א. בנוסח 'זבד הבת' – מי שברך הנהוג אצל עדות המזרח.
מי שברך אמותינו שרה רבקה... ואסתר בת אביחיל. יל''ע למה רק באסתר הזכיר שם אביה.
ואולי י''ל לפי המבואר מגילה דף טו, א "אמר עולא: כל מקום ששמו ושם אביו בנביאות - בידוע שהוא נביא בן נביא". ואם כן מובן שאסתר היתה גם בת נביא מה שלא היה כן בשאר הנביאות, ועל כן דוקא בה מצא לנכון מתקן הנוסח להכניס אף את שם האם. (וידידי שיחי' ביאר שאולי הענין בגלל שידוע לכל שנבעלה לאחשורוש על כן צריך להזכיר את השייכות שלה אל הקדושה. ודוק).
עוד שם. הנוסח 'לראות בשמחתה ובחופתה'. יל''ע באיזה שמחה מדובר שמוזכרת קודם חופתה.