אבל אין מצוה בנרות ארוכות דהא לאחר שדלקו כשיעור הזה מותר להשתמש בהן ואין שייך הידור מצוה אלא בשעת מצוה ואין ראיה מנרות חנוכה של ב"ה דהתם איכא מצוה להדליק נרות בכל יום כנ"ל עכ"ל ד"מ ונ"ל דודאי בנר של שמן אין הידור מצו' בין רב למעט אבל בנרות שעוה כשהם ארוכי' הם נאים יותר כמו בנרות י"ה ולולב ואתרוג וכיוצא בו וכמדומה לי שכ"כ בכל בו.
כלומר, לדעת מג"א יש הידור מצוה בנטילת אתרוג או לולב גדולים ככל האפשר.
אבל הוא כותב את הדברים רק כאן, בהלכות חנוכה, אבל בהלכות לולב ואתרוג (שיעורו של האתרוג נידון בשו"ע, סי' תרמח סעיף כב), אין המג"א כותב מאומה בנידון.
האם ניתן ללמוד מכך, שגם לדעתו נטילת אתרוג או לולב גדולים אינו ממש הידור מצוה לפי גדרי ההלכה, אלא יותר 'עניין' טוב.