אתנן ותנאי

[עושה חדשות]

רד"ק הושע פרק ב פסוק יד
אתנה - לפי שהמשילה לזונה קרא הטוב ההוא אתנה כמו אתנן זונה וענינה כמו תנאי ושרשה תנה והאל"ף נוספת, וי"ת אתנה יקר, וזכר הגפן והתאנה כי הענבים והתאנים מיטב מאכל האדם אחר התבואה וכבר זכר ולקחתי דגני בעתו:

בבקשה אם מישהו יכול לבאר לי את ענין התנאי והאתנן.

[במסתרים]

במהדורת הכתר:
אתנה - לפי שהמשילה לזונה קרא הטוב ההוא 'אתנה' , כמו "אתנן זונה" (דב' כג , יט); ועניינם כמו "תנה" (הו' יג , י) , ושרשם 'תנה' והאל"פין נוספות


אבל גם בספר השרשים כתוב "כולם ענין תנאי"

[עושה חדשות]

מענין לענין,
מה פירוש המילולי של "על מנת"? מאיזה לשון זה נגזר?
אני מנסה להבין למה -להלכה- "כל האומר על מנת כאומר מעכשיו", ואילו שאר לשונות התנאים לאו כמעכשיו.

[כדכד]

איני בטוח שזה הבדל בין על מנת לשאר לשונות אלא ההבדל (למ"ד כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו, שזו מח' תנאים) הוא בין"אם תעשה כך יהיה כך" או "אילו" לבין "הריני עושה דבר פלוני על מנת שיהיה כך וכך" שבמקרה של "אם" הוא מחיל את החלות רק אם יתקיים התנאי ולכן סביר שכוונתו שהחלות תחול רק בעת קיום התנאי לעומת זאת "הריני עושה על מנת" משמע שהוא מחיל את החלות מעכשיו אלא שתןלה אותה בתנאי שיתקיים אחר כך

[עושה חדשות]

אינני בטוח שהבנתי את כוונתך, אולי ר"ל כעין זה -

והנה קיי"ל דכל תנאי דאם הוא כלאחר, ותנאי דע"מ הוא כמעכשיו ויש לומר דהוא מטעם הנ"ל דלשון אם הוא סבה להגירושין ולשון ע"מ הוא תליה, ולכן בתנאי שהוא סבה אמרינן דהוא כלאחר ובתנאי שהוא תליה הוי כמעכשיו, ולכן אפי' אמר מעכשיו אם אף דהוא כמעכשיו אינו אלא בגדר למפרע וכנ"ל ולא מעכשיו ממש.

-

בקידושין ד"ח. איתא "אמר רבי אלעזר התקדשי לי במנה ונתן לה דינר הרי זו מקודשת וישלים מאי טעמא כיון דאמר לה מנה ויהב לה דינר כמאן דאמר לה על מנת דמי ואמר רב הונא אמר רב כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי", לא הבנתי מה האריכות, י"ל בקיצור דכוונתו 'מעכשיו', ולמה צריך לומר שכוונתו "על מנת", וע"מ זה כמעכשיו. אולי יש כאן איזה מפתח להבנת הענין.

[כדכד]

לגבי הרישא בדברי מר אני חושב שהלשון שלי ברור יותר מהלשון של אבן האזל ולא הבנתי מדוע הבין כת"ר את דבריו יותר מאשר את דברי.

לגבי הסיפא בדברי מר - הא לא קשיא משום שהחידוש במקרה של "מקודשת וישלים" אינו בכך שהיא מקודשת מעכשיו ולא אחר כך אלא בכך שהיא מקודשת בדינר הראשון והשאר הוי תנאי ולא שכל המנה הוא כסף הקידושין והואיל וכך - לומר "כמעכשיו דמי" לא יפתור את זה כי צריך להשמיענו את עצם זה שהשאר הוי תנאי

[עושה חדשות]

ועכ"פ, כך זה נראה ב'סיפורים' של המשניות.

אם לא באתי
אם מתי

ע"מ שאתן לך
ע"מ שירצה אבא
ע"מ שתניקי

בדוגמאות של "אם" הוא מעוניין בכל הסיפור רק אם אכן "אם", (כגון לפוטרה מיבום),
ובדוגמאות של ע"מ הוא מעוניין בגו"ק, אלא שהוא רוצה להרויח עוד משהו.

אמנם בכל מקרה הוא עושה תנאי, או הכל או כלום, אבל ב"אם" זה אומר שאין לו שום ענין בלי זה.

בהחלט נותן טעם למה על מנת כמעכשיו, ואם כלאחר זמן.

[כדכד]

עכשיו תורי לא להבין
מה כת"ר רוצה כאן?
הלא גם ב"אם" וגם ב"ע"מ" המעשה יחול רק במידה והתנאי יתקיים, כל ההבדל בין "אם" ו"על מנת" הוא מתי הוא יחול (ואז יתכן שב"אם" הוא לא יחול כי זמן התנאי מאוחאר לאפשרות החלת המעשה כמו גיטך אם מתי) ולזה לא צריך להיות הבדל כמה הוא רוצה את המעשה וכמה את התנאי והאם התנאי חיצוני או מהותי. מה שנסיתי להסביר לעיל הוא שבמשמעותו של "אם" נכללת החלתו של המעשה רק בקיום התנאי ובע"מ המעשה יחול מעכשיו.