◆ חיפוש מקור ◆

[נחלי אפרסמון]

אני מדבר על מאמרי חז"ל שאינם בחז"ל.

מאמרי חז"ל שאינם לפנינו
מקורות ניבים ופתגמים

בכמה אשכולות צוין לדברי הרה"ג אהרן מגיד

יש גם בנותן טעם לציין אל חיבוריו החשובים של הר"א מייזעלס (מצויים בהיברו"ב ו(חלקם) באוצר), בעמח"ס "מטבע שטבעו חכמים" (ג"ח) ועוד. [מש"ח לכאו' הוא רק למאחז"ל שבתוך חז"ל, וע"כ לא ייענה למבוקשך].
ובעיקר - ספרו "שיגרא דלישנא", שבין היתר מביא דברים שבנוסח השגור אצלנו - אינם כלשון חז"ל אך מקור תוכנם אכן הם מחז"ל.
קונטרס נוסף שלו - כנראה מהדו"ב מהנ"ל או חיבור נוסף במכוון זהה עכ"פ בחלקו (עוד לא השוויתיו בפנים) - "ציצים ופרחים - מאמרים נבחרים" http://hebrewbooks.org/58935

ובשו"ת צרי לנפש יפה. וכן בשו"ת אבני חפץ.

[פרנצויז]

מי עומד מאחורי המשפט "אין דבר העומד כנגד הרצון"

בגליון שבת קודש של יתד נאמן עש"ק פ' במדבר תשמ"ט עמ' 6, על הרב יוסף אברהם וולף זצ"ל מנהל הסמינר בבני ברק, בתוך "לקט מאמרותיו", הובא בשמו שפתגמים נכונים שאינם מצויים אצל חז"ל, מכונים "מאמר החכם", והדוגמה שהוא מביא היא: כגון אין לך דבר העומד בפני הרצון.
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?187218&pageid=P0006

שמעתי שאמרו שמקור האימרה הזו באחד הפילוסופים או הוגי הדעות של הדורות האחרונים?

[סליחות]

מחפש את מקור דברי רבינו סעדיה גאון שאמר שאם אין אפשרות לחנך את הילדים או לפרנס אותם, אז פטורים מפרו ורבו (או להביא ילדים).

[ושא_נס]

בתלמוד אמרו שאדם הראשון בא על כל בהמה וחיה לא נתקררה דעתו וכו'.
לפי הפשט הפשוט שאכן אדם הראשון בא על הבהמות והחיות, האם יש מי שאומר שאומר שאדם הראשון בא דוקא על הנקבות? ו"כל" שאמרה הגמרא היינו כל מין ומין, ומכל מין ומין בא על הנקבות, אך לא על הזכרים.

יישר כוח

[דודי צח]

מחפש את מקור דברי רבינו סעדיה גאון שאמר שאם אין אפשרות לחנך את הילדים או לפרנס אותם, אז פטורים מפרו ורבו (או להביא ילדים).

מהיכן צצו דברי הרס"ג הללו, מי מביאם בשמו?
לכאורה הדברים מוזרים, שלכאורה זה נסתר מדברי חז"ל כמאמרם בברכות (י.) על חזקיה שלא עסק בפו"ר משום דחזא ברוח הקודש דנפקא מינאי בנין דלא מעלו לו, ואמר לו ישעיהו 'בהדי כבשי דרחמנא למה לך, מאי דמפקדת איבעי לך למיעבד ומה דניחא קמיה קודשה בריך הוא לעביד'. כלומר האדם מצווה לעשות את מצוות הבורא בתמימות, וכל שאר החשבונות הקב"ה מטפל בזה וגוזר מה שגוזר.
ואכן גם בלי קורס הורות מיליוני יהודים התחתנו בכל הדורות.
ועוד שהרי זו לכאורה ההשקפה האחרת משלנו, שאומרת שקודם שיש לאדם כל הכלים לגדל את הילדים, דהיינו ממון ואמצעים גשמיים, אסור לו להביא ילדים. ומחנה היראים חולק על כל התזה הזאת.

[יתר10]

בתלמוד אמרו שאדם הראשון בא על כל בהמה וחיה לא נתקררה דעתו וכו'.
לפי הפשט הפשוט שאכן אדם הראשון בא על הבהמות והחיות, האם יש מי שאומר שאומר שאדם הראשון בא דוקא על הנקבות? ו"כל" שאמרה הגמרא היינו כל מין ומין, ומכל מין ומין בא על הנקבות, אך לא על הזכרים.

יישר כוח

לכשעצמי אני מתפלא על ההו"א שלך הלא ביקש 'עזר כנגדו '

[מה שנכון נכון]

מחפש את מקור דברי רבינו סעדיה גאון שאמר שאם אין אפשרות לחנך את הילדים או לפרנס אותם, אז פטורים מפרו ורבו (או להביא ילדים).

ראה דיוקם של דברים בהנבחר באמו"ד מאמר י פ"ו שער הבנים. (לא מדובר שם על חובת פר"ו).

[ישראליק]

איפה נמצא בספרי הבן איש חי זצ"ל (אולי בבן יהוידע, במס' בבא מציעא?) סיפור על איש אחד שהי' לו אב זקן שלא חמל עליו, פעם אחת מצא אותו נכדו באמצע החורף וביקש ממנו מעיל להתחמם קצת, כשהנכד ביקש מאביו אם יש לו איזה מלבוש לאביו הגיש לו מלבוש קרוע לתתו לאביו, אז חילק הנכד את הבגד לשנים, לשאלות הוריו השיב שגם הוא יתנהג עמהם כשיזקינו, כמה שהם מתנהגים עם הוריהם... ועל כן הוא מניח חצי מהבגד להם

איה מקום כבודו?

תודה רבה

[בקרו טלה]

איפה נמצא בספרי הבן איש חי זצ"ל (אולי בבן יהוידע, במס' בבא מציעא?)

תודה רבה

שאלת חכם חצי תשובה

בן יהוידע בבא מציעא לג ע"א
כל המקיים בעצמו כך סוף בא לידי כך. נראה הכונה, על פי המעשה שכתב הרב מהר"א הכהן ז"ל, באחד שהיה לו אב זקן, ולא היה חש עליו להביאו בתוך ביתו להאכילו ולהלבישו, אלא היה הזקן הזה דר עם העניים שבעיר, ויהי היום בימי הקור היה הזקן יושב עם העניים ברחוב העיר, ויעבור שם בן בנו של הזקן ויתחנן הזקן אל בן בנו, ויאמר לו ראה איך הקור רב ועצום והוא ערום בתוקף הקור, על כן יאמר לאביו שישלח לו בגד להתכסות בו, וללבשו בימי הקור הזה, וילך הבן ויספר לאביו מה שאמר לו זקינו, ויאמר לו תעלה אל העליה ותמצא בגד תלוי ביתד, תקח אותו ותוליך אותו לזקינך, ויעלה הבן אל העליה, וימצא בגד ישן נושן שיש בו כמה קרעים, ויחר לו מאד על הדבר הזה, ויקח מספרים ויחתוך הבגד לארכו לחצאין שוים, ועל ידי כך נתעכב בעליה, ויצעק אביו למה נתעכבת, ומה תעשה שם, ואחר שקרא עליו כמה פעמים ירד הבן מן העליה ובידו חצי בגד, ויאמר לו אביו למה חתכת את הבגד לחצאין, ומה תעשה בחצי האחד, ויאמר לו החצי השני הצגתיו בשבילך, כי אחר שתזקין אוציא אותך מן הבית הזה, ובעל כרחך תשב עם העניים, ובימי הקור כשתבקש ממני בגד ללבוש, אשלח לך זה החצי הנשאר פה, כי מעשה אבות יעשו בנים, וכמו שאתה מתנהג עם אביך, כן אני אתנהג עמך. ויבוש האב ויכלם, וידע כי חטא חטאה גדולה בזה בכבוד אביו, והרגיש שאחרי זה גם עליו יעבור כוס זה של הבזיון, והלך אצל אביו ובקש ממנו מחילה, והביאו לביתו. ובזה פירש הרב הנזכר עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם [משלי י"ז ו'], פירוש עטרת זקנים הוא כבוד שלהם בא להם ע"י בני בנים, אך תפארת זה של הבנים שגרמו עטרת הכבוד לזקינם באה מכח אבותם, שאם לא היה האב מטה אוזן לדברי בנו בדברים אלו מה תועלת היה יוצא מהם לזקינו, עד כאן דבריו

[בן_אליעזר]

מי עומד מאחורי המשפט "אין דבר העומד כנגד הרצון"

בגליון שבת קודש של יתד נאמן עש"ק פ' במדבר תשמ"ט עמ' 6, על הרב יוסף אברהם וולף זצ"ל מנהל הסמינר בבני ברק, בתוך "לקט מאמרותיו", הובא בשמו שפתגמים נכונים שאינם מצויים אצל חז"ל, מכונים "מאמר החכם", והדוגמה שהוא מביא היא: כגון אין לך דבר העומד בפני הרצון.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0006

שמעתי שאמרו שמקור האימרה הזו באחד הפילוסופים או הוגי הדעות של הדורות האחרונים?

עכ"פ, איזו סימוכין (אמנם לא ממש באותו מטבע הלשון של "אין.. הרצון", אך ודאי תוכנו של הענין), מצאתי בקונטרסו של הרב מייזלעס הנזכר לעיל, וכן כפי שהופיע (כתדפיס מתוך הקונט' טרם שי"ל) ב'גינת ורדים' חוב' טו (יל"ע למה השמיט בקונטרס הרישמי א' הקטעים שהביא בקובץ ההוא?). וראיתי עוד מקומות שציינו לזהר וכיו"ב הנקובים כאן, כשיש אזכור בפנים הספר למאמר זו ("אין.. הרצון").
רצו"ב.

[ישראליק]

איפה נמצא בספרי הבן איש חי זצ"ל (אולי בבן יהוידע, במס' בבא מציעא?)

תודה רבה

שאלת חכם חצי תשובה

בן יהוידע בבא מציעא לג ע"א
כל המקיים בעצמו כך סוף בא לידי כך. נראה הכונה, על פי המעשה שכתב הרב מהר"א הכהן ז"ל, באחד שהיה לו אב זקן, ולא היה חש עליו להביאו בתוך ביתו להאכילו ולהלבישו, אלא היה הזקן הזה דר עם העניים שבעיר, ויהי היום בימי הקור היה הזקן יושב עם העניים ברחוב העיר, ויעבור שם בן בנו של הזקן ויתחנן הזקן אל בן בנו, ויאמר לו ראה איך הקור רב ועצום והוא ערום בתוקף הקור, על כן יאמר לאביו שישלח לו בגד להתכסות בו, וללבשו בימי הקור הזה, וילך הבן ויספר לאביו מה שאמר לו זקינו, ויאמר לו תעלה אל העליה ותמצא בגד תלוי ביתד, תקח אותו ותוליך אותו לזקינך, ויעלה הבן אל העליה, וימצא בגד ישן נושן שיש בו כמה קרעים, ויחר לו מאד על הדבר הזה, ויקח מספרים ויחתוך הבגד לארכו לחצאין שוים, ועל ידי כך נתעכב בעליה, ויצעק אביו למה נתעכבת, ומה תעשה שם, ואחר שקרא עליו כמה פעמים ירד הבן מן העליה ובידו חצי בגד, ויאמר לו אביו למה חתכת את הבגד לחצאין, ומה תעשה בחצי האחד, ויאמר לו החצי השני הצגתיו בשבילך, כי אחר שתזקין אוציא אותך מן הבית הזה, ובעל כרחך תשב עם העניים, ובימי הקור כשתבקש ממני בגד ללבוש, אשלח לך זה החצי הנשאר פה, כי מעשה אבות יעשו בנים, וכמו שאתה מתנהג עם אביך, כן אני אתנהג עמך. ויבוש האב ויכלם, וידע כי חטא חטאה גדולה בזה בכבוד אביו, והרגיש שאחרי זה גם עליו יעבור כוס זה של הבזיון, והלך אצל אביו ובקש ממנו מחילה, והביאו לביתו. ובזה פירש הרב הנזכר עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם [משלי י"ז ו'], פירוש עטרת זקנים הוא כבוד שלהם בא להם ע"י בני בנים, אך תפארת זה של הבנים שגרמו עטרת הכבוד לזקינם באה מכח אבותם, שאם לא היה האב מטה אוזן לדברי בנו בדברים אלו מה תועלת היה יוצא מהם לזקינו, עד כאן דבריו

תודה רבה! חילך לאורייתא!

(מהר"א כהן, הכונה לכאורה להבעל שבט מוסר, אולי ביעלזו חסידים או במעיל צדקה?(

[פרנצויז]

מי עומד מאחורי המשפט "אין דבר העומד כנגד הרצון"

שמעתי שאמרו שמקור האימרה הזו באחד הפילוסופים או הוגי הדעות של הדורות האחרונים?

עכ"פ, איזו סימוכין (אמנם לא ממש באותו מטבע הלשון של "אין.. הרצון", אך ודאי תוכנו של הענין), מצאתי בקונטרסו של הרב מייזלעס הנזכר לעיל, וכן כפי שהופיע (כתדפיס מתוך הקונט' טרם שי"ל) ב'גינת ורדים' חוב' טו (יל"ע למה השמיט בקונטרס הרישמי א' הקטעים שהביא בקובץ ההוא?). וראיתי עוד מקומות שציינו לזהר וכיו"ב הנקובים כאן, כשיש אזכור בפנים הספר למאמר זו ("אין.. הרצון"). רצו"ב.

תודה רבה.
מה שהביא מהזה"ק פ' תרומה קסב: כבר הובא ע"י אחרים.
ראה:
viewtopic.php?f=7&t=30792&start=2440#p562934
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 00#p517997
אך העירו שם, בצדק, שככל הנראה אין זה כוונת הזהר.

[סליחות]

מחפש את מקור דברי רבינו סעדיה גאון שאמר שאם אין אפשרות לחנך את הילדים או לפרנס אותם, אז פטורים מפרו ורבו (או להביא ילדים).

ראה דיוקם של דברים בהנבחר באמו"ד מאמר י פ"ו שער הבנים. (לא מדובר שם על חובת פר"ו).

יישר כוח!

[סליחות]

מחפש את מקור דברי רבינו סעדיה גאון שאמר שאם אין אפשרות לחנך את הילדים או לפרנס אותם, אז פטורים מפרו ורבו (או להביא ילדים).

מהיכן צצו דברי הרס"ג הללו, מי מביאם בשמו?
לכאורה הדברים מוזרים, שלכאורה זה נסתר מדברי חז"ל כמאמרם בברכות (י.) על חזקיה שלא עסק בפו"ר משום דחזא ברוח הקודש דנפקא מינאי בנין דלא מעלו לו, ואמר לו ישעיהו 'בהדי כבשי דרחמנא למה לך, מאי דמפקדת איבעי לך למיעבד ומה דניחא קמיה קודשה בריך הוא לעביד'. כלומר האדם מצווה לעשות את מצוות הבורא בתמימות, וכל שאר החשבונות הקב"ה מטפל בזה וגוזר מה שגוזר.
ואכן גם בלי קורס הורות מיליוני יהודים התחתנו בכל הדורות.
ועוד שהרי זו לכאורה ההשקפה האחרת משלנו, שאומרת שקודם שיש לאדם כל הכלים לגדל את הילדים, דהיינו ממון ואמצעים גשמיים, אסור לו להביא ילדים. ומחנה היראים חולק על כל התזה הזאת.

לגבי 'התזה' עי' במ"ש כאן. אבל בעיקרון הוכחת יפה שזה לא יכול להיות על פרו ורבו (בן ובת), אולי על מה שמעבר לכך.
לאחר עיון בדבריו, מסתבר שמי שאמר בשמו את הדברים סביר להניח פיברק את הדברים או פשוט לא הבין אותם. עיי"ש.

מחפש את מקור דברי רבינו סעדיה גאון שאמר שאם אין אפשרות לחנך את הילדים או לפרנס אותם, אז פטורים מפרו ורבו (או להביא ילדים).

ראה דיוקם של דברים בהנבחר באמו"ד מאמר י פ"ו שער הבנים. (לא מדובר שם על חובת פר"ו).

[סליחות]

היכן המקור לכך שלחלומות של היום אין שום משמעות? (זכור לי בברכות, וכרגע לא מוצא)

[עזריאל ברגר]

היכן המקור לכך שלחלומות של היום אין שום משמעות? (זכור לי בברכות, וכרגע לא מוצא)

ראה בפוסקים הלכות תענית חלום בשבת.

[סליחות]

היכן המקור לכך שלחלומות של היום אין שום משמעות? (זכור לי בברכות, וכרגע לא מוצא)

ראה בפוסקים הלכות תענית חלום בשבת.

יישר כוח,
אבל מה זה 'פוסקים'? זה כללי מדי כדי למצוא מראה מקום לש"ס.

[עזריאל ברגר]

היכן המקור לכך שלחלומות של היום אין שום משמעות? (זכור לי בברכות, וכרגע לא מוצא)

ראה בפוסקים הלכות תענית חלום בשבת.

יישר כוח,
אבל מה זה 'פוסקים'? זה כללי מדי כדי למצוא מראה מקום לש"ס.

ראה https://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles ... -sFile.pdf ומשם תמשיך למקורות.

[סליחות]

היכן המקור לכך שלחלומות של היום אין שום משמעות? (זכור לי בברכות, וכרגע לא מוצא)

ראה בפוסקים הלכות תענית חלום בשבת.

יישר כוח,
אבל מה זה 'פוסקים'? זה כללי מדי כדי למצוא מראה מקום לש"ס.

ראה https://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles ... -sFile.pdf ומשם תמשיך למקורות.

לצערי לא מצאתי.

[דודי צח]

מאמרים השגורים ואינם בחז"ל, יעויין גם בספר "מצווה ועושה" להרב שמואל דוד פרידמאן ח"א פרק מג, נמצא באוצר

[נחלי אפרסמון]

היכן מובא בגר"א שביום פטירתו של האדם משיג השגות בסוד תוסף רוחם יגועון.תודה מראש.

[.השוחט]

דומני שיש כעין זה באוה"ח הק' אולי בפ' ויחי.

[בקרו טלה]

היכן מובא בגר"א שביום פטירתו של האדם משיג השגות בסוד תוסף רוחם יגועון.תודה מראש.

[דרופתקי דאורייתא]

היכן מובא בגר"א שביום פטירתו של האדם משיג השגות בסוד תוסף רוחם יגועון.תודה מראש.

ראה ביאור הגר"א אסתר (א, יב בביאור ע"ד רמז), שכל חטא צרעת לנפש, ולא ניכר בחיים אלא בשעת מיתה שאז רואה נגעו, ומבאר שם שזהו סוד תוסף רוחם יגועון. עש"ה. וממילא יש ללמוד להיפך, שכל זמן שהאדם גשמי א"א לו לקבל שפע של תורה, רק בשעה שהוא גוסס.

בעיקר השאלה, שרש הדברים בביאור הגר"א לזוהר, שהוא מסביר שזה סיבת המיתה של עמ"י במתן תורה, ומבאר שמשה רבינו היה שונה בזה [וצע"ק שמשה רבינו בשעת מיתה מבואר בסוטה יג: שבשעת מיתתו של מרע"ה נסתתמו ממנו שערי חכמה].

ויש לבדוק שוב במקור הדברים של הגר"א בבראשית - ראיתי זאת בעבר באחד הספרים של רבי יעקב עדס שליט"א.

ושם דן בדברי הגר"א הנ"ל, ולא העיר מדברי הגר"א לאסתר הנ"ל.

ולכשתמצא דבריו, אנא אם תוכל להעלותם כאן.

==

אדהכי העלה כאן הרב בקרו טלה מדברי הגר"א, ואנא אם אפשר להמציא דברי הגר"י עדס הנ"ל, שכמדומה לי היה שם תוספת דברים.

[ושא_נס]

בס"ד
בתלמוד בשלהי הוריות שהאוכל ממאכל שאכל ממנו עכבר הוא קשה לשכחה.
האם דוקא עכבר או יתר מיני שרצים ורמשים?
יש מי שאסף הנימוקים מדוע דוקא עכבר?
יישר כוח

[ארזי הלבנון]

מחפש גמרא או מדרש או כל מקור אחר, גם באחרונים ופרשני התורה, על ציות ומשמעת.

[בן_אליעזר]

קיבלתי:

שמעתי מספרים משמי' דמרנא החפץ חיים זצ"ל, שהחשיב כל פרשה של התפלין - למצוה נפרדת.

לכאו' נראה שהדברים נאמרו ע"ד הדרוש וכיו"ב, או שלא נמסרו במדוייק ולשונו (ובמילא משמעותו) הי' אחרת. או, שהכוונה ב'מצוה' ה"ה כזכות' נוספת וכו'.
וכן, בעיון במקור והקשר הדברים - לכאו' נראה באם דבריו (איך שהיו נאמרים, כמובן) התכוונו ג"כ על תש"י שם כל הפרשיות בקלף א'?

אשמח להפניות בספריו של האי גאון וקדוש ו/או בספרים שנכתבו אודותיו (וכן כמובן בספר שדן בדבריו אלו, אם בכלל יש כזה). ע"כ.

[עזריאל ברגר]

קיבלתי:

שמעתי מספרים משמי' דמרנא החפץ חיים זצ"ל, שהחשיב כל פרשה של התפלין - למצוה נפרדת.

לכאו' נראה שהדברים נאמרו ע"ד הדרוש וכיו"ב, או שלא נמסרו במדוייק ולשונו (ובמילא משמעותו) הי' אחרת. או, שהכוונה ב'מצוה' ה"ה כזכות' נוספת וכו'.
וכן, בעיון במקור והקשר הדברים - לכאו' נראה באם דבריו (איך שהיו נאמרים, כמובן) התכוונו ג"כ על תש"י שם כל הפרשיות בקלף א'?

אשמח להפניות בספריו של האי גאון וקדוש ו/או בספרים שנכתבו אודותיו (וכן כמובן בספר שדן בדבריו אלו, אם בכלל יש כזה). ע"כ.

יש על זה ברמב"ם ומפרשיו בשרשים של ספר המצוות, ומקורו למעלה בקודש בחז"ל.

[בן_אליעזר]

יש על זה ברמב"ם ומפרשיו בשרשים של ספר המצוות, ומקורו למעלה בקודש בחז"ל.

תודה על העמדת הדברים על נכונם (ועל ההפני'!).

[נחלי אפרסמון]

בס"ד
בתלמוד בשלהי הוריות שהאוכל ממאכל שאכל ממנו עכבר הוא קשה לשכחה.
האם דוקא עכבר או יתר מיני שרצים ורמשים?
יש מי שאסף הנימוקים מדוע דוקא עכבר?
יישר כוח

עיין ספר זכר עשה (אוהב ציון)

[לבנון]

חגיגה טו ע"א

חזא מיטטרון דאתיהבא ליה רשותא למיתב למיכתב זכוותא דישראל

וכתב בספר מגדול דוד (דף כח ע"ב)

אמנם מט"ט יש לו רשות לישב ג"פ ביום כדי לכתוב זכיותיהם של ישראל

האם יש מקור בחז"ל לזה שיש לו רשות לישב ג' פעמים בכל יום
יש"כ

[דרומי]

אני מחפש מקור שהרחיב בענין נתינת חמשה סלעים בפדיון הבן, כמה זה יוצא בדיוק במטבעות ארה"ב

שמעתי פעם שיש איזה חקירה בענין ואינו ברור כ"כ

[ושא_נס]

בתלמוד אמרו שאדם הראשון בא על כל בהמה וחיה לא נתקררה דעתו וכו'.
לפי הפשט הפשוט שאכן אדם הראשון בא על הבהמות והחיות, האם יש מי שאומר שאומר שאדם הראשון בא דוקא על הנקבות? ו"כל" שאמרה הגמרא היינו כל מין ומין, ומכל מין ומין בא על הנקבות, אך לא על הזכרים.

יישר כוח

לכשעצמי אני מתפלא על ההו"א שלך הלא ביקש 'עזר כנגדו '

יישר כוח. ראיתי אחרון אחד שהרחיב בזה והדברים היו מחודשים אצלי קצת לעניותי.

[דרופתקי דאורייתא]

האם הקינות שבספר איכה קאי דוקא על חורבן בית ראשון, או גם על חורבן בית שני?

כמדומני שיש בזה מדרש / חז"ל מפורש באיזה מקום, שנחלקו בזה.

[דרופתקי דאורייתא]

הקבור בניו בחייו אינו רואה פני גהינום - המקור?? [וע"ע כאן viewtopic.php?f=7&t=31361&p=566328#p566328].

[בן_אליעזר]

חיפוש מקורות בהבאים להלן:

א] ראיתי מי שכתב (בספר בן-זמננו המלקט עניני בית הקברות) בסתמא ש"אין הדרך להתפלל לצד הרגלים" (כשהכוונה, של הנטמן שם). כתב כן בלי ציון לדבריו (לאורך הספר אמנם יש כמה ציונים ומ"מ אך לא על כל דבר ודבר), ואחפש מקורות וכו' בעניין, לכאן ולכאן [=באישור 'פסק' זה ולהיפוכו], הדנים בזה ובמסתעף (שכן ראינו, וכבר תועדו, צדיקים וישרים העושים כן בלי שום פקפוק).

ב] אמנם אין לבטל בניד עף "אין כאן כהן, יעמוד פלוני בן אלמוני ישראל במקום כהן" (במקום שצר ה'עליות' לתורה, ושרוצים לקחת עלייתו של הכהן בקריאה (ולפעמים ב' עליות, במקום שידוע שאין שם לוי ובמילא ירווח מקום שני העליות)). שמעתי אפילו שהיו (ישנם?) רבנים הטוענים שבאם תרצו שהכהן ימחול על כבודו - אולי תתנו לו שטר של מאה כפיוס על העלי'ה..
ולכאו' הדברים הינם ק"ו במקרה שהכהן עדיין נוכח בביהכ"נ באותה שעה - וסתם אומרים, "אין כאן כהן", בהעלימו מנוכחותו. [אך אולי ילע"ע במקום שמחלקים כבוד לגדול בישראל, ובביכנ"ה גדול שקשה לסלק בקלות ובמהירות כל הכהנים משם. בדוג' בית הכנסת שהיתה באלכסדרי' שבמצרים, או הקהלות המפוארות של החצרות החסידיים וכיו"ב].

אך שמעתי באומרים לי, עצה נאה הוא לומר "ברשות הכהן, יעמוד פלוני.." - כי כך אין הדברים מכחישים את המציאות, ונעשית ברשותו (במקרה שזה אכן ברשותו מראש, ולא סתם כפו עליו זה עתה בהכרזת הגבאי כעת..).

האם יש דברים בגו - דוקא לחיוב, או דוקא לשלילה - קרי, בכל הצדדים שנזכרו? ובבקשה, בסיוע מקורות ודיונים והצדדים בזה, בכל ספרי האחרונים וכו'.

בתודה רבה מראש על ב' הדברים.

[עזריאל ברגר]

ראיתי מי שכתב (בספר בן-זמננו המלקט עניני בית הקברות) בסתמא ש"אין הדרך להתפלל לצד הרגלים" (כשהכוונה, של הנטמן שם). כתב כן בלי ציון לדבריו (לאורך הספר אמנם יש כמה ציונים ומ"מ אך לא על כל דבר ודבר), ואחפש מקורות וכו' בעניין, לכאן ולכאן [=באישור 'פסק' זה ולהיפוכו], הדנים בזה ובמסתעף (שכן ראינו, וכבר תועדו, צדיקים וישרים העושים כן בלי שום פקפוק)

הרב יוסף שמחה גינזבורג כותב (בגליונות "התקשרות" בכל שנה בסמיכות לג' תמוז) לבאים להתפלל במקום ציון קבורתם של שני צדיקים יחד, שהמקום המועדף הוא "בין שני הציוני קודש, אצל מקום רגליהם הקדושים", ומקורו: כך סיפר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע ברשימתו (בית-משיח גיליון 22 עמ' 26) על מנהג אביו כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע באוהל הצמח-צדק והמהר"ש בליובאוויטש.

[עזריאל ברגר]

אמנם אין לבטל בניד עף "אין כאן כהן, יעמוד פלוני בן אלמוני ישראל במקום כהן" (במקום שצר ה'עליות' לתורה, ושרוצים לקחת עלייתו של הכהן בקריאה (ולפעמים ב' עליות, במקום שידוע שאין שם לוי ובמילא ירווח מקום שני העליות)). שמעתי אפילו שהיו (ישנם?) רבנים הטוענים שבאם תרצו שהכהן ימחול על כבודו - אולי תתנו לו שטר של מאה כפיוס על העלי'ה..
ולכאו' הדברים הינם ק"ו במקרה שהכהן עדיין נוכח בביהכ"נ באותה שעה - וסתם אומרים, "אין כאן כהן", בהעלימו מנוכחותו. [אך אולי ילע"ע במקום שמחלקים כבוד לגדול בישראל, ובביכנ"ה גדול שקשה לסלק בקלות ובמהירות כל הכהנים משם. בדוג' בית הכנסת שהיתה באלכסדרי' שבמצרים, או הקהלות המפוארות של החצרות החסידיים וכיו"ב].

אך שמעתי באומרים לי, עצה נאה הוא לומר "ברשות הכהן, יעמוד פלוני.." - כי כך אין הדברים מכחישים את המציאות, ונעשית ברשותו (במקרה שזה אכן ברשותו מראש, ולא סתם כפו עליו זה עתה בהכרזת הגבאי כעת..).

האם יש דברים בגו - דוקא לחיוב, או דוקא לשלילה - קרי, בכל הצדדים שנזכרו? ובבקשה, בסיוע מקורות ודיונים והצדדים בזה, בכל ספרי האחרונים וכו'.

מסתמא בחיפוש בספרי מלקטי הלכות קרה"ת תמצא הרבה, אך לא אמנע טוב, ואין טוב אלא תורה:
מה שראיתי זה, שבבתי כנסת קטנים-יחסית, מבקשים בנעימות ובכבוד מהכהנים שייצאו החוצה, ואינם חוזרים עד שיאמר הלוי/הישראל "בא"י אלוקינו".
אבל במקומות גדולים שזה (כמעט) לא מעשי להוציא את כל הכהנים, יש שנוהגים לומר "במחילת/ברשות הכהנים יעמוד פב"פ ישראל/לוי במקום כהן". ויש שנוהגים לומר רק "יעמוד פב"פ ישראל/לוי במקום כהן", בלי להזכיר לפני כן את הכהן.

[שמחו]

..

[בן_אליעזר]

השכחה מצוי' (אצלי).. מה הם החילוקים במשמעות בין המילה 'כל' בקמ"ץ, למילת 'כל' בחול"ם? והאם א' הוא כולל יותר מזולתו?
(קרי, לא רק החילוקים מבחי' דקדוקית, שראיתי בזה ששונים הם כשמופיע כמלה בפ"ע למלה, לעומת כשהיא סמוכה למילה אחרת -- כי אם מבחי' משמעותית וכיו"ב).

בתודה מראש על החילוקים ביניהם, וכן מ"מ וציונים לעניין.