שייף נפיק כתב:תמיד הסברתי לעצמי, א. כל שאין ביהמ''ק הרי שאנו שרויים בצרה גדולה, והיום שהוא יום זעקה הוא יום לזעוק על זה. ב. לפי''ד הרמח''ל המפורסמים בדרך ה' שכל הארה וענין מאיר שוב בשוב אותו הזמן א''כ ברור שכל הצומות הם בכלל. אלא שיש להעיר מתענית ציבור כמו ער''ח או בדומה לזה שאם יש עשרה אומרים עננו, ולא תמיד זה על צרה. ג. - וכבר רמזו - שזה על היצר הצר הצורר.
לפי פירוש זה נמצא שכל המצאותנו בעולם הז הוא 'צרה גדולה', וקשה לקבל את זה כ'פשט'.שייף נפיק כתב: ג. - וכבר רמזו - שזה על היצר הצר הצורר.
כדכד כתב:חוסה עלינו בארץ שבינו אומרים רק בנוסח אשכנז
ונראה לי שהוא הדין לגבי הזכרת הצרה בוהוא רחום כל כמה שורות.
כדכד כתב:למעשה, זה שאנו צמים בד' צומות כי אין שלום שזהו ביהמ"ק לפי הראשונים שפוסקים כמותם
ממילא הצרה שאנו מתפללים לצאת ממנה היא צרת החורבן וכמו שכתבתי לעיל
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים