ישא ברכה כתב:יקים כתב:הרב ישא ברכה, מדבריך משמע: א) אינך מכיר במציאות של אינטואיציות (הכל אצלך מכח השכל, כולל התת מודע). ב) אתה מסתפק בעצם קיומו של רובד פנימי רוחני באדם, המשפיע גם על המודעות שלו. האמנם כן? (בעולם הרחב, יש כיום הכרה רחבה ברובד הרוחני והפנימי באדם המשפיע מאוד הן על המודע והן על התת מודע, המדע עדיין לא מכיר בכך לגמרי, מכיון שלא ניתן לאשר זאת ב100% בכלים מדעיים. וגם כי רוח המפקד של המדע הוא לא להכיר במציאות שמעבר לפיזי...).
א. 1. המונח אינטאוציה, אינו ברור דיו, ואצל כל אדם יכול להתפרש אחרת. הידע של האדם מורכב בעיקר מהשגת החושים, החשיבה וההגיון (שהם עצמם או שהם מושכלות ראשונות או נרכשות מהנסיון). יש גם אמצעי מדע נוספים כמו נבואה ורוח הקודש, וגם בהם דרגות שונות, (גם החלומות), ויתכן שיש אנשים גם בדורינו שזוכים לגילויים אלו. מנגד אמצעי אחד מחבל בכל אלו הוא כח הדמיון.
2. הכלים שהבורא נתן לכל אדם, הם השגת החוש וכלי החשיבה. את אלו קיבלה כל האנושות כולה. אמצעי מדע אחרים, הינם כלים מיוחדים שבדורות האחרונים התמעטו מאד.
3. הרבה מאד מהחשיבה של האדם מתרחשת בתת מודע, או במהירות הבזק עד שכמעט לא חשים בה. חלק נכבד מהתת מודע הינו מודע שחודר אל הת"מ, בתהליכים ארוכים. למשל מי שעוקב אחר התפתחות האדם יוכל לראות זאת באופן מדהים.
4. רוב ההנחות שהאדם חי עמהם כאמיתות יסוד, אינם הרגשות שהאדם מרגיש, ותו לא. אלא הנחות מבוססות על הגיון פנימי. לא תמיד תהליך ההגיון היה מודע לאדם.
5. המושג אני מרגיש וכו', יש לו שני תחומים. הרגשת תחושה כמו אהבה ושנאה וכו' שאינו שייך לענינינו. ויש סגנון של הרגשת מציאות. אני מרגיש שיש כאן בבית מקק.. זאת אומרת כאשר הוא מצטרף למערכת הכרת המציאות החיצונית מהאדם ככלי נוסף [מעבר לחוש ולשכל] אני מרגיש מציאות מסוימת שקיימת בעולם, יש לי אח בארצות הברית שלא ידעתי על קיומו.. , רגשות אלו יכולות להיות גם רוח הקודש או אפילו למעלה מכך, אלא שמאידך רגשות יכולים להיות גם מעולם הדמיון שאין בו ממש [ואף הדמיון עצמו, ידענו כי הוא משולב בגילוי הנבואה. אלא שהדמיון שלנו מתעתע בנו ואילו הנבואה הינה מדע מדויק ב100%], כפי שכל בן אנוש מרגיש לפעמים תחושות מסוימות, ופעמים הם אמת ופעמים לא. ושוב, צריך לכתוב במפורש יש מושגים נעלים של רוח הקודש ונבואה, אלא שבאלו הידע מגיע בבירור מוחלט שאין בו ספק אולי הוא טעות או דמיון וכו', הוא מדויק. וזה בדיוק מה שאין בדורינו והיו דורות שזכו לכך. כמובן שיתכן שיש חכמים גם בדורות האחרונים שזכו לכך ויתכן שלא, בכל אופן רוב בני הדור וודאי לא זכו לך, ותחזיותיהם הרגשיות הינם פעמים אמת ופעמים שקר. כמובן גם יתכן שהקב"ה מכניס לראש האדם רגשות מסומים, ופתאום נכנס לראשו לנסוע לרשב"י, ושם הקב"ה מזמן אדם שמסייע במצוקתיו וזו עדות להשגחה פרטית ונפלאה. או לחילופין יש תופעות מופלאות שפתאום נכנס לראש האדם מחשבה מסוימת והנה היא אמת, דרך משל האדם יכול להרגיש שעוד רגע קורה משהו והנה הוא מתרחש, או שפלוני בא ואכן הוא בא, אלו מעידים שיתכן רובדים נסתרים שקשורים זה לזה ואלו מביאים ידע מסוים, ויתכן שאלו הבזקי רוח הקודש שהבורא נותן גם בדורינו, ויתכן שיהיו אנשים שבכלים אלו ראו דברים מופלאים, מאידך בדורינו, רוב בני האדם לא זכו לכלים אלו אלא דמיונם כיזב בהם, וכמדומה שלכל אדם באשר הוא נסיון עשיר בזה [גם הסיפורים שדלעיל פעמים רבות נבעו מתת מודע או מהירות מחשבה ולאו דוקא מהרגשה כל שהיא, והכל צריך בדיקה]. כך ששום אדם הגיוני אינו משתמש ברגשות אלו ככלי להכרת המציאות, מחמת ריבוי הטעויות. דבריך על אינטואציה מקבילים לתופעה זו.
6. אגב, לענין מציאות הבורא וכל שכן על מציאות התורה, לדעתי לא נכון לדון על הרגשה כל שהיא [למי היה הרגשה על מציאות תורה מאת הבורא, ועוד על תורת משה מסיני?]. אלא הוא מאמין כי כך אבא שלו אמר לו. הוא חי עם דפוסי המחשבה שבה חינכו אותו. תופעה זו איננה שכלית. והרב מקדש מלך כתב איזו הגדרה שלדעתי היא עמומה ואיננה ברורה.
בוודאי שכך צריך לחנך את הצעירים, מחנכים אם אמונה פשוטה שיש בורא עולם שברא את העולם מאין והקב"ה נתן תורה, אבל בעת עמדם על דעתם צריך לבנות להם את המקורות השכליים לאמונה זו. והם מעמד הר סיני ויציאת מצרים שניתן להוכיח שאכן אלו אירועים שהיו [ואפשר להוסיף הוכחות נוספות למציאות הבורא והתורה], כפי תחילתו של האשכול.
ב. כתבתי כמה פעמים שדבריי אינם שוללים רובד רוחני נסתר (רובד רוחני גלוי הוא התודעה האנושית), ואינני יודע מדוע תסבור כך עליי. אולי דבריי במספר 5 יבהירו את הענין.
1. האם גם דבריו של ספר החיים אינם אלא דמיון. (ואל תגיד שהוא התכוון לעצמו, הוא כותב כל איש ישראל...)
2. אם אכן אתה מודה שיש רובד רוחני נסתר (הנפש), מדוע אתה בטוח כי התת מודע אינו מושפע ממנו. לדבריך, כל רגשי קודש שהאדם מרגיש וכד' הכל מגיע מדמיון או מהשכל. כמדומני שרבים סבורים אחרת ממך. (ובדיוק ע"ז הבאתי את ס' החיים כדוגמא (כי הוא לא היה מרביי החסידים ח"ו...)).