סופר ירא שמים או כתב יפה - מה עדיף?

[ארזי הלבנון]

הכותרת מנוסחת לא טוב, מהסיבה שאיננו עוסקים כמובן בסופר מחלל שבת, ואפילו לא באחד שמזלזל בתפילה בצבור. אלא בסופר שמפורסם וידוע יותר בירא"ש שלו, אם בהתמדה בתורה, בהנהגתו עם הבריות ובשאר עניינים, וזולתו פחות.

במקרה הגיע לידי עלון אחד ('ישא ברכה', הרב יוסף מוגרבי, מספר 678) שהביא דבר חידוש לכאורה, עכ"פ עבורי, בשם הרב ב"צ אבא שאול, והרי הוא מצ"ב.

אשמח לקבל דעות נוספות או עובדות בעניין.

[יואל שילה]

ה'יראת שמים' הנדרשת מסופרי סת"ם היא כדי שנהיה בטוחים שלא עשה פסול נסתר ולא דיווח עליו, ואין זה כי יש תנאי מסתורי של 'ירא שמים', אלא מסיבה פרקטית שהתפילין לא יהיו פסולים.
'כתב יפה' הוא מדין זה א-לי ואנוהו, ואיננו דין בדיני כשרות הכתב אלא בגדרי נוי מצוה.

[ארזי הלבנון]

ה'יראת שמים' הנדרשת מסופרי סת"ם היא כדי שנהיה בטוחים שלא עשה פסול נסתר ולא דיווח עליו, ואין זה כי יש תנאי מסתורי של 'ירא שמים', אלא מסיבה פרקטית שהתפילין לא יהיו פסולים.
'כתב יפה' הוא מדין זה א-לי ואנוהו, ואיננו דין בדיני כשרות הכתב אלא בגדרי נוי מצוה.

כך חשבתי גם אני מסברא. האם יש מי שכתב זאת?

[ארזי הלבנון]

ה'יראת שמים' הנדרשת מסופרי סת"ם היא כדי שנהיה בטוחים שלא עשה פסול נסתר ולא דיווח עליו, ואין זה כי יש תנאי מסתורי של 'ירא שמים', אלא מסיבה פרקטית שהתפילין לא יהיו פסולים.
'כתב יפה' הוא מדין זה א-לי ואנוהו, ואיננו דין בדיני כשרות הכתב אלא בגדרי נוי מצוה.

איני בקיא בדינים, אך אשאל יותר מזה - לפי דבריך, אם יש סופר, ואפילו שאינו שומר תו"מ כלל, אלא שבקי במלאכה היטב, ולו יצוייר שיש עליו פיקוח צמוד כך שהספר נכתב כשורה - יהיה כשר לכתחילה?

[עזריאל ברגר]

ה'יראת שמים' הנדרשת מסופרי סת"ם היא כדי שנהיה בטוחים שלא עשה פסול נסתר ולא דיווח עליו, ואין זה כי יש תנאי מסתורי של 'ירא שמים', אלא מסיבה פרקטית שהתפילין לא יהיו פסולים.
'כתב יפה' הוא מדין זה א-לי ואנוהו, ואיננו דין בדיני כשרות הכתב אלא בגדרי נוי מצוה.

איני בקיא בדינים, אך אשאל יותר מזה - לפי דבריך, אם יש סופר, ואפילו שאינו שומר תו"מ כלל, אלא שבקי במלאכה היטב, ולו יצוייר שיש עליו פיקוח צמוד כך שהספר נכתב כשורה - יהיה כשר לכתחילה?

אם אינו בגדר "מומר" שנתבאר בסימן לב - הסת"ם שלו כשרים.

[כתבן]

בשעתו שאלתי את מו"ר בעל שבט הלוי זצ"ל שאלה זו, לגבי פרשיות תפילין שנכתבו ע"י הסופר המפורסם רבי ישראל רוזנצוויג זצ"ל, עבור יהודי בעל יכולת, והיות ונכתבו בשנתו האחרונה, וידו רתתה, הכתב היה מאד לא יפה, אבל אחרי הגהה ושאלת חכם, מוגדר עכ"פ כלכתחילה.
שאלתי בשליחותו של אותו יהודי, אם לתת פרשיות אלו לאחר, ולרכוש מסופר אחר [שאינו מפורסם לשם ולתהלה ביר"ש שלו כר"י רוזנצוויז זצ"ל] פרשיות מהודרות ביופיין.
מו"ר השיב בצורה נחרצת: וודאי להניח את התפילין של ר"י רוזנצוויג, ולא להעדיף כתב יפה!

[קראקובער]

אולי יש לחלק בתפילין לפי שיטת התוספת במנחות שאין ואנוהו בתפילין לפי שזה מכוסה בעור.

[יואל שילה]

ה'יראת שמים' הנדרשת מסופרי סת"ם היא כדי שנהיה בטוחים שלא עשה פסול נסתר ולא דיווח עליו, ואין זה כי יש תנאי מסתורי של 'ירא שמים', אלא מסיבה פרקטית שהתפילין לא יהיו פסולים.
'כתב יפה' הוא מדין זה א-לי ואנוהו, ואיננו דין בדיני כשרות הכתב אלא בגדרי נוי מצוה.

כך חשבתי גם אני מסברא. האם יש מי שכתב זאת?

יש רב אחד שכתב זאת, ושמו בישראל הרב יוסף קארו (ל"ב כ')

צריך לדקדק בחסרות ויתרות, שאם חסר או יתר אות אחת פסולים, ונמצאו המניחים אותם מברכים בכל יום ברכה לבטלה, וגם שרוי בכל יום בלא מצות תפילין ונמצא עונש הסופר מרובה. לכן צריך להיות מאוד ירא שמים וחרד לדבר השם, המתעסק בכתיבת תפילין ותיקונן

וגם עוד רב אחד, בשם הרב ישראל מאיר הכהן כתב בשם הלבוש על דברי השו"ע שהסופרים הנותנים לנערים לכתוב תפילין ללא כוונה - מכשילים את הציבור בתפילין פסולות, ולכן 'מן הראוי למי שיש כח בידו למנות כותבי תפילין מהוגנים אנשי אמת שונאי בצע בעלי תורה יראי אלקים וחרדים על דברו בכל עיר כמו שממנים שוחטים ובודקים שלא יאמינו לכל הסופרים שאין כוונתם אלא להרויח ממון ע"י כתיבה ותיקון יפה בעשיית התפילין ואף כי גם כוונה זו טובה היתה לייפות המצוה בנוייה זה דוקא אם היה להם כוונה קדושה ג"כ אבל בזה אינם נזהרים', כלומר, הסופרים הללו כותבים ללא כוונה לשם קדושה אלא רק כדי ליפות את התפילין, וממילא הם תפילין פסולות, ולכן צריך למנות סופרים יראי שמים כדי לא להכשל בתפילין פסולות.
אמנם, בספרו החדש של הרב מנדלוביץ' ראיתי שהביא פוסקים על חשיבות יראת השמים גם כמעלה בכתיבה עצמה, אך לכאורה ברור שהעיקר הוא כמ"ש.

[דורש טוב לעמו]

גם ביריעות שלמה חלק א', כתב שעדיף סופר יר"ש גם אם הכתב לא מהודר ונאה בתכלית ההידור, והעיקר שיהיה כתוב כהלכתו.

בנוסף, נ"ל שברור שסופר שיש לו יר"ש כללית, מסתמא זה יכול להעיד על היר"ש שתהיה לו בענייני הכתיבה, שיקפיד יותר וישאל שאלת חכם בכל דבר מה שמסופק בו.
זה ניסיון לא פשוט לסופר, לאחר שכתב מזוזה או פרשה של תפילין והשקיע בזה זמן רב, ופתאום מתעורר ספק ויכול להיות שהדבר פסול. לכן צריך יר"ש גדולה מאוד.

[גימפעל]

פעם ראיתי בספר 'בצלו חמדתי' על הגאון מטשעבין זצ"ל שלא רצה לקחת כתב יותר יפה מסופר שהתלבש בלבוש מודרני.

[איש גלילי]

פעם ראיתי בספר 'בצלו חמדתי' על הגאון מטשעבין זצ"ל שלא רצה לקחת כתב יותר יפה מסופר שהתלבש בלבוש מודרני.

לא בטוח שזאת ראיה לנד"ד, כי צריך לדעת את הסיטואציה באותו סיפור. יתכן שחשש ליראת שמים הבסיסית של אותו אדם.

[לענין]

אמרי פנחס.PNG (19.11 KiB) נצפה 4471 פעמים

[ארזי הלבנון]

אמרי פנחס.PNG

ובלשה"ק?

ואגב, אשמח דרך ליצירת קשר עם החכם המכונה יואל שילה (אין דרך לשלוח לו הודעה פרטית)

[איש גלילי]

אמרי פנחס.PNG

ובלשה"ק?

תרגום מילולי לא כל כך יעזור כאן.
המשמעות היא (בערך): אתה מניח את התפילין המגושמות.

[ארזי הלבנון]

אמרי פנחס.PNG

ובלשה"ק?

תרגום מילולי לא כל כך יעזור כאן.
המשמעות היא (בערך): אתה מניח את התפילין המגושמות.

ייש"כ

[חיימקה]

אמרי פנחס.PNG

ובלשה"ק?

ואגב, אשמח דרך ליצירת קשר עם החכם המכונה יואל שילה (אין דרך לשלוח לו הודעה פרטית)

viewtopic.php?f=53&t=45964&p=551993#p551993