החושב כתב:הפשט הפשוט הוא, שחיי מרן החזון איש לא היו משחק 'מיליונר המצוות', אלא התמסרות לעשיית רצון הבורא. ולא מסתבר כלל שהקב"ה מצפה מאנשים שיחיו כמו בבית משוגעים. אם אתה הולך עם בגד ארבע כנפות, אז תטיל ציצית. ומי שחומד ביופי המצווה - ראוי לו שישתדל ללכת עם בגד ארבע כנפות ועל ידי זה יתחייב במצווה. זה עניין חשוב. אבל הדברים צריכים להיות בפרופורציה.
זה לפי הפשט.
החושב כתב:
א. ידועים דברי הרב מפונבז' והגרש"ז שהישן פטור מהמצוות, ולכן מותר להוציא אדם ישן מהסוכה. ולפי זה אין עניין לישן עם ציצית.
החושב כתב:
ב. הט"ז (בסוף הלכות סוכה, וכן בתחילת הלכות ראש השנה) כותב שאסור לאדם להכניס את עצמו למצב שהוא מקיים ספק מצוה (להתעטף בציצית לפי אור היום, או לאכול בסוכה בבין השמשות שמיני עצרת) משום שיש ספק שאולי הוא צריך לברך, והוא לא מברך (כי מספק אי אפשר לברך) ועל הצד שהוא חייב לברך (ולא מברך) הוא עושה עון גדול (כמדומה זה לשון הט"ז). ואם כן, בדווקא לא ישנו עם ציצית, משום שבבוקר יש ספק אם צריך לברך (שאם בלילה לא היה זמן ציצית, אז עכשיו צריך לברך), והוא לא מברך (הן משום שזה ספק, והן משום שהוא פשוט עדיין ישן).
החושב כתב:
ג. הם היו מתעוררים תמיד לפני אור היום. ונמצא שלא ביטלו מצוה בבוקר.
החושב כתב:
ד. חששו שאם ישנו עם טלית בלילה, אז יחול עליו שם פיז'מה (כי אחרת למה הוא ישן עם בגד זה בלילה? בלילה ישנים עם פיז'מה). ואז זה יהיה פטור גם ביום, לפי חלק מהשיטות.
חיימקה כתב:המ"ב בסי' כא ס"ק טו הביא דברי האר"י ז"ל לשכב בט"ק בלילה ע"פ הסוד, ובא"ר הסביר טעמו כדי שלא יהיה בלא מצוות ציצית אפילו רגע אחד. והיינו לפי הרא"ש שכסות יום בלילה חייב בציצית וכפי שכתב הגרעק"א בהגהותיו לשו"ע שם.
ולכאורה מי שלא ישן בט"ק בלילה א"כ כשמתעורר ביום הפסיד מהמצווה.
[וראיתי בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ה סי' ט') שכתב שהחזו"א והגרי"ז זצוק"ל לא נהגו ללבוש הט"ק בלילה]
והמדקדקים נוהגין לישן בטלית קטן כדי שאם יישן על היום לא יהיה ערום בלא מצות וגם לא יצטרך ללבשו קודם נטילת ידים לעבור על קדושת הזהר שנתבאר בדין השכמת הבקר ואף אם פשטו מעליו וחזר ולבשו בלילה אין בו משום בל תוסיף מאחר שיש אומרים שכסות יום חייב בלילה וכן על פי הסוד יש מצוה בלבישת טלית קטן גם בלילה:
החושב כתב:א. ידועים דברי הרב מפונבז' והגרש"ז שהישן פטור מהמצוות, ולכן מותר להוציא אדם ישן מהסוכה. ולפי זה אין עניין לישן עם ציצית.
אליהו בן עמרם כתב:החושב כתב:א. ידועים דברי הרב מפונבז' והגרש"ז שהישן פטור מהמצוות, ולכן מותר להוציא אדם ישן מהסוכה. ולפי זה אין עניין לישן עם ציצית.
ומאי שנא מדברי הרמב"ם בהל' דעות פ"ג הל' ג':
...נמצא המהלך בדרך זו כל ימיו עובד את ה' תמיד, אפילו בשעה שנושא ונותן, ואפילו בשעה שבועל, מפני שמחשבתו בכל כדי שימצא צרכיו עד שיהיה גופו שלם לעבוד את ה', ואפילו בשעה שהוא ישן, אם ישן לדעת כדי שתנוח דעתו עליו וינוח גופו כדי שלא יחלה ולא יוכל לעבוד את ה' והוא חולה, נמצאת שינה שלו עבודה למקום ברוך הוא...
אלא"כ נימא, שכשהולך לישון אז נגמרה העבודת ה' שלו, בכך שהלך לישון כדי שתנוח דעתו וכו', ולא שעובד את ה' בשעת השינה ממש.
אלא שלפי פירוש זה קשה להלום את מילותיו של רבינו הרמב"ם המפורשות "עובד את ה' תמיד... ואפילו בשעה שהוא ישן".
(והאם אפשר לתפוס שני מצבים סותרים, מצד אחד כ"שוטה", מצד שני "עובד את ה'", באותה השעה?)
(ואם תמצי לחלק בדוחק בין קיום מצוות ל"עבודת ה'", שבאמת גם מי שאינו נחשב כ"מקיים" מצוות מחמת שנתו והיותו כ"שוטה", עדיין יכול הוא להחשב כ"עובד ה'", א"כ עדיין יהיה בוודאי מעלה להמשיך ולהשאר עם הציצית עליו, כדי שכל הפחות ייחשב לענין זה כ"עובד ה'")
החושב כתב:אליהו בן עמרם כתב:החושב כתב:א. ידועים דברי הרב מפונבז' והגרש"ז שהישן פטור מהמצוות, ולכן מותר להוציא אדם ישן מהסוכה. ולפי זה אין עניין לישן עם ציצית.
ומאי שנא מדברי הרמב"ם בהל' דעות פ"ג הל' ג':
...נמצא המהלך בדרך זו כל ימיו עובד את ה' תמיד, אפילו בשעה שנושא ונותן, ואפילו בשעה שבועל, מפני שמחשבתו בכל כדי שימצא צרכיו עד שיהיה גופו שלם לעבוד את ה', ואפילו בשעה שהוא ישן, אם ישן לדעת כדי שתנוח דעתו עליו וינוח גופו כדי שלא יחלה ולא יוכל לעבוד את ה' והוא חולה, נמצאת שינה שלו עבודה למקום ברוך הוא...
אלא"כ נימא, שכשהולך לישון אז נגמרה העבודת ה' שלו, בכך שהלך לישון כדי שתנוח דעתו וכו', ולא שעובד את ה' בשעת השינה ממש.
אלא שלפי פירוש זה קשה להלום את מילותיו של רבינו הרמב"ם המפורשות "עובד את ה' תמיד... ואפילו בשעה שהוא ישן".
(והאם אפשר לתפוס שני מצבים סותרים, מצד אחד כ"שוטה", מצד שני "עובד את ה'", באותה השעה?)
(ואם תמצי לחלק בדוחק בין קיום מצוות ל"עבודת ה'", שבאמת גם מי שאינו נחשב כ"מקיים" מצוות מחמת שנתו והיותו כ"שוטה", עדיין יכול הוא להחשב כ"עובד ה'", א"כ עדיין יהיה בוודאי מעלה להמשיך ולהשאר עם הציצית עליו, כדי שכל הפחות ייחשב לענין זה כ"עובד ה'")
דבר ראשון, אדגיש שוב שדבריי נאמרו על דרך דרוש ופלפול (ובאופן כללי אני בז לדרך זו).
אבל אם כבר התחלתנו...
אשאל אותך שאלה. אם תהיה איזו המצאה חדשה, שעל ידה יוכל אדם לעשות תחבולה ויוכל לקיים מצות שילוח הקן מתוך שינה. כלומר, עכשיו, כאשר הוא הולך לישן אין כאן קן ציפור ואין עליו מצווה, אבל יתכן שבזמן השינה יקרה קן ציפור לפניו. ואז, על ידי התחבולה שעשה לפני שנרדם, הוא יקיים את המצוה מתוך שינה.
יש בכך עניין?
אני חושב שלא. בעודו ישן לא מסתבר שיש עניין להגיב למצבים המתחדשים.
ומכאן חילוק בין ציצית לשינה של הרמב"ם.
בלילה הוא פטור מציצית, ולכן אין עניין ללכת עם בגד ד' כנפות. בבוקר יש עניין, אבל הוא ישן. אבל מי שהולך לישן בשביל שיהיה לו כוח לעבודת השם - זה לא תגובה למשהו שהתחדש במהלך השינה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 267 אורחים