עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

[לענין]

להרב שמואל שלומוביץ:
אינך צריך את הקישור לפורום המקורי - ספרים וסופרים.
את כל אשר כתבתי שם, ואת כל אשר נתווכחו שם עמי, העתקתי לפורום הנוכחי. הנה לפניך:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 80#p294360

תודותינו על ההפניה המדויקת לדברים העשירים.
למי שעד עכשיו היה בספק (יש כאלו?) אז הגיעה הכרעת המומחה הדגול, ידידינו צמרת הברו"ש המפואר, ושמה קץ וסוף פסוק לדיון הבלתי נגמר (הייתי קורא לו מעגלי, אך צורה הנדסית אחרת גברה על כך).

יורשה לי להעיז ולבקש. אני מניח כי מאז שנכתבו הדברים לפני כמה וכמה שנים נוספו באמתחתו של הרב ברי ושמא חומר נוסף השופך אור על התעשייה הריבלינית. האם אכן הוא? האם ניתן לזכות בזה את יושבי הפורום הצמאים לדברי חכמה ודעת?

[משולש]

הכי קל לזרוק רפש ולמצוא את הרשעים האשמים בבדיות "משפחת ריבלין".

כמו משפחת ריבלין כך חשבו רמ"מ משקלוב, ר' יוסף זונדל סלנט, הנצי"ב, ר' שמואל סלנטר, ר' מאיר אוירבך, ר' יוסף חיים זוננפלד, ר' יצחק אלחנן, החפץ חיים, ראשי ישיבת שער השמים ועוד ועוד. כולם פעלו באותו כיוון, הכי קל למצוא את החוליה החלשה ולהכות בה בחזקה בגלל כמה סתירות שנאמרו ממנה באיזה ספר מסכן על חזון ציון ושקלוב. הכה בחוליה החלשה במשפחת ריבלין וגמרנו את הסיפור. הגענו למסקנא שהציונות הקימה כאן הכל מאפס והרבש"ע הביא אותנו כאן וקיבץ אותנו מרוב הגלויות אחרי 2000 שנה רק בשביל לסבול מהערב רב. ברוך ה' עכשיו אפשר כבר לישון בשקט.

[איש-אחד]

החידוש בקול התור שכל המהלך של תקופת משיח בן יוסף זה על פי הגאולה של בית שני שהיתה בדרך טבעית כיון שלא זכו. וזה עניין קץ המגולה שמקדים לקץ הימין (וכפי שהבאתי לעיל מקור הדברים כבר מר' יוסף זונדל סלנט).

המקור:

הגר"א כותב בתיקונים שמשיח יבוא דוקא בלא זכו - בדור שכולו חייב.

והנה זכו בענני שמיא, - בדרך ניסית. לא זכו כעני ורוכב על החמור- בעצלתיים קמעא קמעא בדרך הטבע (והחידוש של קול התור שזה דווקא בזמן משיח בן יוסף, אבל משיח בן דוד זה בענני שמיא, ויש לכך מקור מפורש בגר"א שאם לא זכו אז זה צריך להיות בבחי' של בבכי יבואו ובתחנונים אובילם, ואז משיח בן יוסף מקדים ומקבץ הגלויות ובזמנו עיקר חבלי משיח, ואם זכו זה יהיה מיד התגלות שני המשיחין יחד).

הגר"א כותב מפורש שבתקופת משיח בן יוסף עולם כמנהגו נוהג ההבדל היחיד שמתבטל שעבוד מלכויות, ומשיח בן דוד זה חירות ממלאך המוות ובהם קיום כל היעודים הטובים.

וזה דבר שכבר מוסכם ומפורסם בעיתוני הימים ההם בין השאר ע"י ר' יושעה ריבלין בשנת תר"נ שכותב שהגאולה (כמובן מבחי' משיח בן יוסף) מתחילה כבר בזמנו באופן טבעי כיון שלא זכו.

אחד החידושים הגדולים בקוה"ת, הוא הרעיון המחודש ש"משיח בן יוסף" אינו דווקא מישהו שבא וגואל משעבוד מלכויות, אלא "משיח בן יוסף" הוא שם של תקופה שבלא זכו יש בה פקידה ברשיון האומות כבימי כורש אז מתבטל השעבוד מלכויות וכו'. אבל כל זה אין לו זכר בדברי הגר"א (ואף סותרים לכאו' את דעת הגר"א).

בדברי הגר"א יש בכמה מקומות חלוקה בין שני שלבים בגאולה: ב"זכו" - אז משיח ב"י בא לפני משיח ב"ד וגואל משעבוד מלכויות, אבל ב"לא זכו" - משיח ב"י בא יחד עם משיח ב"ד, ואז אין ביטול שעבוד מלכויות עד לגאולה השלימה בביאת משיח ב"ד (להיפך ממה שכתבת). רק שב"לא זכו" מה שמחליף את ביאת משיח ב"י הוא פקידה כבימי כורש ברשיון האומות, שאז עדיין נותרים בשעבוד מלכויות אבל כבר מותר לעלות לאר"י כבימי כורש. (הדברים נכתבו בקיצור רב, יש אריכות דברים בענין בקובץ המצורף).
כך שהרעיון החדשני של קוה"ת לבא ולכנות את הפקידה כבימי כורש כ"תקופת משיח בן יוסף" נועד בכוונה תחילה לערבב בין שני דברים שונים והפוכים כדי ליצור מצב שברגע שיש פקידה כבימי כורש כבר נאמר שהחלה "תקופת משיח בן יוסף" בה כבר אין שעבוד מלכויות, בעוד לפי הגר"א כל הרעיון של הפקידה כבימי כורש בא לומר ששעבוד מלכויות דווקא כן נותר על כנו עד לגאולה השלימה, שרק אז בגאולה השלימה בא משיח ב"י יחד עם משיח ב"ד ומבטל את השעבוד מלכויות.

מצ"ב דברים שכתבתי בענין לפני כ-15 שנה.

דעת הגרא בענין הגאולה.pdf

(90.44 KiB) הורד 198 פעמים

[משולש]

גם רבי ישראל אליהו וינטרוב מהבקיאים ביותר בכתבי הגר"א כותב מפורש שלפי הגר"א משנת ת"ר התחילה תקופת משיח בן יוסף הגם שהוא נמנה בין מתנגדי קול התור. (בפרט נגד ההקדמות שנתנו למדינה שם גאולה) ואנחנו בתוך השלב של פקיעת שעבוד מלכויות שבתוך השלב הזה יש את השאור שבעיסה הוא שלטון הערב רב.

משיח בן יוסף הראשון (בתקופה הארונה) היה הגר"א. ואחריו כל הצדיקים שפעלו בעניין. משיח בן יוסף הוא נסתר כמו שכתוב ויוסף הכיר את אחיו והם לא הכירוהו.

ואלו גם דברי הזוהר. ש"מסטרייהו דערב רב" אין בעולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות.

לגבי המראי מקומות שהבאת אני ידבר עם התלמיד חכם שיש לי עימו קשר (לא מחוגי זילברמן) ונחכה ליישובם של דברים.

[איש-אחד]

משיח בן יוסף הראשון (בתקופה הארונה) היה הגר"א. ואחריו כל הצדיקים שפעלו בעניין. משיח בן יוסף הוא נסתר כמו שכתוב ויוסף הכיר את אחיו והם לא הכירוהו.

איפה כל זה והרעיון בכללו נזכר בדברי הגר"א?
"תקופת משיח בן יוסף" בלא-זכו הוא מושג שכולו המצאה של קוה"ת ודומיו!

[משולש]

ר' ישראל אליהו ונטרוב רחוק כמטחוי קשת מקול התור ודומיו והוא כותב כן מפורשות כמה פעמים.

[איש-אחד]

ר' ישראל אליהו ונטרוב רחוק כמטחוי קשת מקול התור ודומיו והוא כותב כן מפורשות כמה פעמים.

אני רוצה ציטוט מדברי הגר"א ו/או תלמידיו!

[משולש]

אני לא קובע מסמרות אבל יש לי יותר מתחושה שרבי יהודה אלקלעי שכתב ברוח הדברים של קול התור בהם שמשיח בן יוסף הוא בדרך הטבע משנת ת"ר וכו' (הוא גם מזהיר שאם לא יעלו משנת ת"ר אז בשנת ת"ש יהיה אסון גדול) הושפע מתלמידי הגר"א. רבו הרוחני היה המקובל "רבי יהודה ביבאס", שהיה בעל קשרים ענפים עם משה מונטיפיורי ובפרט עם השד"ר שלמה זלמן צורף שהיה חסיד גדול של רמ"מ משקלוב.
ר' יהודה ביבאס אמנם לקח את הדברים צעד אחד קדימה ופעל להקמת מדינה כבר אז בכח הזרוע. (הגם שבקול התור גם מופיע המילה בחזקה -היינו בכוח)

רבי יהודה ביבאס


נולד בגיברלטר שהייתה שייכת לממלכה המאוחדת. אמו הייתה קרובתו של רבי חיים אבן עטר.[4] הוריו היו מצאצאי מגורשי ספרד, אשר נדדו לאחר גירוש ספרד אל מרוקו והיו תלמידי חכמים בקהילה בעיר תטואן. ואחר כך, עקב רדיפות היהודים, נדדו לגיברלטר והיו ממקימי הקהילה היהודית בה. בילדותו למד בישיבה בגיברלטר. לאחר פטירת אביו עבר לבית סבו מצד אביו בליוורנו, שם קיבל חלק ניכר מתורתו והשכלתו הכללית. ייתכן שבתקופה זו רכש גם את תואר הדוקטור המצורף לחתימתו. בהמשך עמד בראש הישיבה בגיברלטר. לישיבתו נהרו תלמידים רבים מבריטניה, איטליה וצפון אפריקה.[5]

לאחר שנת ה'תק"ע 1810 הגיע ללונדון, יש המשערים כי באותן שנים נוצר קשר בינו לבין משה מונטיפיורי. לאחר מכן חזר לליוורנו. בשל מעמדו הבכיר בקהילה הספרדית היה בקשרים עם שד"רי ארץ ישראל אותם היה מארח בביתו, אוסף למענם כספים, ולעיתים אף היה מתערב בסכסוכים שהתגלעו ביניהם. ידוע כי עמד בקשרים עם השד"ר רבי שלמה זלמן צורף שאף ניסה לפעול למען מינויו של הרב ביבאס לרבה הספרדי של אמסטרדם, עם הרב השד"ר ישראל משה חזן, ועם רבי יהודה הלוי מרגוזה.

החל משנת תקצ"א 1831 החל לכהן כרב הקהילה היהודית "האיטלקית" באי קורפו. במסגרת תפקידו זה יזם תקנות שונות למען אנשי הקהילה. ניהל גם את המוסדות לחינוך הילדים והנוער ופיקח ואף גיבה את כשרות אתרוגי קורפו, שיהודי העולם נהגו לרכוש באמצעות הסוחרים מקהילת קורפו.

בשנים תקצ"ט-ת"ר 1840-1839, ערך מסעות ברחבי אירופה, וביקר בקהילות יהודיות רבות במזרח ובמערב. במסעות אלו קרא ליהודים לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה בכוח חמוש. באותה שנה בעת ביקור בזמון (בסרבית: Земун, בגרמנית נהגה: זמלין) פגש את הרב יהודה אלקלעי. את פגישתם תיאר אלקלעי בהתרגשות רבה. הוא כינה אותו: "איש אלוהים קדוש", "הרב המופלא", "המקובל האלוהי" וסיפר כי דבריו "הרעידו את ליבי וברכי כשלו".

[משולש]

הגר"א כותב שמשיח בן יוסף מתחיל בשנת ת"ר.

א. עדיף לומר שהגר"א לא טעה, ומשיח בן יוסף זה תהליך שאכן החל אז אלא שמשיח פועל בדרך נסתרת, מאשר לומר שהגר"א ח"ו טעה. ועובדה שבעניין התהליך אכן היה מהפך עצום החל משנת ת"ר-תר"א.

ב. החפץ חיים קורא לשני מלחמות העולם שהיו (והשלישית שנקווה שלא תהיה) "מלחמת גוג ומגוג" (ע"פ עדות ר אלי' לופיאן בשם ר' אלחנן) אם לא החלה תקופת משיח בן יוסף איך יתכן שיקראו לזה מלחמת גוג ומגוג הבא בתקופתו דווקא כמובא בכל הספרים.

[איש-אחד]

הגר"א כותב שמשיח בן יוסף שה מתחיל בשנת ת"ר.

א. עדיף לומר שהגר"א לא טעה, ומשיח בן יוסף זה תהליך שאכן החל אז אלא שמשיח פועל בדרך נסתרת, מאשר לומר שהגר"א ח"ו טעה. ועובדה שבעניין התהליך אכן היה מהפך עצום החל משנת ת"ר-תר"א.

ב. החפץ חיים קורא לשני מלחמות העולם שהיו (והשלישית שנקווה שלא תהיה) "מלחמת גוג ומגוג" (ע"פ עדות ר אלי' לופיאן בשם ר' אלחנן) אם לא החלה תקופת משיח בן יוסף איך יתכן שיקראו לזה מלחמת גוג ומגוג הבא בתקופתו דווקא כמובא בכל הספרים.

לא! לא! לא! לא זו הדרך!
א. לא מחליטים מה דעת הגר"א לפי כורח המציאות, דעת הגר"א היא רק מה שהגר"א אמר. לכל היותר היית יכול לומר שנדמה לך שבמציאות הנוכחית הגר"א היה אומר כך או אחרת, ועדיין זו לא היתה דעת הגר"א אלא דעתך.
ב. אל תערבב את הח"ח עם הגר"א, בפרט לא ע"פ שמועות.

[משולש]

התלמיד חכם כבר הספיק לעבור על מה שכתבת וכך כתב לי:

בס"ד

התבוננתי בדבריו, ולא זכה להשיג אמיתת כוונת הגר"א ותלמידיו. ואכ"מ להאריך.
משיח בן יוסף הוא גם תקופה, וזה מוכח לכל המתבונן באמת בכל היקף ועומק הדברים, אמנם יש בחינת תקופת האתחלתא שלו, שהיא מעטרת היסוד ועד הזמן שאין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד. ואז היא באתכסייא.
אך יש תקופת משיח בן יוסף באתגלייא, והם 'חבלי משיח' המתחילין בעיקר משנת ת"ש, והיא כאשר 'אין גדולתן בשלימות' והיא בבחינת (לשון הגר"א ששלחתי לך אתמול יעוי"ש ותידוק היטב) 'מאן דאלים גבר', אשר ביטויה לפני הקיבוץ העיקרי בפועל, היה עמידת מלך רשע על ישראל בעת השואה,
והמשכו בעת הקיבוץ גלויות ג"כ בבחינת 'מאן דאלים גבר', אשר קראוהו ז"ל 'מלכות הזלה', עליה נאמר 'וכרת הזלזלים במזמרות, ואצרוף כבור סיגיך ואעביר הכל בדיליך, ואשיבה שופטיך כבראשונה כו'. ועי"ש רש"י ז"ל.
אך משיח בן יוסף ומשיח בן דוד הפרטי, בכל דור ודור צדיק אחד שנשמתו משורש משיח בן יוסף, וצדיק שני שנשמתו משורש משיח בן דוד, ואם יזכה הדור יצא הכח אל הפועל, ויתגלו. ואם לא מפלת אותו, כמו שביאר הגאון ז"ל סוד 'בר נפלי'.
ואמנם מעבר לכך ובלי כל קשר לכך, יש תקופה שהיא מיוחסת אל משיח בן יוסף, ויש תקופה המיוחסת אל משיח בן דוד. ודברי הגר"א מוכיחין, דאם היו זוכין מבחינת אחישנה, אז כל האלף החמישי היה בחינת בן יוסף והיתה לכלל ישראל גאולה משעבוד מלכויות.
ומשיח בן דוד היה מתגלה בתחילת אלף השישי ואז כל יעודי הנביאים, אך כיון שלא זכו, והמהלך הוא בעיתה, אם כן כמה עיתים יש כמ"ש הגר"א ז"ל, וכל עת מסוגל לזמנו, וכשלא זכו להגאל בו, לא יתגלה בפועל. ותחילת תקופת משיח בן יוסף מעטרת היסוד, ותחילתה באתכסייא,
ולאחריה מתגלה התקופה בבחינת אתגלייא, 'וברחמים גדולים אקבצך' וגם כאשר 'לא זכו', בסוף התקופה דבן יוסף יהיה צדיק בארץ שהוא משורש משיח בן יוסף, אך עדיין לא יתגלה מהותו לעין כל, ולא נדע שהוא משיח בן יוסף, גם כאשר ילחם בגוג ומגוג בגשמיות או ברוחניות,,
ועומק טעם הדבר, כי כל תקופת משיח בן יוסף, עדיין אנו נמצאים בעולם הבחירה, ולא בטל היצר מהעולם, ולכך אי אפשר שיהיה ידוע באתגלייא. אמנם כשיתגלה משיח בן דוד, ויחייהו, אז נדע למפרע שהצדיק ההוא היה בן יוסף. וכל זה בהכרח להמתבונן בזה. וזוהי כוונת הגרי"א חבר בשם הגר"א 'שניהם ביחד'.

[קו ירוק]

מה שהועלה פה מאותו ת"ח, זו דעתו ופרשנותו לדברי הגר"א, ע"פ המארעות. לא דברי הגר"א.

[משולש]

לא כל אחד יכול להבין דברי הגר"א כפשוטם, רק צדיקים שמונחים בהם כל צרכם, ורק אלו שהם בדרגה כמו ר' ישראל אליהו וינטרוב וכו'.

הגר"א זה כמו משה רבינו, וכמו שצדיקים אמרו שאין אפשרות שהגר"א טעה בקיצים שלו.

ואם הוא כותב שמשנת ת"ר יתחיל תהליך חדש אז כך זה, ובפרט שאנו רואים שכך פעלו גדולי תלמידיו ואח"כ רבני ירושלים ליישב את הארץ ולהוציא אותה משממותה ולבנות את ירושלים ולעודד את עם ישראל לשוב אליה דווקא בשנים האלו, מה זה הכל צירוף מקרים? מי שטוען כך הוא כמו בת יענה הטומן ראשו בחול.

[קו ירוק]

זה נכון מאוד, וגם כלפי כמובן.
אבל דוקא מי שהזכרת ראה במבט מקיף עיוותים בראיה הכוללת של רוח קול התור.
ואם הפשוט שהגר"א לא טעה בתורתו, היכן הוא פירט את הקיצים.
היכן הגר"א כתב שבשנת ת"ר יתרחש אירוע

אני מפנה אותך לתגובה לעיל, שבה מפנה הרב לענין אל חומר יסודי המראה על דמיוניות המיוחסים להגר"א בענין.

[משולש]

ההתנגדות של הרב וינטרוב לקול התור היתה בגלל שרצו להלביש עליה שהמדינה היא ח"ו אתחלתא דגאולה ולפי כתבי הגר"א אדרבה ההיפך היא הנכון הם מעכבים את הגאולה והם הערלה המכסים אורו של משיח. וע"ז צווח בכל הספר "התקופה בסערת אליהו" נגד שלטון הערב רב.

אמנם בשאר כתביו כותב מפורשות את כל התהליך משנת ת"ר שזה תקופת משיח בן יוסף וקיבוץ גלויות והשואה זה גוג ומגוג הכל כפי שכתבתי לעיל. לדעתו גם המדינה היא עצמה חלק ממלחמת גוג ומגוג. הוא גם מדבר על השעה החמישית על פי השעות של הגר"א שהיתה שעת פקידה.

והגר"א כותב שהגלות האחרונה תחת שלטון הערב רב יהיה בהם לחץ ודוחק דווקא לתלמידי חכמים. וזה לענ"ד פירוש מאמר החזון איש שהמדינה היא "סיפא דגלותא" היינו השלב האחרון לפני ביאת המשיח. ויתכן שלכן לרוב הת"ח אין חיבור לעניין שלמעשה יש כאן פקיעה משעבוד מלכויות, כי זה אכן גזירה שהת"ח צריכים להרגיש בגלות...

ומענייין לעניין , כך דרש בשנת תש"ט הרב יעקב משה חרל"פ בבית הכנסת "הגר"א". להלן עיקרי דבריו:

אנו רואים כעת בגאולתן של ישראל, בתחילה עליית תלמידי הבעש"ט והגר"א מוילנא שיסדו את הישובים בערי הקודש, ומאז אנו עדים שהישוב הולך ומתרבה וזאת היא אילת השחר הבוקעת ומתנצנצת מעל ראשי ההרים, הישובים מתרחבים וערי ישראל מתרבים.

מה הכוונה "הושענא שלוש שעות" הנאמר בהושענה רבא? לפי הקבלה מלחמת גוג ומגוג תהיה בשלושה שלבים, והם שלוש מלחמות שכל האומות ילחמו זו בזו, ואחרי כל מלחמה ינצנץ אורו של משיח. ראינו מלחמת העולם הראשונה ואחריה נצנוץ בדמות הצהרת בלפור, ואז התעוררו רבים ועלו לארץ ונתרבו הישובים. אחר כך פרצה מלחמת העולם השניה, ובה עת צרה לעמנו שלא היתה מעולם, ואחריה שוב נצנץ אורה של אילת השחר ובמידה רבה יותר ואומות העולם הכירו בזכות עם ישראל, ושערי הארץ נפתחו בפני העם לבוא לרשת את ארצו.
אך שֹרו של ישמעאל אינו משלים עם זה ונלחם עמם ארבע מלחמות כנגד ארבע לשונות גאולה: האחת, 'והוצאתי', היא מלחמת השחרור שיצאנו משעבוד מלכיות. השניה 'והצלתי', שתבוא אחריה הצלה מיד הנוגשים הישמעאלים. השלישית 'וגאלתי' זו גאולת הארץ, ואז עם ישראל יכבוש את ארצו מיד הישמעאלים. הרביעית 'ולקחתי', ואין לקיחה אלא תשובה שנאמר "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'". וגבול צפון לא יהיה שקט עד שתהיה מלחמת עולם שלישית בשביל ישראל ובגללו ואז יתגלה מלך המשיח.

ועתה המון ישראל שמחים על כל נצנוץ אע"פ שהגאולה לא שלמה. ובכן בית ישראל ברכו את ה', ועמם בית אהרן, שבזמננו הם תלמידי החכמים המורים תורה לעם וצריכים להשפיע עליהם, בבחינת "כי שפתי כהן ישמעו דעת ותורה יבקשו מפיהו", לכן הם יורדים לעם ושמחים עמהם. אבל יראי ה' כל זמן שהם לא רואים את השכינה שבה, אינם באים לשמוח עם המוני העם. ומתי ישמחו יראי ה'? כשיהיה ברוך ה' מציון ונגלה כבוד ה' בציון.

[משולש]

זה נכון מאוד, וגם כלפי כמובן.
אבל דוקא מי שהזכרת ראה במבט מקיף עיוותים בראיה הכוללת של רוח קול התור.
ואם הפשוט שהגר"א לא טעה בתורתו, היכן הוא פירט את הקיצים.
היכן הגר"א כתב שבשנת ת"ר יתרחש אירוע

אני מפנה אותך לתגובה לעיל, שבה מפנה הרב לענין אל חומר יסודי המראה על דמיוניות המיוחסים להגר"א בענין.

viewtopic.php?f=51&t=46278&p=553261&hilit=%D7%A9%D7%A9+%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%A0%D7%94#p553261

[איש-אחד]

ישנם שני נידונים שונים:
א. מהי דעת הגר"א בענין הגאולה.
ב. מהי ההשקפה הנכונה ביחס לתקופתינו.

להשליך מב׳ על א׳, הוא עיוות דרך הלימוד והדרך לבירור האמת לכל אחד מהנידונים לחוד.

[משולש]

אני לא קובע מסמרות אבל יש לי יותר מתחושה שרבי יהודה אלקלעי שכתב ברוח הדברים של קול התור בהם שמשיח בן יוסף הוא בדרך הטבע משנת ת"ר וכו' (הוא גם מזהיר שאם לא יעלו משנת ת"ר אז בשנת ת"ש יהיה אסון גדול) הושפע מתלמידי הגר"א. רבו הרוחני היה המקובל "רבי יהודה ביבאס", שהיה בעל קשרים ענפים עם משה מונטיפיורי ובפרט עם השד"ר שלמה זלמן צורף שהיה חסיד גדול של רמ"מ משקלוב.
ר' יהודה ביבאס אמנם לקח את הדברים צעד אחד קדימה ופעל להקמת מדינה כבר אז בכח הזרוע. (הגם שבקול התור גם מופיע המילה בחזקה -היינו בכוח)

רבי יהודה ביבאס


נולד בגיברלטר שהייתה שייכת לממלכה המאוחדת. אמו הייתה קרובתו של רבי חיים אבן עטר.[4] הוריו היו מצאצאי מגורשי ספרד, אשר נדדו לאחר גירוש ספרד אל מרוקו והיו תלמידי חכמים בקהילה בעיר תטואן. ואחר כך, עקב רדיפות היהודים, נדדו לגיברלטר והיו ממקימי הקהילה היהודית בה. בילדותו למד בישיבה בגיברלטר. לאחר פטירת אביו עבר לבית סבו מצד אביו בליוורנו, שם קיבל חלק ניכר מתורתו והשכלתו הכללית. ייתכן שבתקופה זו רכש גם את תואר הדוקטור המצורף לחתימתו. בהמשך עמד בראש הישיבה בגיברלטר. לישיבתו נהרו תלמידים רבים מבריטניה, איטליה וצפון אפריקה.[5]

לאחר שנת ה'תק"ע 1810 הגיע ללונדון, יש המשערים כי באותן שנים נוצר קשר בינו לבין משה מונטיפיורי. לאחר מכן חזר לליוורנו. בשל מעמדו הבכיר בקהילה הספרדית היה בקשרים עם שד"רי ארץ ישראל אותם היה מארח בביתו, אוסף למענם כספים, ולעיתים אף היה מתערב בסכסוכים שהתגלעו ביניהם. ידוע כי עמד בקשרים עם השד"ר רבי שלמה זלמן צורף שאף ניסה לפעול למען מינויו של הרב ביבאס לרבה הספרדי של אמסטרדם, עם הרב השד"ר ישראל משה חזן, ועם רבי יהודה הלוי מרגוזה.

החל משנת תקצ"א 1831 החל לכהן כרב הקהילה היהודית "האיטלקית" באי קורפו. במסגרת תפקידו זה יזם תקנות שונות למען אנשי הקהילה. ניהל גם את המוסדות לחינוך הילדים והנוער ופיקח ואף גיבה את כשרות אתרוגי קורפו, שיהודי העולם נהגו לרכוש באמצעות הסוחרים מקהילת קורפו.

בשנים תקצ"ט-ת"ר 1840-1839, ערך מסעות ברחבי אירופה, וביקר בקהילות יהודיות רבות במזרח ובמערב. במסעות אלו קרא ליהודים לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה בכוח חמוש. באותה שנה בעת ביקור בזמון (בסרבית: Земун, בגרמנית נהגה: זמלין) פגש את הרב יהודה אלקלעי. את פגישתם תיאר אלקלעי בהתרגשות רבה. הוא כינה אותו: "איש אלוהים קדוש", "הרב המופלא", "המקובל האלוהי" וסיפר כי דבריו "הרעידו את ליבי וברכי כשלו".

עכשיו מצאתי סמך גדול לכך:

הרב אלקלעי – ומשנת הגר''א

תופעה מדהימה, עליה עמד ד''ר חגי בן ארצי, בספרו מגילת התקומה והעצמאות, הרב אלקעי עולה בשנת תקס"ט לא''י, הוא גר בצפת וירושלים, שם הוא פוגש את תלמידי הגר''א שעלו באותה תקופה גם לא''י. לאחר מכן אנחנו מוצאים בכתביו דברים דומים מאוד למה שכתבו תלמידי הגר''א.

לדוגמה: הרב אלקלעי התריע שאם לא יעלו לא''י מרצון, עד שנת ת"ש יכריחו אותם לעלות, כך גם מופיע בספר קול התור (פ''ה, ח''ב סט''ז)[4]. בספר לכו נרננה פרק ד' ניתן לראות עוד הרבה דוגמאות.

[איש-אחד]

בינתיים מצאת הכל, חוץ ממה שאנחנו באמת מחפשים - מקורות ברורים לחידושים העיקריים של קוה"ת בכתבי הגר"א ותלמידיו המוסמכים!

[משולש]

אתה רוצה שאני יחזור שוב על כל מה שכתבתי לעיל המונה דופק ואין לאנשים כח לחזור לקרוא כל הדברים שוב.

רוב הדברים כבר הבאתי לך לעיל מדברי מכתבי התלמידים בשנת תק"ע ואחריו , ואח"כ מהמאמרים בעיתונות שהבאתי, וכך אתמול הוכחתי סופית שפזמוני ר' יושעה הם אוטנתיים ולא שלטה בהם יד בנו. והוא אוצר בלום של כל יסודות קול התור.

אם אתה רוצה יותר להעמיק אני ישלח לך בלי נדר מראי מקומות מדויקים בכתבי רי"א וינטרוב אך אין לי כעת זמן לזה, יש בידי כמה צילומים מספריו בנושא.

חוץ מזה לא הכל כתוב מפורש, אם הכל היה כתוב לא הייתי צריך את קול התור, אני רואה מה הם עשו, והם פעלו בדיוק לפי מה שכתוב בקול התור. וזו היא ההוכחה הגדולה לאמיתות הדברים. תלמידי הגר"א ואח"כ רבני ירושלים ר' יוסף זונדל סלנט והבאים אחריו פעלו אך ורק על פי דעת רבותיהם.

[קו ירוק]

היות והזכרת את רבי יוסף זונדל לדוגמא, שוב אתה חוזר ללא כלום. כי כוונת דבריהם זו פרשנות וכמו שהאריכו לעיל.

[איש-אחד]

אתה רוצה שאני יחזור שוב על כל מה שכתבתי לעיל המונה דופק ואין לאנשים כח לחזור לקרוא כל הדברים שוב.

רוב הדברים כבר הבאתי לך לעיל מדברי מכתבי התלמידים בשנת תק"ע ואחריו , ואח"כ מהמאמרים בעיתונות שהבאתי, וכך אתמול הוכחתי סופית שפזמוני ר' יושעה הם אוטנתיים ולא שלטה בהם יד בנו. והוא אוצר בלום של כל יסודות קול התור.

אי אפשר כל הזמן לקחת נושאים שונים ותקופות שונות ולנסות לעשות מהם שיטה אחת ברורה כשכולם בהכרח חושבים אותו דבר ומתנהגים אותו דבר ע"פ איזו משנה סדורה ברורה שרק איזה "תלמיד" קטן ידע.
הגיע הזמן גם להבין איך מוכיחים דברים, מה היא הוכחה, מה יכול להוכיח מה וכו' וכו'.
מה שניסית אתמול לעשות הוא להוכיח שטענות מסויימות לאיחור חיבורם של הפזמונים המיוחסים לר' יאשע ריבלין אינן טענות נכונות. גם אם נניח שהצלחת לטעון שהטענות הללו אינן נכונות, זה אינו מוכיח את האותנטיות של הפזמונים אלא רק שהטענות המסויימות לאי-אותנטיות אינן נכונות.
בסופו של דבר הפזמונים דינם כדין קוה"ת - חיבורים בלתי אמינים שאין מקומם בביהמ"ד. אסור להחזיק וללמוד בספר שאינו מוגה מטעויות, בדותות ושקרים!

חוץ מזה לא הכל כתוב מפורש, אם הכל היה כתוב לא הייתי צריך את קול התור, אני רואה מה הם עשו, והם פעלו בדיוק לפי מה שכתוב בקול התור. וזו היא ההוכחה הגדולה לאמיתות הדברים. תלמידי הגר"א ואח"כ רבני ירושלים ר' יוסף זונדל סלנט והבאים אחריו פעלו אך ורק על פי דעת רבותיהם.

שוב, מה שיש לו מקור ברור מחוץ לקוה"ת - אין צורך בקוה"ת, ומה שאין לו מקור ברור מחוץ לקוה"ת - קוה"ת לא יכול לשמש לו כמקור, כיוון שקוה"ת מלא באגדות ובדותות היסטוריות כך שאי אפשר לסמוך עליו, כנ"ל.

[משולש]

יש הסכמות לספר מכמה צדיקים אמיתיים ולכן אין שום בעיה להחזיק אותם בבית.

[קו ירוק]

זה לא מתאים לאשכול הזה בו בוחנים הכל בכל, גם אם ההסכמות בעלות ערך.

[איש-אחד]

יש הסכמות לספר מכמה צדיקים אמיתיים ולכן אין שום בעיה להחזיק אותם בבית.

ספר שאתה יודע שאינו מוגה, לא יעזרו שום הסכמות שבעולם, כפי שאוכל עם חותמת של הכשר בראשותם של גדו"י לא יהפוך את המאכל לכשר אם אתה יודע שאי אפשר לסמוך על היצרן הזה.

[יושב ירושלים]

ישנה גם עדות מעיתוני התקופה ההיא בשם ר' יעקב לעווי ראב"ד ירושלים (מחותנו של ר' משה ריבלין) המגיד שנת תרכ"ו (עוד בחייו) מה שאמר לאחר מהרבנים י"ב שנים קודם: "בארץ ישראל מוסכם אצל כולם כי בטרם יבוא המשיח גאולה תהיה לנו ע"י רשיון מלכי האומות ויבנה בית מקדשנו כאשר היה בימי בית שני ונקריב קורבנות ואחר כך יתגלה משיח צדקנו".
אולם בקול התור מוזכר שאת בית המקדש אסור לבנות בחזקה ויל"ע.

לא הבנתי את הסתירה בין שתי המסורות הללו [גם בהנחה שנתייחס לכל התערובת העצומה הזו כגוף אחד], הדברים דוקא ממש תואמים, את בית המקדש אסור לבנות בחזקה כי הוא ייבנה ברשיון האומות.

[שמואל שלומוביץ]

לבקשת החברים, זיכנו כעת הרב בריושמא, בדברים חדשים ונחוצים אודות תעלומת קול התור, ושיטת הגר"א.
ראו כאן.
תודתינו נתונה
איישר כוחכם וחילכם.

[משולש]

viewtopic.php?p=559348#p559383

[משולש]

בעמוד 224 בפזמוני ר' יושעה מזכיר את "פיוטו" של רמ"מ משקלוב על החורבה ובנין ירושלים.

הפיוט עם שאר כתביו התגלו באקראי רק לפני כ18 שנה באקראי באיזה מחסן בירושלים, ועד כמה שחיפשתי לא מצאתי שהוזכרו בשם ספר בכל כותבי קורות ירושלים, ורק אז התפרסם לראשונה, וזה לכא' עוד ראיה מוכחת שהפזמונים קדומים עוד מזמן ר' יושעה. ולא איזה זיוף מאוחר של רש"ז .

https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=17

[איש-אחד]

בעמוד 244 בפזמוני ר' יושעה מזכיר את "פיוטו" של רמ"מ משקלוב על החורבה ובנין ירושלים.

לא מצאתי שם..
למה אי אפשר פשוט להביא ציטוט עם מראה מקום?

[משולש]

סליחה תיקנתי: עמוד 224.

אחרי שמדבר בהרחבה על החורבה כותב:


"פיוטו של חד דמן תלמידי אליה".

מנחם בן ברוך נודע לתהילה.


ברזא ד"ברוך מרחיב גד" כלה.

לעבור חלוצים בעבודת מרחביה.

[איש-אחד]

בעמוד 224 בפזמוני ר' יושעה מזכיר את "פיוטו" של רמ"מ משקלוב על החורבה ובנין ירושלים.

הפיוט עם שאר כתביו התגלו באקראי רק לפני כ18 שנה באקראי באיזה מחסן בירושלים, ועד כמה שחיפשתי לא מצאתי שהוזכרו בשם ספר בכל כותבי קורות ירושלים, ורק אז התפרסם לראשונה, וזה לכא' עוד ראיה מוכחת שהפזמונים קדומים עוד מזמן ר' יושעה. ולא איזה זיוף מאוחר של רש"ז .

https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=17

מה שכותב ה"פייטן" בפזמונים הוא כך:
"פיוטו של חד דמן תלמידי אליה,
מנחם בן ברוך נודע לתהלה.
ברזא ד"ברוך מרחיב גד" כלה,
לעבור חלוצים בעבודת מרחביה".

מה הקשר בין זה לבין תוכן הפיוט שאכן כתב רמ"מ??? גזירה שווה פיוט-פיוט?!
היכן רמ"מ מדבר בפזמון על "הרחבה"? (ובכלל היכן במקום כלשהו הוא דיבר על עניין "הרחבה"?).

אגב, מי שמכיר היטב את השיח הריבליני, כולל הפזמונים, מיד שם לב להבדל הגדול בין הפיוט שבאמת כתב רמ"מ לבין הברברת שיש בפזמונים, בין האמת ובין השקר.
ובכלל, זה מצחיק להדביק נושא של "הרחבה" לדור הראשון והשני של העולים שעסקו בהשרדות ותקיעת יתד במקום, ולא חלמו בכלל על התרחבות, זה כל כך אנכרוניסטי..

[משולש]

ר' יושעה מתייחס הכל על בניית החורבה.

שים לב שהר"ת של הפזמון הוא חזון ציון יוסף. ונמחק משום מה הר"ת של הס' של יוסף, אך האות פ' היא המשך מלמעלה שמדבר על בניית החורבה והפיכת החורבן להחרבה.

ואח"כ כותב שהרמ"מ משקלוב שקראו לו מנחם בן ברוך היה בסוד ברוך מרחיב גד שעניינו להרחיב היישוב, שזה היה עניינו של הרמ"מ משקלוב בבניית החורבה כידוע כדי לבסס יישוב בירושלים. נכון שר' יושעה כתב הכל בהתלהבות דקדושה (ולא כחוקר באוניברסיטה) אבל הוא ח"ו לא שיקר ולא הטעה איש. מקסימום אולי היה "בבחינת אהבה שמקלקלת השורה". יש איזה גימטריא כנראה או רמז מוצפן על ברוך מרחיב גד כי כותב את זה בגרשיים, שאני מקווה לפענח.

חוץ מזה רמ"מ משקלוב עצמו מזכיר שבניית החורבה הוא חלק מ"הרחבת גבולות ירושלים"

באיגרת ששלח הגרמ"מ משקלוב לפולין בידי השד"ר שלמה זלמן פלונסקי בשנת תקע"ט לערך – הוא כותב: "הננו מודיעים ומשמיעים לכם, כי הודות לחסדי הקל יתברך, המרחיב גבול ירושלים תובב"א , ייסדנו בה בית מדרש, והקל הבוחר בירושלים עזרנו להשיג פירמאן מהמלך, להחזיר העטרה ליושנה, דהיינו לבנות מחדש את בית הכנסת שאחינו העולים מאשכנז בנו אותו לפנים, ופראי אדם חיללוהו והיה לשאייה ולשממה, והיו לנו הוצאות מרובות, ונאלצנו לתת סכומים גדולים לילידי הארץ כדי שנוכל לבנות ולהיבנות בה.."
(השיבה לירושלים עמוד 26)

[איש-אחד]

ר' יושעה מתייחס הכל על בניית החורבה.

שים לב שהר"ת של הפזמון הוא חזון ציון יוסף. ונמחק משום מה הר"ת של הס' של יוסף, אך האות פ' היא המשך מלמעלה שמדבר על בניית החורבה והפיכת החורבן להחרבה.

ואח"כ כותב שהרמ"מ משקלוב שקראו לו מנחם בן ברוך היה בסוד ברוך מרחיב גד שעניינו להרחיב היישוב, שזה היה עניינו של הרמ"מ משקלוב בבניית החורבה כידוע כדי לבסס יישוב בירושלים. נכון שר' יושעה כתב הכל בהתלהבות דקדושה, אבל הוא ח"ו לא שיקר ולא הטעה איש. יש איזה גימטריא כנראה על ברוך מרחב גד שאני מקווה לפענח.

ר' יאשע עסק ב"הרחבה" (לא שהוא משתמש במונח זה ודומיו במאמריו...), רמ"מ עסק בלהיות או לחדול: אם יש את החורבה - יש ישוב אשכנזי בירושלים, אם אין את החורבה - אין אשכנזים בירושלים! כל השימוש במונחים כמו "הרחבה" לגבי החורבה הוא כל כך אנכרוניסטי, מתקופות של התרחבות ירושלים והתיישבות יהודית חדשה בכלל בא"י, אין בין תקופות אלה לבין רמ"מ והחורבה שום קשר.

"ברוך מרחיב גד" בגי' "למנוע עבודה זרה" - הסיבה מדוע נכנס רמ"מ בכל כוחו לגאול את החורבה..

[משולש]

ר' יאשע מזכיר את המילה מרחביה באחד ממאמריו.

בגלל שהיה להם תוכנית מסודרת אז הכל היה אצלם מחושב, ולכן כל דבר תלוי בשני. תחילה באו במסירות נפש לירושלים תוך שהם מתחפשים לספרדים, אח"כ פתחו בית כנסת קטן ושמו עין מיד על החורבה, שהיא היתה אבן יסוד לכל היישוב בירושלים. כמובן שהם לא הגיעו לארץ ישראל רק בשביל בניית החורבה, אלא החורבה היתה מבחינת ציון דרך משמעותי ביותר לבנין ירושלים, ורואים שרמ"מ משקלוב מכנה במכתב את בניין החורבה כחלק מבנין ירושלים, וקורא להם "קנאים" למדברים נגד ירושלים, ורואים שזה היה כבר אז בראש מעייניו.

[איש-אחד]

ר' יאשע מזכיר את המילה מרחביה באחד ממאמריו.

בגלל שהיה להם תוכנית מסודרת אז הכל היה אצלם מחושב, ולכן כל דבר תלוי בשני. תחילה באו במסירות נפש לירושלים תוך שהם מתחפשים לספרדים, אח"כ פתחו בית כנסת קטן ושמו עין מיד על החורבה, שהיא היתה אבן יסוד לכל היישוב בירושלים. כמובן שהם לא הגיעו לארץ ישראל רק בשביל בניית החורבה, אלא החורבה היתה מבחינת ציון דרך משמעותי ביותר לבנין ירושלים, ורואים שרמ"מ משקלוב מגנה במכתב את המתנגדים לבניין ירושלים, וקורא להם "קנאים, ורואים שזה היה כבר אז בראש מעייניו.

מאיפה אתה לוקח את זה שהיתה להם תוכנית מודעת ומסודרת ואין זו סתם תוכנית של קורא הדורות מראש?
רמ"מ אכן התנגד לאלו שניסו לשכנע עולים חדשים שלא להתיישב בירושלים, אבל מה זה בדיוק מוכיח?

[משולש]

לדעתך עד כה בפורום לא היתה להם שום כוונה לבוא ביחד לארץ ישראל אלא הכל היה במקרה 4 מכאן 4 משם ובמקרה נפגשו באיזה צומת ליד צפת.

ברוך ה' שהתקדמנו, ברור שהכל ה' עשה ותכנן, וברוך ה' שאלו היו שליחיו.

התוכנית עליה דברתי התכוונתי למה שהגר"א ציווה עליהם.

[איש-אחד]

לדעתך עד כה בפורום לא היתה להם שום כוונה לבוא ביחד לארץ ישראל אלא הכל היה במקרה 4 מכאן 4 משם ובמקרה נפגשו באיזה צומת ליד צפת.

ברוך ה' שהתקדמנו, ברור שהכל ה' עשה ותכנן, וברוך ה' שאלו היו שליחיו.

התוכנית עליה דברתי התכוונתי למה שהגר"א ציווה עליהם.

נניח שהם עלו בצורה לא מאורגנת בכלל (לא שזה מה שטענתי, אבל ניחא), אבל הקב"ה תיכנן שהם יעלו, איפה הסתירה?

מאיפה הבאת את זה שהגר"א ציווה עליהם תוכנית מסויימת (או בכלל ציווה עליהם לעלות)? איפה ראית דבר כזה במקור ראשוני בן הזמן?
להסתכל על התוצאה של עליית תלמידי הגר"א ומכורח כך להסיק ולטעון שאת הכל הם תכננו מראש, הוא טיעון חסר בסיס והגיון.

[משולש]

ר' שלמה זלמן לא היה יכול להמציא כזה גימטריא:

ברוך מרחיב גד:

בקול התור: התרחבות בתורה ומעשים טובים במובן האמור "ברוך מרחיב גד" שפירושו הוא מזל טוב ואין טוב אלא תורה ומצוותת ועל פי הכתוב (תהלים קי"ט) "רחבה מצוותך מאד" וכאמור (שם) "ואתהלכה ברתבה כי פקודיך דרשתי", ברחבה היינו ארץ ישראל על פי הכתוב "ארץ טובה ורחבה" הרחבה בחכמת התורה וישראל במובן האמור (איוב י"א) "ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים",35 הרחבה מצרה ומצוקה כאמור "בצר הרחבת לי", "מן המיצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה", הרחבה בהתעלות הקדושה במובן האמור (יחזקאל מ"א) "ורחבה ונסבה למעלה למעלה", הרחבה בברכת הארץ על פי האמור (ישעיה ל') "כר נרחב" בנוסח הפסוק "ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואות האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב" התרחבות על כל גבולי הארץ על פי האמור (שמות ל"ד) "והרחבתי את גבולך", "ואם ירחיב ה' אלקיך וכו' ונתן לך את כל הארץ" וכו', ועל פי הכתוב "ברוך מרחיב גד" שעפ"י המדרש וברש"י על פסוק זה נאמר זה גם על הרחבת הגבולות ועפ"י דרשת רבותינו עתידה ירושלים להתפשט וכו' עתידה ירושלים להתרחב וכו',.


ובפזמונים:

"פיוטו של חד דמן תלמידי אליה,
מנחם בן ברוך נודע לתהלה.
ברזא ד"ברוך מרחיב גד" כלה,
לעבור חלוצים בעבודת מרחביה".

וראה זה פלא: ברוך זה אביו של ר' מנחם. מרחי"ב ג"ד בגימטריא מנחם בן היינו מנחם בן ברוך, ומה נשאר: 77 = מזל = גד. בדיוק מה שקול התור כותב.

[איש-אחד]

ר' שלמה זלמן לא היה יכול להמציא כזה גימטריא:

ברוך מרחיב גד:

בקול התור: התרחבות בתורה ומעשים טובים במובן האמור "ברוך מרחיב גד" שפירושו הוא מזל טוב ואין טוב אלא תורה ומצוותת ועל פי הכתוב (תהלים קי"ט) "רחבה מצוותך מאד" וכאמור (שם) "ואתהלכה ברתבה כי פקודיך דרשתי", ברחבה היינו ארץ ישראל על פי הכתוב "ארץ טובה ורחבה" הרחבה בחכמת התורה וישראל במובן האמור (איוב י"א) "ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים",35 הרחבה מצרה ומצוקה כאמור "בצר הרחבת לי", "מן המיצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה", הרחבה בהתעלות הקדושה במובן האמור (יחזקאל מ"א) "ורחבה ונסבה למעלה למעלה", הרחבה בברכת הארץ על פי האמור (ישעיה ל') "כר נרחב" בנוסח הפסוק "ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואות האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב" התרחבות על כל גבולי הארץ על פי האמור (שמות ל"ד) "והרחבתי את גבולך", "ואם ירחיב ה' אלקיך וכו' ונתן לך את כל הארץ" וכו', ועל פי הכתוב "ברוך מרחיב גד" שעפ"י המדרש וברש"י על פסוק זה נאמר זה גם על הרחבת הגבולות ועפ"י דרשת רבותינו עתידה ירושלים להתפשט וכו' עתידה ירושלים להתרחב וכו',.


ובפזמונים:

"פיוטו של חד דמן תלמידי אליה,
מנחם בן ברוך נודע לתהלה.
ברזא ד"ברוך מרחיב גד" כלה,
לעבור חלוצים בעבודת מרחביה".

וראה זה פלא: ברוך זה אביו של ר' מנחם. מרחי"ב ג"ד בגימטריא מנחם בן היינו מנחם בן ברוך, ומה נשאר: 77 = מזל = גד. בדיוק מה שקול התור כותב.

ברור שרש"ז ריבלין לא יכול להמציא גימטריה כזו, רק מישהו אחר יכול.. ?????

כיון שקוה"ת נכתב כפי הנראה אחרי הפזמונים, אז אין פלא.

אבל מול 'הוכחות חותכות וחד-משמעיות' כמו גימטריות יפות של הריבלינים אני באמת כבר לא יכול להתמודד, רק שגם הם לא יכולים להתמודד ללא הגימטריות כי זה היסוד והבסיס לכל הטיעונים שלהם ולא כ"פרפראות לחכמה"..