סנהדרין נו. מגדף אינו חייב עד שיברך שם בשם

[חוות דעת]

שנינו בסנהדרין נו. לענין מגדף שחייב סקילה עד שיברך שם בשם.

לא הצלחתי להבין מהי כוונת המברך? כיון שמשתמש בשם של הקב"ה ומברך שם אחר של הקב"ה, הרי לכאורה לא אמר ולא הזיק כלום (אף לפי דעת המברך, כמובן) בזה....

חוץ אם נאמר שחושב על ב' רשויות, וזה נראה דוחק גדול.

אודה לרבנים אם יאירו עיני.

[חוות דעת]

?

[אוצר החכמה]

ובלאו הכי מישהו יכול להזיק לבורא??

[עזריאל ברגר]

ובלאו הכי מישהו יכול להזיק לבורא??

שאלת השואל היא: מה חושב לעצמו המגדף כשהוא מאחל כלפי מעלה איחולים כאלו?
האם זה הגיוני לקלל "יכה פרעה את פרעה"?

[חוות דעת]

ובלאו הכי מישהו יכול להזיק לבורא??

שאלת השואל היא: מה חושב לעצמו המגדף כשהוא מאחל כלפי מעלה איחולים כאלו?
האם זה הגיוני לקלל "יכה פרעה את פרעה"?

נכון! לכן הדגשתי בסוגרים וזה לשוני "אף לפי דעת המברך, כמובן"

[אוצר החכמה]

הכוונה של השאלה היא כי למה שהוא יעשה את זה?
ומה חושב בלעם ? אחרי שהקב"ה אמר לו שאינו רוצה שיקלל את ישראל מה יועיל אם יצליח לקלל למה שהקב"ה יעשה את מה שהוא קילל הרי אינו רוצה?

[חוות דעת]

הכוונה של השאלה היא כי למה שהוא יעשה את זה?
ומה חושב בלעם ? אחרי שהקב"ה אמר לו שאינו רוצה שיקלל את ישראל מה יועיל אם יצליח לקלל למה שהקב"ה יעשה את מה שהוא קילל הרי אינו רוצה?

כן השאילה היא, שלא מובן כלל כוונת המגדף ומי יעשה את זה ועל מי מכוון איסור זה, וכי בשופטני עסקינן?

ולגבי השאלה שעשה הר' אוצר החכמה על בלעם: שאילה טובה, אבל, זה עונה לשאילתי הנ"ל? או שאתה שואל מענין לענין באותו ענין?

[אוצר החכמה]

הכוונה שלי שמשאלה זו יש תשובה גם לשאלתך.
ברכה (להבדיל קצת מתפילה) נתפסת ככוח שנתן הבורא לבני האדם לעשותו. ואחרי שניתן כביכול הוא עושה את מה שנתן. לכן בלעם סבור שהוא יכול לקלל את ישראל אע"פ שהוא נגד רצון הבורא. כמו כל דבר שבני אדם עושים אע"פ שיודעים שהוא נגד רצונו.
אחרי שאנחנו מניחים את הידיעה הזאת שהמברך סבור שאפשר לברך גם נגד רצון הבורא פתוחה בפנינו הדרך לשני מהלכים.
דרך אחת שכשם שאנחנו מברכים את הקב"ה כל היום ומבינים שתוצאת הברכה אינה על הקב"ה בעצמו אלא על דרכי הפעולה שלו בעולם שיתרבה השפע. כך יכול אדם להבין שאם הוא אומר להיפך באמת השפע בעולם מתמעט אע"פ שזה ודאי נגד רצון הבורא.

דרך אחרת שהעניין של האיסור הוא המרידה והגנאי. שבא אדם ומפעיל את הכוח שנתן לו הבורא כביכול נגד הבורא. כמו שאדם אומר שהע"ז היא המנהלת את העולם וכי אמירתו משפיעה משהו על המציאות, או אם אנשים בונים מגדל וראשו בשמים למרוד בבורא (איזה הסבר שלא תתן לזה) אע"פ שוודאי הוא שטות בפועל אבל העניין הוא המרידה כך כאן כיוון שהכוח הוא כוח אמיתי אע"פ שההפניה מול הבורא אין לה מקום אבל מרידה יש כאן.

[בן מיכאל]

הכוונה שלי שמשאלה זו יש תשובה גם לשאלתך.
ברכה (להבדיל קצת מתפילה) נתפסת ככוח שנתן הבורא לבני האדם לעשותו. ואחרי שניתן כביכול הוא עושה את מה שנתן. לכן בלעם סבור שהוא יכול לקלל את ישראל אע"פ שהוא נגד רצון הבורא. כמו כל דבר שבני אדם עושים אע"פ שיודעים שהוא נגד רצונו.
אחרי שאנחנו מניחים את הידיעה הזאת שהמברך סבור שאפשר לברך גם נגד רצון הבורא פתוחה בפנינו הדרך לשני מהלכים.
דרך אחת שכשם שאנחנו מברכים את הקב"ה כל היום ומבינים שתוצאת הברכה אינה על הקב"ה בעצמו אלא על דרכי הפעולה שלו בעולם שיתרבה השפע. כך יכול אדם להבין שאם הוא אומר להיפך באמת השפע בעולם מתמעט אע"פ שזה ודאי נגד רצון הבורא.

דרך אחרת שהעניין של האיסור הוא המרידה והגנאי. שבא אדם ומפעיל את הכוח שנתן לו הבורא כביכול נגד הבורא. כמו שאדם אומר שהע"ז היא המנהלת את העולם וכי אמירתו משפיעה משהו על המציאות, או אם אנשים בונים מגדל וראשו בשמים למרוד בבורא (איזה הסבר שלא תתן לזה) אע"פ שוודאי הוא שטות בפועל אבל העניין הוא המרידה כך כאן כיוון שהכוח הוא כוח אמיתי אע"פ שההפניה מול הבורא אין לה מקום אבל מרידה יש כאן.

המגדף שאני מכיר לא מסכים למה שכתבת בדרך הראשונה...
הדרך השניה מבארת את האיסור, אבל השואל אמר כי לא קשה לו על האיסור, אלא על הגיונו של המקלל, אא"כ אתה בא לומר כי המקלל בא להראות שהוא מורד.

[אוצר החכמה]

כל מגדף יסכים לדרך הראשונה. להיפך כל עובדי עבודה זרה הפרידו בין הבורא ופעולותיו ומזה נגזרת האפשרות הראשונה. לא רציתי להכנס לזה אבל חלק מכל הקושי כאן הוא כי אנחנו כבר מאמינים בבורא עולם ובעולם כולו פשט (בגלל התורה) מונותיאיזים בכלל, ומרוחקים מתפיסת עבודה זרה.

בחלק השני נתתי את הדוגמה. אחרי שאתה חושב שהברכה היא כח שניתן לך. הסיבה שזה לא פועל נגד הבורא כי שום כח לא יכול לפעול נגדו ולכן זה רק מרידה. אבל זה נכון על כל דבר שאנחנו עושים נגד רצונו. כמו מי שמחריב את בית המקדש ותמיד העונש הוא על החטא בעצמו.

[תוכן]

שנינו בסנהדרין נו. לענין מגדף שחייב סקילה עד שיברך שם בשם.

לא הצלחתי להבין מהי כוונת המברך? כיון שמשתמש בשם של הקב"ה ומברך שם אחר של הקב"ה, הרי לכאורה לא אמר ולא הזיק כלום (אף לפי דעת המברך, כמובן) בזה....

חוץ אם נאמר שחושב על ב' רשויות, וזה נראה דוחק גדול.

אודה לרבנים אם יאירו עיני.

שאלה זו עמוקה ביותר, והתשובה נמצאת בסוף מנחות.

[חוות דעת]

שנינו בסנהדרין נו. לענין מגדף שחייב סקילה עד שיברך שם בשם.

לא הצלחתי להבין מהי כוונת המברך? כיון שמשתמש בשם של הקב"ה ומברך שם אחר של הקב"ה, הרי לכאורה לא אמר ולא הזיק כלום (אף לפי דעת המברך, כמובן) בזה....

חוץ אם נאמר שחושב על ב' רשויות, וזה נראה דוחק גדול.

אודה לרבנים אם יאירו עיני.

שאלה זו עמוקה ביותר, והתשובה נמצאת בסוף מנחות.

הרב תוכן, אולי תסביר לנו כוונתיך

[חוות דעת]

הכוונה שלי שמשאלה זו יש תשובה גם לשאלתך.
ברכה (להבדיל קצת מתפילה) נתפסת ככוח שנתן הבורא לבני האדם לעשותו. ואחרי שניתן כביכול הוא עושה את מה שנתן. לכן בלעם סבור שהוא יכול לקלל את ישראל אע"פ שהוא נגד רצון הבורא. כמו כל דבר שבני אדם עושים אע"פ שיודעים שהוא נגד רצונו.
אחרי שאנחנו מניחים את הידיעה הזאת שהמברך סבור שאפשר לברך גם נגד רצון הבורא פתוחה בפנינו הדרך לשני מהלכים.
דרך אחת שכשם שאנחנו מברכים את הקב"ה כל היום ומבינים שתוצאת הברכה אינה על הקב"ה בעצמו אלא על דרכי הפעולה שלו בעולם שיתרבה השפע. כך יכול אדם להבין שאם הוא אומר להיפך באמת השפע בעולם מתמעט אע"פ שזה ודאי נגד רצון הבורא.

דרך אחרת שהעניין של האיסור הוא המרידה והגנאי. שבא אדם ומפעיל את הכוח שנתן לו הבורא כביכול נגד הבורא. כמו שאדם אומר שהע"ז היא המנהלת את העולם וכי אמירתו משפיעה משהו על המציאות, או אם אנשים בונים מגדל וראשו בשמים למרוד בבורא (איזה הסבר שלא תתן לזה) אע"פ שוודאי הוא שטות בפועל אבל העניין הוא המרידה כך כאן כיוון שהכוח הוא כוח אמיתי אע"פ שההפניה מול הבורא אין לה מקום אבל מרידה יש כאן.

המגדף שאני מכיר לא מסכים למה שכתבת בדרך הראשונה...
הדרך השניה מבארת את האיסור, אבל השואל אמר כי לא קשה לו על האיסור, אלא על הגיונו של המקלל, אא"כ אתה בא לומר כי המקלל בא להראות שהוא מורד.

מסכים ... עדיין קשה מהו ההיגיון של המגדף!

[תוכן]

שנינו בסנהדרין נו. לענין מגדף שחייב סקילה עד שיברך שם בשם.

לא הצלחתי להבין מהי כוונת המברך? כיון שמשתמש בשם של הקב"ה ומברך שם אחר של הקב"ה, הרי לכאורה לא אמר ולא הזיק כלום (אף לפי דעת המברך, כמובן) בזה....

חוץ אם נאמר שחושב על ב' רשויות, וזה נראה דוחק גדול.

אודה לרבנים אם יאירו עיני.

שאלה זו עמוקה ביותר, והתשובה נמצאת בסוף מנחות.

הרב תוכן, אולי תסביר לנו כוונתיך

יותר ממה שציינתי אליו אני לא יודע.

[חוות דעת]

שנינו בסנהדרין נו. לענין מגדף שחייב סקילה עד שיברך שם בשם.

לא הצלחתי להבין מהי כוונת המברך? כיון שמשתמש בשם של הקב"ה ומברך שם אחר של הקב"ה, הרי לכאורה לא אמר ולא הזיק כלום (אף לפי דעת המברך, כמובן) בזה....

חוץ אם נאמר שחושב על ב' רשויות, וזה נראה דוחק גדול.

אודה לרבנים אם יאירו עיני.

שאלה זו עמוקה ביותר, והתשובה נמצאת בסוף מנחות.

הרב תוכן, אולי תסביר לנו כוונתיך

יותר ממה שציינתי אליו אני לא יודע.

לא מצאתי