מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' יוני 19, 2019 3:06 am

מדוע העתיקו התוספות דברי רש״י בלי להוסיף כלום?

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' יוני 19, 2019 6:04 am

שמואל דוד כתב:מדוע העתיקו התוספות דברי רש״י בלי להוסיף כלום?

ממש לא בדיוק, ושמתי לב לדבר מענין שרש"י אומר פרשת ערכין ותוספות פרשת שקלים

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' יוני 19, 2019 11:42 pm

ג, א

מיעוט קטן מביאת מקדש בטומאת מת

בתוס' (ג, א ד"ה למעוטי קטן מכרת), וז"ל,
דהאי קרא בנכנס למקדש טמא כתיב ומחייב ליה כרת, ולהכי כתיב איש למעוטי קטן דלאו בר עונשין הוא, אבל טמא הוא לטמא אוכלים ומשקין כגדול. ויש לתמוה למה לי קרא לפוטרו כיון דלא מצינו קטן נענש, וכן קשה פרק ד' מיתות (סנהדרין נב:) איש כי ינאף פרט לקטן. ומיהו התם י"ל דמשום קלון האשה יתחייב דומיא דבהמה הנרבעת. ושמא איצטריך דסד"א הואיל ונתרבה לטומאה יתחייב כרת קמ"ל דלא.
[ולכאורה תירוצם צ"ב, מה בכך שנתרבה לטומאה שיתרבה לחיוב כרת, הרי קטן מופקע מכל חיובי עונשין, ואף בדינים ששייכים בו, ומוזהרים עליו להפרישו, ויש דין ספיה ע"ז].

ובשיטה מקובצת הנדפס על הדף אות ה מובא בשם הרא"ש שתירץ קו' התוס' בזה"ל, ויש מתרצים דמעטיה קרא אם נטמא בקטנות ונכנס למקדש בגדלות. [וכן פירש השפ"א מדנפשיה]. ודחה "ולא מסתבר לפוטרו כיון דהשתא בר עונשין הוא ולא גרע מגדול דנגע בקטן שנגע בקטן שנגע במת ונכנס למקדש [ויש שהבינו בכוונת התוס' דכיון שהוא עתה גדול, א"כ הרי נגע בעצמו עכשיו והוי כאילו נטמא בגדלות ואמאי יפטור, ואין זה משמעות לשונם כלל שהביאו ממרחק לחמם לדמותו לגדול שנגע בקטן, [וגם העירו ע"ז, שאפשר ליישב קצת, די"ל דלא נטמא עכשיו מחדש דשבע ליה טומאה עי' מנחות כד, א]. ובע"כ שכוונתם הוא שקטן לא איתמעיט על עיקר הטומאה, והראיה שהרי גדול חייב על טומאתו, אלא שנתמעט מחיובו בעודו קטן, ומפני מה לא יתחייב על טומאה זו בעודה עליו בגדלותו]. ועוד דמילתא דתמיה היא ה"ל לתלמודא לפרש".

והרש"ש הקשה ג"כ קושיית השיט"מ, ותירץ,
"ואולי יש לתרץ דקרא אתי למעוטי דגדול המכניס קטן טמא מת למקדש פטור הגדול מכרת".
וכתירוץ זה צידד גם בצפנת פענח פ"ט מכלאים ה"ב.

וכבר ציינו בזה דברי היראים (סימן שצא) שכך נקט להלכה, וז"ל,
שגדול מותר להכניס הקטן אף על פי שאסור להכניס כלים טמאין, קטן מותר, שגזירת מלך הוא.

ובצפנת פענח שם תירץ באופן נוסף ומסתבר, דמיירי שהקטן בשעה שנכנס בטומאה היה קטן והגדיל בפנים, אם זה הוה כמו נטמא בפנים או בחוץ.

ועוד הקשה בשיט"מ,
ותמיה לי למה דקדקו על דרשה זו יותר ממה שנדרש בפרק ד' מיתות איש פרט לקטן וגבי אשת איש ואשת אב וזכר ובהמה וכו', ויעו"ש שמוסיף להקשות כה"ג על קושיית הגמ' גבי בסו"מ למאי איצטריך קרא למיפטר קטן.
[ובגליון הש"ס ציין לדברי התוס' בפסחים צא, ב ד"ה איש שהקשו קו' זאת על כל הני עריות].

ובאור שמח (הלכות איסורי ביאה פ"ג ה"ב) כתב ליישב וז"ל,
דזכר ובהמה שבן נח חייב עליהן (בימים הקדמונים) וכן אשת איש ואשת אב לר' עקיבא, דבן נח חייב עליהן, ונידון כשהוא קטן משהגיע לכלל דעה, דבזה בישראל גם קטן רמיא עליה איסורא, רק רחמנא הוא דחס עליה, קמ"ל קרא דפטור, אבל בטמא שנכנס למקדש, דבן נח אינו מוזהר, וכן בבן סורר ומורה דב"נ אינו מוזהר על כבוד אביו, וכמו שאמרו ריש פרק הכותים אין להם נזירות (נזיר סא, א) יעו"ש, וכיון שכן גם על קטן לא רמיא איסורא לישראל, פריך שפיר למה לי קרא למיפטריה ודוק.

וזהו חידוש נפלא העולה מדברי האו"ש, דכיון שלא ניתנו שיעורים לבני נח, אזי משבא הקטן לכלל דעת, נעשה מחויב במצוות שבן נח מצווה עליהן, ולכך לא הוקשה לגמ' למאי איצטריך קרא למעטו. וקושיית הגמ' מיירי בקטן שהגיע לכלל דעת.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' יוני 20, 2019 3:09 am

אהרן תאומים כתב:
שמואל דוד כתב:מדוע העתיקו התוספות דברי רש״י בלי להוסיף כלום?

ממש לא בדיוק, ושמתי לב לדבר מענין שרש"י אומר פרשת ערכין ותוספות פרשת שקלים

הרבה פעמים אות באות ממש. ויש פעמים שהעתיקו לשון רש״י ולא כתבו אח״כ ״לשון הקונטרוס״.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' יוני 21, 2019 4:32 am

ד. ד:

רש״י בא״ד אין לי אלא איש שהעריך בין איש ובין אשה דכתיב (ויקרא כז) איש כי יפליא ״בערכך נפשות״ דמשמע שהאיש מעריך נפש כל שהוא

לכאורה תיבות אלו לא שייך לההוה אמינא.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' יוני 21, 2019 8:06 pm

בהו"א נלמד כשתי תיבות סמוכות ומחוברות "בערכך-נפשות" , במסקנא בערכך, נפשות

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מיללער » א' יוני 23, 2019 5:46 pm

כתב הרב נוטר הכרמים:

"וזהו חידוש נפלא העולה מדברי האו"ש, דכיון שלא ניתנו שיעורים לבני נח, אזי משבא הקטן לכלל דעת, נעשה מחויב במצוות שבן נח מצווה עליהן, ולכך לא הוקשה לגמ' למאי איצטריך קרא למעטו"

החידוש שבן נח חייב משהגיע לכלל הדעת קדום הרבה מהאור שמח, כמדומה שכן נקט מרן החתם סופר זצ"ל גם כן, ואולי גם הקודמים לו. יבואו המציינים ויציינו.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' יוני 23, 2019 6:13 pm

יעויין בהערות לריטב"א מהדורת מוסד הרב קוק בעניין גר קטן, שם צויינו המר"מ בעניין זה

יוֹסֵפֶר
הודעות: 285
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי יוֹסֵפֶר » א' יוני 23, 2019 9:21 pm

שמואל דוד כתב:מדוע העתיקו התוספות דברי רש״י בלי להוסיף כלום?

ודאי שמת לב שהדבר חוזר על עצמו בתוס' רבים, בעיקר בדפים הראשונים במסכתא זו, והתיחסות לדבר כזה תמצא בדברי המהר"ץ חיות, כמדומני בתוס' הראשון במסכת ביצה, שפעמים ותוס' מביאים דברי רש"י אף בלי תוספת כלל ופעמים בלי הזכרת שמו. והוא שם כתב דבפרט במס' ביצה, ע"ש שליקט דוגמאות, ואני הק' אומר דגם בפרט בערכין, כמו שהערת. (לעצמי אני מסמן בל"נ בכזה מצב בגמרתי כוכבית קטנטונת להזכיר בכל פעם שתוס חוזר על רש"י מילה במילה)

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יוני 23, 2019 10:47 pm

יישר כח

יוֹסֵפֶר
הודעות: 285
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי יוֹסֵפֶר » ג' יוני 25, 2019 4:33 pm

ח:

רש"י ד"ה נגעי בתים, ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה, מה ביאה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע אף שיבה וכו', ע"כ. התפלאתי מאד שלא הובא בעוז והדר שום הגהה, (אף לא בהשלמות ובבית השיטה..) דיש כאן ט"ס בלי ספק, וצ"ל מה שיבה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע אף ביאה וכו' שהרי בפסוקים במצורע 'ושב' נאמר גבי שבוע ראשון ו'ובא' גבי שבוע שני, ודין חולץ קוצה וטח נאמר בקרא אצל ושב. וכ"ה בתורת כהנים, וברש"י עה"ת.

יוֹסֵפֶר
הודעות: 285
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי יוֹסֵפֶר » ג' יוני 25, 2019 4:38 pm

ח:

ר"א אמר כובש ריב"ח אמר נושא,
רש"י כאן פירש בכובש- מסתיר העוונות תחת מחילת כסא הכבוד ויכריעו הזכויות,
אכן בר"ה יז. פירש באופן אחר שכובש הזכויות כלפי מטה וכך מכריעין.
ויש לדקדק דרש"י כאן פי' בדווקא הכי, משום הביאור שמסתיר העוונות בתהום רבה..
ולפי"ז צ"ע היאך יפרש הגמ' כאן ע"פ פירושו בר"ה.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' יוני 25, 2019 7:28 pm

ז, א
בגדר דין 'אין ממתינין לה עד שתלד'

מתני'. האשה שיצאה ליהרג אין ממתינין לה עד שתלד.

ובגמ', פשיטא, גופה היא. איצטריך, ס"ד אמינא הואיל וכתיב כאשר ישית עליו בעל האשה, ממונא דבעל הוא ולא ליפסדיה מיניה, קמ"ל. ואימא ה"נ, אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן, אמר קרא ומתו גם שניהם, לרבות את הוולד.

והנה בפשוטו נשמע מדברי הגמ' דסברת 'ממונא דבעל' קיימא אף למסקנא, אלא דאתא קרא ד'ומתו גם שניהם' לרבות את הוולד לדין המיתה של האם, אולם נראה שהדבר תלוי במחלוקת הראשונים, וכמו שיתבאר בס"ד.

איתא בסוטה (כו, א): מעוברת ומינקת עצמו או שותה או לא נוטלת כתובתה. ופירש"י, מעוברת עצמו - שהיתה אשתו מעוברת וקינא לה. או שותות - ולא אמרינן לא ליקטליה לולד.

והתוס' הביאו פירושו והקשו "ותימה אמאי אית לן למקטליה, מה איכפת לן נמתין עד שתלד, הא תנן בפ"ק דערכין (דף ז.) האשה היוצאה ליהרג אין ממתינין לה עד שתלד, והתם גזירת הכתוב הוא ומתו גם שניהם לרבות את הולד, והתם משמע טעמא דרבי קרא הא לא רבי קרא לא קטליניה ליה משום דממונא דבעל הוא כדכתיב כאשר ישית עליו בעל האשה".

ובישוב שיטת רש"י נראה לפי מה שכתב בתוס' הגרע"א על המשנה כאן, וז"ל, רש"י כתב דחד גופא הוא, ומקצת פוסקים מביאים ראיה מכאן דאמרי' עובר ירך אמו, ועיין בתי"ט ספ"ו דתמורה, אבל הר"ן פ"ג דחולין דף רע"ו, כתב דהך דהכא הטעם כיון שהיא מחוייבת מיתה אין מענין את דינה, ולולד כיון שלא יצא לאויר העולם לא חיישינן, תדע שאילו נגמר דינה להריגה וילדה אין הורגים את הולד משום דעובר לאו ירך אמו הוא ולא נגמר דינו למיתה.

ומעתה נראה דלשיטת הר"ן אכן הגמ' קיימא בסברת ממונא דבעל, אלא דמ"מ איכא גזיה"כ שלא להמתין עם פסק הדין משום עינוי הדין של האשה, אולם בשיטת רש"י נראה שהריבוי מגלה שאין העובר נחשב כממונא דבעל עד שתלד וכסברת הס"ד ד'גופה הוא', ואמנם לא חל על העובר בנפרד פס"ד של מיתה, ולכן אחר שנולד אין ממיתין אותו, וכלישנא דגמ' הכא, "כיון דעקר גופא אחרינא הוא", אבל כאשר הוא עדיין ירך אמו הוי כגופה ונידון במיתתה.

ומהאי טעמא גבי סוטה נמי אמרינן ששותה האשה, ולא אמרינן דלא ליקטליה לולד דגופה הוא.

ונראה שזוהי ג"כ שיטת הרמב"ם (הלכות סוטה פ"ב ה"ז): מעוברת ומניקה מקנא לה ומשקה אותה כמות שהיא. ולק"מ קושיית המל"מ שם.

והרי זה עולה בקנה אחד עם דברי האור שמח (מילואים להלכות חובל ומזיק פ"ד ה"ב) בשיטת הרמב"ם בביאור שיטתו שם "ואם נגפה אחר מיתת הבעל נותנין אף דמי ולדות לאשה", וז"ל, פירוש דקמ"ל דלאו ממונא דבעל הוי, אלא גופה, וכי חובל את גופה הרי משלם להאשה, אלא כי איתא בעל בשעת החבלה זכי ליה רחמנא לבעל ההריון, וזכות הבעל בהולדות בא בעת הנגיפה, אבל כי מת בעל בעת הנגיפה אז אין הולדות שייכים להבעל, שיהא שלו להורישן, והחובל משלם להאשה דמי הולדות, כחובל בגופה שמשלם לה.
ובאו"ש הוסיף שהתוס' (ב"ק מט, א ד"ה אטו) פסקו דלכו"ע משלם ליורשיו של בעל... ואזדו לטעמייהו דפי' במסכת סוטה דקמ"ל דאף על גב דממונא דבעל אינון רחמנא רבי דאין ממתינין עד שתלד, יעו"ש.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' יוני 25, 2019 8:14 pm

יוֹסֶפֶר כתב:ערכין ח:

ר"א אמר כובש ריב"ח אמר נושא,
רש"י כאן פירש בכובש- מסתיר העוונות תחת מחילת כסא הכבוד ויכריעו הזכויות,
אכן בר"ה יז. פירש באופן אחר שכובש הזכויות כלפי מטה וכך מכריעין.
ויש לדקדק דרש"י כאן פי' בדווקא הכי, משום הביאור שמסתיר העוונות בתהום רבה..
ולפי"ז צ"ע היאך יפרש הגמ' כאן ע"פ פירושו בר"ה.

שם הגמרא על פי דברי בית הלל ומטה כלפי חסד וע"כ העמיד שם רש"י את המחלקות בכובש הזכויות
כאן זה אליבא דרבה ורב יהודה לגבי משפטיך תהום רבה, והם אכן יפרשו את מחלוקת ר"א וריב"ח כדבריהם בשונה מדברי בית הלל ומפירוש רש"י שם

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' יוני 26, 2019 6:09 am

יוֹסֶפֶר כתב:ערכין ח:

רש"י ד"ה נגעי בתים, ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה, מה ביאה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע אף שיבה וכו', ע"כ. התפלאתי מאד שלא הובא בעוז והדר שום הגהה, (אף לא בהשלמות ובבית השיטה..) דיש כאן ט"ס בלי ספק, וצ"ל מה שיבה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע אף ביאה וכו' שהרי בפסוקים במצורע 'ושב' נאמר גבי שבוע ראשון ו'ובא' גבי שבוע שני, ודין חולץ קוצה וטח נאמר בקרא אצל ושב. וכ"ה בתורת כהנים, וברש"י עה"ת.

ראיתי מי שהגיה כן ואיני זוכר איפה.

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי בקרו טלה » ד' יוני 26, 2019 8:45 am

יוֹסֶפֶר כתב:ערכין ח:

רש"י ד"ה נגעי בתים, ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה, מה ביאה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע אף שיבה וכו', ע"כ. התפלאתי מאד שלא הובא בעוז והדר שום הגהה, (אף לא בהשלמות ובבית השיטה..) דיש כאן ט"ס בלי ספק, וצ"ל מה שיבה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע אף ביאה וכו' שהרי בפסוקים במצורע 'ושב' נאמר גבי שבוע ראשון ו'ובא' גבי שבוע שני, ודין חולץ קוצה וטח נאמר בקרא אצל ושב. וכ"ה בתורת כהנים, וברש"י עה"ת.

כ"ה במצור דבש
קבצים מצורפים
מצור דבש.PDF
(319.39 KiB) הורד 239 פעמים
עבודה ברורה.PDF
(262.08 KiB) הורד 217 פעמים

יוֹסֵפֶר
הודעות: 285
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי יוֹסֵפֶר » ד' יוני 26, 2019 9:34 am

בקרו טלה כתב:
יוֹסֶפֶר כתב:ערכין ח:

רש"י ד"ה נגעי בתים, ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה, מה ביאה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע אף שיבה וכו', ע"כ. התפלאתי מאד שלא הובא בעוז והדר שום הגהה, (אף לא בהשלמות ובבית השיטה..) דיש כאן ט"ס בלי ספק, וצ"ל מה שיבה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע אף ביאה וכו' שהרי בפסוקים במצורע 'ושב' נאמר גבי שבוע ראשון ו'ובא' גבי שבוע שני, ודין חולץ קוצה וטח נאמר בקרא אצל ושב. וכ"ה בתורת כהנים, וברש"י עה"ת.

כ"ה במצור דבש

יישר כח

יוֹסֵפֶר
הודעות: 285
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי יוֹסֵפֶר » ד' יוני 26, 2019 10:14 pm

ט:
מתקיף לה רבינא- והאיכא יומא דשעי ויומא דתלתין שני,
ופירש"י שהיות ובין שנה לשנה יש ד' ימים ח' שעות ותתע"ו חלקים- צא לג' שנים כל שנה ח' שעות- תמצא יום אחד, וזהו יומא דשעי, עכשיו מן התתע"ו חלקים צא תתס"ד מכל תתע"ו- תמצא יום לשלושים שנה, שהרי תתר"ף חלקים לשעה, חשוֹב חמשה תתס"ד ותמצא ארבע שעות- הרי לשלושים תתס"ד כ"ד שעות שהן יום אחד, וזהו יומא דתלתין שני. ע"כ ההסבר מרש"י.
ויש להעיר, שהושמט בחשבון זה הי"ב חלקים של היתרה בין תתס"ד לתתע"ו, שגם הם הלא אחרי המון שנים יצטרפו ליום? ויותר קשה, דלא הכנסנו כלל לחישוב את השנים המעוברות, ובהן נוסף הרי בכל שנה עוד יום אחד י"ב שעות ותשצ"ג חלקים? ואף שבתירוץ הגמ' מתרץ גם על התוספת הזו בחישוב, מ"מ בשאלה הו"ל להזכיר חלק זה בחישוב.. וצ"ע

שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות י' ב' הכל בכתב

הודעהעל ידי שייף נפיק » ה' יוני 27, 2019 12:22 am

מבואר ברש''י שהכל בכתב הוא בכלי בית ראשון. צ''ע וכי בבית שני לא היה דין זה?
והאם במשכן לא היה דין הכל בכתב? וראה בהערות למקדש דוד (מהדורת הרב אליאש) שמביא מהפלאה שהבין שגם במשכן היה דין הכל בכתב ולכן תמה איך נעשה מריקועי המחתות דקורח ציפוי למשכן וכי שינו מהמידות. ע''ש.

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות י' ב' הכל בכתב

הודעהעל ידי בקרו טלה » ה' יוני 27, 2019 12:33 am

שייף נפיק כתב:מבואר ברש''י שהכל בכתב הוא בכלי בית ראשון. צ''ע וכי בבית שני לא היה דין זה?
קבצים מצורפים
עריכת נר.PDF
(231.74 KiB) הורד 221 פעמים

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' יוני 27, 2019 1:00 am

יוֹסֶפֶר כתב:יש להעיר, שהושמט בחשבון זה הי"ב חלקים של היתרה בין תתס"ד לתתע"ו, שגם הם הלא אחרי המון שנים יצטרפו ליום?
כלומר, דהוה ליה לרבינא למימר: והאיכא יומא דשעי, ויומא דתלתין שנין, ויומא דתרין אלפין ומאה ושתין שנין.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' יוני 27, 2019 1:32 am

י, ב מיעוט מי הגיחון

viewtopic.php?f=7&t=46368#p556698

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' יוני 27, 2019 7:18 pm

תופעה מענינת וחריגה ברש"י בשונה ממסכתות אחרות, רש"י מביא עשרות מראה מקומות מדויקים בכל הש"ס בשלושים מסכתות שונות, כולל שם הפרק או מספר הפרק, וכן הרבה פעמים מראה מקומות מדויקים מתוך המסכת,

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' יוני 27, 2019 8:41 pm

יא, ב
והיו כהנים ולוים עומדים על דוכנן ואומרים שירה, ומה שירה אמרו? וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם, ולא הספיקו לומר יצמיתם ה' אלהינו עד שבאו אויבים וכבשום, וכן בשניה.

וביאר מהרש"א בחידושי אגדות, וז"ל,
אונם מלשון בן אוני לא אכלתי באוני דהיינו שהשיב הקדוש ברוך הוא אז עליהם את אונם ותלונתם לקיים בהם מה שאמרו ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ לנפול בחרב נשינו וטפינו יהיו לבז וגו'. ומסיים יצמיתם יצמיתם מלשון הכפול על חורבן בית ראשון וחורבן בית שני כדמסיק שהיה יום חובה דאין זה הפסוק שיר של אותו יום אבל איליא נפל בפומייהו וק"ל.


ונראה לבאר באופן קרוב לפשט לענ"ד, ולקיים דברי מהרש"א הראשונים ולא האחרונים, וכמו שיתבאר בס"ד.

בתוס' בתענית (כט, א ד"ה וישב) כתבו בזה"ל,
פי' באותו פסוק יש ב' פעמים יצמיתם ולא הספיקו לומר השני עד שבאו וכבשום.

ובזוה"ק (זו"ח פרשת וישב דף נ עמוד א):
ולא הספיקו לומר יצמיתם ה' אלהינו עד שבאו גוים וכבשום. דהא אי אמרו ליה לא הוה לון תקנה.

ומעתה נראה לבאר שה'יצמיתם' קמא בפסוק קאי על האיבוד של בית המקדש שזה בבחינת 'שפך חמתו על עצים ואבנים', וזהו 'וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם', כמו שביאר מהרש"א, דהיינו שהם התאוננו והתלוננו 'ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ לנפול בחרב נשינו וטפינו יהיו לבז וגו'', ולכן הצמית הקב"ה את בית המקדש והגלה אותנו מן הארץ. אולם לא הספיקו לומר 'יצמיתם ד' אלקינו' יצמיתם השני שזה קאי עליהם בעצמם, וברוך אשר שפך חמתו על עצים ואבנים.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' יוני 27, 2019 8:50 pm

בנידון עיקר שירה בכלי או בפה יש אריכות גם בסוגיא דסוכה נא.

אעתיק כאן סנסן אחד בנוגע לזה שגם שירה בכלי מישך שייכא לדוד מלכנו ע"ה, ואשמח לראיות נוספות.

ובשירי דוד עבדך הנשמעים בעירך האמורים לפני מזבחך


באור שמח (הלכות כלי המקדש פ"ג ה"ב) ביאר שישנם כאן ב' חלקים, 'הנשמעים בעירך' קאי על השירה ע"י כלי שיר, 'האמורים לפני מזבחך' קאי על שירת הלויים בפה על הדוכן.

ולכאורה יל"ע מאי שייך לומר שהכלי שיר מנגנים את 'שירי דוד עבדך', התינח בפה אומרים השירות ושבחות שיסד דוד המלך ע"ה, אבל בכלי זמר משמיעים מנגינות ולא מילים. ולכאורה נראה מזה שדוד המלך יסד גם את המנגינות ולא רק את המילים.

וכן ריהטת לשון הכתוב בעזרא (ג, י) וְיִסְּד֥וּ הַבֹּנִ֖ים אֶת־הֵיכַ֣ל ד' וַיַּעֲמִידוּ֩ הַכֹּהֲנִ֨ים מְלֻבָּשִׁ֜ים בַּחֲצֹֽצְר֗וֹת וְהַלְוִיִּ֤ם בְּנֵֽי־אָסָף֙ בַּֽמְצִלְתַּ֔יִם לְהַלֵּל֙ אֶת ד' עַל יְדֵ֖י דָּוִ֥יד מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל.

ובדברי הימים (ב ז, ו): וְהַכֹּהֲנִ֞ים עַל־מִשְׁמְרוֹתָ֣ם עֹמְדִ֗ים וְהַלְוִיִּ֞ם בִּכְלֵי־שִׁ֤יר ד' אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה דָּוִ֣יד הַמֶּ֗לֶךְ לְהֹד֤וֹת לד' כִּֽי־ לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֔וֹ בְּהַלֵּ֥ל דָּוִ֖יד בְּיָדָ֑ם וְהַכֹּהֲנִים֙ מַחְצְרִ֣ים נֶגְדָּ֔ם וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל עֹמְדִֽים.

ופירש"י, בהלל דויד - הכלי שיר שהיו אומרין בו הלל של דוד וההודיות בידם של לוים. אולם הרד"ק ומצודות פירשו כלי שיר שעשה דוד להלל.

וכפירוש זה נראה מלשון הכתוב (דברי הימים ב כט, כו): וַיַּֽעַמְד֤וּ הַלְוִיִּם֙ בִּכְלֵ֣י דָוִ֔יד וְהַכֹּהֲנִ֖ים בַּחֲצֹצְרֽוֹת.

ושם (פס' כז): וַיֹּ֙אמֶר֙ חִזְקִיָּ֔הוּ לְהַעֲל֥וֹת הָעֹלָ֖ה לְהַמִּזְבֵּ֑חַ וּבְעֵ֞ת הֵחֵ֣ל הָֽעוֹלָ֗ה הֵחֵ֤ל שִׁיר ד' וְהַחֲצֹ֣צְר֔וֹת וְעַ֨ל־יְדֵ֔י כְּלֵ֖י דָּוִ֥יד מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל.

והיינו שדוד המלך תיקן את הכלי שיר להלל, ובפשוטו שהניגון בכלי שיר היה מותאם למנגינות מסוימות שג"כ נתקנו ע"י דוד המלך. וראה באבן עזרא פרשת בא (יב, א): ואל יעלה על לבך דבר השיר שהיה בבית השם על יד דוד, כי כמו תקון היה, ומוסד שיסד דוד ושלמה. וככה כתוב באמונתם ולא בנבואתם. והגאון אמר, כי קבלה היתה בידם מפי משה, כי מלך יקום ויחדש כלי שיר.

ועיקר הדבר שדוד המלך לימד גם המנגינות בכלי שיר עולה מנוסח ההושענות: "למען חיך מכרכר בשיר המלמד תורה בכל כלי שיר", ויעויין בירושלמי ברכות פ"א: ומה היה דוד עושה ר' פינחס בשם ר' אלעזר בר' מנחם היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם כדי שישמעו חבירי תורה.

יוֹסֵפֶר
הודעות: 285
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי יוֹסֵפֶר » ה' יוני 27, 2019 11:23 pm

יוֹסֶפֶר כתב:ערכין ח:

ר"א אמר כובש ריב"ח אמר נושא,
רש"י כאן פירש בכובש- מסתיר העוונות תחת מחילת כסא הכבוד ויכריעו הזכויות,
אכן בר"ה יז. פירש באופן אחר שכובש הזכויות כלפי מטה וכך מכריעין.
ויש לדקדק דרש"י כאן פי' בדווקא הכי, משום הביאור שמסתיר העוונות בתהום רבה..
ולפי"ז צ"ע היאך יפרש הגמ' כאן ע"פ פירושו בר"ה.

שו"ר שהמהרש"א כאן העיר כן.
וכתב שאכן לפי פירוש רש"י בר"ה יבואר כאן על דרך זה שכובש הזכויות בתהום רבה. ע"ש

יוֹסֵפֶר
הודעות: 285
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי יוֹסֵפֶר » ה' יוני 27, 2019 11:47 pm

יא.

אמר רב יהודה אמר שמואל מנין לעיקר שירה מן התורה שנאמר ושרת בשם ה' אלהיו, איזהו שירות שבשם הוי אומר זה שירה

ופירש"י שבשם, שמזכירין בו שם שמים.

ואציג כאן פרפרת על ענין הזכרת שם שמים בשיר של יום סיפר הרב ד"ר יצחק קופרמן מב"ב, שסיפרה לו אחת המטופלות שהיתה חולת לב ל"ע, שתפס אותה רצון להבין מדוע הלוים היו אומרים בשיר של יום דווקא את אותו מזמור של אותו יום, ואף שהסבירו לה את מה שביארו חז"ל בר"ה לא. שהוא כנגד סדר בריאת העולם, חיפשה משהו יותר פשוט, והנה ראה ה' בצערה ובחלום הלילה נגלה אליה סבה, ואמר לה את הביאור הבא:
דלפי הצורה שזה כתוב במשנה האחרונה בתמיד ז, ד הנאמרת בשב"ק השיר שהיו הלוים אומרים במקדש, ביום הראשון היו אומרים לה' הארץ כו' א"כ שם השם הוא המילה הראשונה כנגד יום ראשון, ביום השני היו אומרים גדול ה' וכו' כנגד שני, בשלישי אלהים ניצב בעדת-אל כיון שיש מקף נחשב כמילה אחת, כנגד השלישי... ברביעי אל נקמות ה' אל כנגד הרביעי, בחמישי הרנינו לאלהים עוזינו הריעו לאלהי בשישי ה' מלך גאות לבש לבש ה' מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה'

יש כמה שאלות על ביאור זה אך בתור פרפרת זה יפה.

לעשות רצונך
הודעות: 227
הצטרף: ד' ינואר 02, 2019 10:15 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי לעשות רצונך » ו' יוני 28, 2019 12:21 am

דברים נפלאים ייש''כ.
אענה חלקי.
בדף של אתמול (י:) איתא:
תני רשב"ג שילוח היה מקלח מים בכאיסר צוה המלך והרחיבוהו כדי שיתרבו מימיו ונתמעטו וחזרו ומיעטוהו והיה מקלח מים לקיים מה שנאמר (ירמיהו ט, כב) אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל גבור בגבורתו וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר הרדולים לא היה במקדש מאי הרדולים אמר אביי טבלא גורגדנא מפני שקולו ערב ומערבב את הנעימה

ובשיטה הגיה ומחק תיבת לא וגרס הרדולים היה במקדש והשאיר אחר כך הגירסא מפני שקולו ערב וכו',
אכן בערוך הותיר תיבת לא היה במקדש והגיה מפני שקולו עב וכו', ולכך לא היה במקדש.
ונראה להטעים גירסת הערוך, דלפי דבריו יובן יותר לשון הגמרא וכן היה רשב"ג אומר וכו', דהיינו לאחר שמבאר שאל יתהלל חכם בחכמתו וכו', דהיינו שלא תמיד ההרחבה וההגדלה מסייעת, גם כאן בכלי שיר, למרות שקולו עב וחזק, זה רק גרם לו שלא יהיה במקדש.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יוני 30, 2019 6:01 am

יג.

כלב בר כמה הוי בר תמנן נכי תרתין כו׳

מדוע נקט הגמרא לשון זה ״תמנן נכי תרתין״ ?

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יוני 30, 2019 6:01 am

יג.

איבעית אימא מדשבע כיבשו שבע חילקו כו׳

מה הסברא בזה?

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' יוני 30, 2019 1:19 pm

בשיעור הסביר אחד מהלומדים נ"י שלוקח הרבה זמן לערוך חלוקת מקרקעין, ומדלא בא הכתוב לסתום אלא לפרש (כדברי התוס' בהקשר משיק) אז זה 7 זה כזה.

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי לענין » א' יוני 30, 2019 7:58 pm

תוספות מסכת ערכין דף יד עמוד ב
יאמרו בת מלכים חמשים בת הדיוט חמשים - יש תימה קצת דבמשנה תני אחד הגדולה שבכהונה ואחד הקטנה שבישראל נותן חמשים ומאי שנא דהכא מזכיר בגמ' הגדולה בת מלכים ובמשנה תנא גדולה שבכהונה.

באימה וביראה אני מנסה להציע יישוב [לאור מה שהרבה הרבה מרבותינו האחרונים ז"ל ובראשם רבינו החתם סופר תירצו את קושית התו', זה בכה וזה בכה] -
המשנה נתחברה בארץ ישראל, באותו הזמן היו נוהגים דיני טומאה וטהרה, והכהנים - שהיו מקבלים את התרומה והחלה היו מעמד חשוב. מוצאים בכמה מקומות במשניות ובברייתות שהכהונה היתה חשיבות לאדם [וכמו בית דין של כהנים שתקנו כתובה גבוהה יותר לבנות הכהנים].
הגמרא התחברה בבבל, על אדמה טמאה. באותו הזמן אבדה מעלת הכהונה, ומעתה (ועד ימינו אנו) נחשבה הכהונה לפרט הלכתי בלבד, ולא היה לכהנים מעמד של חשיבות מחמת כהונתם. אם רצו להביא דוגמא למשהו חשוב היו מביאים מלך, שזה היה בזמנם [אצל האומות כמובן].

תלמוד בבלי מסכת ערכין דף טו עמוד א
שנים במים - במרה וברפידים. במרה, דכתיב: ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות, וכתיב: וילן העם על משה; ברפידים, דכתיב: ויחנו ברפידים ואין מים לשתות, וכתיב וירב העם עם משה. שנים במן - דכתיב אל תצאו... ויצאו, אל תותירו... ויותירו. שנים בשליו ראשון ובשליו שני - בשליו ראשון בשבתכם על סיר הבשר; בשליו שני והאספסוף אשר בקרבו. בעגל - כדאיתיה. במדבר פארן - כדאיתיה.

האם יותר ידוע לאינשי מה שהיה במדבר פארן יותר ממה שהיה במרה וברפידים? ואם לא הוצרכו להזכיר מה זה עגל ומה זה מדבר פארן, מפני שהם ידועים לכולם, הוא הדין שלא היו צריכים להזכיר מה שהיה במרה וברפידים, שהם גם כן ידועים לכל.
ושמא כיון שחטאים אלו הם חמורים ביותר, ועליהם נענשו בפרטות לאורך כל הדורות [בחטא העגל נשברו הלוחות וחזרה מיתה לעולם, ובחטא המרגלים נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ], לכן בהם חסו טפי על כבודם של ישראל, וכעין מה שאמרו חכמים במגילה מעשה העגל נקרא ולא מתרגם [וגם חטא המרגלים לא היו צריכים להזכיר בגמרא, הואיל וכבר דברו עליו בתחילת הסוגיא שם].

יוֹסֵפֶר
הודעות: 285
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי יוֹסֵפֶר » א' יוני 30, 2019 8:53 pm

יד.

מתני', בשדה אחוזה להקל ולהחמיר כיצד- אחד המקדיש בחולת המחוז ואחד המקדיש בפרדיסות סבסטי נותן בבית זרע חומר שעורים חמישים שקל כסף.

רש"י פי' חולת המחוז- סביבות עיר שאינה חשובה כ"כ. (חולת = סביבות, מחוז = עיר, או שם מקום שלא היו שדותיו חשובין)

בשיטה מקובצת פי' בחולת המחוז- מדינה שהיא חוֹל ואינה עושה פירות. (והוא פירוש הערוך).

ויש להקשות על פי' זה מהא דאמר ר' פפא להלן ע"ב- הקדיש טרשין פודן בשווין מחמת דלאו בני זריעה נינהו. משמע דחולת המחוז כן בת זריעה.. וצ"ע

יוֹסֵפֶר
הודעות: 285
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי יוֹסֵפֶר » א' יוני 30, 2019 9:03 pm

בברכה המשולשת כתב:
שמואל דוד כתב:יג.
איבעית אימא מדשבע כיבשו שבע חילקו כו׳. מה הסברא בזה?


בשיעור הסביר אחד מהלומדים נ"י שלוקח הרבה זמן לערוך חלוקת מקרקעין, ומדלא בא הכתוב לסתום אלא לפרש (כדברי התוס' בהקשר משיק) אז זה 7 זה כזה.

רש"י בזבחים קי"ח: ד"ה מדשבע כתב: סברא בעלמא היא.
(אכן יש להבין זאת, ובינתיים אצרף מ"מ- בגמרת שוטנשטיין ציינו לעיין בחזו"א שביעית סו"ס ג'. בנתיבות הקודש על זבחים קי"ח: ובפירוש לחם שמים להיעב"ץ על מתני' זבחים שם. נ.ב. בהגהות היעב"ץ שם שולח לעיין במאמרו אם לבינה.)
ועתה אינם תח"י

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יוני 30, 2019 9:24 pm

יישר כח! חכ״א שליט״א ציין לספר בית ישי ג׳ ב׳.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' יוני 30, 2019 9:46 pm


יוֹסֵפֶר
הודעות: 285
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי יוֹסֵפֶר » א' יוני 30, 2019 10:01 pm

תודה רבה!
אמנם אף אחד לא הביא שם את מה שכתב היעב"ץ ומענין לראות את ביאורו בזה. ואם אם לבינה לא נדפס מה עם ביאורו בלחם שמים?

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי לענין » א' יוני 30, 2019 10:11 pm

הידעתם 'חולת המחוז' מהי?
על איזה מחוז מדובר?

1.
(יג) לחוף ימים גם זה לאות, כי זאת דרך נבואה, ופי' לחוף - מחוז. והוא מגזרת חופף עליו כל היום (דבר' לג, יב), כי האניות לא תעמדנה במקום מגולה לרוח. וירכתו על צידון - שיגיע ירכו על צידון (אבן עזרא בראשית פרק מט):

(ל) וישמחו - יורדי הים: כי ישתוקו - הגלים: אל מחוז - כמו גבול וכמוהו לא חזו ימיו פירושו לא גבלו ימיו והטעם לא ישיגו לדעת סוף ימיו (אבן עזרא תהלים פרק קז):

הא למדת כי גבול הים, דהיינו החוף, זה נקרא מחוז.

וכן הוא בערוך (ערך למן) 'למן, הוא נמל הוא מחוז' (וכך מתפרש 'אל מחוז חפצם', אל החוף אליו הם רצו להגיע. ואולי הסיבה שזה נקרא מחוז בגלל שאוחזים שם את הספינות שלא יסעו מעצמם בים).
וראיתי מציינים גם למיוחס ליונתן בן עוזיאל (במדבר לד ו) 'ומחוזוי ספינתיה'.

ומעתה ברור כשמש מהי 'חולת המחוז', המדובר הוא בחולות שעל חוף הים!

2. הכוונה לשם מקום, וקוראים את זה 'מחוז', בקמץ תחת המ''ם, ואכן מצאנו כזה מקום בימי קדם, ראו נא -
מחוז.PNG
מחוז.PNG (28.8 KiB) נצפה 10564 פעמים

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' יולי 01, 2019 12:50 am

לענין כתב:ברור כשמש מהי 'חולת המחוז', המדובר הוא בחולות שעל חוף הים!
לבי לבי על אדוננו רש"י שלא זרחה השמש עליו.

לעשות רצונך
הודעות: 227
הצטרף: ד' ינואר 02, 2019 10:15 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי לעשות רצונך » ב' יולי 01, 2019 2:29 am

שמואל דוד כתב:יג.
כלב בר כמה הוי בר תמנן נכי תרתין כו׳ מדוע נקט הגמרא לשון זה ״תמנן נכי תרתין״ ?

הגם דיש ליישב בפשיטות שכן דרך הגמרא בכמה מקומות, אך אפ"ל דיש כאן שתי יחידות של ארבעים,
אחד, בן 'ארבעים' שנה אנכי בשלח וכו',
ועוד 'ארבעים' שנה המפורסמים, בעוון המרגלים.

לפיכך הגמרא מסכמת את זה, 'תמנן', רק נכי 'תרתין', את ה'ראשונה' שעשה משה משכן ואת ה'שניה' שהקימו.


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 52 אורחים