

וכאן אנו דנים על יונה ברדח
האם היה אפיקורס=לשרוף הספר וכישלון אדיר
האם היה משכיל לייט=החוקרים בפורום יחזיקו הספר הציבור יוציא אותו מהבית כישלון סביר
האם היה סתם אדם משכיל וחרדי= אפשר להחזיק הספר אפי' לעיין בו והכישלון סתם כישלון (הרי כל הרבה ספרים של הראשונים היו עם כמה זהויות במהלך הדורות)

[נטורי קרתא]

נראה קצת מוזר לדון אם מישהו היה חרדי לפני 170 שנה.

על אף שבשאלת 'חרדיותו' של ברד"ח יש טעם לפגם והיא שוגה באנכרוניזם אופייני לדיונים כגון אלה, עדיין יש כאן היטפלות להגדרות ולא למהות. השאלה היא אם ברד"ח נמנה עם קהילת היראים (אף שבאותם זמנים היו רבנים משכילים שדקדקו על קלה כחמורה וכו'), או שנטה אחר השכלה. הגדרת השכלה אינה כה קשה, והיא בעצם חדשנות (נאורות), או אהבת החידוש. כלומר, מה שמוגדר כאן כחרדיות הכוונה בעצם לשמרנות.
כפי שנזכר, היו רמות שונות של השכלה. גם הרש"ש היה משכיל ברמה כלשהי, אבל פחות 'משכיל' משי"ר וכו' וכו'. השאלה היא היכן בסקאלה עמד ברד"ח מיודענו. אם אכן לא קיים כל חומר אחר אודותיו מלבד ספרו, יש לומר שהאשמתו כמשכיל על סמך ההסכמה היא מעט מרחיקת לכת, לאור זאת שלא נמצאו בספרו ממצאים מפלילים של ממש (ולמען האמת, פירושיו [ברובם] היו מספיק מסורתיים כדי לחשוד את המלבי"ם כמחברם, והפקפוקים לא התעוררו בשל תוכן הפירושים).

[אליהועיני]

בכ"א חברים, באו נמשיך ונדון ביונה ברד"ח (האיש, לא הניק) ובמידת חרדיותו לפחות מתוך הספר (נבחון את מידת משכיליותו בסולם-היא-שיחתי):
רצוני להניח שאם היה משכיל - רדיקאלי - לא היה נאה לו לכתוב (כאשר כתב בפירוש פסוק ד'): "והוא ג"כ בספרי המקובלים וידועה ליודעי חן".
אם סבור מישהו אחרת - ויש בידו לבסס זאת - אשמח לשמוע (כפי הידוע לי, ראשית כפירתם בקבלה וביודעי חן - לא כך?).

צודק,
המסכילים לא רק ש'ראשית כפירתם היתה בקבלה' אלא הם ממש תיעבו (אין לי ביטוי אחר) את הקבלה וגרורותיה. ואפילו אלו ש'חקרו' אותה כותבים את דבריהם מתוך לגלוג גלוי לעין (כך, היה עד שבא ג"ש).

תלוי איזה משכיל. היו משכילים שהקבלה היתה התחביב שלהם. יצחק סטאנוב [שהוזכר] למשל, העריץ את תורת הקבלה, ואילו את שנאתו נטר לתלמוד.

[תלמיד אחד]

הרש"ש היה משכיל? אולי אתה מתכוין לבנו ר"מ שטראשון?

[יונה ברד''ח]

השאלה היא היכן בסקאלה עמד ברד"ח מיודענו. אם אכן לא קיים כל חומר אחר אודותיו מלבד ספרו, יש לומר שהאשמתו כמשכיל על סמך ההסכמה היא מעט מרחיקת לכת, לאור זאת שלא נמצאו בספרו ממצאים מפלילים של ממש (ולמען האמת, פירושיו [ברובם] היו מספיק מסורתיים כדי לחשוד את המלבי"ם כמחברם, והפקפוקים לא התעוררו בשל תוכן הפירושים).

אעתיק כאן מה שכבר נכתב בעמוד הקודם באשכול דפה;
'מצ''ב ביאורו של יונה ברד''ח (בכתב יד שהיה לעיני המו"ל - בשינויים קלים) לקהלת פרק ז פסוק ה'
יונה ברד"ח מציע 'לתקן טעות' בפסוק. טעות שלדעתו נגרמה בעקבות טעות-שמיעה של הסופר שכתב את קהלת לראשונה... על פי שמיעה ממי שהקריא והכתיב לו את המקרא... עפרא לפומיה.
יעיינו החכמים ותלמידיהם בקובץ המצורף, שהושמט על ידי המו"ל מתוך הנחה שאת החיבור כתב המלבי"ם בצעירותו [כך מסיק המו"ל במהדורת תשס"ח] (אולי המלבי"ם בצעירותו היה משכיל רח"ל...) ויחוו דעה האם יונה ברד"ח היה משכיל/אפיקורס או לא...
אי''ה המאמר המלא יפורסם בקרוב'
עד כאן ההודעה שהועתקה מדלעיל.

[איש_ספר]

דוקא מנדלסון התנגד מאד לפרשנות הכרוכה בהגהה של המקרא.
אם מעניין אחפש את המקור.

[בר ששת]

דוקא מנדלסון התנגד מאד לפרשנות הכרוכה בהגהה של המקרא.
אם מעניין אחפש את המקור.

מעניין מאוד!.

====

רבינו יונה יקירא,
א, הטענה שכך כתב בצעירותו - נאמרה בהקשר לכ"מ אחרים שם ראו העורכים דברים שאינם עולים בשיטתו של המלבי"ם וטעו לסבור שבצעירותו עדיין לא גיבש את שיטתו. בשו"א לא נאמר הדבר כלפי אותה השמטה.
ב, ובהקשר להשמטה, במחילה מכ"ת אתה מעלה תחושה של איסתרא-בלגינא, בחזרתך שוב ושוב על אותה טענה, שכבר התייחסו אליה למעלה (באשי ועוד). התפיסה היתה שבכו"כ מכונים מצנזרים דברי גדולים שאינם עולים בקנה אחד עם המקובל לנו, ולא בשל עניין אחד יפסל החיבור כולו.

אנא, נמשיך לעיין בדבר. להביא ציטוטים מתוכו, לדרוש ולא לקבל שכר.

[יונה ברד''ח]

דוקא מנדלסון התנגד מאד לפרשנות הכרוכה בהגהה של המקרא.
אם מעניין אחפש את המקור.

ככלל, כפי הנראה יונה ברד''ח מעולם לא ראה את משה מנדלסון... תזכורת: מנדלסון היה חי בברלין ונפטר בתקמ"ו, לעומתו החכ' הסוחר יונה ברד''ח היה סוחר גליצאי נכון לשנת תר"י - למעלה משישים (60) שנה! אחרי פטירת מנדלסון.
בעניין מנדלסון וביקורתו כלפי מבקרי ומגיהי המקרא, אשמח ואודה לך מאוד אם תחכימיני...

[יונה ברד''ח]

רבינו יונה יקירא,
א, הטענה שכך כתב בצעירותו - נאמרה בהקשר לכמה מקומות אחרים שם ראו העורכים דברים שאינם עולים בשיטתו של המלבי"ם וטעו לסבור שבצעירותו עדיין לא גיבש את שיטתו. בשו"א לא נאמר הדבר כלפי אותה השמטה.
ב, ובהקשר להשמטה, במחילה מכ"ת אתה מעלה תחושה של איסתרא-בלגינא, בחזרתך שוב ושוב על אותה טענה, שכבר התייחסו אליה למעלה (באשי ועוד). התפיסה היתה שבכו"כ מכונים מצנזרים דברי גדולים שאינם עולים בקנה אחד עם המקובל לנו, ולא בשל עניין אחד יפסל החיבור כולו.

אנא, נמשיך לעיין בדבר. להביא ציטוטים מתוכו, לדרוש ולא לקבל שכר.

א. אשמח מאוד לדעת מה הם ה'מקומות האחרים' שאינם עולים בקנה אחד לשיטת המלבי"ם. אצל הישראלים - כל התאילנדים דומים. אצל מי שלא שנה ולא למד, כל מי שחילק את ביאור לביאורי מילים וביאור העניין/הטעמים (שלמיטב ידיעתי בביאורים שנכתבו בעברית, מנדלסון הוא אבי הרעיון, והמלבי"ם שהחל להו"ל את ספריו כשישים שנה אחר מות מנדלסון וחבריו השתמש במודל הזה דווקא בשביל לתקוף אותם במגרשם הביתי...), ובנוסף, הוא כותב בצורה מעט מקראית (אמרתי מנדלסון?) - זה פרי עטו של המלבי"ם.
למעשה, החיבור לא מתחיל 'להריח' מלבי"ם. [מעבר לדברים נוספים שהופיעו בכתב היד וצונזרו ע"י המו"ל של מהדורת תשס"ח] התבונן שוב ביצירה ולמד פסוק פסוק. ראה כמה רדוד החיבור.
ב. לא זכיתי לראות התיחסות עניינית לעצם הביקורת שמעלה הח' יונה ברד"ח ולהשמטה ע"י המו"ל של מהדורת תשס"ח, שהרי ממה נפשך...
ג. חס ושלום, לא עלה על דעת להפריע מן המעיינים ותלמידיהם, ימשיכו נא לעיין ויחכימונו בהגיגיהם.

[נטורי קרתא]

מי שחילק את ביאור לביאורי מילים וביאור העניין/הטעמים... למיטב ידיעתי בביאורים שנכתבו בעברית, מנדלסון הוא אבי הרעיון.

בעל המצודות קדם לו בכמה וכמה שנים.

כיהודא ועוד לקרא דחכם באשי לעיל, לפני מגפת ביקורת המקרא היה הנושא הרבה פחות רגיש וד"ל.

[איש_ספר]

דוקא מנדלסון התנגד מאד לפרשנות הכרוכה בהגהה של המקרא.
אם מעניין אחפש את המקור.

לזה התכוונתי. נמצא בנתיים רק במקוון. הצפיה מתאפשרת גם לשאינם מנוים.
ראו כאן ואילך
http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.aspx?160755&&page=29
איני חופש חדרי בטן, אבל בעוד שדבריו של שי"ר מריחים צביעות אופינית, דוקא דבריו של מנדלסון נראים ככנים יותר. וה' יודע.

[יונה ברד''ח]

מי שחילק את ביאור לביאורי מילים וביאור העניין/הטעמים... למיטב ידיעתי בביאורים שנכתבו בעברית, מנדלסון הוא אבי הרעיון.

בעל המצודות קדם לו בכמה וכמה שנים.

הכנסת ה'מצודות' ודימויו אינה ממין העניין.
נראה, שמבנה המחלקות ביאור העניין והמלות, כולל כותרות החיבור, דומה יותר לחיבורי מנדלסון מאשר לחיבורי בעל ה'מצודות' זיע"א.

[היא שיחתי]

דוקא מנדלסון התנגד מאד לפרשנות הכרוכה בהגהה של המקרא.
אם מעניין אחפש את המקור.

לזה התכוונתי. נמצא בנתיים רק במקוון. הצפיה מתאפשרת גם לשאינם מנוים.
ראו כאן ואילך
http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.aspx?160755&&page=29
איני חופש חדרי בטן, אבל בעוד שדבריו של שי"ר מריחים צביעות אופינית, דוקא דבריו של מנדלסון נראים ככנים יותר. וה' יודע.

בישורון היה בכרך אחד או שניים מאמרים על מנדלסון (ור"ש מדובנא)
וכדאי לבדוק שם

[נטורי קרתא]

בישורון היה בכרך אחד או שניים מאמרים על מנדלסון (ור"ש מדובנא)
וכדאי לבדוק שם

מאמריו של ר' דוד קמנצקי, "הסכמותיהם של גדולי הרבנים לחומשים של רבי שלמה דובנא", ישורון ח עמ' תשיח, ישורון ט עמ' תשיא.

[גוראריה]

בישורון היה בכרך אחד או שניים מאמרים על מנדלסון (ור"ש מדובנא)
וכדאי לבדוק שם

מאמריו של ר' דוד קמנצקי, "הסכמותיהם של גדולי הרבנים לחומשים של רבי שלמה דובנא", ישורון ח עמ' תשיח, ישורון ט עמ' תשיא.

תגובה למאמרו של ר"י מונדשיין בצפונות?

[חכם באשי]

תגובה למאמרו של מונדשיין 'הסכמות שתוקות' שב'אור ישראל' (מונסי)

[גוראריה]

תגובה למאמרו של מונדשיין 'הסכמות שתוקות' שב'אור ישראל' (מונסי)

כן, לזה נתכוונתי. ייש"כ.

[יונה ברד''ח]

דוקא מנדלסון התנגד מאד לפרשנות הכרוכה בהגהה של המקרא.
אם מעניין אחפש את המקור.

לזה התכוונתי. נמצא בנתיים רק במקוון. הצפיה מתאפשרת גם לשאינם מנוים.
ראו כאן ואילך
http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.aspx?160755&&page=29
איני חופש חדרי בטן, אבל בעוד שדבריו של שי"ר מריחים צביעות אופינית, דוקא דבריו של מנדלסון נראים ככנים יותר. וה' יודע.

מנדלסון, גם בימיו היה נשמע מאוד כנה ואמיתי... כאז גם היום...

[נטורי קרתא]

מי שחילק את ביאור לביאורי מילים וביאור העניין/הטעמים... למיטב ידיעתי בביאורים שנכתבו בעברית, מנדלסון הוא אבי הרעיון.

בעל המצודות קדם לו בכמה וכמה שנים.

הכנסת ה'מצודות' ודימויו אינה ממין העניין.
נראה, שמבנה המחלקות ביאור העניין והמלות, כולל כותרות החיבור, דומה יותר לחיבורי מנדלסון מאשר לחיבורי בעל ה'מצודות' זיע"א.

הכותב מתבקש לנמק.

[יונה ברד''ח]

ישעיה יא, א - 'וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה'.
וב'מצודות דוד' שם; 'ונצר וכו'' - כפל הדבר במ"ש:
נוסחא כזו לעולם לא נמצא במלבי''ם שכל שיטתו הייתה ההיפך הגמור.

[נטורי קרתא]

ישעיה יא, א - 'וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה'.
וב'מצודות דוד' שם; 'ונצר וכו'' - כפל הדבר במ"ש:
נוסחא כזו לעולם לא נמצא במלבי''ם שכל שיטתו הייתה ההיפך הגמור.

טענתך לעיל היתה שהרעיון לחלק ביאור לביאורי מילים וביאור העניין/הטעמים, הוא למיטב ידיעתך רעיונו של מנדלסון (וברד"ח וכן המלבי"ם הלכו בעקבותיו. דהיינו, אין דמיון מבחינת תוכן הפירושים אלא מבחינה צורנית). הבאתי כפרכא את דוגמת המצודות, וענית ואמרת בלי לנמק שאין כאן דמיון. עכשיו אתה טוען שההבדל בין הפירושים הוא התוכן?

[בן המחבר]

החידוש היחיד במאמר "המלא" בישורון שכבר יצא לאור סוף סוף, הוא בהערת המערכת בראש המאמר, בה נטען לכאורה שהמאמר נדפס בעידודם של ראשי ומנהלי מכון עוז והדר! [עוד חידוש נאמר שם, שהפרסום בעיתונים על המכשלה שיצאה מתחת ידם, היה עוד קודם שהדברים נתבררו עד תומם, בניגוד לנטען בעיתונים...]