מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' יוני 13, 2019 12:30 pm

שלח עט
שבת שלום וכל טוב
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים בהעלותך עט.pdf
(276.66 KiB) הורד 349 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' יוני 20, 2019 9:45 am

שלח עט
אנא שלחו הערות
להציב כאן ו/או לשלוח אלי
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים שלח עט.pdf
(278.57 KiB) הורד 311 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' יוני 27, 2019 9:26 am

קורח עט
פרשה זו יפה נדרשת
שבת שלום
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים קרח עט.pdf
(210.52 KiB) הורד 278 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' יולי 04, 2019 10:05 am

פרשת חוקת עט
חודש טוב ושבת שלום
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים חוקת עט.pdf
(239.44 KiB) הורד 279 פעמים

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי לענין » ה' יולי 04, 2019 4:45 pm

מהיכי תיתי להוראה זו-

יט יב ה֣ וּא יִ תְ חַ טָּ א-ב֞ וֹ בַּ יּ֧וֹם הַ שְּׁ לִ ישִׁ ֛ י וּבַ יּ֥וֹם הַ שְּׁ בִ יעִ ֖ י יִטְ הָ ֑ ר: יש לעמוד מעט אחר קריאת
הַ שְּׁ בִ יעִ ֖ י להדגיש את העובדה כי ההפסק העיקרי בתיבה זו ולא בתיבת התביר, אחרת מתקבלת משמעות
שאינה נכונה. וכן הדבר גם בחצי השני של הפסוק: ה֣ וּא יִתְ חַ טָּ א-ב֞ וֹ בַּ יּ֧וֹם הַ שְּׁ לִ ישִׁ ֛ י וּבַ יּ֥וֹם הַ שְּׁ בִ יעִ ֖ י
- יִטְ הָ ֑ ר וְ אִ ם- ל ֹ֨ א יִתְ חַ טָּ֝ א בַּ יּ֧וֹם הַ שְּׁ לִ ישִׁ ֛ י וּבַ יּ֥וֹם הַ שְּׁ בִ יעִ ֖ י - ל ֹ֥ א יִטְ הָ ֽ ר

קוראים כמו הטעמים בדיוק ותו לא, מי אמר שאנחנו צריכים להדגיש כל מיני הדגשות יותר מהטעמים?

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי איש גלילי » ה' יולי 04, 2019 7:15 pm

לענין כתב:מהיכי תיתי להוראה זו-

יט יב ה֣ וּא יִ תְ חַ טָּ א-ב֞ וֹ בַּ יּ֧וֹם הַ שְּׁ לִ ישִׁ ֛ י וּבַ יּ֥וֹם הַ שְּׁ בִ יעִ ֖ י יִטְ הָ ֑ ר: יש לעמוד מעט אחר קריאת
הַ שְּׁ בִ יעִ ֖ י להדגיש את העובדה כי ההפסק העיקרי בתיבה זו ולא בתיבת התביר, אחרת מתקבלת משמעות
שאינה נכונה. וכן הדבר גם בחצי השני של הפסוק: ה֣ וּא יִתְ חַ טָּ א-ב֞ וֹ בַּ יּ֧וֹם הַ שְּׁ לִ ישִׁ ֛ י וּבַ יּ֥וֹם הַ שְּׁ בִ יעִ ֖ י
- יִטְ הָ ֑ ר וְ אִ ם- ל ֹ֨ א יִתְ חַ טָּ֝ א בַּ יּ֧וֹם הַ שְּׁ לִ ישִׁ ֛ י וּבַ יּ֥וֹם הַ שְּׁ בִ יעִ ֖ י - ל ֹ֥ א יִטְ הָ ֽ ר

קוראים כמו הטעמים בדיוק ותו לא, מי אמר שאנחנו צריכים להדגיש כל מיני הדגשות יותר מהטעמים?

לא ראיתי את הקובץ, ואני מתייחס להערתך בלבד.
לא צריך להדגיש שום דבר יותר מהטעמים. פשוט הכלל הוא שהטפחא מפסיק יותר מהתביר שלפניו, ומשום מה הקוראים נוטים להאריך בתביר ולשבש את המשמעות. בפסוק זה (והדומים לו) ההקפדה על ההפסק הנכון נחוצה יותר.

חיימקה
הודעות: 1302
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי חיימקה » ה' יולי 04, 2019 10:12 pm

איש גלילי כתב:
לענין כתב:מהיכי תיתי להוראה זו-

יט יב ה֣ וּא יִ תְ חַ טָּ א-ב֞ וֹ בַּ יּ֧וֹם הַ שְּׁ לִ ישִׁ ֛ י וּבַ יּ֥וֹם הַ שְּׁ בִ יעִ ֖ י יִטְ הָ ֑ ר: יש לעמוד מעט אחר קריאת
הַ שְּׁ בִ יעִ ֖ י להדגיש את העובדה כי ההפסק העיקרי בתיבה זו ולא בתיבת התביר, אחרת מתקבלת משמעות
שאינה נכונה. וכן הדבר גם בחצי השני של הפסוק: ה֣ וּא יִתְ חַ טָּ א-ב֞ וֹ בַּ יּ֧וֹם הַ שְּׁ לִ ישִׁ ֛ י וּבַ יּ֥וֹם הַ שְּׁ בִ יעִ ֖ י
- יִטְ הָ ֑ ר וְ אִ ם- ל ֹ֨ א יִתְ חַ טָּ֝ א בַּ יּ֧וֹם הַ שְּׁ לִ ישִׁ ֛ י וּבַ יּ֥וֹם הַ שְּׁ בִ יעִ ֖ י - ל ֹ֥ א יִטְ הָ ֽ ר

קוראים כמו הטעמים בדיוק ותו לא, מי אמר שאנחנו צריכים להדגיש כל מיני הדגשות יותר מהטעמים?

לא ראיתי את הקובץ, ואני מתייחס להערתך בלבד.
לא צריך להדגיש שום דבר יותר מהטעמים. פשוט הכלל הוא שהטפחא מפסיק יותר מהתביר שלפניו, ומשום מה הקוראים נוטים להאריך בתביר ולשבש את המשמעות. בפסוק זה (והדומים לו) ההקפדה על ההפסק הנכון נחוצה יותר.

מילים כדרבנות.

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ג' יולי 09, 2019 10:45 am

גם אני מצטרף לדברי הרב איש גלילי.
ה"משום מה" שהקוראים נוטים להאריך בתביר הוא לפחות לפי מנהג האשכנזים שעל התביר יש ניגון מסולסל ואת הטיפחא אינם מנגנים בכלל ובעצם צריך רק לעשות הפסקה בטיפחא (שהיא יותר ארוכה) אך לא כולם מוּדעים לזה ובמקרה כגון דא שההפסקה בתביר במקום בטיפחא תשנה את המשמעות צריך להקפיד על כך יותר

יוצא פוניבז'
הודעות: 2063
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ג' יולי 09, 2019 11:07 am

האם נכון שאצל התימנים לא ידוע הכלל הזה?
בחומש תורת חיים התרגום מפוסק לפי תביר ולא לפי טפחא.
(כבר העירו שלפי"ז אסור לאכול עזים, וככתוב "כל חלב שור וכבש, ועז לא תאכלו"...)

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ג' יולי 09, 2019 1:15 pm

וכן לפי זה יש להזות על המיטהר מן הצרעת
ולא מובן מה רוצה אשת אדוני יוסף מבעלה אשר הביא לנו, איש עברי לצחק בנו - הרי זו היתה המטרה ומה לה כי נזעקה?

יוצא פוניבז'
הודעות: 2063
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ג' יולי 09, 2019 2:12 pm

בחומש תורת חיים (מוה"ק) מפסקים כך גם במקומות שיש שינוי משמעות
תורת חיים.JPG
תורת חיים.JPG (11.42 KiB) נצפה 15112 פעמים

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ג' יולי 09, 2019 5:53 pm

היא גופא מה שבאתי להוכיח שזה לא נכון
ראיתי בחומש אחר שגם אימץ לעצמו את התרגום הזה שהתייחס בהקדמה לפיסוק אך איני זוכר מה הוא אומר
בפועל אני לא חושב שהתימנים מפסקים כך את המקרא לפחות

בן ראובן
הודעות: 954
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2012 10:29 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי בן ראובן » ד' יולי 10, 2019 12:50 am

כדכד כתב:וכן לפי זה יש להזות על המיטהר מן הצרעת
ולא מובן מה רוצה אשת אדוני יוסף מבעלה אשר הביא לנו, איש עברי לצחק בנו - הרי זו היתה המטרה ומה לה כי נזעקה?


ולא זו בלבד, אלא כל מי שעושה מלאכה בזמן כלשהו, יש להורגו בשבת.

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי איש גלילי » ד' יולי 10, 2019 1:13 am

והתמוה ביותר, בפרשת במדבר, שאחר ספירת כל השבטים מסכמת התורה את מספרם ב-603,550, בעוד שבפרטן אי אתה מוצא אלא 99,831, וצע"ג...

חיימקה
הודעות: 1302
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי חיימקה » ד' יולי 10, 2019 2:07 am

יוצא פוניבז' כתב:האם נכון שאצל התימנים לא ידוע הכלל הזה?
בחומש תורת חיים התרגום מפוסק לפי תביר ולא לפי טפחא.
(כבר העירו שלפי"ז אסור לאכול עזים, וככתוב "כל חלב שור וכבש, ועז לא תאכלו"...)


https://maharitz.co.il/?CategoryID=430& ... 8557&Page=
מדקה 57:15 ואילך.

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי איש גלילי » ד' יולי 10, 2019 2:44 am

בשלב שהוא מסביר את הגר"מ מאזוז הוא הרבה יותר משכנע. כשהוא מתחיל לסתור דבריו, אחר הכבוד הראוי, לא דק.

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' יולי 11, 2019 9:22 am

שבת שלום וכל טוב
הנושא של העיכוב המוטעה על התביר עלה אצלנו כמה פעמים
גם פרופ' שמחה קוגוט כתב על זה
בתאג' התימני מסמן פסיקים לעצירה בטעמים המפסיקים
משום מה בטיפחא- טרחא לא מסומן, אינני יודע אם באמת לא עוצרים
או שזה מובן מאליו.
בכל אופן זה מטעה
בעניין הרב מאזוז - כל עניין לגופו
באחד משיעוריו הוא הזכיר מקום שהתביר מפסיק יותר,
ונתברר שאכן כך נכון.
ובספר תורת הטעמים מביא לזה (ולדברים דומים) דוגמאות

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' יולי 11, 2019 9:24 am

כנראה בנסיון הקודם הקובץ בלק עט לא עלה
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים בלק עט.pdf
(400.55 KiB) הורד 381 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' יולי 11, 2019 9:32 am

שאלה שנשאלתי
הטעמת הפסוק היא
וַיְמָאֵ֣ן ׀ אֱד֗וֹם נְתֹן֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֲבֹ֖ר בִּגְבֻל֑וֹ וַיֵּ֥טיִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָלָֽיו
ולפי זה הטעמת הפסוק היא: וַיְמָאֵן אֱדוֹם/ נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל// עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ

תלמידי שאלוני: שלכאורה היה מתאים יותר להטעים את תיבת אדום בזקף.
וַיְמָאֵן אֱדוֹם// נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל/ עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ

מה דעתכם על השאלה?

תשובתי. שאלה טובה מאוד!
טרם עיינתי בספרים, גם לא בתורת הטעמים.
[אגב אם אתה לומד ומלמד טעמים זה ספר חובה!!]
שאלה נוספת הצריכה להשאל, למה ישראל בזקף המבדילו מהטיפחא שאחריו, היה יותר מטעים (מתאים) להטעימו בתביר (ואת נתֹן בדרגא) או איזו הטעמה אחרת.
מקופיא הייתי אומר שיש כאן עניין להבליט את 'ישראל'.

תשובת מחבר תורת הטעמים
שאלה יפה מאד.
התשובה כנראה לא תספק אתכם, אך היא אמיתית.
בפרק ז' במבוא לתורת הטעמים מבוארת באריכות תופעה הנקראת 'תוספת דיבור', שהעיקרון שלה בקיצור הוא שהטעמים מאחרים לפעמים את הפיסוק מסיבות שונות, גם אם זה לא לפי כללי התחביר. עיין שם ותמצא נחת.

ממני. ר' אברהם, כבר הזכרנו את תוספת דיבור גם בגליוננו
גם למשל בעניין תביר טיפחא.
אין סיבה שזה לא יספק
ושוב תודה לשואל, כי צריך לעקוב בערנות אחרי הטעמים

יוצא פוניבז'
הודעות: 2063
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » א' יולי 14, 2019 2:46 am

"כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל", המילה פעל היא במלעיל לדעת בן אשר. האם ידוע הטעם לכך?

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' יולי 18, 2019 3:13 pm

פינחס עט
כֹּֽה-אָמַ֞ר ה֣' צְבָא֗וֹת צ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֝י וְצ֣וֹם הָעֲשִׂירִ֗י יִהְיֶ֤ה לְבֵית-יְהוּדָה֙ לְשָׂשׂ֣וֹן וּלְשִׂמְחָ֔ה וּֽלְמֹעֲדִ֖ים טוֹבִ֑ים וְהָאֱמֶ֥ת וְהַשָּׁל֖וֹם אֱהָֽבוּ׃

אולי בעניין פעל אל
הטיפחא מפסיקה קטנה למדיי בקטע הזה
בנוסף לזה שאלה דברי שירה
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים פינחס עט.pdf
(230.54 KiB) הורד 272 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' יולי 25, 2019 7:32 am

בין המצרים יזרח אור לישרים
היבטים לשוניים מטות עט
מחכה להערותיכם
רצוי מאוד גם להודיעני באימייל [לא להשאיר הודעה בתבה]
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים בפרשת מטות עט.pdf
(359.35 KiB) הורד 289 פעמים

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ה' יולי 25, 2019 12:56 pm

לגבי "כלי הקודש" היה אשכול על זה פעם.
תמוה בעניני שכותבים שההטעמה בזקף היא בטעות. מי שכתב את זה חשב שהוא צודק. אולי יש לכם מספיק בסיס לחלוק עליו אבל הניסוח ששם "הוטעם בטעות" אינו ראוי

לבי במערב
הודעות: 9207
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' יולי 25, 2019 3:33 pm

. . יש להאיץ מעט את קריאת תיבת "באש" [ו]להסמיכה לתיבה הקודמת, שהרי הטפחא הוא המפסיק העיקרי, ולא התביר . .

לכאו', כדי לחזק הטעמת הטפחא מדהתביר - אי"צ "להאיץ מעט את קריאת" התיבה המוטעמת בטפחא, כ"א להאריך בנגינתה.

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ה' יולי 25, 2019 6:31 pm

נכון אבל כוונתו להצמידה למלה שלפניה ולא לסלסל מדי בתביר שישמע כהפסק

לבי במערב
הודעות: 9207
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' יולי 30, 2019 5:18 am

א"כ עדיפא מיני' הו"ל למימר, שיאיץ בקריאת התיבה המוטעמת בתביר.

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ג' יולי 30, 2019 12:34 pm

כדי להצמיד מלים אין די בהאצת התיבה הראשונה ויש להאיץ גם בראשונה לסמכה אליה

לבי במערב
הודעות: 9207
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' אוגוסט 01, 2019 6:03 am

כדכד כתב:כדי להצמיד מלים אין די בהאצת התיבה הראשונה ויש להאיץ גם בראשונה לסמכה אליה

מיהא תרתי הו"ל למימר.

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' אוגוסט 01, 2019 11:17 pm

מסעי עט

הצלת נפשות ממש!!!! תעבירו לכמה שיותר...
יד שרה פיתח מכשיר קטן לשכחת ילדים .
התינוק מקבל צמיד רך.
וההורה מקבל - מחזיק מפתחות קטן .
המכשיר מצפצף ברגע שחש מרחק גדול מדי בין ההורה לתינוק.
הוא לא תלוי לא בחיבור לטלפון, לא באינטרנט, פשוט עצמאי.

המכשיר מושאל בחינם (פיקדון 40 שח) וניתן לקבלו בסניפי יד שרה ברחבי הארץ
אנא מכם תעבירו לכל מי שיש לו ילד / תינוק הדורש פיקוח. הצלת נפשות ממש


image.png
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים מסעי עט.pdf
(217.12 KiB) הורד 287 פעמים
מב מסעות יצחקי.pdf
(909.76 KiB) הורד 639 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' אוגוסט 01, 2019 11:17 pm

נשלח באיחור כי נחסמתי ע"י נט פרי

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' אוגוסט 08, 2019 9:52 am

דברים עט
כולל קריאות תשעה באב


למערכת שלום!

ברשותכם רציתי לעורר את תשומת הלב לדיוקים במגילת איכה ובקינות.
במגילת איכה יש בפסוקים רבים הטעם 'קדמא' לפני מהפך. כידוע הטעמים 'קדמא' ו'פשטא' – אף ששוים בצורתם, הקדמא טעם מחבר, לעומת הפשטא שהוא מפסיק.
למשל פסוק ג' בתחילת המגילה: גָּלְתָ֨ה (טעם קדמא מחבר) יְהוּדָה מֵעֹנִי (טעם פשטא מפסיק).
בולט במיוחד בסוף המגלה: הֲשִׁיבֵ֨נוּ (קדמא מחבר) יְיָ֤ ׀ אֵלֶ֙יךָ֙ (פשטא מפסיק) וְנָשׁוּבָה. ולכן אין לעצור במלה מוטעמת בקדמא כמו במלה מוטעמת בפשטא. ההבחנה ביניהם היא בזה שהקדמא באה על האות המוטעמת בין מלעיל ובין מלרע (בדוגמאות שהבאנו בת' של גָּלְתָה ובב' של הֲשִׁיבֵנוּ), הפשטא באה תמיד על האות האחרונה במלה, ואם המלה מוטעמת מלעיל – מופיע פשטא כפול: בסוף המלה וגם באות המוטעמת.
בפרק ג כ וְתָשׁוֹחַ בחולם ולא וְתָשׁוּחַ. פסוק נט שָׁפְטָה הש' בקמץ חטוף (קטן) שהוא תנועה קטנה והשוא אחריו בפ' נח.
ד ז זַכּוּ ... צַחוּ – שניהם מלרע. ד יד נָעוּ מלרע!

עוד הערה בניקוד בקינות.
הקינה המסומנת ח' בסדר הקינות (השלישית שנאמרת ביום) מסתיימת במלים: איכה תפארתי מראשותי השליכו, וכך פותחת הקינה הבאה של הקליר. בקינות מנוקדת המלה כך: מֵרַאֲשׁוֹתַי (המ' בצירי והר' בפתח) ומפורש 'מעל ראשי'. אין זה מסתבר, כי אין זה הפרוש הנכון של המלה. יותר נכון היה לנקד: מְרַאֲשׁוֹתַי (המ' בשוא) כמו שמצינו בפרשת ויצא (בראשית כח, יא ויח), ואז הפרוש יהיה ליד ראשי. אבל גם פרוש זה איננו נוח. אמנם מצאנו ניקוד מֵראשותי (המ' בצירי) שאול (שמואל א כו יב), אבל שם מתפרש מהמקום שליד ראשו של שאול ובקינה אין שום אפשרות לפרש כן.
בספר ירמיה יג יח: אֱמֹ֥ר לַמֶּ֛לֶךְ וְלַגְּבִירָ֖ה הַשְׁפִּ֣ילוּ שֵׁ֑בוּ כִּ֤י יָרַד֙ מַרְאֲשׁ֣וֹתֵיכֶ֔ם (המ' בפתח והר' בשוא) עֲטֶ֖רֶת תִּֽפְאַרְתְּכֶֽם׃ אם נשוה ללשון הקינה תפארתי מראשותי השליכו, נמצא שהקליר כיוון לפסוק הזה. תפארתי ומראשותי שניהם מכוונים לגדולה, ועל זה מקונן הקליר בשם עם ישראל שאת שניהם השליכו. ולכן לסיכום: מַרְאֲשׁוֹתַי המ' בפתח והר' בשוא.
עי' ערוגת הבושם ח"ג עמ' 263 שפרושו השני משתמע כדברינו.
יהי רצון שנזכה לראות בהרמת קרן ישראל בישועה קרובה.
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים דברים עט וקריאות תשעה באב.pdf
(319.49 KiB) הורד 302 פעמים

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ה' אוגוסט 08, 2019 11:24 am

לענ"ד אין סיבה לא להשאר עם הפירוש הרגיל של "מראשותי" - מעל ראשי

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ה' אוגוסט 08, 2019 6:16 pm

גם הערה 8 באיכה שהקורא "ידמו" בשווא נע משנה את המשמעות לל' דמיון לא הבנתי מאין לו. אם ל' דמיון שידמו הם אחרים הי' צ"ל הי' בשווא והד' בפתח ואם שאחרים ידמו אתם היה צ"ל הד' בפתח והמ' בדגש אבל אין בל' דמיון י' חרוקה וד' בשווא נע

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' אוגוסט 08, 2019 7:40 pm

אחד מעיר כתב:הערה בניקוד בקינות.
א. בלשון חכמינו השם 'מְרַאֲשׁוֹת' משמש גם כינוי לראש עצמו: 'היו מפתחות בית המקדש תחת מראשותיו', 'הכסת הוא שמשים תחת מראשותיו';
במקביל ל'מרגלות' שמשמש גם כינוי לרגלים עצמן: 'וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו כְּעֵין נְחשֶׁת קָלָל', 'וַתָּבֹא בַלָּט וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו'.
ב. 'מן מראשות' אומרים בקיצור 'מֵרַאֲשׁוֹת' (ולא 'מִמְּרַאֲשׁוֹת'): 'וַיִּקַּח דָּוִד אֶת הַחֲנִית וְאֶת צַפַּחַת הַמַּיִם מֵרַאֲשֹׁתֵי שָׁאוּל'.
ג. הוי אומר: 'מֵרַאֲשׁוֹתַי הִשְׁלִיכוּ' – השליכו ממראשותי (מעל ראשי).

בן ראובן
הודעות: 954
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2012 10:29 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי בן ראובן » ו' אוגוסט 09, 2019 6:57 am

כדכד כתב:הערה 8 באיכה שהקורא "ידמו" בשווא נח משנה את המשמעות לל' דמיון

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' אוגוסט 15, 2019 4:25 pm

מויריי ורבויתיי
אם יש למישהו הערות
כמובן יכול להציבן כאן
העניין שאני לא מקבל התרעה על תגובות
אנא ימחלו להודיע לי
ועדיף לשלוח אלי את ההערה
וכך אוכל גם לענות ישירות
וגם להציב כאן את התשובה
וכאן אני רואה 'ישבו לארץ ידְּמו' זקני אוצר החכמה ולא שמים לב שדממה אינה דמיון
אבל אנסה לטפל בהערות לחוד
לפניכם גליון שבת נחמו ואתחנן
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים ואתחנן עט.pdf
(268.64 KiB) הורד 278 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' אוגוסט 15, 2019 4:47 pm

א. בלשון חכמינו השם 'מְרַאֲשׁוֹת' משמש גם כינוי לראש עצמו: 'היו מפתחות בית המקדש תחת מראשותיו', 'הכסת הוא שמשים תחת מראשותיו';
במקביל ל'מרגלות' שמשמש גם כינוי לרגלים עצמן: 'וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו כְּעֵין נְחשֶׁת קָלָל', 'וַתָּבֹא בַלָּט וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו'.
ב. 'מן מראשות' אומרים בקיצור 'מֵרַאֲשׁוֹת' (ולא 'מִמְּרַאֲשׁוֹת'): 'וַיִּקַּח דָּוִד אֶת הַחֲנִית וְאֶת צַפַּחַת הַמַּיִם מֵרַאֲשֹׁתֵי שָׁאוּל'.
ג. הוי אומר: 'מֵרַאֲשׁוֹתַי הִשְׁלִיכוּ' – השליכו ממראשותי (מעל ראשי).

אני יכול להבין בלשון חז"ל [וברור שכאן נקט הקליר את לשון המקרא בירמי'] כשאדם שוכב מראשותיו הוא לא רק הקרקע ליד ראשו
אלא גם ראשו ממש
וזה כמובן בהשפעת הפסוקים
הראיתם שימוש זה גם כשאדם עומד או יושב על כיסא מכובד, הגם אז יקראו לראשו 'מראשה' או מראשות?!
המקרא בשמואל מקצר לעומת המקרא בויצא, זה נכון
אבל ה'הוי אומר' אינו מתחבר

לעניין ידמו מי שקורא בשווא נח כלומר אינו מדגיש את הד' הרי זה דומה לנמשל כבהמות נדמו
ואע"פ שיש דמה בנפעל גם לשון דממה כאן הוא בניין קל
ושוב תגובות לשלוח אלי eliyahule@gmail.com
בנוסף להצבה כאן. כי ללא סיבה אני ממעט לבקר כאן [הלואי שהיה לי זמן לבקר גם בפורום הזה דקדוק ומסורה וגם בנוספים.... הזמן עושק]

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » א' אוגוסט 18, 2019 6:23 pm

יישר כח על התשובה.
לכאורה, השורש של "ידמו" בד'דגושה הוא נדם ולא דממ שכן בדממ המ היא צריכה להיות דגושה ולא הד

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ג' אוגוסט 20, 2019 8:43 am

אני יודע את שאתה אומר
עיין למשל בקונקורדניציה אבן-שושן
או במפעל הכתר של בר-אילן אם אתה מסמן דממ ולידו סימן שורש
תראה שאפילו נוקב במובן קללה הוא בעצם שורש קבב
וכן נחת הוא שורש חתת וכד'
עי' חנוך ילון (אינו לפני כרגע)
מה אתה אומר למשל על ופושעים בחושך ידמו?

אישצפת
הודעות: 1366
הצטרף: א' יולי 16, 2017 2:43 pm
שם מלא: אברהם ישעיהו דיין

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אישצפת » ג' אוגוסט 20, 2019 10:11 am

אחד מעיר כתב:אני יודע את שאתה אומר
עיין למשל בקונקורדניציה אבן-שושן
או במפעל הכתר של בר-אילן אם אתה מסמן דממ ולידו סימן שורש
תראה שאפילו נוקב במובן קללה הוא בעצם שורש קבב
וכן נחת הוא שורש חתת וכד'
עי' חנוך ילון (אינו לפני כרגע)
מה אתה אומר למשל על ופושעים בחושך ידמו?

כוונתך מן הסתם לפסוק ורשעים בחושך ידמו


חזור אל “דקדוק ומסורה”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 25 אורחים