מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הערות פרשת בלק

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' יוני 25, 2018 7:29 pm

א] פרק כב פסוק ט
ויבא אלוקים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך
ויאמר בלעם אל האלוקים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי

לכאורה יש להעיר על תשובת בלעם דהול״ל שלוחי בלק הם.

וצ״ע בזה.
נערך לאחרונה על ידי שמואל דוד ב ב' יוני 25, 2018 8:31 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' יוני 25, 2018 8:30 pm

ב] בלק פרק כב פסוק יח

ויען בלעם כו׳ לא אוכל לעבר כו׳ קטנה או גדולה.

לכאורה הול״ל גדולה או קטנה בדרך לא זו אף זו וצע״ק.

טור תלגא
הודעות: 453
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי טור תלגא » ב' יוני 25, 2018 8:48 pm

שמואל דוד כתב:ב] בלק פרק כב פסוק יח. ויען בלעם כו׳ לא אוכל לעבר כו׳ קטנה או גדולה.
לכאורה הול״ל גדולה או קטנה בדרך לא זו אף זו וצע״ק.


קול אליהו (גר"א).
קבצים מצורפים
קול אליהו - בלק.pdf
(111.22 KiB) הורד 305 פעמים

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' יוני 25, 2018 9:04 pm

מעניין. יישר כח!
אשמח לביאור על דרך הפשט.

טור תלגא
הודעות: 453
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי טור תלגא » ב' יוני 25, 2018 9:40 pm

עי' מלבי"ם
קבצים מצורפים
מלבים בלק.pdf
(315.57 KiB) הורד 201 פעמים

טברייני
הודעות: 845
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי טברייני » ב' יוני 25, 2018 10:17 pm

שמואל דוד כתב:א] פרק כב פסוק ט
ויבא אלוקים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך
ויאמר בלעם אל האלוקים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי

לכאורה יש להעיר על תשובת בלעם דהול״ל שלוחי בלק הם. וצ״ע בזה.


רש"י ביאר שנתן לו הקב"ה מקום לטעות שאינו יודע הכל, וכיון שכן פירט לו כדבעי בלק שהוא המלך של מואב שלח אותם אליי ולא מספיק שלוחי בלק.
כנלענ"ד.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' יוני 25, 2018 11:31 pm

א״כ הול״ל שלוחים של בלק בן צפור כו׳
הקב״ה שאל ממנו מי הם והוא השיב מי שלחם...

טברייני
הודעות: 845
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי טברייני » ב' יוני 25, 2018 11:38 pm

עתה הבנתי טוב יותר את שאלתכם

ונראה לי בדרכי הנ"ל, כיון ששאלו הקב"ה להטעותו, שאלו על עצם האנשים, אף שבודאי אין נפק"מ מי הם אותם אנשים, אלא להראות שכביכול אינו יודע, והשיבו בלעם אליבא דאמת, שאין זה משנה מי הם אותם האנשים, אלא מי שלחם.

ועוד אפשר, שבלעם שנפשו רחבה, סבר (כפי ששיקר בהמשך) שאם יאמר לקב"ה מי הם, לא יתנו להלוך עמם מחמת פשטותם, ולכן אמר לו שהם שלוחי בלק, והם חשובים, ושמא ע"י כך ירשה לו לילך עימם.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' יוני 26, 2018 12:19 am

יישר כח גדול.
וברוך שכוונת לדברי הכלי יקר.
וע״ע בכלי יקר לעיל שביאר לשון הפסוק ״קטנה או גדולה״

טברייני
הודעות: 845
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי טברייני » ג' יוני 26, 2018 1:01 am

האמת שלא ממש התכונתי לדברי הכלי יקר אם כי יסודם של הדברים דומה.
ובכל אופן יישר כח אל תשומת הלב לדברים אלו.
מפתיע בכל פעם מחדש לראות שאנחנו לומדים ולא שמים לב להמון דברים.

ויישר כח על דברי הכלי יקר, ולהרב הר מושלג על המלבי"ם והגר"א.

שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי שייף נפיק » ג' יוני 26, 2018 11:25 am

טברייני כתב:
שמואל דוד כתב:א״כ הול״ל שלוחים של בלק בן צפור כו׳
הקב״ה שאל ממנו מי הם והוא השיב מי שלחם...


עתה הבנתי טוב יותר את שאלתכם

ונראה לי בדרכי הנ"ל, כיון ששאלו הקב"ה להטעותו, שאלו על עצם האנשים, אף שבודאי אין נפק"מ מי הם אותם אנשים, אלא להראות שכביכול אינו יודע, והשיבו בלעם אליבא דאמת, שאין זה משנה מי הם אותם האנשים, אלא מי שלחם.

ועוד אפשר, שבלעם שנפשו רחבה, סבר (כפי ששיקר בהמשך) שאם יאמר לקב"ה מי הם, לא יתנו להלוך עמם מחמת פשטותם, ולכן אמר לו שהם שלוחי בלק, והם חשובים, ושמא ע"י כך ירשה לו לילך עימם.

יש לי בזה הרהורי דברים, ובל"נ אסדרם ואפרסם, הכיוון הוא על דרך שהגויים היו סבורים שאין ה' משגיח בפרטים קטנים שבעולמנו. ולכן רצה להגדיל הענין. וזה גם מה ששם ה' בפיו אחר כך 'ומספר את רובע ישראל' וכדרשת חז"ל בזה, ויל"פ בזה הרבה מענין הפרשה, ובל"נ אקום ואשנה ענין זה.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יולי 01, 2018 7:52 am

פרק כד - יג
אם יתן לי בלק כו׳ לעשות טובה או רעה מלבי.

יש להעיר, חדא, מדוע שינה בלשונו ולא אמר קטנה או גדולה כמו שאמר בתחילה.
ועוד, מדוע אמר טובה או רעה בלשון זו ואין צ״ל זו.

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי לענין » ב' יולי 02, 2018 12:44 am

טור תלגא כתב:
שמואל דוד כתב:ב] בלק פרק כב פסוק יח. ויען בלעם כו׳ לא אוכל לעבר כו׳ קטנה או גדולה.
לכאורה הול״ל גדולה או קטנה בדרך לא זו אף זו וצע״ק.


קול אליהו (גר"א).


מה הפשט שוורט זה נאמר בדיוק גם במנורת זהב של ר' זושא?

הא לחמא עניא
הודעות: 1710
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ה' יולי 11, 2019 4:27 pm

באיזה מהספרים הק' ומפרשי התורה מסבירים את הענין שהפרשה שלנו נקראת ע"ש בלק מלך מואב שהיה גוי רשע???
בתודה מראש לכל העונים.

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי בקרו טלה » ה' יולי 11, 2019 5:32 pm

הא לחמא עניא כתב:באיזה מהספרים הק' ומפרשי התורה מסבירים את הענין שהפרשה שלנו נקראת ע"ש בלק מלך מואב שהיה גוי רשע???
בתודה מראש לכל העונים.

viewtopic.php?f=7&t=13722&p=128127#p160598

גימפעל
הודעות: 3501
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי גימפעל » ה' יולי 11, 2019 5:41 pm

ללא שם.png
ללא שם.png (168.33 KiB) נצפה 7831 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' יולי 11, 2019 8:44 pm

כב, יב לא תאר את העם כי ברוך הוא.

וברש"י:
א"ל א"כ אברכם, אמר לו אינם צריכים לברכתך כי ברוך הוא, משל אומרים לצרעה לא מדובשיך ולא מעוקציך.

הנה מקשים העולם, מהו דמיון המשל לנמשל, דבמשל הדבש והעוקץ כרוכין זה בזה, ומשא"כ ברכתו של בלעם אינה כרוכה בדווקא עם קללתו, וראה אילת השחר.

ואפשר לומר, דהנה איתא בסנהדרין (קה, ב):
אראב"כ כולם חזרו לקללה חוץ מבתי כנסיות ומבתי מדרשות, שנאמר ויהפוך ה' א' לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' א' קללה ולא קללות. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, מאי דכתיב נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא, טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שברכם בלעם הרשע, אחיה השילוני קילל את ישראל בקנה... מה קנה זה עומד במקום מים וגיזעו מחליף ושרשיו מרובין ואפילו כל רוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו... אבל בלעם הרשע ברכן בארז מה ארז זה אינו עומד במקום מים ושרשיו מועטין וכו'.

הרי שבברכה עצמה ישנו עוקץ של קללות, אם מצד שנהפך לקללה, ואם מצד גוף הברכה שהיא אינה טובה, ונמצא א"כ דהנמשל מענין המשל הוא.

ובדומה לזה מצאתי בתורת חיים בסנהדרין (קו, א), וז"ל,
אבל בלעם הרשע ברכן כארז מה ארז זה אינו עומד במים וכו'. משל אומרים לצרעה לא מדובשך ולא מעוקצך משום דברכתו של בלעם קללה תחשב שרצה לומר כארזים סתם בלא מים, וכן כולם כדפירש"י ז"ל והוי דומיא דמשל דצרעה שעוקצת עם הדבש, והיינו נמי מה שאמרו חז"ל טובתן של רשעים רעה היא לגבי הצדיקים.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' יולי 11, 2019 8:46 pm

כב, כא וַיָּ֤קָם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַֽיַּחֲבֹ֖שׁ אֶת־אֲתֹנ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ עִם־שָׂרֵ֥י מוֹאָֽב.

פירש"י,
ויחבש את אתנו - מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה, שחבש הוא בעצמו. אמר הקדוש ברוך הוא רשע כבר קדמך אברהם אביהם, שנאמר (בראשית כב, ג) וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו.


בפשוטו היינו שאברהם אבינו הקדימו בכך שג"כ חבש בעצמו את חמורו למעשה העקידה, ואמנם כך מפורש להדיא במדרש ילמדנו כאן, "א"ל הב"ה רשע כבר קדמך אברהם בעקדת יצחק ויחבש את חמרו, תבא חבישה ותבטל חבישה".

אולם היה מקום לבאר שהמכוון הוא שהקדימו בכך שאצל אברהם כתיב 'וישכם' היינו שקם בהשכמה, ואילו אצל בלעם לא כתיב וישכם, וכ"כ מהר"ל בגור אריה כאן. [וצריך לומר שעל זה לא מועילה 'שנאה מקלקלת את השורה'].

יתר10
הודעות: 945
הצטרף: ד' יוני 01, 2011 12:07 am

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי יתר10 » ו' יולי 12, 2019 12:01 am

.
קבצים מצורפים
בלעם - בלא עם.pdf
(147.46 KiB) הורד 186 פעמים

שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי שייף נפיק » ו' יולי 12, 2019 12:48 am

מהלך מענין בפרשה הובא כבר בעבר כעת ערוך יותר
0_מהלך בפרשת בלק.png
0_מהלך בפרשת בלק.png (629.68 KiB) נצפה 7794 פעמים

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי סגי נהור » ו' יולי 12, 2019 3:22 am

שמואל דוד כתב:א] פרק כב פסוק ט
ויבא אלוקים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך
ויאמר בלעם אל האלוקים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי

לכאורה יש להעיר על תשובת בלעם דהול״ל שלוחי בלק הם.

התשובה הפשטית באמת היא זו:
"שלוחי בלק הם" אינו לשון תורה אלא לשון חכמים. אין "שליח" בלשון תורה ולא נותר אלא לתאר מיהו המשלח.

בן ראובן
הודעות: 953
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2012 10:29 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי בן ראובן » ו' יולי 12, 2019 8:59 am

סגי נהור כתב:
שמואל דוד כתב:א] פרק כב פסוק ט
ויבא אלוקים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך
ויאמר בלעם אל האלוקים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי

לכאורה יש להעיר על תשובת בלעם דהול״ל שלוחי בלק הם.

התשובה הפשטית באמת היא זו:
"שלוחי בלק הם" אינו לשון תורה אלא לשון חכמים. אין "שליח" בלשון תורה ולא נותר אלא לתאר מיהו המשלח.


נטפלת ללשון השואל, אבל השאלה במקומה עומדת, דהול"ל מלאכי בלק הם (ובפירוש נקראו שלוחי בלק מלאכים).

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי סגי נהור » א' יולי 14, 2019 7:02 am

בן ראובן כתב:
סגי נהור כתב:
שמואל דוד כתב:א] פרק כב פסוק ט
ויבא אלוקים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך
ויאמר בלעם אל האלוקים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי

לכאורה יש להעיר על תשובת בלעם דהול״ל שלוחי בלק הם.

התשובה הפשטית באמת היא זו:
"שלוחי בלק הם" אינו לשון תורה אלא לשון חכמים. אין "שליח" בלשון תורה ולא נותר אלא לתאר מיהו המשלח.


נטפלת ללשון השואל, אבל השאלה במקומה עומדת, דהול"ל מלאכי בלק הם (ובפירוש נקראו שלוחי בלק מלאכים).

"מלאכי בלק הם" - דומה שהיא לשון חסרה בסגנון המקרא. השימוש בתואר "מלאכים" אינו מייתר את הצורך להודיע על שליחתם כמו בתואר שלוחים בלשון חכמים. אכן היה הכתוב יכול לומר "המלאכים אשר שלח אלי בלק" או "האנשים אשר שלח אלי בלק". אבל נראה שלשון זו אינה עדיפה על הלשון הנוכחית, ואדרבה, משמע ממנה קצת כאילו ידוע מכבר עליהם. לכן נראה שבדרך הפשט ממש אין שאלה על הלשון שלפנינו.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' יולי 14, 2019 8:13 am

לענ"ד בלק ידע שהקב"ה יודע מי הם וכל השאלה אינה אלא להכנס עמו בדברים ולשאול אותו מה הוא רוצה ועל זה השיב.

רון
הודעות: 910
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי רון » א' יולי 14, 2019 9:20 am

יש ברבינו בחיי בפרשתנו ביאור מעניין מאד -מציאה ממש - על מה שמצינו בש"ס כמה פעמים שר' יוחנן חלשא דעתיה ואותו אחד שהחליש דעתו נלב"ע, כריש לקיש בהשוכר את הפועלים, וכרב כהנא בשלהי ב"ק.

וז"ל רבינו בחיי במדבר פרק כב פסוק מא

וכענין הנזכר בדברי רז"ל: (ב"ק קיז א) דלי גבינאי דבעינא למחזיה דלי ליה יהב ביה עיניה ונח נפשיה. וטעם הענין הזה שהיה נהוג אצל החכמים ז"ל היה מפני חלישות דעתו של החכם השלם שאי אפשר לו בלא הרהור תורה ואפילו רגע, ומתוך שמחלישין דעתו ומחשבתו נפסקה מהחכמה שהוא מחשב בה תמיד ומי שגורם לו כן הרי הוא כמקצץ בנטיעות, וראוי שתחול הקללה עליו, ומזה אמר הכתוב: (קהלת י, ט) "בוקע עצים יסכן בם". כי הגורם להפסיק ולבקע החכמה שהיא עץ חיים ראוי שיסתכן בעצמו, אף על פי שמצינו בחסידי עליון גדולים בחכמה שאין דבורם וחלישות דעתם עושה רושם כי הענין הוא סגולה בנפש, ומלבד חכמת האדם צריך עוד שתהיה סגולה זו בנפשו השכלית, וכאשר יצטרפו בו שני דברים הללו שתהיה החכמה נטועה בו והסגולה הזאת בנפשו אז יפליא לעשות בכל מי שיחליש דעתו להיותו נכוה בגחלתו.

בן ראובן
הודעות: 953
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2012 10:29 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי בן ראובן » א' יולי 14, 2019 11:15 am

סגי נהור כתב:
בן ראובן כתב:
סגי נהור כתב:
שמואל דוד כתב:א] פרק כב פסוק ט
ויבא אלוקים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך
ויאמר בלעם אל האלוקים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי

לכאורה יש להעיר על תשובת בלעם דהול״ל שלוחי בלק הם.

התשובה הפשטית באמת היא זו:
"שלוחי בלק הם" אינו לשון תורה אלא לשון חכמים. אין "שליח" בלשון תורה ולא נותר אלא לתאר מיהו המשלח.


נטפלת ללשון השואל, אבל השאלה במקומה עומדת, דהול"ל מלאכי בלק הם (ובפירוש נקראו שלוחי בלק מלאכים).

"מלאכי בלק הם" - דומה שהיא לשון חסרה בסגנון המקרא. השימוש בתואר "מלאכים" אינו מייתר את הצורך להודיע על שליחתם כמו בתואר שלוחים בלשון חכמים. אכן היה הכתוב יכול לומר "המלאכים אשר שלח אלי בלק" או "האנשים אשר שלח אלי בלק". אבל נראה שלשון זו אינה עדיפה על הלשון הנוכחית, ואדרבה, משמע ממנה קצת כאילו ידוע מכבר עליהם. לכן נראה שבדרך הפשט ממש אין שאלה על הלשון שלפנינו.


מלאכי יפתח (שופטים יא, יג)

מלאכי שאול (שמואל א יט, כ)

מלאכי דוד (שם כה, מב)

מלאכי מלך שומרון (מלכים ב א, ג)

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי סגי נהור » א' יולי 14, 2019 3:58 pm

בן ראובן כתב:
סגי נהור כתב:
בן ראובן כתב:
סגי נהור כתב:
שמואל דוד כתב:א] פרק כב פסוק ט
ויבא אלוקים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך
ויאמר בלעם אל האלוקים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי

לכאורה יש להעיר על תשובת בלעם דהול״ל שלוחי בלק הם.

התשובה הפשטית באמת היא זו:
"שלוחי בלק הם" אינו לשון תורה אלא לשון חכמים. אין "שליח" בלשון תורה ולא נותר אלא לתאר מיהו המשלח.


נטפלת ללשון השואל, אבל השאלה במקומה עומדת, דהול"ל מלאכי בלק הם (ובפירוש נקראו שלוחי בלק מלאכים).

"מלאכי בלק הם" - דומה שהיא לשון חסרה בסגנון המקרא. השימוש בתואר "מלאכים" אינו מייתר את הצורך להודיע על שליחתם כמו בתואר שלוחים בלשון חכמים. אכן היה הכתוב יכול לומר "המלאכים אשר שלח אלי בלק" או "האנשים אשר שלח אלי בלק". אבל נראה שלשון זו אינה עדיפה על הלשון הנוכחית, ואדרבה, משמע ממנה קצת כאילו ידוע מכבר עליהם. לכן נראה שבדרך הפשט ממש אין שאלה על הלשון שלפנינו.


מלאכי יפתח (שופטים יא, יג)

מלאכי שאול (שמואל א יט, כ)

מלאכי דוד (שם כה, מב)

מלאכי מלך שומרון (מלכים ב א, ג)

שים לב למודגש. "מלאכי בלק הם" לענ"ד אינה תשובה מספיקה לשאלה "מי האנשים האלה".
בכלל, במקרים רבים של קושיות בסגנון למה נכתב כך ולא נכתב באופן אחר, יכול כל שומע להבחין שהאופן האחר איננו מצלצל. ובדרך הפשט זה גופא התירוץ, שאין דרך המקרא לכתוב כן.

בן ראובן
הודעות: 953
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2012 10:29 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי בן ראובן » א' יולי 14, 2019 9:25 pm

סגי נהור כתב:
בן ראובן כתב:
סגי נהור כתב:
בן ראובן כתב:
סגי נהור כתב:
שמואל דוד כתב:א] פרק כב פסוק ט
ויבא אלוקים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך
ויאמר בלעם אל האלוקים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי

לכאורה יש להעיר על תשובת בלעם דהול״ל שלוחי בלק הם.

התשובה הפשטית באמת היא זו:
"שלוחי בלק הם" אינו לשון תורה אלא לשון חכמים. אין "שליח" בלשון תורה ולא נותר אלא לתאר מיהו המשלח.


נטפלת ללשון השואל, אבל השאלה במקומה עומדת, דהול"ל מלאכי בלק הם (ובפירוש נקראו שלוחי בלק מלאכים).

"מלאכי בלק הם" - דומה שהיא לשון חסרה בסגנון המקרא. השימוש בתואר "מלאכים" אינו מייתר את הצורך להודיע על שליחתם כמו בתואר שלוחים בלשון חכמים. אכן היה הכתוב יכול לומר "המלאכים אשר שלח אלי בלק" או "האנשים אשר שלח אלי בלק". אבל נראה שלשון זו אינה עדיפה על הלשון הנוכחית, ואדרבה, משמע ממנה קצת כאילו ידוע מכבר עליהם. לכן נראה שבדרך הפשט ממש אין שאלה על הלשון שלפנינו.


מלאכי יפתח (שופטים יא, יג)

מלאכי שאול (שמואל א יט, כ)

מלאכי דוד (שם כה, מב)

מלאכי מלך שומרון (מלכים ב א, ג)

שים לב למודגש. "מלאכי בלק הם" לענ"ד אינה תשובה מספיקה לשאלה "מי האנשים האלה".
בכלל, במקרים רבים של קושיות בסגנון למה נכתב כך ולא נכתב באופן אחר, יכול כל שומע להבחין שהאופן האחר איננו מצלצל. ובדרך הפשט זה גופא התירוץ, שאין דרך המקרא לכתוב כן.


גם בחלק מהפסוקים האחרים הדובר אינו אומר דבר על השליחות. לא ברור לי מניין ההבחנה שלך בין "מלאכים" בלשון תורה ל"שלוחים" בלשון חכמים.

אתה יכול כמובן לומר, וזו בהחלט תשובה סבירה, ש"מלאכי בלק הם" (ובאותה מידה "שלוחי בלק הם" בלשון חכמים) היא תשובה חלקית ולא מספקת ללא אזכור מהות השליחות. אבל אין לזה שום קשר ללשון תורה או לשון חכמים.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי לייטנר » א' יולי 14, 2019 10:01 pm

נוטר הכרמים כתב:כב, כא וַיָּ֤קָם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַֽיַּחֲבֹ֖שׁ אֶת־אֲתֹנ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ עִם־שָׂרֵ֥י מוֹאָֽב.

פירש"י,
ויחבש את אתנו - מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה, שחבש הוא בעצמו. אמר הקדוש ברוך הוא רשע כבר קדמך אברהם אביהם, שנאמר (בראשית כב, ג) וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו.


בפשוטו היינו שאברהם אבינו הקדימו בכך שג"כ חבש בעצמו את חמורו למעשה העקידה, ואמנם כך מפורש להדיא במדרש ילמדנו כאן, "א"ל הב"ה רשע כבר קדמך אברהם בעקדת יצחק ויחבש את חמרו, תבא חבישה ותבטל חבישה".

אולם היה מקום לבאר שהמכוון הוא שהקדימו בכך שאצל אברהם כתיב 'וישכם' היינו שקם בהשכמה, ואילו אצל בלעם לא כתיב וישכם, וכ"כ מהר"ל בגור אריה כאן. [וצריך לומר שעל זה לא מועילה 'שנאה מקלקלת את השורה'].


בארבעה מקומות כותב רש"י ביחס לארגון בהמה לנסיעה שהאדם בעצמו עשה אותם (אברהם, יוסף, פרעה ובלעם). ראב"ע חלק על רש"י בשלושה מתוך ארבעת המקומות, והוכיח זאת מהפסוק "ויבן שלמה את הבית" - כלום תעלה על דעתך ששלמה עצמו בנה את הבית, אלא ציווה ועשו, וכך פירש ראב"ע ביחס לכולם, מלבד אברהם.
מדוע מלבד אברהם? בגלל המילה 'וישכם'.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' יולי 15, 2019 8:41 pm

התחדש לי בשבת, בהשראת לימוד עניני 'אוהל' בשבת
אולי דרוש, אבל קרוב לפשט.

כד, ה מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל.

ופירש"י,
דבר אחר מה טובו אהליך. מה טובו אהל שילה ובית עולמים בישובן שמקריבין בהן קרבנות לכפר עליהם: משכנותיך - אף כשהן חרבין, לפי שהן משכון עליכם, וחורבנן כפרה על הנפשות, שנאמר כלה ה' את חמתו (איכה ד יא), ובמה כלה, ויצת אש בציון.

ולכאורה קשה שיאמר אהל על בית עולמים דאקרי בית ולא אהל, וכן הקשה הרע"ב בפירוש עמר נקא (ונראה מדבריו שפירוש זה היה כתוב תחילה לפני הפירוש דקאי על שאין פתחיהן מכוונין), ועוד זאת, ששם 'משכן' שזה נראה כדבר קבוע יותר יתפרש על מצב של חורבן וגלות.

ואמנם באור החיים כאן כתב, וז"ל,
עוד נתכוין כנגד ב' זמנים א' שהיו במדבר שהיה ה' ביניהם באהל דכתיב (שמות כו) ועשית וגו' לאהל על המשכן וכנגדו אמר מה טובו אהליך, ב' שהיו בו בישוב דכתיב (מ"א ח') ה' אמר לשכון בערפל וכנגדו אמר משכנותיך ישראל, ואמר לשון רבים לפי שיש הדרגות באהל אהל מועד משכן לפנים מן הפרוכת.


וביותר צ"ב, לפי מה שידוע ששם 'יעקב' זה מורה על הבחינה הנמוכה יותר אצל כלל ישראל משם 'ישראל', והיאך יתכן ששם ישראל מתפרש על המצב הנמוך יותר.

וראה עוד בפי' הרב מלבי"ם, וז"ל,
האהל הוא אהל עראי והמשכן הוא הקבוע, ובמדבר שכנו באהלים אבל היו מוכנים אז לכנס אל הארץ ולשכון במשכנות קבועים ובלעם ראה כ"ז, ואמר על האהלים שבמדבר מה טבו אהליך יעקב, ועל מה שמוכנים לשכון במשכנות בא"י אמר מה טבו משכנותיך ישראל, ושם ישראל גדול משם יעקב, כי כשיכנסו לארץ יהיו במעלה יותר גדולה ויקראו בשם ישראל.


ברם דברי רש"י ז"ל מיוסדים על דברי המדרשים (שמו"ר פרשת משפטים לא, י; במ"ר פרשת נשא יב, יד ותנחומא שם), ואשר נראה בביאורם בהקדם דברי המדרש המובאים ברש"י בקידושין (לא, ב ד"ה איסתייעא מילתא),
וי"מ שמקרא זה לבדו דרש מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך וגו' קינה לאסף מיבעי ליה ודרש כך שאמר אסף שירה על שכילה הקדוש ברוך הוא חמתו בעצים ואבנים שבביתו ומתוך כך הותיר פליטה בישראל שאלמלא כך לא נשתייר משונאי ישראל שריד וכן הוא אומר כלה ה' את חמתו ויצת אש בציון (איכה ד).


ויש לבאר דהא מיהת פשיטא שמקום השראת השכינה בתחתונים אין זה 'עצים ואבנים', וכל מה שזה נחשב לעצים ואבנים גרידא, היינו מחמת שהשכינה לא נסתלקה מישראל בחורבן בית המקדש, ועדיין היא שוכנת בקרבם, אלא שנסתלקה מן המקום המקודש, ושפך חמתו על העצים והאבנים.

וטעמו של דבר כמו שכתב בהג"ה בספר נפש החיים בפ"ד:
הרי כי ודאי עיקר ענין הקדש והמקדש ושריית שכינתו יתברך הוא האדם, שאם יתקדש עצמו כראוי בקיום המצות כולן... אז הוא עצמו המקדש ממש ובתוכו ה' יתברך שמו, כמ"ש היכל ה' היכל ה' המה , וכמאמרם ז"ל ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם וכו' (בתוכו של כל אחד ואחד).


ומהאי טעמא ניתנו בתי המקדש כמשכון עבור ישראל, מאחר שהשכינה שורה על ישראל, וזה מקור השראת השכינה בבית המקדש, ודוק.

ומעתה מבואר היטב דאדרבה, הבחינה הנמוכה יותר זה 'אהליך יעקב' היינו עצם השראת השכינה בבית המקדש בבחינת קדושת המקום, וזוהי קדושה עראית, כי הרי ביום מן הימים נסתלקה שכינה מן המקום וגלתה ממקומה, אולם בחינת 'משכנותיך ישראל' היינו שהשכינה שורה בישראל בכל המצבים, ואינה מוגבלת ומותנית במקום דייקא, ולכך הרי היא נתונה כמשכון עבור ישראל, ונחשב החורבן כשפיכת החמה על עצים ואבנים. [יעויין כלי יקר פרשת כי תצא כג, ו].

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' יולי 15, 2019 9:16 pm

ועוד משהו מעניין הקשור מאוד בפשש"מ....


כד, ג וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנ֣וֹ בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן.

ופירש"י,
בנו בעור - כמו למעינו מים (תהלים קיד ח). ומדרש אגדה שניהם היו גדולים מאבותיהם, בלק בנו צפור, אביו בנו הוא במלכות, ובלעם גדול מאביו בנביאות, מנה בן פרס היה.


והנה לעיל (כג יח), וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר ק֤וּם בָּלָק֙ וּֽשֲׁמָ֔ע הַאֲזִ֥ינָה עָדַ֖י בְּנ֥וֹ צִפֹּֽר, פירש רש"י, בנו צפר - לשון מקרא הוא זה, כמו (תהלים קד, כ) חיתו יער, (בראשית א, כד) וחיתו ארץ, (תהלים קיד, ח) למעינו מים, ולא הביא כלל הפירוש השני של 'מדרש אגדה', ויעויין בשפתי חכמים מה שפירש בזה.

ונראה לפרש בפשיטות, שמנהגו של רש"י לפרש פשוטו של מקרא, ולהוסיף מדרשי אגדה כאשר זה עולה בקנה אחד עם פשוטו של מקרא, והנה בפסוק זה כאשר משבח בלעם את עצמו שהוא שתום העין, ולפירושו של אונקלוס שהובא ברש"י היינו פתוח העין 'דשפיר חזי', בודאי לא רחוק הוא שישתבח בעצמו שמנה בן פרס הוא.

אבל במקרא דלעיל כאשר הוא מתקלס בבלק כדברי רש"י שם לעיל מיניה בסמוך: קום בלק - כיון שראהו מצחק בו, נתכוון לצערו עמוד על רגליך, אינך רשאי לישב ואני שלוח אליך בשליחותו של מקום, לא מסתבר שקילסו בכך שהוא מנה בן פרס.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי דרומי » ה' יולי 18, 2019 11:39 am

הרב הנוטר, יישר כחך על הביאור היפה בענין "בנו בעור" ו"בנו צפור", אכן התקשיתי בזה ודבריך נראים מיושבים יפה.

ולענין מה שהערת קודם על 'מה טובו אהליך יעקב ומשכנותיך ישראל', שלכאורה לפי רש"י 'אהליך' מדבר על הבתים בישובם ואילו 'משכנותיך' מדבר על החורבן, ואיך יתכן שדוקא ב'משכנותיך' המדבר על החורבן נאמר 'ישראל' שהוא שם המעלה -

יש להעיר מהמשך הנבואה של בלעם, שמדבר על דוד המלך ומשיח בן דוד, ושם נאמר:

"דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל, ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת .. וישראל עושה חיל. וירד מיעקב והאביד שריד מעיר".

ובכן, לפי הרמב"ם (הל' מלכים רפי"א) "דרך כוכב מיעקב" מדבר בדוד המלך, ואילו "וקם שבט מישראל" מדבר על משיח בן דוד - ומתאים שבדוד נאמר (רק) "יעקב", ואילו במשיח נאמר שם המעלה 'מישראל' (אם כי עדיין צ"ב בזה שבהמשך חוזר לדבר על שם יעקב - 'וירד מיעקב').

אמנם לפי רש"י הרי כל ההתחלה, עד המלים "וישראל עושה חיל" ועד בכלל - מדברים בדוד המלך, ורק הפסוק האחרון - "וירד מיעקב" - הוא המדבר במשיח בן דוד, ולכאורה לפי זה יוצא דבר תימה, שדוקא בדוד המלך נאמר התואר "ישראל" פעמיים, ואילו במשיח שמביא את התיקון השלם וכו' נאמר רק השם "יעקב" בדוקא ולא שם המעלה "ישראל". וצ"ע.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי דרומי » ה' יולי 18, 2019 11:41 am

ולעצם הביאור (אליבא דרש"י) במלים "אהליך יעקב" ו"משכנותיך ישראל" - יעויין גם כאן
קבצים מצורפים
עומק הפשט - בלק (חלק יג).pdf
(314.2 KiB) הורד 169 פעמים

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי לעמל יולד » א' יולי 21, 2019 11:05 pm

ידוע מה שאמרו חז"ל בסנהדרין ק"ה:
א"ר יוחנן מברכתו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו ביקש לומר שלא יהו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות (במדבר כד, ה) מה טובו אהליך יעקב לא תשרה שכינה עליהם ומשכנותיך ישראל לא תהא מלכותן נמשכת כנחלים נטיו לא יהא להם זיתים וכרמים כגנות עלי נהר לא יהא ריחן נודף כאהלים נטע ה' לא יהיו להם מלכים בעלי קומה כארזים עלי מים לא יהיה להם מלך בן מלך יזל מים מדליו לא תהא מלכותן שולטת באומות וזרעו במים רבים לא תהא עזה מלכותן וירם מאגג מלכו לא תהא אימת מלכותן ותנשא מלכותו אמר רבי אבא בר כהנא כולם חזרו לקללה חוץ מבתי כנסיות ומבתי מדרשות שנאמר (דברים כג, ו) ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך קללה ולא קללות

ולכאורה י"ל שמעצם הפסוק של "מה טובו" למדו חז"ל שהקללה נהפך לברכה, שהתחיל לומר "אהליך יעקב" אהל עראי (כדברי המפרשים וע' מלבים), וגמר בלשון משכנותיך שהוא משכן קבוע, היינו שעלה על ליבו לקללם ב"אהל" אבל הוכרח בנבואתו לבסיים בברכתו של "משכן".

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' יוני 28, 2020 10:37 pm

כב, ה הִ֠נֵּה עַ֣ם יָצָ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ הִנֵּ֤ה כִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ.

פירש"י, סיחון ועוג שהיו שומרים אותנו עמדו עליהם והרגום. ומקורו בבמדבר רבה: סתמו עינים שהארץ תלוי בהן סיחון ועוג החרימום וכסו עיניהם.

והיינו ד'עין הארץ' היינו מאורות הארץ וכמו 'עיני העדה', וכן מצינו שאמר משה ליתרו 'והיית לנו לעינים'.

וצ"ב למה לא פירש רש"י כפשוטו דהיינו על המראה של הארץ,
וכמו שמצינו מטבע זה 'עין הארץ' גבי מכת ארבה בפרשת בא (י, ה) וְכִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־הָאָ֑רֶץ וגו'.

ומצאתי שעד"ז ביארו כמה מן המפרשים, ראה בהכתב והקבלה ובפי' רש"ר הירש.

והנה בתוס' ב"ק (קטז, ב), וז"ל,
יחסנינה סקאה - פי' בקונטרס ארבה כמו [ומעלה את] הסקאין דבתענית (דף ו.) שהוא מין ארבה. ואין נראה לר"ת דלשון ירושה ואחסנתא משמע דאבני אדם איירי ונטלוה מסיקין נמי איירי בבני אדם. ונראה שהאויב קרי סקאה שעולין ומכסין את הארץ כדכתיב (שמות י) והנה כסה את עין הארץ ועל שם כך נקרא צלצל שמכסה כל הארץ כצל כמו הוי ארץ צלצל כנפים (ישעיה יח) ר"ת.


ובהגהות הרש"ש:
תד"ה יחסינה כדכתיב הנה כסה (כצ"ל בל"ו) כו'. פשוט דיכוונו על קרא דר"פ בלק והמרשים טעה והטעה גם את הגרי"ף להגי' וכסה.


והיינו שר"ת התכוין לציין לפרשתינו בו האויב (-עם ישראל) מכסה את הארץ ולא הפסוק בפרשת בא שהארבה מכסה את הארץ (שזה מתאים דווקא עם פירוש רש"י).

ומעתה מבואר שאף ר"ת פירש כך את הפסוק!!

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' יוני 28, 2020 10:39 pm

הפטרת בלק

(מיכה ו, ד): כִּ֤י הֶעֱלִתִ֙יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ וָאֶשְׁלַ֣ח לְפָנֶ֔יךָ אֶת־מֹשֶׁ֖ה אַהֲרֹ֥ן וּמִרְיָֽם.

בפשוטו הכוונה כמו דאיתא בכמה מדרשים: כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל שלחתי לכם שלשה שלוחין משה אהרן ומרים שמא אכלו מכם שמא שתו מכם שמא הטריחו עליכם כלום לא מזכותן אתם מתפרנסין המן בזכות משה הבאר בזכות מרים ענני כבוד בזכות אהרן, ועי' במלבי"ם על אתר.

אולם ברש"י איתא:
את משה אהרן ומרים – תרגם יונתן משה לאלפא מסורת דינין ואהרן לכפרא על עמא ומרים לאוראה לנשיא.


וצ"ב שלא מצינו שמרים הנביאה הורתה לנשים.

וראיתי בספר משיבת נפש פרשת בהעלותך, וז"ל,
והנני אסמיך מן המקרא שראוי למנות זקינות לנצור הבחורות שלא יבואו לידי קלות ראש ואין לסמוך בזה על האנשים שנאמר בתרי עשר בהפטורת בלק עמי מה עשיתי לך ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים, ופי' משה מסורת הדינין ואהרן לכפרא על עמא ומרים להוראה לנשייא וכו'. הרי שעיקר ההצלחה שיהיה הנשים מלמדות לאשר תחתיהן הן הן הנשים.

לעשות רצונך
הודעות: 227
הצטרף: ד' ינואר 02, 2019 10:15 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי לעשות רצונך » ב' יוני 29, 2020 1:21 am

נוטר הכרמים כתב:הפטרת בלק

(מיכה ו, ד): כִּ֤י הֶעֱלִתִ֙יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ וָאֶשְׁלַ֣ח לְפָנֶ֔יךָ אֶת־מֹשֶׁ֖ה אַהֲרֹ֥ן וּמִרְיָֽם.

בפשוטו הכוונה כמו דאיתא בכמה מדרשים: כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל שלחתי לכם שלשה שלוחין משה אהרן ומרים שמא אכלו מכם שמא שתו מכם שמא הטריחו עליכם כלום לא מזכותן אתם מתפרנסין המן בזכות משה הבאר בזכות מרים ענני כבוד בזכות אהרן, ועי' במלבי"ם על אתר.

אולם ברש"י איתא:
את משה אהרן ומרים – תרגם יונתן משה לאלפא מסורת דינין ואהרן לכפרא על עמא ומרים לאוראה לנשיא.


וצ"ב שלא מצינו שמרים הנביאה הורתה לנשים.

וראיתי בספר משיבת נפש פרשת בהעלותך, וז"ל,
והנני אסמיך מן המקרא שראוי למנות זקינות לנצור הבחורות שלא יבואו לידי קלות ראש ואין לסמוך בזה על האנשים שנאמר בתרי עשר בהפטורת בלק עמי מה עשיתי לך ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים, ופי' משה מסורת הדינין ואהרן לכפרא על עמא ומרים להוראה לנשייא וכו'. הרי שעיקר ההצלחה שיהיה הנשים מלמדות לאשר תחתיהן הן הן הנשים.


יפה מאוד ומעניין מאוד.
(כמובן שאני אסמיך לכך יסודה של בית יעקב...)

ואגב ניתן לצרף לזה דברי המדרש תנחומא יתרו י סרסור שלשה, מרים אהרן ומשה.
הרי שנחשבת כחלק ממוסרי התורה.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' יוני 29, 2020 8:16 am

פרק יט פסוק ז

וכבס בגדיו הכהן כו׳

ק״ק דהול״ל וכבס הכהן בגדיו. האם יש מי שהעיר בזה?

ישראליק
הודעות: 2116
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי ישראליק » ב' יוני 29, 2020 8:34 am

בספר דיוקים על התורה, להרב פנחס וולף זצ"ל, בדף רחצ, מעיר:

וכבס בגדיו הכהן.PNG
וכבס בגדיו הכהן.PNG (29.28 KiB) נצפה 5565 פעמים


ועיין שם עוד

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות פרשת בלק

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' יוני 29, 2020 8:59 am

ולכן כתוב שלא כסדר הרגיל?


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 57 אורחים