החושב כתב:א. ידועים דברי הרב מפונבז' והגרש"ז שהישן פטור מהמצוות, ולכן מותר להוציא אדם ישן מהסוכה. ולפי זה אין עניין לישן עם ציצית.
ומאי שנא מדברי הרמב"ם בהל' דעות פ"ג הל' ג':
...נמצא המהלך בדרך זו כל ימיו עובד את ה' תמיד, אפילו בשעה שנושא ונותן, ואפילו בשעה שבועל, מפני שמחשבתו בכל כדי שימצא צרכיו עד שיהיה גופו שלם לעבוד את ה',
ואפילו בשעה שהוא ישן, אם ישן לדעת כדי שתנוח דעתו עליו וינוח גופו כדי שלא יחלה ולא יוכל לעבוד את ה' והוא חולה,
נמצאת שינה שלו עבודה למקום ברוך הוא...אלא"כ נימא, שכשהולך לישון אז נגמרה העבודת ה' שלו, בכך שהלך לישון כדי שתנוח דעתו וכו', ולא שעובד את ה' בשעת השינה ממש.
אלא שלפי פירוש זה קשה להלום את מילותיו של רבינו הרמב"ם המפורשות "עובד את ה'
תמיד... ואפילו
בשעה שהוא ישן".
(והאם אפשר לתפוס שני מצבים סותרים, מצד אחד כ"שוטה", מצד שני "עובד את ה'", באותה השעה?)
(ואם תמצי לחלק בדוחק בין קיום מצוות ל"עבודת ה'", שבאמת גם מי שאינו נחשב כ"מקיים" מצוות מחמת שנתו והיותו כ"שוטה", עדיין יכול הוא להחשב כ"עובד ה'", א"כ עדיין יהיה בוודאי מעלה להמשיך ולהשאר עם הציצית עליו, כדי שכל הפחות ייחשב לענין זה כ"עובד ה'")