הערות על ציוני מקורות בילקוט יוסף

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » ג' יוני 11, 2019 2:52 am

תוך כדי חיפוש באוצר מצאתי את הדברים הבאים בספר ילקוט יוסף (תשס"ד, חאו"ח ה, עמ' תקיט)
מז) בגמרא ברכות (יא:) אמרו ואידך מאי היא, אמר רב יהודה אמר שמואל אהבה רבה. תניא נמי הכי אין אומרים אהבת עולם אלא אהבה רבה. ורבנן אמרי אהבת עולם וכן הוא אומר ואהבת עולם אהבתיך. ולפי גירסא זו לכאורה צריכים לומר אהבה רבה דהא איכא תניא כוותיה דשמואל וגם בגמרא בתר הכי אמר שמואל השכים לשנות וכו' מאי טעמא שכבר נפטר באהבה רבה. וכ"כ התוס' שבשחרית י"ל אהבה רבה ובערבית אהבת עולם. וכן כתב רב כהן צדק וכן כתבו רב צמח גאון (תשובות הגאונים חמדה גנוזה סימן קכה) ובסדר רב עמרם גאון. ובסידור רב סעדיה גאון, ובסידור רשב"ן, ורב שר שלום גאון ובמחזור ויטרי (סימן י) ובאור זרוע (הלכות קריאת שמים סימן כא) ובספר המנהגות, ובפירוש התפילות והברכות לר"י ב"ר יקר ע"ש. אולם גירסת הרי"ף והרא"ש להיפך ורבנן אמרי אהבת עולם תניא נמי הכי וכו' ופסק הרי"ף כרבנן שאומרים אהבת עולם. וכן גירסת האבודרהם וכן מבואר בתנא דבי אליהו רבה (פ"ו) ושם מבואר, דקאי על אהבת כנסת ישראל לשכינה, דכנסת ישראל נמשכת אחר בעלה וזו אהבה הנמשכת תמיד ע"ש. ומשמע שהגירסא אהבת עולם ולא אהבה רבה. גם הרמב"ם ומרן הש"ע (סי' ס' סעיף א') פסקו לומר אהבת עולם גם בשחרית. אך מנהג האשכנזים לומר אהבה רבה וכמ"ש הרוקח והרמ"א שם וכו'. עכ"ל.

פשטות הדברים שרס"ג, רשב"ן, גורסים אהבה רבה.

אמנם בדקנו את הדברים בסידור רשב"ן דף יב ושם כתוב בפירוש אהבת עולם.
ובהערה 24 בסידור הרשב"ן:
" אהבת עולם כנוסח רס"ג. ואהבה רבה היה מנהג א"י וכן נהגו בסורא שלא כבפומבדיתא עיין הקדמה לס' מתיבות וכן נהגו בצרפת ובאשכנז: בבקר אהבה רבה ובערב אהבת עולם. אמנם רש"ג ור"ה מעידים שגם בסורא היו אומרים שחרית וערבית אהבת עולם. עיין אוצה"ג ברכות נב-נד."יוצא מכך לכאורה שצוטטו בילקוט יוסף כמה מקורות שכתבו בדיוק להפך. ועי' גם באבודרהם עם פי' תהלה לדוד עמ' קעז.

כף זכות: מדובר ביצירה גדולה, ואי אפשר לבר בלי תבן. באשכול אחר נאמר שמלאכת ההגהה כולה הייתה על המחבר.
אם תמצאו ציונים שצריך לתקן תוסיפו לכאן ומסתמא יגיעו הדברים אלו ותהיה בזה תועלת למהדורות הבאות.

אישצפת · הודעהעל ידי **אישצפת** » ג' יוני 11, 2019 4:58 am

אפשר שאלו הוספות גליון שהוקלדו שלא במקומם.
והעד לכך כי מלבד אלו נשתרבבו גם ספר המנהגות ופירוש התפלה לר"י בר יקר דגרסי להדיא אהבת עולם

יוצא פוניבז'

עוד דוגמא לט"ס מסוג זה- בענין מה שמכריע לומר במוסף שבת וגם "האוהבים" דבריה, ולא "האוהבי" כפי המנהג הישן (בכל תפוצות ישראל):

כן כתב מרן אאמו"ר שליט"א בזה"ל: והנה אני נוהג לומר וגם "האוהבים" דבריה גדולה בחרו, שכן הוא בספר המנהיג (הלכות שבת סימן מב). וכן הוא באוצר התפלות (דף שסז ע"א). ובסידור הרב יעב"ץ. ועוד. [וכ"ה בשו"ת יביע אומר ח"ח חאו"ח סימן יא אות לז].
ויש להוסיף, שכן הוא בסידור הראב"ן הירחי, ובסידור רשב"ן, וברוקח [בדפוס שלפנינו, אולם בקובץ אור ישראל כרך כח, כתב המו"ל שסידור הרוקח שבכתב היד איתא, האוהביה]. ובפירוש התפילות והברכות לרבי יהודה בן יקר, ובסידור הר"ש מגרמייזא, ובסידור ר' שבתי סופר, ובסידור לובלין (שנת ש"י ושנת שיד), ובלבוש (סימן רפו), וכן הוא בלחם מן השמים, ובמהר"י צמח, ובסידור אמשטרדם (שנת תמ"א), ובסידור אור הישר (שנת תסט), וביריעות שלמה (קלוגר), ובסידור הכוונות בקצרה למהר"י צמח. וכן הוא בסידור עבודת ישראל (עמ' 239), [והזכיר סידור זה בקונטרס לאוקמי גירסא אות קיג].
אך לעומתם יש גורסים וגם אוהבי דבריה, וכן הוא במחזור ויטרי, ובסידור איטליא (שנת ר"ן), ובסידור נאפולי (שנת רן), ובמחזור קמחא דאבישונא, ובסידור פראג (שנת רעו), ובסידור רב הירץ ש"צ (שנת שך), ובסידור קראקא (שנת שכז), ובסידור לובלין (שנת שלא), ובשלמי ציבור, ובמחזור רומניא, ובקיצור הכוונות לרמח"ל (דף מט), ובכף החיים פלאג'י (סימן כח סעיף סד), ובספרו רוח חיים (סימן רפו), ובסידור בית מנוחה, ובסידור הרש"ש, ועוד.
ואמנם בסידור חוקת עולם מופיעה הגירסא האוהבי, וכן בסידור רב סעדיה גאון (עמ' קיב), ובסדר רב עמרם גאון (דף כט ע"ב), ישנם חילופי נוסחאות. ולכן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד, שאין לנו בזה מנהג ברור.

ומדבריו נראה שיש ג' נוסחאות: "האוהבים", "אוהבי", "האוהבי". ואין מנהג ברור בזה.
וגירסת "אוהבי" מתמיהה קצת, שהרי תפילה זו ערוכה על סדר תשר"ק, ולגירסא זו נחסר אות ה'.
אך עיון במקצת המקורות שציין מגלה כי גירסתם היא "האוהבי".
(כפה"נ העתיק רשימה זו מהיכן שהוא, ולא דק בהעתקתו, או שבעל רשימה זו לא דק).

נחלי אפרסמון

עיין להגאון הרב יעקב חייים סופר בס' תורת יעקב עה"ת עמ' תרכ"ד, מאמר ארוך האם אומרים וגם האוהבים או האוהבי.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ג' יוני 11, 2019 3:10 pm

ידוע שס' ילקוט יוסף מלא טעויות כרימון במקורות ומ"מ.

תם מה הוא אומר

פרנצויז כתב:ידוע שס' ילקוט יוסף מלא טעויות כרימון במקורות ומ"מ.

ויש להעיר, שהפועל היוצא מהטעויות הנ"ל, הוא טעות במסקנת הדברים.

ראה כאן באורך http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=19904

ועי' גם וכאן
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=44815

הוספה

ע"ע כאן viewtopic.php?f=7&t=46919

וכאן viewtopic.php?f=7&t=46822

וכאן viewtopic.php?f=56&t=35140&p=390112&hilit#p385855

וכאן ! http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 5d#p585707

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ד' יוני 12, 2019 1:32 am

תם מה הוא אומר כתב:
פרנצויז כתב:ידוע שס' ילקוט יוסף מלא טעויות כרימון במקורות ומ"מ.

ויש להעיר, שהפועל היוצא מהטעויות הנ"ל, הוא טעות במסקנת הדברים.

ראה כאן באורך http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=19904

ועי' גם וכאן
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=44815

אולי על הסיכום לא על המסקנא למעשה

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » ש' יוני 22, 2019 10:28 pm

בילקוט יוסף - נוסחאות התפלה עמ' תקט"ו:
בנוסח ברכת ברוך שאמר צריך לומר "בשבחות ובזמירות" ולא בשבחיו ובזמריו.
בהערה ל"ט מבאר המקור לכך...:
"הנה בשו"ת תעלומות לב חלק ד' סימן מב אות כא כתב הרב השואל דבסידור רב עמרם גאון ובאבוררהם כתבו שיש לומר בשבחיו ובזמריו. והגאון המחבר דחה דבריו והעלה שיש לומר בשבחות ובזמירות ושגם האבודרהם כתב שבסדר רב עמרם גאון כתוב בשבחות ובזמירות ככתוב בכל הסידורים. וכתב שם באבודרהם דהאומר בשבחיו וכו' הוא טעות. ע"ש. וכן היא נוסחת הרמב"ם. וכן כתב בעמודי שמים, וראוי לסמוך עליהם. עכ"ל התעלומות לב. וכן הוא במחזור ויטרי עמוד סא."

נעיין בשו"ת תעלומות לב הנ"ל ונצטט אותו:
"בשבחות ובזמירות. וכתב שבסידור הרב עמרם גאון ובאבודרהם כתב בשבחיו ובזמרי. ע"כ. ואין הדבר כן. שהאבודרהם כתב שבספר רב עמרם כתוב בשבחות ובזמירות ככתוב בכל הסידורים וכן היא נוסחאת הרמב"ם. וכ"כ העמודי שמים וראוי לסמוך עליהם."

סדר בדברים:
1) האבודרהם לא כתב שהאומר בשבחיו ובזמיריו זו טעות. אפשר לפתוח את ספרו ולראות.
2) בשו"ת תעלומות לב לא הזכיר את המילה טעות. וגם לא באבודרהם.
3) מה שהאבודרהם כן כתב... הוא שהאומר בשבחו ובזמירו (ביחיד) - "אינו נכון".
מן הסתם כוונתו כפי שהעיר בתהלה לדוד בשם ספר המנהיג "ומי שאומר בשבחו ובזימרו טועה. דנראה שאין לו אלא זמר ושבח אחד, ואין קץ ותכלית לזמירות שיסד משיחנו דוד ע"ה".
4) נוסחאת הרמב"ם כפי שהייתה לפני התעלומות לב היא לא הנוסחה של כתבי היד שכתוב בהם בשבחו ובזימרו. (אבל היא נוסחת דפוס ויניצא ש"י-ש"יא, ויניציא של"ד, קושטא רסט, דפוס רומי ר"מ, דפוס ורשה וילנא. כך שאפשר להבין את דברי התעלומות לב שמן הסתם לא נחשפו המהדורות המדוקדקות של הרמב"ם כבימינו. אבל הילקוט יוסף למה בחר בזה דוקא? כנוסח כת"י כך נוסחת רמב"ם פרנקל, קאפח, רמב"ם מדויק שילת, מפעל משנה תורה, האם לכל הפחות אחת ממהדורות אלה לא עמדו לפני הבעל ילקוט יוסף?).

אז מה היה לנו כאן לסיכום? 1) שינוי מדברי האבודרהם, 2) מדברי התעלומות לב, 3) מדברי הרמב"ם.

שומע ומשמיע

ההערות זה צוות אברכים בהדרכתו.

תם מה הוא אומר

שומע ומשמיע כתב:ההערות זה צוות אברכים בהדרכתו.

הא מנא לך?

לב חיים · הודעהעל ידי **לב חיים** » ש' יוני 22, 2019 11:47 pm

תם מה הוא אומר כתב:
שומע ומשמיע כתב:ההערות זה צוות אברכים בהדרכתו.

הא מנא לך?

ידוע הענין למקורבים.

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » א' יוני 23, 2019 12:17 am

שמעתי כי יש גאון אחד מופלא ובקי טובא בהלכה מרבני ישיבת אור החיים שעוזר על ידו הרבה בכתיבה (מה שמסביר את ההסכמות הרבות והארוכות). איני יודע את אמיתותה אך כך סיפרו לי תלמידי מהישיבה שם.

שומע ומשמיע

תם מה הוא אומר כתב:
שומע ומשמיע כתב:ההערות זה צוות אברכים בהדרכתו.

הא מנא לך?

ממכר משותף של מי שעובד שם.

מנקיי הדעת שבירושלים

ציטוט נוסף מהלכות תפילה;

לומר וגם האוהבים דבריה וכו'

כן כתב מרן אאמו"ר שליט"א בזה"ל: והנה אני נוהג לומר וגם "האוהבים" דבריה גדולה בחרו,
שכן הוא בספר המנהיג (הלכות שבת סימן מב). וכן הוא באוצר התפלות (דף שסז ע"א). ובסידור הרב יעב"ץ. ועוד. [וכ"ה בשו"ת יביע אומר ח"ח חאו"ח סימןיא אות לז].

ויש להוסיף, שכן הוא בסידור הראב"ן הירחי, ובסידור רשב"ן, וברוקח.

ויש לתמוה כי ספר המנהיג וראבן הירחי חד הם.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » א' יוני 23, 2019 5:47 am

מנקיי הדעת שבירושלים כתב:ציטוט נוסף מהלכות תפילה;

לומר וגם האוהבים דבריה וכו'

כן כתב מרן אאמו"ר שליט"א בזה"ל: והנה אני נוהג לומר וגם "האוהבים" דבריה גדולה בחרו,
שכן הוא בספר המנהיג (הלכות שבת סימן מב). וכן הוא באוצר התפלות (דף שסז ע"א). ובסידור הרב יעב"ץ. ועוד. [וכ"ה בשו"ת יביע אומר ח"ח חאו"ח סימןיא אות לז].

ויש להוסיף, שכן הוא בסידור הראב"ן הירחי, ובסידור רשב"ן, וברוקח.

ויש לתמוה כי ספר המנהיג וראבן הירחי חד הם.

ו... אסור לציין שכן הוא גם בסידורו?

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » א' יוני 23, 2019 5:53 am

שומע ומשמיע כתב:
תם מה הוא אומר כתב:
שומע ומשמיע כתב:ההערות זה צוות אברכים בהדרכתו.

הא מנא לך?

ממכר משותף של מי שעובד שם.

ממש לא. הראש"ל עורך בעצמו את כל הספר מרישא עד גמירא (כולל העימוד). ובאמת חבל שאין צוות מגיהים, בספרים החדשים שורר בלגן ואכמ"ל.

אישצפת · הודעהעל ידי **אישצפת** » א' יוני 23, 2019 6:50 am

נהר שלום כתב:
מנקיי הדעת שבירושלים כתב:ציטוט נוסף מהלכות תפילה;

לומר וגם האוהבים דבריה וכו'

כן כתב מרן אאמו"ר שליט"א בזה"ל: והנה אני נוהג לומר וגם "האוהבים" דבריה גדולה בחרו,
שכן הוא בספר המנהיג (הלכות שבת סימן מב). וכן הוא באוצר התפלות (דף שסז ע"א). ובסידור הרב יעב"ץ. ועוד. [וכ"ה בשו"ת יביע אומר ח"ח חאו"ח סימןיא אות לז].

ויש להוסיף, שכן הוא בסידור הראב"ן הירחי, ובסידור רשב"ן, וברוקח.

ויש לתמוה כי ספר המנהיג וראבן הירחי חד הם.

ו... אסור לציין שכן הוא גם בסידורו?

עד כמה שידוע לי הצעיר לא קיים סידור ראב"ן הירחי. ויותר מסתבר שכוונתו לסידור ראב"ן הנדפס בגנוזות. וכנראה תיבת הירחי כתבה אגב שיטפיה (כשרוצים להבדיל בין ספר ראב"ן האשכנזי שחיברו רבי אליעזר ב"ר נתן ממגנצא ורובו פסקי הלכות על אבן העזר לבין ספר המנהיג שחיברו רבי אברהם ב"ר נתן ונסוב בכיקר על אורח חיים נהוג לכתוב על האחרון 'הירחי', וכאן כנראה נתחלף ביניהם).

אבני גזית · הודעהעל ידי **אבני גזית** » א' יוני 23, 2019 8:33 am

מנקיי הדעת שבירושלים כתב:ציטוט נוסף מהלכות תפילה;

לומר וגם האוהבים דבריה וכו'

כן כתב מרן אאמו"ר שליט"א בזה"ל: והנה אני נוהג לומר וגם "האוהבים" דבריה גדולה בחרו,
שכן הוא בספר המנהיג (הלכות שבת סימן מב). וכן הוא באוצר התפלות (דף שסז ע"א). ובסידור הרב יעב"ץ. ועוד. [וכ"ה בשו"ת יביע אומר ח"ח חאו"ח סימןיא אות לז].

ויש להוסיף, שכן הוא בסידור הראב"ן הירחי, ובסידור רשב"ן, וברוקח.

ויש לתמוה כי ספר המנהיג וראבן הירחי חד הם.

הגאון היח"ס הו"ל לאחרונה קונטרס נכבד בהערות מהסוג הזה.
(=נכבד, בדרך כבוד).

נחלי אפרסמון

הגאון היח"ס על מו"א לא עליו.

מה שנכון נכון

הציון לראב"ן לקוח מקו' לאוקמי גירסא הנז' להלן, כאמור בילקו"י שבת סי' רפו עמ' תקיט (והשווה בין הקטעים לענין ציון המנהיג), כך שבדיקה שם תגלה את טיב הטעות דנד"ד.
ואגב יש להתפלא על הכנסת רשב"ן בין ראב"ן לרוקח.

דורש טוב לעמו

גם אני ראיתי בכמה מקומות שבילקו"י היה ציטוט לא מדויק של גמ' או סימנים וכד'.

מכון חכמי ספרד

דורש טוב לעמו כתב:גם אני ראיתי בכמה מקומות שבילקו"י היה ציטוט לא מדויק של גמ' או סימנים וכד'.

חזק וברוך. יהודה ועוד לקרא?
אם הבאתם נקודה ספציפית, מילא.
אבל סתם להכריז מה שנמצא בבטן, אין כאן לשון הרע?

ס''ט · הודעהעל ידי **ס''ט** » ג' יוני 25, 2019 1:17 am

בספר עין יצחק (לבעל הילקוט יוסף), מהדורת תשע"ד, אסף לשונות ספרים וסופרים המזכירים שקיבלו הוראות מרן השו"ע.

בעמ' לד, אות כד, כתב:

גם הגאון רבי צדקה חוצין בשו"ת צדקה ומשפט (חלק אה"ע סימן כו ד"ה ולענין) כתב 'ובר מן דין בנידון המחבר מיירי בספרדים שקיבלו עליהם הוראות מרן וכו' ע"ש'.

אולם ציטוט זה אינו אלא הגהת המוציא לאור (שמו מופיע בשער הספר: "הרב מרדכי לופז חבר בית הדין בתל אביב וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל").

ס''ט · הודעהעל ידי **ס''ט** » ג' יוני 25, 2019 1:20 am

עוד שם עמ' לו, אות נב, כתב:

וכן כתב הגאון בעל מגיני שלמה בשו"ת פני יהושע חלק ב סימן נא שכל מה שנפסק בשולחן ערוך אין לשנות ממנו שום דבר והוא כתורת משה רבינו. וכל הפורש מהם כפורש מן החיים וכמו שכתב בשו"ת עבודת הגרשוני סימן מח וכו', ע"ש.

אולם כל הקטע הנ"ל משובש ביותר. ראשית, אין כל קשר בין הציטוט משו"ת פני יהושע לציטוט משו"ת עבודת הגרשוני. שנית, הפני יהושע כתב את דבריו כביקורת חריפה על האומרים שאין לזוז מהשו"ע! ועבודת הגרשוני כתב את שבחיו על הרמ"א!

הציטוט המלא משו"ת פני יהושע סימן נא:

אגרת מכ"ת הגיעני וקריתיו ושניתי... כי הלא ידעתי גם ידעתי אלמלא אמרה יהושע בן נון לא צייתא ליה, לפי המנהג חכמי מדינתנו יצ"ו בדבר שנדפס בשו"ע אין לשנות ח"ו כתורת משה, אפילו דברים המוכרחים מחוייבים לעייל פילא רבא בקופא זעירא דמחטא שלא להודות ח"ו לחכם אחד שחידש דבר... לפי דעת מכ"ת אשר אנו מחוייבים לתלות בקוצר דעתינו, אם כן אם אמצא דבר היתר בשו"ע אשר נראה לי מכח קושיא גדולה שהוא אסור, מחוייב אני להתיר האיסור או לשלם מכיסי, רחמנא ליצלן מהאי דעתא, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות... כי אין ראוי משא פנים בדברי אלקים חיים, ומובטח אני בהגאון החסיד הרב הבית יוסף זלה"ה שלא ירע בעיניו.

הציטוט המלא משו"ת עבודת הגרשוני סימן מח:

מי לנו גדול ממשה ה"ה הגאון מהור"ר משה איסרלש אשר מימיו אנו שותים ובקי בדברי מהררמ"מ טפי מינן, והוא הבין שמה שכתב מוהרמ"מ... כמבואר בספר דרכי משה שלו, וכן נרשם בספר שולחן ערוך (=בהגהה), וא"כ מה ראה אותו המורה לפרש דברי מוהרר"מ היפוך הבנת הגאון מוהררמא"י, ולא זו בלבד אלא שסמך ונשען על הבנתו ובינתו למעבד עובדא נגד מוהרמא"י אשר מפיו אנו חיים, וכל הפורש ממנו כאילו פורש מן החיים...

מה שנכון נכון

ס''ט כתב:עוד שם עמ' לו, אות נב, כתב...

דאבוה הוא. יבי"א ז או"ח לד בהעתקתו ממשנ"ה ז, לב (וכבר שם הובא הפנ"י באופן זה).

[לפו"ר הציטוט הנ"ל הוא מסימן נב, ושם משיב הפנ"י לחכם שתשובתו נדפסה בסנ"א, והרוצה ללקט ציטוטים מחכם זה בענין שאין לחלוק על פסקי השו"ע והרמ"א יכול ליטלם מסנ"א).

אגב, אות ט ואות טו בעין יצחק שם הוא אותו מקור. (באות ט יש טעות בשם החכם, וצ"ל כבאות טו).
מש"כ באות ז בשם החו"י, אינו מדבריו אלא העתקת לשון 'השאלה הבאה ממרחק', וכאמור שם 'שאנו בני ספרד', ובע"י נשמטה תיבת אנו.

יוצא פוניבז'

משהו קטן שנתקלתי כעת:
ילקו"י סי' יד ס"ג:
ועיין בשו"ת תורת חסד מלובלין (סימן נג) שכתב... אך בשו"ת יוסף אומץ (סימן ל') כתב... וגם מה שכתב בתורת חסד... כתב ביוסף אומץ הנז', דזה אינו... וע"ש בתורת חסד שכתב בדעת הרא"ש... אך בשו"ת אדמת קודש חלק א' (חלק יורה דעה סימן יח) חולק עליו...

ולא זכיתי להבין איך החיד"א והאדמת קודש מפלפלים בדברי התורת חסד מלובלין, עד שנתברר לי כי המדובר בתורת חסד לר' חסדאי פרחייא שלוניקי תפ"ג, ובטעות החליפו המחבר בתורת חסד המאוחר.

אבני גזית · הודעהעל ידי **אבני גזית** » ג' יוני 25, 2019 7:37 pm

מסתבר שפתרונות כאלה קיימים על רוב ההערות דלעיל.

לחינם שופכים כאן דם ברבים באין פוצה פה.

נחלי אפרסמון

יוצא פונביז' לא פתר .רק הוא עצמו הבין שזה תורת חסד אחר.
וכבר כתב הרמב"ן שאין השלימות בלתי לה' לבדו.

אבני גזית · הודעהעל ידי **אבני גזית** » ד' יוני 26, 2019 12:09 am

נחלי אפרסמון כתב:יוצא פונביז' לא פתר .רק הוא עצמו הבין שזה תורת חסד אחר.
וכבר כתב הרמב"ן שאין השלימות בלתי לה' לבדו.

אז יתחיל מר לפתוח אשכולות על טעויות בשבט הלוי ובאגרות משה, בספרי הרב ציננער ובפסקי תשובות.

הרי כבר כתב הרמב"ן שאין השלימות בלתי לה' לבדו.

נחלי אפרסמון

אני הבאתי את המשפט הזה לחיזוק דברי כת"ר, וכת"ר לקח את זה לנגדי?

תם מה הוא אומר

אבני גזית כתב:
נחלי אפרסמון כתב:יוצא פונביז' לא פתר .רק הוא עצמו הבין שזה תורת חסד אחר.
וכבר כתב הרמב"ן שאין השלימות בלתי לה' לבדו.

אז יתחיל מר לפתוח אשכולות על טעויות בשבט הלוי ובאגרות משה, בספרי הרב ציננער ובפסקי תשובות.

הרי כבר כתב הרמב"ן שאין השלימות בלתי לה' לבדו.

מה לך כי נזעקת. איזה שפיכות דמים?

הזכירו שיש לו טעויות, כמו לכל ספרי מלקטים, וצריכים לדעת את זה הלומדים. הביאו גם דוגמאות.
לאט לאט יבואו כאן עוד ועוד דוגמאות. וזה יהיה רק לתועלת הרבים.

ראה לדוגמא על ספר פסקי תשובות https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=30065

ומי גרע מיניה?

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ד' יוני 26, 2019 8:02 am

כמו שכבר כתבו כאן שכחה וטעות הן תכונות אנושיות [כמבואר בכמה מקומות כמו בשו”ע או”ח קח וביו”ד רלב יב ונו"כ שם] והעובדה שמחבר כזה או אחר טעה אינה מורה אלא שהוא בשר ודם. ואכן הרב עובדיה הקפיד לבדוק כל מובאה במקורה כמו שמתאר זאת עוזרו ר' אליהו שטרית בספרו 'רבנו' עמ' כ ועמ' רלד
יעויין כאן
https://safranim.com/%D7%92%D7%99%D7%9C ... 91-%D7%A2/
הערה 16

רון · הודעהעל ידי **רון** » ד' יוני 26, 2019 8:14 am

תם מה הוא אומר כתב:
אבני גזית כתב:
נחלי אפרסמון כתב:יוצא פונביז' לא פתר .רק הוא עצמו הבין שזה תורת חסד אחר.
וכבר כתב הרמב"ן שאין השלימות בלתי לה' לבדו.

אז יתחיל מר לפתוח אשכולות על טעויות בשבט הלוי ובאגרות משה, בספרי הרב ציננער ובפסקי תשובות.

הרי כבר כתב הרמב"ן שאין השלימות בלתי לה' לבדו.

מה לך כי נזעקת. איזה שפיכות דמים?

הזכירו שיש לו טעויות, כמו לכל ספרי מלקטים, וצריכים לדעת את זה הלומדים. הביאו גם דוגמאות.
לאט לאט יבואו כאן עוד ועוד דוגמאות. וזה יהיה רק לתועלת הרבים.

ראה לדוגמא על ספר פסקי תשובות https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=30065

ומי גרע מיניה?

השאלה מה המטרה,
אם יפתחו אשכול ל"טעויות במראי מקומות שהובאו בספרי האחרונים", ניחא.
תורה אמת כתיב בה, ואין חנופה בפני איש,

אבל לייחד אשכול מיוחד לטעויות בילקוט יוסף, יש כאן יותר ממיחזי, שסימנו את המטרה מראש!
להשמיץ את בעל הילקוט יוסף שליט"א!

וברצוני לשאול את כל הניקים הנכבדים כל אחד בשמו הטוב יבורך,

לכמה שפות תרגמו את הספרים שלכם?
כמה לומדים בספרים שלכם?
כמה כרכים כבר הוצאתם?
מתי אתם הולכים לישון בלילה?
כמה אנשים הולכים לאור הפסקים שלכם?
כמה אנשים יר"ש רואים בכם את פוסק ההלכה שלהם?

אז בבקשה קצת דרך ארץ!

וידוע הסיפור עם ר' שמעון סופר בן הזקונים של החת"ס שהודיע לפני הדרשה שהוא עוד זוכר את השם שאביו מסר לו, ומי שישאל בשביל ללמוד ברוך יהיה, אבל מי שישאל בשביל לקנטר ......

יוצא פוניבז'

ח"ו. המטרה היא רק להעמיד דברים על דיוקם. דווקא בספרים שידי רבים ממשמשים בהם ומצטטים מהם כמו הנ"ל וכמו פסק"ת, צריך להזכיר שגם בהם נופלים טעויות, שלפעמים הם גם מהותיות.
עוד דוגמא מנידון הסתרת הציציות לספרדים (סי' ח סעיף מב):

הנה המגן אברהם כתב, שאף לדעת האר"י ז"ל שיש ללבוש הטלית קטן תחת בגדיו, מכל מקום הציציות יהיו בחוץ, ורק כשהולכים בין העכו"ם יש להקל לתחבם בתוך הכנפות. והובא במשנה ברורה (סי' ח ס"ק כה). וכן הביא באליה רבה (ס"ק יב) בשם השל"ה הקדוש, שיש להוציא את ב' הציציות שלפניו לחוץ. אבל בחסד לאלפים (סי' ח') כתב, שלדעת האר"י ז"ל גם הציציות יהיו בפנים. והובא בשו"ת ציץ אליעזר חלק ח' (סי' יג). וכתב, שזהו למנהג הספרדים, אבל לאשכנזים ראוי להם להוציא הציציות בחוץ.

אבל בחסד לאלפים (ס"ו) כתב, "מצות ט"ק שילבשנו תחת מלבושיו על גבי חלוקו, ולא יפשיטנו בלילה... הכלל הוא שלא יחסר מעליו הציצית כי אם בהיותו במרחץ, רק כשיכנס לבית הכסא יכסה הציציות שלא יהיו בגלוי".
גם בציץ אליעזר (בסי' ג ולא יג) לא הביא שהחס"ל כתב במפורש שלדעת האר"י יהיו הציציות בפנים, ע"ש.
ללמדך כמה חשוב לבדוק הדברים בפנים.

יוצא פוניבז'

שו"ר דאף הא דאבוה היא

: משנת יוסף כג.JPG (60.87 KiB) נצפה 11517 פעמים

תם מה הוא אומר

אדרבא, היא הנותנת, בגלל שדבריו נפוצו על פני תבל.

וכמו שפתחו כאן עשרות אשכולות על ספרי אחרונים, ולעיל לינקקתי על הפסקי תשובות.

וחבל שגוררים את זה לפינה הזו.

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » ד' יוני 26, 2019 2:46 pm

למען הסר ספק, כל ספר הלכה שיד רבים ממשמשת בו (ק"ו בתוספת כל המעלות שפורטו בתגובתו של רון), וימצא בו בכרך אחד יותר משתי טעויות בציון מקומות, יזכה ממני לאשכול. ללא משוא פנים. אפילו יהיה זה ספרו של מורי ורבי המובהק. אם תעשה את אותו הדבר, אהיה הראשון לתמוך בך.

קרה שבשני נושאים שעסקתי בהם, ה'אוצר' הראה לי תוצאות בילקוט יוסף, ובשתי הפעמים ובשני הנושאים היו טעויות שם! מבחינה סטטיסטית זה לא מנבא טוב וכדאי לפתוח על זה אשכול כדי שיזהרו לבדוק במראי מקומות ואם יש כוונה למאן דהוא להעתיק משם מראה מקומות שיזהרו ולא יכשלו ויכשילו הלאה.

למעשה שם האשכול היה שונה בהתחלה (וזה מוכיח שהוא אינו מגמתי), ולאחר שנאספו בו 3 טעויות הבנתי שצריך לשנות את שם האשכול ולקבץ לכאן נוספות אם ישנן. יתכן מאוד שאשכול זה יתרום מבחינת הגהה לאחת מהמהדורות הבאות… ואכמ"ל.

אנחנו דנים בספר ולא במחבר. נא לא להפוך את האשכול מגופו של עניין לגופו של אדם.

הפצת המעיינות

תם מה הוא אומר כתב:מה לך כי נזעקת. איזה שפיכות דמים?

הזכירו שיש לו טעויות, כמו לכל ספרי מלקטים, וצריכים לדעת את זה הלומדים. הביאו גם דוגמאות.
לאט לאט יבואו כאן עוד ועוד דוגמאות. וזה יהיה רק לתועלת הרבים.

viewtopic.php?f=17&t=44815

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' יוני 26, 2019 4:29 pm

סליחות כתב:למען הסר ספק, כל ספר הלכה שיד רבים ממשמשת בו (ק"ו בתוספת כל המעלות שפורטו בתגובתו של רון), וימצא בו בכרך אחד יותר משתי טעויות בציון מקומות, יזכה ממני לאשכול. ללא משוא פנים. אפילו יהיה זה ספרו של מורי ורבי המובהק. אם תעשה את אותו הדבר, אהיה הראשון לתמוך בך.

.

אתה יכול כבר לפתוח על הספרים האלה. בית יוסף שולחן ערוך הגהות הרמ"א לשולחן ערוך. מג"א באר היטב פ"ת משנה ברורה ועוד ועוד ללא סוף.

אבני גזית · הודעהעל ידי **אבני גזית** » ד' יוני 26, 2019 5:49 pm

אוצר החכמה כתב:
סליחות כתב:למען הסר ספק, כל ספר הלכה שיד רבים ממשמשת בו (ק"ו בתוספת כל המעלות שפורטו בתגובתו של רון), וימצא בו בכרך אחד יותר משתי טעויות בציון מקומות, יזכה ממני לאשכול. ללא משוא פנים. אפילו יהיה זה ספרו של מורי ורבי המובהק. אם תעשה את אותו הדבר, אהיה הראשון לתמוך בך.

.

אתה יכול כבר לפתוח על הספרים האלה. בית יוסף שולחן ערוך הגהות הרמ"א לשולחן ערוך. מג"א באר היטב פ"ת משנה ברורה ועוד ועוד ללא סוף.

אבל לא יצא לו מזה רווח פוליטי!

פורום אוצר החכמה

מי מחובר