מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

◆ חיפוש מקור ◆

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
עזריאל ברגר
הודעות: 5684
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יולי 08, 2019 1:05 pm

חוות דעת כתב:זכור לי שיש גמ׳ שמוכח ממנה שאחרי הרבה שנים אין העדים נאמנים להעיד על דבר שקרא בעבר, דחיישינן לשכחה, האם זה נכון? מהו המקור?

עיין כתובות כ,ב.

דרומי
הודעות: 5161
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרומי » ב' יולי 08, 2019 1:22 pm

לגבי הקשר בין צבע אדום לשמחה - יש להעיר מזה שיין הוא בדרך כלל אדום והוא משמח אלקים ואנשים. וכן הבשר צבעו אדום ואין שמחה אלא בבשר.

ובאמת שמבואר באין ספור ספרי קבלה וכו' שאדום שייך לקו השמאל (גבורות), אבל מקום השמחה הוא ג"כ בספירת הבינה - "אם הבנים שמחה" - שהיא גם כן בקו השמאל (בג"ה). וידוע שחכמה שבקו הימין שייכת לעונג (שבת), ואילו בינה שבקו השמאל שייכת לשמחה (יום טוב).

תורה מפוארת
הודעות: 210
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ב' יולי 08, 2019 5:58 pm

דרומי כתב:לגבי הקשר בין צבע אדום לשמחה - יש להעיר מזה שיין הוא בדרך כלל אדום והוא משמח אלקים ואנשים. וכן הבשר צבעו אדום ואין שמחה אלא בבשר.

ובאמת שמבואר באין ספור ספרי קבלה וכו' שאדום שייך לקו השמאל (גבורות), אבל מקום השמחה הוא ג"כ בספירת הבינה - "אם הבנים שמחה" - שהיא גם כן בקו השמאל (בג"ה). וידוע שחכמה שבקו הימין שייכת לעונג (שבת), ואילו בינה שבקו השמאל שייכת לשמחה (יום טוב).

לא מה זה שחיפשתי אבל מ"מ איישר חיילך.

שמר
הודעות: 534
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי שמר » ב' יולי 08, 2019 9:52 pm

במשנ"ב הביא דעת השל"ה שיש להגביהה כוס של ברכה בכף היד.
האם ישנו מקור שכתב בהיפך,כלומר שיש עניין להגביה הכוס בצורת ההחזקה הרגילה בעולם.

עזריאל ברגר
הודעות: 5684
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יולי 08, 2019 10:00 pm

שמר כתב:במשנ"ב הביא דעת השל"ה שיש להגביהה כוס של ברכה בכף היד.
האם ישנו מקור שכתב בהיפך,כלומר שיש עניין להגביה הכוס בצורת ההחזקה הרגילה בעולם.

נכב"ב viewtopic.php?t=33806

חוות דעת
הודעות: 58
הצטרף: א' אפריל 28, 2019 8:02 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי חוות דעת » ב' יולי 08, 2019 11:05 pm

עזריאל ברגר כתב:
חוות דעת כתב:זכור לי שיש גמ׳ שמוכח ממנה שאחרי הרבה שנים אין העדים נאמנים להעיד על דבר שקרא בעבר, דחיישינן לשכחה, האם זה נכון? מהו המקור?

עיין כתובות כ,ב.


ייש"כ!

חוות דעת
הודעות: 58
הצטרף: א' אפריל 28, 2019 8:02 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי חוות דעת » ב' יולי 08, 2019 11:07 pm

בן מיכאל כתב:
חוות דעת כתב:מהו המקור שעם ישראל בשעת מתן תורה היו בדרגה של אדם הראשון קודם החטא?

ראה שבת קמז פסקה זוהמתן.



תודה אבל מחפש מקור שממש עמדו בדרגת אדם הראשון קודם החטא לא רק שפסקה זוהמתן, כדוגמת דברי הרמב"ן שלעת"ל נהיה כולם בדרגה של אדם הראשון לפני החטא.

דרומי
הודעות: 5161
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרומי » ג' יולי 09, 2019 12:24 am

בהמשך לשאלה לעיל בענין צבע 'אדום' על פי סוד -

ראה קה"י ערך 'אודם' שמתייחס לסתירה שבין 'אודם' דראובן לבין היותו מדת הגבורה.

בן מיכאל
הודעות: 1206
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בן מיכאל » ג' יולי 09, 2019 11:40 am

חוות דעת כתב:
בן מיכאל כתב:
חוות דעת כתב:מהו המקור שעם ישראל בשעת מתן תורה היו בדרגה של אדם הראשון קודם החטא?

ראה שבת קמז פסקה זוהמתן.



תודה אבל מחפש מקור שממש עמדו בדרגת אדם הראשון קודם החטא לא רק שפסקה זוהמתן, כדוגמת דברי הרמב"ן שלעת"ל נהיה כולם בדרגה של אדם הראשון לפני החטא.

ההקבלה לגבי חיוב המיתה, בולטת מאד. תעשה חיפוש קל במדרשי חז"ל על אכן כאדם תמותון (שמו"ר לב, ויק"ר יא, במדב"ר טז ועוד).

סליחות
הודעות: 625
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי סליחות » ג' יולי 09, 2019 4:33 pm

מאירי תענית דף י'.
להפקיע את השערים ר"ל לצרכי שבת שמתוך שירבה המקח לצרכי סעודת הלילה של תענית יפקיעו שער לצרכי סעודת שבת שלא הרבו בני השוק לספק מזון לכל הצורך הואיל ולא ידעו עדין סעודת הלילה של תענית עד שבאו כך פירשוה גדולי המפרשים (רש"י) וגדולי הרבנים (הרמב"ם) פי' שכשרואים בעלי חנויות שבעלי בתים קונים לשתי סעודות גדולות אחת לליל התענית שהיו רגילים בו לסעודה גדולה ואחת לליל שבת סבורים הם שיביאם לכך חסרון אותם הדברים הנקנין ולא ירגישו שמפני התענית הוא ומתוך כך מיקרין את התבואה אבל כשיתחילו בשני כבר הרגישו שמפני התענית הם לוקחים כל כך ולא מחסרון הדברים ואף אנו פרשנו בה דרך אחרת בחבור התשובה


היכן הדברים בחיבור התשובה? בחיפוש באוצר לא מצאנו שם.

צפונות
הודעות: 39
הצטרף: ג' פברואר 05, 2019 1:17 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי צפונות » ד' יולי 10, 2019 2:03 pm

בספר משאת משה מוסר מאמר א' כתב
ולכן חמורו של רבי פנחס בן יאיר, כיון שהיה קנינו, הייתה על החמור השפעת קדושה כל כך, עד שלא אכל טבל. וזהו גם הביאור במאי דאיתא בספר בית המדרש על תהלים, שכשפרעה נתן את ארץ גושן ליעקב, הוכשר המקום שידורו שם בני ישראל, והיינו משום, שכשנעשה המקום קנין יעקב, נתקדש.


מה הכוונה?

מה שנכון נכון
הודעות: 9119
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' יולי 10, 2019 2:10 pm

צפונות כתב:בספר משאת משה מוסר מאמר א' כתב
ולכן חמורו של רבי פנחס בן יאיר, כיון שהיה קנינו, הייתה על החמור השפעת קדושה כל כך, עד שלא אכל טבל. וזהו גם הביאור במאי דאיתא בספר בית המדרש על תהלים, שכשפרעה נתן את ארץ גושן ליעקב, הוכשר המקום שידורו שם בני ישראל, והיינו משום, שכשנעשה המקום קנין יעקב, נתקדש.


מה הכוונה?

תבדוק בתהלים מקדש מעט.

צפונות
הודעות: 39
הצטרף: ג' פברואר 05, 2019 1:17 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי צפונות » ד' יולי 10, 2019 9:16 pm

מה שנכון נכון כתב:
צפונות כתב:בספר משאת משה מוסר מאמר א' כתב
ולכן חמורו של רבי פנחס בן יאיר, כיון שהיה קנינו, הייתה על החמור השפעת קדושה כל כך, עד שלא אכל טבל. וזהו גם הביאור במאי דאיתא בספר בית המדרש על תהלים, שכשפרעה נתן את ארץ גושן ליעקב, הוכשר המקום שידורו שם בני ישראל, והיינו משום, שכשנעשה המקום קנין יעקב, נתקדש.


מה הכוונה?

תבדוק בתהלים מקדש מעט.


אינני מוצא,
אשמח להפניה מדוייקת יותר.

ביקורת תהיה
הודעות: 1117
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' יולי 11, 2019 10:11 am

בספר נופת צופים (סימן סח) מביא מאמר בשם רבותינו ז"ל בזה הלשון: 'וישב ראובן - ששב אל שקו ואל תעניתו על שבלבל יצועי אביו', ומבארו בדרך הדרוש כדרכו.
כלום יש אצל רבותינו אי שם מאמר בנוסח זה, או שמא נולד מאמר זה במוחו הקודח של המחבר?

בקרו טלה
הודעות: 3035
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בקרו טלה » ה' יולי 11, 2019 10:48 am

ביקורת תהיה כתב:או שמא נולד מאמר זה במוחו הקודח של המחבר?

הנני מוחה נמרצות על הלשון "במוחו הקודח"
מדרש משלי - פרשה א
וישב ראובן אל הבור. והיכן היה. רבי יודא ורבי נחמיה. ר' יודא אמר, טורח הבית היתה מושלכת עליו, וכיון שנפטר מטורח הבית בא והציץ בבור, שנאמר (שם לז, כט) וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו. רבי נחמיה אמר, מלמד ששב לשקו ולתעניתו שהיה עוסק על אותו מעשה שארעו וכו'.
נערך לאחרונה על ידי בקרו טלה ב ה' יולי 11, 2019 11:26 am, נערך 5 פעמים בסך הכל.

דודי צח
הודעות: 523
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דודי צח » ה' יולי 11, 2019 10:49 am

מאמר זה עם הלשון 'אל שקו ואל תעניתו' הוא כנראה הרכבה, שעל ראובן אמרו הלשון 'היה עסוק בשקו ובתעניתו', כמובא ברש"י ובמדרשים.
אמנם על מרדכי הצדיק איתא במסכת מגילה (טז:א) 'וישב מרדכי אל שער המלך - אמר רב ששת: ששב לשקו ולתעניתו'. ולשון הקרא דומה מאד ללשון 'וישב ראובן אל הבור', ומכאן נוצרה כנראה ההרכבה וההעתקה.

זה שינוי קביל ומקובל בעולם ה'ספה"ק'.

הא ברירא, שהרכבה הנ"ל איננה 'המצאה' של בעל נופת צופים, ובוודאי לא בעקבות האבחנה הנורולוגית על בעל 'נופת צופים' - הלא הרבה קדמונים ציטטו בספריהם מאמר זה בהאי לישנא, ובהם: מגלה עמוקות על פרשת וישב, סדר היום כוונות שמו"ע, ועוד כהנה.

לפי זיכרוני כבר הופיעו בעבר מאמרים/קונטרסים על מאמרי חז"ל שאינם בחז"ל (רבי שמואל אשכנזי ?).

דודי צח
הודעות: 523
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דודי צח » ה' יולי 11, 2019 11:15 am

שו"ר שהרב בקרו טלה הביא את המדרש משלי שמפורש כן,
ומעתה התייתרו כל דבריי

ביקורת תהיה
הודעות: 1117
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' יולי 11, 2019 12:15 pm

בקרו טלה כתב:הנני מוחה נמרצות על הלשון "במוחו הקודח".
החשד לטעיה, על דרך 'לפום חורפא שבשתא', עלה לאור שיבושים קודמים בספר. לדוגמא:
א. 'איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני'. והקשו רבותינו ז"ל בגמרא: אם לייחסיה בא, למה אינו מייחסו אלא עד ימיני, שהוא בנימן. ותירצו מה שתירצו. וגם לדרכנו יבואר היטב, כי שבעים פנים לתורה.
ובגמרא הקושיא היא להיפך: אי ליחוסיה קאתי, ליחסיה וליזיל עד בנימין, מאי שנא הני?
ב. והנה גם בשכם היה ניצוץ קדוש בתוכו שנתערב בו על ידי חטא אדם וחוה, והיה מוטבע בו בעמק טומאתו, והניצוץ הזה שהיה בתוכו היה נשמת רבי חנניא בן תרדיון. ולכך אמרו רבותינו ז"ל שהושיבוהו בקובה של זונות כנגד מה שנאמר 'הכזונה יעשה אחותנו'.
ובגמרא: גזרו עליו לשריפה, ועל אשתו להריגה, ועל בתו לישב בקובה של זונות.
נערך לאחרונה על ידי ביקורת תהיה ב ה' יולי 11, 2019 12:19 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ביקורת תהיה
הודעות: 1117
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' יולי 11, 2019 12:18 pm

בקרו טלה כתב:רבי נחמיה אמר, מלמד ששב לשקו ולתעניתו שהיה עוסק על אותו מעשה שארעו וכו'.
שיבוש גלוי! שהרי רבי נחמיה בא להשיב על השאלה היכן היה?
ובמהדורת בובר הנוסח הוא כדלהלן:
רבי נחמיה אומר: בשקו ובתעניתו היה עוסק על אותו מעשה שאירעו ולא נפנה, וכיון שנפטר משקו ומתעניתו בא והציץ בתוך הבור ולא מצאו.

מיני ומינך
הודעות: 346
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 4:16 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מיני ומינך » ה' יולי 11, 2019 2:10 pm

-
נערך לאחרונה על ידי מיני ומינך ב ה' יולי 11, 2019 10:09 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

לבי במערב
הודעות: 1260
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' יולי 11, 2019 2:50 pm

ביקורת תהיה כתב:בספר נופת צופים . .

למי?

לבי במערב
הודעות: 1260
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' יולי 11, 2019 3:08 pm

דודי צח כתב:לפי זיכרוני כבר הופיעו בעבר מאמרים/קונטרסים על מאמרי חז"ל שאינם בחז"ל (רבי שמואל אשכנזי ?).

הועלה בעבר באתרא קדישא הדין: "קונטרס מאמרי חז"ל שלא נודע מקורם" (זעלצער).

דודי צח
הודעות: 523
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דודי צח » ו' יולי 12, 2019 9:28 am

אני מדבר על מאמרי חז"ל שאינם בחז"ל. כלומר שהם שגורים בפי העם בטעות גמורה. ובדרך כלל יסודם מחמת איזה שיבוש שהוטמע. או שרוח הדברים ישנם בחז"ל, אך המטבע הלשוני נכתב על ידי אחד הקדמונים, וממנו הפך המאמר למאמר חז"ל. כגון 'ושכנתי בתוכם - בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד', השגור כ"כ בפי הדרשנים, וכמדומה שמקורו באלשיך הקדוש.
הכי נכון ומדוייק לקרות למאמרים אלה מאמרי רז"ל, כמצוי בספרות החסידית.

בקרו טלה
הודעות: 3035
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בקרו טלה » ו' יולי 12, 2019 11:52 am

דודי צח כתב:אני מדבר על מאמרי חז"ל שאינם בחז"ל.

מאמרי חז"ל שאינם לפנינו
מקורות ניבים ופתגמים

בכמה אשכולות צוין לדברי הרה"ג אהרן מגיד
קבצים מצורפים
בית אהרן יא.pdf
(5.79 MiB) הורד 25 פעמים
ב.pdf
(7.19 MiB) הורד 18 פעמים

תם מה הוא אומר
הודעות: 1000
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » א' יולי 14, 2019 2:16 pm

כל יום מימי השבוע מכוון כנגד היום של ששת ימי בראשית, ומסוגל בו ליותר, לדוג' תשו' הרשב"א ח"א סי' תיג דקצ"ה סע"א, בהא דסנהד' סה: שהיו בוראים עגל בע"ש, ולא בשאר ימים, "משום שבו הייתה בריאת הבהמה". ועוד כיו"ב.

הידוע מקורות לענין זה?

נחלי אפרסמון

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » א' יולי 14, 2019 6:38 pm

תם מה הוא אומר כתב:כל יום מימי השבוע מכוון כנגד היום של ששת ימי בראשית, ומסוגל בו ליותר, לדוג' תשו' הרשב"א ח"א סי' תיג דקצ"ה סע"א, בהא דסנהד' סה: שהיו בוראים עגל בע"ש, ולא בשאר ימים, "משום שבו הייתה בריאת הבהמה". ועוד כיו"ב.

הידוע מקורות לענין זה?

עיין ס' פירות תאנה בחידושיו עה"ת ע"מ קמ"א שהביא כמה דוגמאות לזה.
אולי הרב בקרו טלה יביא דבריו.

נחלי אפרסמון

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » א' יולי 14, 2019 6:38 pm

תם מה הוא אומר כתב:כל יום מימי השבוע מכוון כנגד היום של ששת ימי בראשית, ומסוגל בו ליותר, לדוג' תשו' הרשב"א ח"א סי' תיג דקצ"ה סע"א, בהא דסנהד' סה: שהיו בוראים עגל בע"ש, ולא בשאר ימים, "משום שבו הייתה בריאת הבהמה". ועוד כיו"ב.

הידוע מקורות לענין זה?

עיין ס' פירות תאנה בחידושיו עה"ת ע"מ קמ"א שהביא כמה דוגמאות לזה.
אולי הרב בקרו טלה יביא דבריו.

בקרו טלה
הודעות: 3035
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בקרו טלה » א' יולי 14, 2019 6:49 pm

נחלי אפרסמון כתב:עיין ס' פירות תאנה בחידושיו עה"ת ע"מ קמ"א שהביא כמה דוגמאות לזה.
קבצים מצורפים
פירות תאנה.PDF
(135.03 KiB) הורד 14 פעמים

צבי-שפייר
הודעות: 71
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 1:12 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי צבי-שפייר » ב' יולי 15, 2019 12:46 am

בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
יישר כח למפרע.

נחלי אפרסמון

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ב' יולי 15, 2019 12:57 am

צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
יישר כח למפרע.

ע' שו"ת גבורות אליהו הענקין סימן ק"ה שאסר זאת.
ובשו"ת צפנת פענח ח"ב סימן י"ט שגם כתב לאסור.
נערך לאחרונה על ידי נחלי אפרסמון ב ב' יולי 15, 2019 12:59 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

חיימקה
הודעות: 999
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי חיימקה » ב' יולי 15, 2019 12:58 am

צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
יישר כח למפרע.

ע' שו"ת משנה הלכות ח"ד סי נב תשובה מפורטת בנושא, ושם תמצא מקורות רבים.

נחלי אפרסמון

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ב' יולי 15, 2019 1:01 am

נחלי אפרסמון כתב:
צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
יישר כח למפרע.

ע' שו"ת גבורות אליהו הענקין סימן ק"ה שאסר זאת.
ובשו"ת צפנת פענח ח"ב סימן י"ט שגם כתב לאסור.

ובשו"ת יביע אומר חלק ג', או"ח סימן כ"ב

צבי-שפייר
הודעות: 71
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 1:12 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי צבי-שפייר » ב' יולי 15, 2019 2:51 pm

נחלי אפרסמון כתב:
נחלי אפרסמון כתב:
צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
יישר כח למפרע.

ע' שו"ת גבורות אליהו הענקין סימן ק"ה שאסר זאת.
ובשו"ת צפנת פענח ח"ב סימן י"ט שגם כתב לאסור.

ובשו"ת יביע אומר חלק ג', או"ח סימן כ"ב


יישר כח לכל העונים!
עוד בתשובה הנ"ל מציין לספר צרור החיים, והוא חיבור מכל הנראה כנגד מלגת הרפורם. שם בספר הנ"ל כתב נגד "בעל הנוגה" שרצה להתיר השימוש בכלי שיר בשב"ק. כמו כן מציין המנח"א לשו"ת שואל ומשיב שיצא גם כן כנגד אחד שכתב חיבור בשם "ילד זקונים".
האם ידוע לכם אם בעל הנוגה ובעל הילד זקונים הם אותו בן אדם? ומי הוא/הם?

איקטורין
הודעות: 86
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי איקטורין » ב' יולי 15, 2019 4:21 pm

השם זבולון מופיע בתנ"ך או זבולן או זבלון - בשלושת הפעמים הראשונות מופיע השם כך: זבלון, ומפרשת ויחי עד סוף התורה מופיע השם כך: זבולן.
[בנ"ך שוב משתנה לעיתים].
שמעתי אומרים שבא לרמוז ע"כ שזבולון החזיק את יששכר והוא מלשון זן בול. [ולכן הוי"ו באמצע] ובול היינו תורה.
מקור בבקשה!

וונדרבר
הודעות: 809
הצטרף: ב' אוקטובר 06, 2014 3:04 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי וונדרבר » ב' יולי 15, 2019 4:29 pm

צבי-שפייר כתב:עוד בתשובה הנ"ל מציין לספר צרור החיים, והוא חיבור מכל הנראה כנגד מלגת הרפורם. שם בספר הנ"ל כתב נגד "בעל הנוגה" שרצה להתיר השימוש בכלי שיר בשב"ק. כמו כן מציין המנח"א לשו"ת שואל ומשיב שיצא גם כן כנגד אחד שכתב חיבור בשם "ילד זקונים".
האם ידוע לכם אם בעל הנוגה ובעל הילד זקונים הם אותו בן אדם? ומי הוא/הם?

נגה הצדק
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLALL
ילד זקונים
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLALL

צבי-שפייר
הודעות: 71
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 1:12 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי צבי-שפייר » ב' יולי 15, 2019 8:39 pm

נחלי אפרסמון כתב:
נחלי אפרסמון כתב:
צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
יישר כח למפרע.

ע' שו"ת גבורות אליהו הענקין סימן ק"ה שאסר זאת.
ובשו"ת צפנת פענח ח"ב סימן י"ט שגם כתב לאסור.

ובשו"ת יביע אומר חלק ג', או"ח סימן כ"ב


חיפשתי בתוך שו"ת, אבל לא מצאתי משהו יוצא דופן, שאפשר להגיד שזה היה כוונת המנח"א במה שכתב שראה תשובה מגדול א' וכו'.

צבי-שפייר
הודעות: 71
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 1:12 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי צבי-שפייר » ב' יולי 15, 2019 8:40 pm

וונדרבר כתב:
צבי-שפייר כתב:עוד בתשובה הנ"ל מציין לספר צרור החיים, והוא חיבור מכל הנראה כנגד מלגת הרפורם. שם בספר הנ"ל כתב נגד "בעל הנוגה" שרצה להתיר השימוש בכלי שיר בשב"ק. כמו כן מציין המנח"א לשו"ת שואל ומשיב שיצא גם כן כנגד אחד שכתב חיבור בשם "ילד זקונים".
האם ידוע לכם אם בעל הנוגה ובעל הילד זקונים הם אותו בן אדם? ומי הוא/הם?

נגה הצדק
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLALL
ילד זקונים
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLALL



ייישר כח!

צבי-שפייר
הודעות: 71
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 1:12 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי צבי-שפייר » ב' יולי 15, 2019 8:42 pm

איקטורין כתב:השם זבולון מופיע בתנ"ך או זבולן או זבלון - בשלושת הפעמים הראשונות מופיע השם כך: זבלון, ומפרשת ויחי עד סוף התורה מופיע השם כך: זבולן.
[בנ"ך שוב משתנה לעיתים].
שמעתי אומרים שבא לרמוז ע"כ שזבולון החזיק את יששכר והוא מלשון זן בול. [ולכן הוי"ו באמצע] ובול היינו תורה.
מקור בבקשה!


לא יודע מקור, אבל מכל הנראה שהשם זאנוויל נובע מזבולון לפי הנ"ל.

איקטורין
הודעות: 86
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי איקטורין » ב' יולי 15, 2019 9:47 pm

צבי-שפייר כתב:
איקטורין כתב:השם זבולון מופיע בתנ"ך או זבולן או זבלון - בשלושת הפעמים הראשונות מופיע השם כך: זבלון, ומפרשת ויחי עד סוף התורה מופיע השם כך: זבולן.
[בנ"ך שוב משתנה לעיתים].
שמעתי אומרים שבא לרמוז ע"כ שזבולון החזיק את יששכר והוא מלשון זן בול. [ולכן הוי"ו באמצע] ובול היינו תורה.
מקור בבקשה!


לא יודע מקור, אבל מכל הנראה שהשם זאנוויל נובע מזבולון לפי הנ"ל.


ים של שלמה מסכת גיטין פרק ד
זנוול בשתי ווי"ן הוא כינוי לשמואל. מצאתי מהרר"י לנצהוט כתב זנוול חסר יו"ד, ומהר"ר ז"ך כתב מלא יו"ד, לכולי עלמא ב' ווין. וכן המסקנא לכתוב בשני ווי"ן, והוא כינוי לשמואל, וכותבין שמואל המכונה זנוול, אף על פי שאין כותבין שמואל המכונה מואל או מואה, דהוי קצור השם.
מספר קונטרס השמות החדש:
"זנוויל או זנוול הוא כינוי לשמואל, לפי שהגוים היו קורין זנוויל בחילוף השי"ן לזי"ן, והמ"ם לנו"ן, והוי"ו שאינה מורגשת היו מהפכיו למורגשת, ואח"כ נעשה בפי הישראלים אותו השם שבו קראו הגויים".

סליחות
הודעות: 625
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי סליחות » ב' יולי 15, 2019 11:44 pm

לאיזה ירושלמי כוונת הרמב"ם?
שמא התשובה הזאת מובאת בשו"ת הרמב"ם החדשות של מכון ירושלים וציינו בזה משהו?
קבצים מצורפים
ELL.png
ELL.png (47.49 KiB) נצפה 1312 פעמים


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אריק ו־ 39 אורחים