שרש פכר - פוכרת הצביים

[ר_חיים_הקטן]

ר"י אבן ג'אנח בספר השרשים מביא בשרש "פכר" את הפסוק "פוכרת הצביים" (עזרא ב:נז, נחמיה ז:נט), והרד"ק בספר השרשים שלו טען עליו שאין זה מלה אלא שם-עצם דהיינו בן-אדם שנקרא בשם "פוכרת הצביים". ולכאורה ריב"ג הבין אחרת. וא"כ כאן שואל הבן האיך הבין ריב"ג פסוק זה ומה פירוש השרש "פכר" לשיטתו?

[איש גלילי]

יצוין רק שאבי הרד"ק הסתפק בזה.

לא ידענו אם זה שם אשה

[לענין]

נראה לי שהוא שייך לשורש פר"כ שעניינו פריכה ופירור ופירוד. ובהקשר דהכא הם היו חותכים ומעבדים וכיו"ב את עורות הצביים.

[לייטנר]

הזואולוג ישראל אהרוני:

"פעם אחת יצאתי עם הברון פון ורטנאו אל המדבר לארבעה ימים לראות במסע הצבאים. התבוננו במשקפות וראינו מחנות מחנות של צבאים, שלא ייספרו מרוב. לפי האומד שלנו הגיע מספרם ליותר מעשרת אלפים ראש. כולם חזרו מצפון לדרום. ניתן לשער שבית נדודיהם במדבר הוא חוסר מזון ולא שינוי אקלים וכד'. הבדווים יודעים לכוון את הזמן ולצוד אותם בעת נדודיהם. אני ויחזקאל חנקין, ציידי ומלווי הנאמן במסעי במדבר, היינו עדי ראייה למחזה מזעזע, לציד 500-600 צבאים בבת אחת בפוכרת (מצודה לצבאים), לא הרחק מרחמה. אורך הפכורת שראינו קילומטרים רבים, וכמוה רבות במדבר. היא מתאימה בגודלה למפעלים הכבירים שכוננו המצרים הקדמונים במצרים או בבבל. שאלתי בדווים שנפגשו לנו בדרכנו מתי ננבו הפוכרות האלה? כולם ענוני פה אחד: "בימי קדם גם אנו גם אבות-אבות-אבותינו כבר מצאון".

"כדי לצוד מאות צבאים בבת אחת גדרו הבדווים שטח עצום, המתפשט על פני קילומטרים רבים, בצורת משולש כביר. בחומה הגבוהה הרבה מקומת אדם קבעו חלונות, ולפני כל חלון כרו שוחה עמוקה. משראו הבדווים חשיף צבאים נודד לתומו, כיוונו אותו זה ומזה, כלאחר יד, אל הפוכרת, שפתחה היה רחב מאוד. מצודת-נכלים זאת דמתה במראה לנוף המדבר, כי מחמרו נבנתה, ובלב הצבאים לא עוררה כל חשד. אך נכנסו מאות אחדות מהן אל הפוכרות באו הבדווים במרוצה מימין ומשמאל, הקיפו את פתחה, והתחילו לצווח צווחת פראים, כדי להפחיד את הצבאים המסכנים.

הנלכדים ביקשו להם מפלט, וקפצו לעבר החלונות, אך לא יכלו לטפס ולהגיע אליהם. הם צנחו מעל החומה ונפלו לתוך השוחות הפעורות לרגליהם. רבים הוצאו לעינינו מרוסקי אברים, ואנקת מותם שברה את לבנו. אולם, הבדואיםם לא שמו לבם לילל קרבנתיהם, ולפני שנפחו את נפשם שחטום אחד אחד במאכלת שבידם, כי פגר תתעב נפשם, ואכילתו אסורה להם על פי דתם. הם עמסו את הצידה על גמליהם והביאו אל המחנה. כאן פשטו את העורות ומלחו את הבשר למשמרת לימי רעב".

אהרוני כינה את המתקנים "פכורת", ואימץ את רעיונותיו כנראה גם אברהם שקד שהיה לימים מנהל בית ספר "צוקי-דוד" בשנות ה-70, התמחה בחקר תרבות החלום של הילידים האוסטרליים –האבוריג'ינים – ומשמש כנציג החברה להגנת הטבע בהרי ירושלים, ובמאבקים היומיומיים המתנהלים מאז על היקפי הבנייה על חשבון החורש הים-תיכוני והאזורים הפתוחים בואכה ירושלים מכיוונה של שפלת יהודה וכביש שער הגיא. ראו למשל, בספרו "שבים לסיני" שפורסם בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20. ו"פכורת", על שום מה? על-פי שמה של משפחת משבי הגולה "פוכרת הצביים" (עזרא ב', נ"ז; נחמיה ז', נ"ט). לדעתו של אהרוני, בא השם מעיסוקה של משפחה זו בציד של צבאים.

[איש גלילי]

הזואולוג ישראל אהרוני:
...

ומכל זה לא הבנו מה משמעות השורש "פוכרת", ומה עניינו (לדברי הזואולוג הנ"ל) למצודת צבאים.

[לייטנר]

לדעת אהרוני 'פוכרת' הכוונה 'צדה' או 'מצודה'.
בדומה לארמית או לשורש 'פכר' במשנה' שמשמעותו שילוב. לפי האכדית משמעות השורש הוא 'לאסור' או 'לכבול'.

[איש גלילי]

לדעת אהרוני 'פוכרת' הכוונה 'צדה' או 'מצודה'.
בדומה לארמית או לשורש 'פכר' במשנה' שמשמעותו שילוב. לפי האכדית משמעות השורש הוא 'לאסור' או 'לכבול'.

יישר כח.

[לענין]

סליחה על הבורות, היכן בארמית פ.כ.ר. הוא לשון שילוב?

[איש גלילי]

סליחה על הבורות, היכן בארמית פ.כ.ר. הוא לשון שילוב?

"פכר ידיה" (שבת י. וברש"י שם).

[לענין]

סליחה על הבורות, היכן בארמית פ.כ.ר. הוא לשון שילוב?

"פכר ידיה" (ברכות י. וברש"י שם).

תודותי!
התכוונת שבת.

[איש גלילי]

סליחה על הבורות, היכן בארמית פ.כ.ר. הוא לשון שילוב?

"פכר ידיה" (ברכות י. וברש"י שם).

תודותי!
התכוונת שבת.

יישר כח על תיקון הטעות.

[עיניו כיונים]

יצוין רק שאבי הרד"ק הסתפק בזה.

לא ידענו אם זה שם אשה

לא אביו אלא אחיו. אביו הוא ר' יוסף.

[דרופתקי דאורייתא]

סליחה על הבורות, היכן בארמית פ.כ.ר. הוא לשון שילוב?

ראה עוד כאן http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t= ... =40#p84582

אני יצאתי מבולבל..