הודעהעל ידי יואל שילה » ב' יוני 24, 2019 8:01 pm
מבואר בגמרא (נזיר ל"א:) 'ואמר רב חסדא אוכמא למשכיה סומקא לבשריה חיורא לרדיא', כלומר שעור שחור הוא המעולה.
וכך הוא במציאות, קלף שחור [כלומר שנלקח מפרה שחורה, וכשהופכים את העור רואים את שרשי השערות השחורות] הוא רך.
קלף צהבהב לעתים רבות פחות נוח לכתיבה מהשחור.
וקלף לבן הוא גרוע שבגרועים
מאחר וקלף לבן לא הגיע מפרה לווקנית, אלא מפרה נורמאלית שהכניסו את העור לחומרי עיבוד המלבינים את צבע העור, כן כן אקונומיקה! - הרי שקיבלנו קלף לבן שבלבנים - אך גרוע שבגרועים, מאחר והכתב הכתוב עליו מתפוצץ יותר בקלות.
פעם היו מלבינים את הקלף ע"י טיחת סיד, שלא פגעה בקלף עצמו, אך אכשר דרא ומהדרים לא לכתוב על קלף משוח, הן מפני חשש חציצה והן מפני פיצוצי האותיות בעת סידוק הסיד.
כך שמצוה לפרסם שהלוחץ על הסופר לכתוב על קלף לבן - יורה לעצמו ברגל.
נערך לאחרונה על ידי
יואל שילה ב ב' יוני 24, 2019 11:40 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.