מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי לענין » א' יולי 28, 2019 10:29 pm

מן הדין, יכול להתפלל בדיעבד 'הביננו', שהוא נוסח מקוצר של תפילת שמונה עשרה, כאשר הוא הולך בדרך וכגון שהוא טרוד (וכגון בשטיבלאך הצפופים והדחוקים, ודעתו על התינוק בעגלה שהשאיר בחוץ...).,
למרות זאת, המנהג שלא להשתמש בקיצור זה של הביננו, וכמו שכתב הערוך השלחן.

אך לכאורה, במקום שאדם עומד מול הפסד גמור של תפילה, וכגון שהוא סמוך מאד לזמן תפילה, ודאי יש לקיים את תקנת חז"ל, ולהתפלל בזמנה, למרות שלשם כך צריך לקצר ולהתפלל רק בנוסח של הביננו. דומני כי דבר זה הוא ברור ופשוט, תקנת אנשי כנסת הגדולה היא להתפלל, ובזמנה, ואם נתנו חז"ל אופציה זו של הביננו, אין אדם יכול 'להתחסד' ולומר שהוא מעדיף שלא להזדקק לכך, ובגלל זה לעקור את התפילה.

ומאד נפלאתי בראותי להכף החיים (סי' ק"י ס"ק ח') 'כבר כתבנו לעיל אות ה' דאין נוהגין להתפלל הביננו בזמן הזה, ואפילו בדרך ובשעת הדחק, אלא מזרזין עצמן להתפלל בזמנה ובישוב הדעת אם הם טרודים, ואם נאנסו ולא נשאר זמן משלימין בתפילה שלאחריה'.
והן אמנם דלעיל שם יהיב טעמא, דיש בה כמה נוסחאות, אך כל זה לא מהני רק כדי להתאמץ ולהחמיר להתפלל ח"י ברכות כתקנם גם אם טרוד [ובזה אכן יש מקום לומר גם סברא מוסרית, דאע"פ שיש כאן הפסד שנגרמת לו תפילה יותר לחוצה וטרודה, עדיין עדיף זה מאשר יתרגל להתפלל בקיצור, ואז גם יבא להשתמש בזה כל פעם שהוא ממהר, ונמצא עוקר תקנת ח"י ברכות], אבל בגלל זה לומר למי שהוא סמוך לסוף זמן תפילה דעדיף שבכלל לא יתפלל ויסמוך על תשלומין, פלא הוא בעיני.

וכמה יש להתאונן על הרב בעל פסקי תשובות, אשר כדרכו בקודש מימים ימימה זנח דברי האחרונים, הכנסת הגדולה והמגן אברהם וש"א אותם הביא המשנה ברורה, 'וכתבו האחרונים דאם רואה שהזמן תפלה עוברת אם יתפלל ארוכה, מותר לכתחילה להתפלל הביננו'.
והפסקי תשובות, למרות שבהקדמת ספרו היקר, העד העיד בנו בלשון אזהרה ובקשה, כי אין ספרו אלא איזו השלמות וביאורים 'לחיבור הכהן הגדול מאחיו מרנא בעל המשנה ברורה זצלהה"ה', כלשון הקדמתו, ואין מטרת הפסקי תשובות אלא 'עיקרו השלמת העניינים שנתחדשו בדור האחרון, ומקצתו ביאורים בדברי המשנ"ב וסיכומי הלכות', אעפ"כ כאן זנח לגמרי את דברי כל האחרונים, הכנה"ג והמג"א וש"א שהביא המשנה ברורה, אלא העדיף את דברי הפלא שכתב הכף החיים, להתבטל מן התפילה, והעיקר שלא יתפלל הביננו (ז"ל הפסק"ת, 'ולכן אפילו במקום אונס שלא יוכל להתפלל, או שהוא עומד בסוף זמן תפילה ולא יספיק להתפלל כל תפילתו כשעדיין לא יעבור זמן תפילה, לא יתפלל הביננו אלא ישלים תפילתו בתפילה הסמוכה ע"י שיתפל שמו"ע פעמיים).

ומילא אם היה מביא זה כשתי שיטות החולקות, עוד היה מקום להחריש, אבל להסתיר לגמרי את דברי האחרונים והמשנה ברורה, ולחצוב לו את דברי הכף החיים, כן לא יעשה [ומכאן דעת לנבון נקל וכו' וכו'] (כמו כן יכל לסתום למעלה כהמנהג להתחיל לפני זמן תפילה, שהתירו גדולים הרבה בדיעבד להתחיל לפני הזמן ולסיים אחרי, וכמו שהביא שם בהערה, אך לסתום למעלה כד' הכה"ח שלא יתפלל כלל, ולא להזכיר כלל את המ"ב, על זה צ"ע וה' הטוב יכפר).

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי הפשטן » ב' יולי 29, 2019 2:08 am

כהערת אגב, רק אספר, שיש אצלנו חולה, אשר לא עליכם לקה במחלה חשוכת מרפא, שמונעת ממנו להניע שפתיו יותר מדקה אחת או שתיים, ולכן הדפסתי לו נוסח תפילת הביננו, שהוא נוסח קצר שבו יוכל אותו חולה להשתמש במאמץ גדול מאד, וכולי האי ואולי (דמה לי מי שלא יכול לכוון את דעתו מפני הטירדה, ומה לי מי שלא יכול לכוון את שפתותיו מפני מחלתו), וכששאלוני היאך אני עושה כך, והלא המנהג הוא להימנע מנוסח הבינינו, הראיתי להם הלכה פסוקה במשנה דברכות וביד החזקה ובשו"ע ובמשנה ברורה, ונשתתקו, ולא הראיתי להם כלל את דברי כף החיים, משום דפשיטא לי דבכה"ג אין שום מנהג קבוע למנוע את מצוות תפילה מחולים חשוכי מרפא, נגד הלכה פסוקה במשנה דברכות וביד החזקה ובשו"ע ובמשנה ברורה, כי אם נמנע זאת מהם, אז לעולם לא יוכלו להתפלל, וזה דבר שלא יעלה על הדעת.

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ב' יולי 29, 2019 8:23 am

חשוב מאוד לשים לב למי שמתפלל הביננו, שבסידורים המצויים הנוסח הוא 'והתועים על דעתך ישָפֵטוּ' שפירושו שהעוברים על דעת המקום ייענשו, וכפי' ראשון ברש"י, ודלא כהכרעת רש"י ובה"ג [והכרעת הב"י], לומר 'והתועים על דעתך ישְׁפְּטוּ' שפירושו שהשופטים שלא כדין יחזרו לשפוט כדין, ולפי דבריהם המתפלל בנוסח המודפס הנ"ל לא יצא ידי חובתו!

יוצא פוניבז'
הודעות: 2062
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ב' יולי 29, 2019 12:05 pm

יושב ירושלים כתב:חשוב מאוד לשים לב למי שמתפלל הביננו, שבסידורים המצויים הנוסח הוא 'והתועים על דעתך ישָפֵטוּ' שפירושו שהעוברים על דעת המקום ייענשו, וכפי' ראשון ברש"י, ודלא כהכרעת רש"י ובה"ג [והכרעת הב"י], לומר 'והתועים על דעתך ישְׁפְּטוּ' שפירושו שהשופטים שלא כדין יחזרו לשפוט כדין, ולפי דבריהם המתפלל בנוסח המודפס הנ"ל לא יצא ידי חובתו!

דווקא למסקנת הב"י נראה שצ"ל ישפטו הפ' בצירי.

אוהב אוצר
הודעות: 2975
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ב' יולי 29, 2019 1:00 pm

איני ת"ח בכדי להיכנס לגופו של לימוד, אבל אני אישית מכיר את המשפט הזה [כותרת האשכול] מהאנשים המשתתפים בשיעור השבועי שקטן כמוני מוסר להם, אנשים שרחוקים כרחוק מזרח ממערב מהת"ח הדנים כאן. האמרה זאת לא מתאימה בכלל לבני תורה יודעי ספר.

אוהב אוצר
הודעות: 2975
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ב' יולי 29, 2019 1:05 pm

אחד אמר לי את זה על אכילת פיצוחים וכד' שהם אוכלים בסיום ליל הסדר אחרי 'נרצה' - כי כך נהג אביו!

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ב' יולי 29, 2019 1:41 pm

יוצא פוניבז' כתב:
יושב ירושלים כתב:חשוב מאוד לשים לב למי שמתפלל הביננו, שבסידורים המצויים הנוסח הוא 'והתועים על דעתך ישָפֵטוּ' שפירושו שהעוברים על דעת המקום ייענשו, וכפי' ראשון ברש"י, ודלא כהכרעת רש"י ובה"ג [והכרעת הב"י], לומר 'והתועים על דעתך ישְׁפְּטוּ' שפירושו שהשופטים שלא כדין יחזרו לשפוט כדין, ולפי דבריהם המתפלל בנוסח המודפס הנ"ל לא יצא ידי חובתו!

דווקא למסקנת הב"י נראה שצ"ל ישפטו הפ' בצירי.

צודק. אך צריך לפסק 'והתועים, על דעתך ישפטו' בשונה מהפי' הראשון ברש"י שהפיסוק הוא 'והתועים על דעתך, ישפטו' ושינוי הפיסוק מעכב כאן.

קרית מלך
הודעות: 1023
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי קרית מלך » ב' יולי 29, 2019 1:51 pm

לענין כתב:מן הדין, יכול להתפלל בדיעבד 'הביננו', שהוא נוסח מקוצר של תפילת שמונה עשרה, כאשר הוא הולך בדרך וכגון שהוא טרוד (וכגון בשטיבלאך הצפופים והדחוקים, ודעתו על התינוק בעגלה שהשאיר בחוץ...).,
למרות זאת, המנהג שלא להשתמש בקיצור זה של הביננו, וכמו שכתב הערוך השלחן...

ומאד נפלאתי בראותי להכף החיים (סי' ק"י ס"ק ח') 'כבר כתבנו לעיל אות ה' דאין נוהגין להתפלל הביננו בזמן הזה, ואפילו בדרך ובשעת הדחק, אלא מזרזין עצמן להתפלל בזמנה ובישוב הדעת אם הם טרודים, ואם נאנסו ולא נשאר זמן משלימין בתפילה שלאחריה'.
והן אמנם דלעיל שם יהיב טעמא, דיש בה כמה נוסחאות, אך כל זה לא מהני רק כדי להתאמץ ולהחמיר להתפלל ח"י ברכות כתקנם גם אם טרוד [ובזה אכן יש מקום לומר גם סברא מוסרית, דאע"פ שיש כאן הפסד שנגרמת לו תפילה יותר לחוצה וטרודה, עדיין עדיף זה מאשר יתרגל להתפלל בקיצור, ואז גם יבא להשתמש בזה כל פעם שהוא ממהר, ונמצא עוקר תקנת ח"י ברכות], אבל בגלל זה לומר למי שהוא סמוך לסוף זמן תפילה דעדיף שבכלל לא יתפלל ויסמוך על תשלומין, פלא הוא בעיני.

וכמה יש להתאונן על הרב בעל פסקי תשובות, אשר כדרכו בקודש מימים ימימה זנח דברי האחרונים, הכנסת הגדולה והמגן אברהם וש"א אותם הביא המשנה ברורה, 'וכתבו האחרונים דאם רואה שהזמן תפלה עוברת אם יתפלל ארוכה, מותר לכתחילה להתפלל הביננו'.

ומילא אם היה מביא זה כשתי שיטות החולקות, עוד היה מקום להחריש, אבל להסתיר לגמרי את דברי האחרונים והמשנה ברורה, ולחצוב לו את דברי הכף החיים, כן לא יעשה [ומכאן דעת לנבון נקל וכו' וכו'] (כמו כן יכל לסתום למעלה כהמנהג להתחיל לפני זמן תפילה, שהתירו גדולים הרבה בדיעבד להתחיל לפני הזמן ולסיים אחרי, וכמו שהביא שם בהערה, אך לסתום למעלה כד' הכה"ח שלא יתפלל כלל, ולא להזכיר כלל את המ"ב, על זה צ"ע וה' הטוב יכפר).


קיצרתי מחמת האריכות.

כנראה נעלמו ממע"כ דברי הבה"ל בסימן ק"י שכתב להדיא וז"ל "וכהיום אין נוהגין להתפלל הביננו מחמת הטרדה, ונ"ל הטעם לזה כו' ע"כ ניחא דלא נהגו היום בהביננו שאנו חוששין שאפילו הז' לא יכוין כו"'. ראה שם אריכות דבריו בזה.

ההתקפה בענין זה על בעל פסקי תשובות אינה במקומה.

פרנקל תאומים
הודעות: 4425
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' יולי 29, 2019 2:08 pm

אוהב אוצר כתב:איני ת"ח בכדי להיכנס לגופו של לימוד, אבל אני אישית מכיר את המשפט הזה [כותרת האשכול] מהאנשים המשתתפים בשיעור השבועי שקטן כמוני מוסר להם, אנשים שרחוקים כרחוק מזרח ממערב מהת"ח הדנים כאן. האמרה זאת לא מתאימה בכלל לבני תורה יודעי ספר.

אדרבה, אכן מצינו שמנהג עוקר דין, ושוב א''ש כותרת האשכול שהינה מתאימה בהחלט לת''ח יודעי ספר.
אין הכ''נ, לא כל הנהגת הדיוטות הינה ''מנהג'', ויש להבחין בין המוץ והתבן.

פרנקל תאומים
הודעות: 4425
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' יולי 29, 2019 2:13 pm

אם נאנס עד סמוך לזמן תפילה, האם עדיף שיתפלל 'הביננו' ויספיק את זמן התפילה, או שמא עדיף שיסמוך על הדין שכשנאנס יכול להתפלל שמו''ע עד חצות?

תם מה הוא אומר
הודעות: 1343
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ב' יולי 29, 2019 2:15 pm

קרית מלך כתב:
קיצרתי מחמת האריכות.

כנראה נעלמו ממע"כ דברי הבה"ל בסימן ק"י שכתב להדיא וז"ל "וכהיום אין נוהגין להתפלל הביננו מחמת הטרדה, ונ"ל הטעם לזה כו' ע"כ ניחא דלא נהגו היום בהביננו שאנו חוששין שאפילו הז' לא יכוין כו"'. ראה שם אריכות דבריו בזה.

ההתקפה בענין זה על בעל פסקי תשובות אינה במקומה.


אמת וצדק.
אבל עכ"ז במשנ"ב סק"א הוא פוסק כמו שמביא לעיל הרב לענין.

ויש להאריך בביאור הכרחו של הכף החיים, ואי"ה עוד יתבאר.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2062
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ב' יולי 29, 2019 3:34 pm

קרית מלך כתב:
לענין כתב:מן הדין, יכול להתפלל בדיעבד 'הביננו', שהוא נוסח מקוצר של תפילת שמונה עשרה, כאשר הוא הולך בדרך וכגון שהוא טרוד (וכגון בשטיבלאך הצפופים והדחוקים, ודעתו על התינוק בעגלה שהשאיר בחוץ...).,
למרות זאת, המנהג שלא להשתמש בקיצור זה של הביננו, וכמו שכתב הערוך השלחן...

ומאד נפלאתי בראותי להכף החיים (סי' ק"י ס"ק ח') 'כבר כתבנו לעיל אות ה' דאין נוהגין להתפלל הביננו בזמן הזה, ואפילו בדרך ובשעת הדחק, אלא מזרזין עצמן להתפלל בזמנה ובישוב הדעת אם הם טרודים, ואם נאנסו ולא נשאר זמן משלימין בתפילה שלאחריה'.
והן אמנם דלעיל שם יהיב טעמא, דיש בה כמה נוסחאות, אך כל זה לא מהני רק כדי להתאמץ ולהחמיר להתפלל ח"י ברכות כתקנם גם אם טרוד [ובזה אכן יש מקום לומר גם סברא מוסרית, דאע"פ שיש כאן הפסד שנגרמת לו תפילה יותר לחוצה וטרודה, עדיין עדיף זה מאשר יתרגל להתפלל בקיצור, ואז גם יבא להשתמש בזה כל פעם שהוא ממהר, ונמצא עוקר תקנת ח"י ברכות], אבל בגלל זה לומר למי שהוא סמוך לסוף זמן תפילה דעדיף שבכלל לא יתפלל ויסמוך על תשלומין, פלא הוא בעיני.

וכמה יש להתאונן על הרב בעל פסקי תשובות, אשר כדרכו בקודש מימים ימימה זנח דברי האחרונים, הכנסת הגדולה והמגן אברהם וש"א אותם הביא המשנה ברורה, 'וכתבו האחרונים דאם רואה שהזמן תפלה עוברת אם יתפלל ארוכה, מותר לכתחילה להתפלל הביננו'.

ומילא אם היה מביא זה כשתי שיטות החולקות, עוד היה מקום להחריש, אבל להסתיר לגמרי את דברי האחרונים והמשנה ברורה, ולחצוב לו את דברי הכף החיים, כן לא יעשה [ומכאן דעת לנבון נקל וכו' וכו'] (כמו כן יכל לסתום למעלה כהמנהג להתחיל לפני זמן תפילה, שהתירו גדולים הרבה בדיעבד להתחיל לפני הזמן ולסיים אחרי, וכמו שהביא שם בהערה, אך לסתום למעלה כד' הכה"ח שלא יתפלל כלל, ולא להזכיר כלל את המ"ב, על זה צ"ע וה' הטוב יכפר).


קיצרתי מחמת האריכות.

כנראה נעלמו ממע"כ דברי הבה"ל בסימן ק"י שכתב להדיא וז"ל "וכהיום אין נוהגין להתפלל הביננו מחמת הטרדה, ונ"ל הטעם לזה כו' ע"כ ניחא דלא נהגו היום בהביננו שאנו חוששין שאפילו הז' לא יכוין כו"'. ראה שם אריכות דבריו בזה.

ההתקפה בענין זה על בעל פסקי תשובות אינה במקומה.


לא הבנתי. המשנ"ב מדבר שלא נוהגים להתפלל הביננו בגלל הטירדא. אבל כשעובר זמן תפילה ודאי צריך להתפלל הביננו.
לגבי הפסקי תשובות, מבלי להצדיק אותו, אבל לפני ההתקפה כדאי לזכור שהוא עשה כברת דרך ארוכה כבר בזה שהוא כתב שצריך להתפלל לפני זמן תפילה.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2062
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ב' יולי 29, 2019 3:36 pm

פרנקל תאומים כתב:אם נאנס עד סמוך לזמן תפילה, האם עדיף שיתפלל 'הביננו' ויספיק את זמן התפילה, או שמא עדיף שיסמוך על הדין שכשנאנס יכול להתפלל שמו''ע עד חצות?

נסתפקו בזה, ולמעשה מסתבר שעדיף הביננו.

אגב, כשנאנס יכול להתפלל כל היום, גם אחר חצות. כמבואר בגמ' ר"פ תפילת השחר

פרנקל תאומים
הודעות: 4425
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' יולי 29, 2019 3:45 pm

יושב ירושלים כתב:חשוב מאוד לשים לב למי שמתפלל הביננו, שבסידורים המצויים הנוסח הוא 'והתועים על דעתך ישָפֵטוּ' שפירושו שהעוברים על דעת המקום ייענשו, וכפי' ראשון ברש"י, ודלא כהכרעת רש"י ובה"ג [והכרעת הב"י], לומר 'והתועים על דעתך ישְׁפְּטוּ' שפירושו שהשופטים שלא כדין יחזרו לשפוט כדין, ולפי דבריהם המתפלל בנוסח המודפס הנ"ל לא יצא ידי חובתו!

היכן מודפס בסידורים המצויים נוסח 'הביננו'?

פרנקל תאומים
הודעות: 4425
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' יולי 29, 2019 3:47 pm

יוצא פוניבז' כתב:
פרנקל תאומים כתב:אם נאנס עד סמוך לזמן תפילה, האם עדיף שיתפלל 'הביננו' ויספיק את זמן התפילה, או שמא עדיף שיסמוך על הדין שכשנאנס יכול להתפלל שמו''ע עד חצות?

נסתפקו בזה, ולמעשה מסתבר שעדיף הביננו.

אגב, כשנאנס יכול להתפלל כל היום, גם אחר חצות. כמבואר בגמ' ר"פ תפילת השחר

להלכה מותר להתפלל כשנאנס, רק עד חצות, וי''א גם בחצי שעה הזמנית הסמוכה לחצות.

קרית מלך
הודעות: 1023
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי קרית מלך » ב' יולי 29, 2019 3:59 pm

יוצא פוניבז' כתב:
קרית מלך כתב:
לענין כתב:מן הדין, יכול להתפלל בדיעבד 'הביננו', שהוא נוסח מקוצר של תפילת שמונה עשרה, כאשר הוא הולך בדרך וכגון שהוא טרוד (וכגון בשטיבלאך הצפופים והדחוקים, ודעתו על התינוק בעגלה שהשאיר בחוץ...).,
למרות זאת, המנהג שלא להשתמש בקיצור זה של הביננו, וכמו שכתב הערוך השלחן...

ומאד נפלאתי בראותי להכף החיים (סי' ק"י ס"ק ח') 'כבר כתבנו לעיל אות ה' דאין נוהגין להתפלל הביננו בזמן הזה, ואפילו בדרך ובשעת הדחק, אלא מזרזין עצמן להתפלל בזמנה ובישוב הדעת אם הם טרודים, ואם נאנסו ולא נשאר זמן משלימין בתפילה שלאחריה'.[/size]


קיצרתי מחמת האריכות.

כנראה נעלמו ממע"כ דברי הבה"ל בסימן ק"י שכתב להדיא וז"ל "וכהיום אין נוהגין להתפלל הביננו מחמת הטרדה, ונ"ל הטעם לזה כו' ע"כ ניחא דלא נהגו היום בהביננו שאנו חוששין שאפילו הז' לא יכוין כו"'. ראה שם אריכות דבריו בזה.

ההתקפה בענין זה על בעל פסקי תשובות אינה במקומה.


לא הבנתי. המשנ"ב מדבר שלא נוהגים להתפלל הביננו בגלל הטירדא. אבל כשעובר זמן תפילה ודאי צריך להתפלל הביננו.
לגבי הפסקי תשובות, מבלי להצדיק אותו, אבל לפני ההתקפה כדאי לזכור שהוא עשה כברת דרך ארוכה כבר בזה שהוא כתב שצריך להתפלל לפני זמן תפילה.


כנראה לא ראה מר את דברי הבה"ל אשר שפתיו ברור מיללו ומילתא בטעמא.

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ב' יולי 29, 2019 7:50 pm

קרית מלך כתב:
יוצא פוניבז' כתב:
קרית מלך כתב:
לענין כתב:מן הדין, יכול להתפלל בדיעבד 'הביננו', שהוא נוסח מקוצר של תפילת שמונה עשרה, כאשר הוא הולך בדרך וכגון שהוא טרוד (וכגון בשטיבלאך הצפופים והדחוקים, ודעתו על התינוק בעגלה שהשאיר בחוץ...).,
למרות זאת, המנהג שלא להשתמש בקיצור זה של הביננו, וכמו שכתב הערוך השלחן...

ומאד נפלאתי בראותי להכף החיים (סי' ק"י ס"ק ח') 'כבר כתבנו לעיל אות ה' דאין נוהגין להתפלל הביננו בזמן הזה, ואפילו בדרך ובשעת הדחק, אלא מזרזין עצמן להתפלל בזמנה ובישוב הדעת אם הם טרודים, ואם נאנסו ולא נשאר זמן משלימין בתפילה שלאחריה'.[/size]


קיצרתי מחמת האריכות.

כנראה נעלמו ממע"כ דברי הבה"ל בסימן ק"י שכתב להדיא וז"ל "וכהיום אין נוהגין להתפלל הביננו מחמת הטרדה, ונ"ל הטעם לזה כו' ע"כ ניחא דלא נהגו היום בהביננו שאנו חוששין שאפילו הז' לא יכוין כו"'. ראה שם אריכות דבריו בזה.

ההתקפה בענין זה על בעל פסקי תשובות אינה במקומה.


לא הבנתי. המשנ"ב מדבר שלא נוהגים להתפלל הביננו בגלל הטירדא. אבל כשעובר זמן תפילה ודאי צריך להתפלל הביננו.
לגבי הפסקי תשובות, מבלי להצדיק אותו, אבל לפני ההתקפה כדאי לזכור שהוא עשה כברת דרך ארוכה כבר בזה שהוא כתב שצריך להתפלל לפני זמן תפילה.


כנראה לא ראה מר את דברי הבה"ל אשר שפתיו ברור מיללו ומילתא בטעמא.

הביאור הלכה מדבר במפורש דוקא על 'מפני הטרדה', דהיינו מחשש של חוסר כוונה, שמעיקר הדין אם אינו יכול לכוון בתפילה שלימה מתפלל הביננו כדי שיוכל לכוון, ובזמנינו אין נוהגים כן מב' טעמים שכתב שם: א. שגם בקצרה אין ודאות שנכוון. ב. שמריבוי טרדותינו כל יום נתפלל הביננו. ולכל זה [למנהג ולטעמים הנ"ל] אין שום שייכות למציאות של חוסר זמן או חוסר אפשרות לבטא את המילים.

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ב' יולי 29, 2019 7:53 pm

פרנקל תאומים כתב:
יושב ירושלים כתב:חשוב מאוד לשים לב למי שמתפלל הביננו, שבסידורים המצויים הנוסח הוא 'והתועים על דעתך ישָפֵטוּ' שפירושו שהעוברים על דעת המקום ייענשו, וכפי' ראשון ברש"י, ודלא כהכרעת רש"י ובה"ג [והכרעת הב"י], לומר 'והתועים על דעתך ישְׁפְּטוּ' שפירושו שהשופטים שלא כדין יחזרו לשפוט כדין, ולפי דבריהם המתפלל בנוסח המודפס הנ"ל לא יצא ידי חובתו!

היכן מודפס בסידורים המצויים נוסח 'הביננו'?

בדקתי בסידורים שיש לי בבית: בית תפילה - 151 כלילת יופי - 115 כל פה - 121
נערך לאחרונה על ידי יושב ירושלים ב ב' יולי 29, 2019 8:23 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2062
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ב' יולי 29, 2019 8:18 pm

פרנקל תאומים כתב:
יוצא פוניבז' כתב:
פרנקל תאומים כתב:אם נאנס עד סמוך לזמן תפילה, האם עדיף שיתפלל 'הביננו' ויספיק את זמן התפילה, או שמא עדיף שיסמוך על הדין שכשנאנס יכול להתפלל שמו''ע עד חצות?

נסתפקו בזה, ולמעשה מסתבר שעדיף הביננו.

אגב, כשנאנס יכול להתפלל כל היום, גם אחר חצות. כמבואר בגמ' ר"פ תפילת השחר

להלכה מותר להתפלל כשנאנס, רק עד חצות, וי''א גם בחצי שעה הזמנית הסמוכה לחצות.

דברי הגמרא הינם להלכה גם כן. רק שאם הגיע כבר זמן מנחה, צריך להקדים מנחה.

פרנקל תאומים
הודעות: 4425
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' יולי 29, 2019 8:50 pm

יושב ירושלים כתב:
פרנקל תאומים כתב:
יושב ירושלים כתב:חשוב מאוד לשים לב למי שמתפלל הביננו, שבסידורים המצויים הנוסח הוא 'והתועים על דעתך ישָפֵטוּ' שפירושו שהעוברים על דעת המקום ייענשו, וכפי' ראשון ברש"י, ודלא כהכרעת רש"י ובה"ג [והכרעת הב"י], לומר 'והתועים על דעתך ישְׁפְּטוּ' שפירושו שהשופטים שלא כדין יחזרו לשפוט כדין, ולפי דבריהם המתפלל בנוסח המודפס הנ"ל לא יצא ידי חובתו!

היכן מודפס בסידורים המצויים נוסח 'הביננו'?

בדקתי בסידורים שיש לי בבית: בית תפילה - 151 כלילת יופי - 115 כל פה - 121

יש''כ!

אגב, יש להדגיש שאת שלושת הברכות הראשונות ואת שלושת הברכות האחרונות בכל מקרה עליו לומר, ו'הביננו' היא קיצור רק של הברכות מ'אתה חונן' ועד 'שומע תפילה' (ועד בכלל, כמובן).

והנה, למעשה עיקר הכוונה המעכבת מעיקר הדין היא דווקא בברכה ראשונה ובברכת מודים, וכאמור אלו הן ברכות שממ''נ א''א להשמיטם, כך שאם הנושא הוא ''טירדא'' המבלבלת את כוונתו, הרי שכדבריך לעיל בדר''כ גם אם יתפלל 'הביננו' מסתבר שלא יוכל לכווין היכן שהכוונה היא לעיכובא, וא''ש דברי הבה''ל דקאי ב''טירדא''. משא''כ אם הנושא הוא קוצר הזמן, הרי שיתכן שאין לו זמן לתשע עשרה ברכות אך יש לו זמן לשש ברכות והביננו, ובזה קאי דברי המשנ''ב.

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ב' יולי 29, 2019 9:04 pm

פרנקל תאומים כתב:אגב, יש להדגיש שאת שלושת הברכות הראשונות ואת שלושת הברכות האחרונות בכל מקרה עליו לומר, ו'הביננו' היא קיצור רק של הברכות מ'אתה חונן' ועד 'שומע תפילה' (ועד בכלל, כמובן).

והנה, למעשה עיקר הכוונה המעכבת מעיקר הדין היא דווקא בברכה ראשונה ובברכת מודים, וכאמור אלו הן ברכות שממ''נ א''א להשמיטם, כך שאם הנושא הוא ''טירדא'' המבלבלת את כוונתו, הרי שכדבריך לעיל בדר''כ גם אם יתפלל 'הביננו' מסתבר שלא יוכל לכווין היכן שהכוונה היא לעיכובא. משא''כ אם הנושא הוא קוצר הזמן, הרי שיתכן שאין לו זמן לתשע עשרה ברכות אך יש לו זמן לשש ברכות והביננו.

הן הן דברי הביאוה"ל.

ואכן כשהנושא הוא חוסר זמן, שלא נדע מצרות, ראוי לדעת את הנוסח בעל פה [או לכה"פ לזכור את מספר העמוד בסידור..] כי למצוא את זה בסידור יקח יותר זמן מלומר שמו"ע.

ואם כבר אתינן להכא, חשוב גם לדעת את נוסח החיי"א [כד,לא] למוצ"ש וימות הגשמים שאין מתפללין הביננו:
חיי אדם חלק א כלל כד

וזו נוסחה, יאמר תחלה ג' ראשונות כדרכו, ואחר כך במוצאי שבת יאמר, אתה חוננתנו למדע תורתך, ותבדילנו ה' אלהינו בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה, וחננו מאתך כו'. ובחול יאמר, אתה חונן לאדם דעת, חננו מאתך דעה בינה והשכל. ברוך אתה ה', חונן הדעת. השיבנו אבינו לתורתך, והחזירנו בתשובה שלימה לפניך. ברוך אתה ה', הרוצה בתשובה. סלח לנו אבינו, כי מוחל וסולח אתה. ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח. ראה נא בענינו וגאלנו מהרה, כי גואל חזק אתה, ברוך אתה ה' גואל ישראל. רפאנו ה' ונרפא, כי אל מלך רופא נאמן אתה. ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל. ברך עלינו את השנה הזאת, ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה, וברך שנתינו כשנים הטובות. ברוך אתה ה' מברך השנים. תקע בשופר גדול לחירותנו, וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ. ברוך אתה ה' מקבץ נדחי עמו ישראל. השיבה שופטינו כבראשונה, ומלוך עלינו אתה ה' לבדך, וצדקנו במשפט. ברוך אתה ה' מלך אוהב צדקה ומשפט. ולמלשינים אל תהי תקוה, וכל אויביך מהרה יכרתו, ותכניעם במהרה בימינו. ברוך אתה ה' שובר אויבים ומכניע זדים. על הצדיקים ועל החסידים ועלינו יהמו רחמיך, ושים חלקנו עמהם לעולם ולא נבוש, כי בך בטחנו. ברוך אתה ה' משען ומבטח לצדיקים. ולירושלים עירך ברחמים תשוב, ובנה אותה בקרוב, וכסא דוד מהרה לתוכה תכין. ברוך אתה ה' בונה ירושלים. את צמח דוד מהרה תצמיח, כי לישועתך קוינו כל היום. ברוך אתה ה' מצמיח קרן ישועה. שמע קולנו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו, כי אל שומע תפלות אתה. ברוך אתה ה' שומע תפלה. ואחר כך אומר ג' אחרונות ומסיים המברך את עמו ישראל בשלום. יהיו לרצון כו', עושה שלום כו':


ומה שכתב שלא לקצר ג' ראשנות ואחרונות לכאורה צ"ע, שהרי הרבה נוסחאות קדומות שהברכות הנ"ל קצרות הרבה מאוד מדידן, ובשעת הדחק נראה דודאי שפיר לאמרן.

יוֹסֵפֶר
הודעות: 285
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי יוֹסֵפֶר » ב' יולי 29, 2019 9:31 pm

יושב ירושלים כתב:
פרנקל תאומים כתב:
יושב ירושלים כתב:לפי דבריהם המתפלל בנוסח המודפס הנ"ל לא יצא ידי חובתו!

היכן מודפס בסידורים המצויים נוסח 'הביננו'?

בדקתי בסידורים שיש לי בבית: בית תפילה - 151 כלילת יופי - 115 כל פה - 121

1. ברור שלא יצא יד"ח אם כיון דלא כהב"י?
2. סידורים נוספים: סידור היעב"ץ (אשכול) - עמ' שי. סידור עליות אליהו - 130. בסידור וילנא הושמט הביננו.
3. לגבי והתועים על דעתך ישפטו, היעב"ץ בסידורו הביא את הפי' של רש"י ופי' הב"י ועוד ב' פירושים שלו עצמו.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2062
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ב' יולי 29, 2019 9:33 pm

לגבי מה שהעירו על הח"א שלא לקצר ג' ברכות ראשונות ואחרונות-
יש להוסיף שכן פשטות השו"ע ר"ס קד לענין קיצור שאין הפרש בין הברכות:
לא יפסיק בתפלתו. ואפילו מלך ישראל שואל בשלומו, לא ישיבנו; אבל מלך עובדי כוכבים, אם אפשר לו לקצר דהיינו שיאמר תחלת הברכה וסופה קודם שיגיע אליו, יקצר; או אם אפשר לו שיטה מן הדרך, יטה ולא יפסיק בדיבור, ואם אי אפשר לו, יפסיק.

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ב' יולי 29, 2019 9:41 pm

יוֹסֶפֶר כתב:
יושב ירושלים כתב:לפי דבריהם המתפלל בנוסח המודפס הנ"ל לא יצא ידי חובתו!

1. ברור שלא יצא יד"ח אם כיון דלא כהב"י?

בכיון דלא כהב"י ברור שיצא שהרי אין הכונה מעכבת, אבל אם אמר [בניקוד או בפיסוק] באופן המשתמע כפירוש ראשון ברש"י, להחולקים לא יצא ידי חובתו שהרי לדבריהם אין זה מענין הברכה כלל [ולכן נטו מפירוש זה].

שמואל שלומוביץ
הודעות: 843
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' יולי 29, 2019 10:23 pm

לגבי קיצור בג' ברכות ראשונות,
ודאי שמעיקר הדין אין קפידא בנוסח שלנו, ונוסח בני מערבא יוכיח שבכמה ברכות היה קצר בהרבה משלנו, ולדוגמא בברכת השלום, הנוסח הבבלי הוא שים שלום והנוסח הא"י שלום רב, ובנוסח אשכנז שהושפעו בכמה פרטים מנוסח א"י, קבעו במנחה וערבית כנוסח הא"י. וזה קצר בהרבה.

אמנם צריך לעיין היטב בנוסח הברכות בכדי לקצר הברכות כדין, ולקבוע מה עיקר בהן ומה לא.
ולדוגמא בברכת אבות צריך עיון רב לידע בדיוק משמעותה, ולנתח מה צורת הפתיחה העיקרית שלה, שלא ראוי לקצר בה,
כמו 'הגדול הגבור והנורא' דתקינו רבנן משום שבחו של משה, ו'אל עליון גומל חסדים טובים וקנה הכל', שהוא חילוף שבחו של אברהם אבינו, 'אל עליון קנה שמים וארץ', ואיא במדרש תהילים שהוא תקנה להוסיף שבח זה. ואף שכנראה אי"ז לעיכובא, אבל זה מעיקר מטבע הברכה.

ובהמשך הברכה צריך ברור עם ענין 'ומביא גואל' עיקרי בברכה (בנוסח הא"י איננו). ומה משמעות צירופו לברכה. ומה כן א"כ עיקר בברכה זו. ואולי מלך עוזר וכו' וכדו'.
ואדרבה אולי יציעו כאן נוסחאות ראויות לקיצור הברכות בשעת הדחק, ונוכל לבחון מה נראה ראוי לקרב או לרחק.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2062
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ב' יולי 29, 2019 10:33 pm

שמואל שלומוביץ כתב:לגבי קיצור בג' ברכות ראשונות,
ודאי שמעיקר הדין אין קפידא בנוסח שלנו, ונוסח בני מערבא יוכיח שבכמה ברכות היה קצר בהרבה משלנו, ולדוגמא בברכת השלום, הנוסח הבבלי הוא שים שלום והנוסח הא"י שלום רב, ובנוסח אשכנז שהושפעו בכמה פרטים מנוסח א"י, קבעו במנחה וערבית כנוסח הא"י. וזה קצר בהרבה.

אמנם צריך לעיין היטב בנוסח הברכות בכדי לקצר הברכות כדין, ולקבוע מה עיקר בהן ומה לא.
ולדוגמא בברכת אבות צריך עיון רב לידע בדיוק משמעותה, ולנתח מה צורת הפתיחה העיקרית שלה, שלא ראוי לקצר בה,
כמו 'הגדול הגבור והנורא' דתקינו רבנן משום שבחו של משה, ו'אל עליון גומל חסדים טובים וקנה הכל', שהוא חילוף שבחו של אברהם אבינו, 'אל עליון קנה שמים וארץ', ואיא במדרש תהילים שהוא תקנה להוסיף שבח זה. ואף שכנראה אי"ז לעיכובא, אבל זה מעיקר מטבע הברכה.

ובהמשך הברכה צריך ברור עם ענין 'ומביא גואל' עיקרי בברכה (בנוסח הא"י איננו). ומה משמעות צירופו לברכה. ומה כן א"כ עיקר בברכה זו. ואולי מלך עוזר וכו' וכדו'.
ואדרבה אולי יציעו כאן נוסחאות ראויות לקיצור הברכות בשעת הדחק, ונוכל לבחון מה נראה ראוי לקרב או לרחק.

א. בני א"י לא אמרו שלום רב.
ב. לגבי מלך עוזר ומושיע ומגן דעת הריטב"א (הל' ברכות פ"ו הי"א) שהוא לעיכובא

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ב' יולי 29, 2019 10:52 pm

נוסח ג' ברכות אחרונות מכאן:

רצה ה' אלהינו ושכון בציון ויעבדוך עבדיך בירושלם. ברוך אתה ה' שאותך ביראה נעבד.

מודים אנחנו לך, אתה הוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו, על כל הטובות והחסד והרחמים שגמלתנו ושעשיתה עמנו ועם אבותינו מלפנים, ואם אמרנו מטה רגלנו חסדך ה' יסעדנו. ברוך אתה ה' הטוב לך להודות.

שים שלום על ישראל עמך ועל עירך ועל נחלתך וברכנו כלנו כאחד. ברוך אתה ה' עושה השלום.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 843
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' יולי 29, 2019 10:56 pm

יוצא פוניבז' כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:לגבי קיצור בג' ברכות ראשונות,
ודאי שמעיקר הדין אין קפידא בנוסח שלנו, ונוסח בני מערבא יוכיח שבכמה ברכות היה קצר בהרבה משלנו, ולדוגמא בברכת השלום, הנוסח הבבלי הוא שים שלום והנוסח הא"י שלום רב, ובנוסח אשכנז שהושפעו בכמה פרטים מנוסח א"י, קבעו במנחה וערבית כנוסח הא"י. וזה קצר בהרבה.

אמנם צריך לעיין היטב בנוסח הברכות בכדי לקצר הברכות כדין, ולקבוע מה עיקר בהן ומה לא.
ולדוגמא בברכת אבות צריך עיון רב לידע בדיוק משמעותה, ולנתח מה צורת הפתיחה העיקרית שלה, שלא ראוי לקצר בה,
כמו 'הגדול הגבור והנורא' דתקינו רבנן משום שבחו של משה, ו'אל עליון גומל חסדים טובים וקנה הכל', שהוא חילוף שבחו של אברהם אבינו, 'אל עליון קנה שמים וארץ', ואיא במדרש תהילים שהוא תקנה להוסיף שבח זה. ואף שכנראה אי"ז לעיכובא, אבל זה מעיקר מטבע הברכה.

ובהמשך הברכה צריך ברור עם ענין 'ומביא גואל' עיקרי בברכה (בנוסח הא"י איננו). ומה משמעות צירופו לברכה. ומה כן א"כ עיקר בברכה זו. ואולי מלך עוזר וכו' וכדו'.
ואדרבה אולי יציעו כאן נוסחאות ראויות לקיצור הברכות בשעת הדחק, ונוכל לבחון מה נראה ראוי לקרב או לרחק.

א. בני א"י לא אמרו שלום רב.
ב. לגבי מלך עוזר ומושיע ומגן דעת הריטב"א (הל' ברכות פ"ו הי"א) שהוא לעיכובא

תודה רבה על התיקון והציון.
א. אכן לא דייקתי, החוקרים חלוקים בדעתם בקשר למוצא נוסח זה, ואני כתבתי כאן כדברי אלבוגן, אבל הנטיה היא (אצל לוגר) שהוא נוסח א"י קדום, שכבר לא היה נפוץ בתקופת הגניזה, לענינינו הנוסח הא"י הרווח לברכת שלום הוא קצר עוד יותר, "שים שלומך על ישראל עמך ועל עירך ועל נחלתך וברכנו כולנו כאחד ברוך אתה ה' עושה השלום".
ב. תודה רבה. והסתפקתי אם כונת הריטב"א משום מעין החתימה סמוך לחתימה או משום מטבע הברכה, ועינתי, וראיתי שטעמו אחר משום שכל ברכה טעונה שם ומלכות, וכאן תקנו מלכות סמוך לחתימתה. עיי"ש. ואי משום הא הרי שאין כן שיטת התוס' והרא"ש, שדעתם בברכות שמלכות בשמונ"ע הוא ב'האל הגדול' או ב'אלהי אברהם'.
ובנוסח א"י אין פיסקא זו של מלך עוזר אבל עיר מטבע הברכה שלהם היה קרוב לזה.
באמת כמה הילכתא במטבע הברכה יש ללמוד ממחלוקת זו, ואולי כשיהיה הפנאי אפרש כאן בל"נ.
ומכ"ז יש ללמוד שמקצוע קיצור הברכות א"א שלו שיעשה בחטף לפי ההרגשה אלא תלוי הוא בלימוד מעמיק של צורת הברכות ותקנתם.

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי לענין » ב' יולי 29, 2019 10:57 pm

יש מאמר מאד חשוב של הרב יצחק סץ - נטעי נעמנים ג' עמ' תי"ט.
בו הוא דן בפרטות כיצד הוא קיצור הברכות.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ב' יולי 29, 2019 11:03 pm

שני משפטים שהחי"א השאיר הוקשו לי למה הם מעכבים:
'ומלוך עלינו אתה ה' לבדך' 'וכסא דוד מהרה לתוכה תכין'

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ב' יולי 29, 2019 11:11 pm

ועוד יותר לא מובן: אי הזכרת הגרים בברכת הצדיקים המפורשת בתלמוד. [וכמובן המינים והמשומדים בברכת המינים, אבל זה מובן]

שמואל שלומוביץ
הודעות: 843
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' יולי 29, 2019 11:14 pm

יש לדון אם יש שיעור לאורך הברכות,
והב"י סי' קכב הביא דברי המנהיג :
ספר המנהיג דיני תפילה
אותן המקומו' שנהגו לומ' עושה שלום ברכנו כולנו ברוב עוז ושלום בא"י המברך את עמו ישראל בשלו', לא יתכן דמטבע ארוך תיקנוה חכמ' ככל שאר הברכו' שלי"ח והן עושין ממנו מטבע קצר כברכת הפירות והמצות שפתיחת הברכה היא חתימתה, ומשנין ממטבע שתקנו חכמי' בברכות ולא יצאו ידי חובתן. אב"ן.

ועי' נשמת אדם הל' שמיני עצרת כלל קנב סעיף ג, מש"כ בזה בתשובה שם.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 843
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' יולי 29, 2019 11:16 pm

שומע ומשמיע כתב:שני משפטים שהחי"א השאיר הוקשו לי למה הם מעכבים:
'ומלוך עלינו אתה ה' לבדך' 'וכסא דוד מהרה לתוכה תכין'

וכסא דוד י"ל שהוא ע"פ שיטת הב"ח שביאר שזה מעיקר הברכה וראוי להיות בזה משום מעין החתימה סמוך לחתימה. וכעת לא עיינתי.
ועי' בתשובה שבנשמ"א שהזכרתי לעיל שכתב שע"פ דברי הראב"ן הוסיף על הנוסחא שתהא ארוכה קצת.


פרנקל תאומים
הודעות: 4425
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' יולי 29, 2019 11:35 pm

יוצא פוניבז' כתב:
פרנקל תאומים כתב:
יוצא פוניבז' כתב:
פרנקל תאומים כתב:אם נאנס עד סמוך לזמן תפילה, האם עדיף שיתפלל 'הביננו' ויספיק את זמן התפילה, או שמא עדיף שיסמוך על הדין שכשנאנס יכול להתפלל שמו''ע עד חצות?

נסתפקו בזה, ולמעשה מסתבר שעדיף הביננו.

אגב, כשנאנס יכול להתפלל כל היום, גם אחר חצות. כמבואר בגמ' ר"פ תפילת השחר

להלכה מותר להתפלל כשנאנס, רק עד חצות, וי''א גם בחצי שעה הזמנית הסמוכה לחצות.

דברי הגמרא הינם להלכה גם כן. רק שאם הגיע כבר זמן מנחה, צריך להקדים מנחה.

שו''ע או''ח ריש סימן פ''ט ושם גם במ''ב ובבה''ל, דאחרי חצות אסור להתפלל שמו''ע של שחרית גם בדיעבד וגם אם נאנס, ואם התפלל לשם שחרית אחרי שעבר חצי שעה מחצות היום, הרי שברכותיו לבטלה.
תפילת תשלומין זה דין בפנ''ע. אי''ז תפילת שחרית כ''א תשלומין לשחרית, ואם יקדים תשלומין לשחרית קודם תפילת מנחה, אי''ז רק שעשה שלא כהלכה מצד דין הקדימות שיש עכשיו למנחה, אלא שלא יצא בזה יד''ח שחרית ולא תשלומין לשחרית, וברכותיו לבטלה.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2062
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ג' יולי 30, 2019 12:12 am

פרנקל תאומים כתב:
יוצא פוניבז' כתב:
פרנקל תאומים כתב:
יוצא פוניבז' כתב:
פרנקל תאומים כתב:אם נאנס עד סמוך לזמן תפילה, האם עדיף שיתפלל 'הביננו' ויספיק את זמן התפילה, או שמא עדיף שיסמוך על הדין שכשנאנס יכול להתפלל שמו''ע עד חצות?

נסתפקו בזה, ולמעשה מסתבר שעדיף הביננו.

אגב, כשנאנס יכול להתפלל כל היום, גם אחר חצות. כמבואר בגמ' ר"פ תפילת השחר

להלכה מותר להתפלל כשנאנס, רק עד חצות, וי''א גם בחצי שעה הזמנית הסמוכה לחצות.

דברי הגמרא הינם להלכה גם כן. רק שאם הגיע כבר זמן מנחה, צריך להקדים מנחה.

שו''ע או''ח ריש סימן פ''ט ושם גם במ''ב ובבה''ל, דאחרי חצות אסור להתפלל שמו''ע של שחרית גם בדיעבד וגם אם נאנס, ואם התפלל לשם שחרית אחרי שעבר חצי שעה מחצות היום, הרי שברכותיו לבטלה.
תפילת תשלומין זה דין בפנ''ע. אי''ז תפילת שחרית כ''א תשלומין לשחרית, ואם יקדים תשלומין לשחרית קודם תפילת מנחה, אי''ז רק שעשה שלא כהלכה מצד דין הקדימות שיש עכשיו למנחה, אלא שלא יצא בזה יד''ח שחרית ולא תשלומין לשחרית, וברכותיו לבטלה.

מי אמר לך שלפני חצות זה לא תשלומין. זה לא פשוט בכלל. יש הרבה שיטות שזה גם תשלומין. וכך הרי הפשטות.
אחר חצות י"א שהגיע זמן מנחה מעיקר הדין ולכן א"א להתפלל אז בלי שיקדים מנחה.

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ג' יולי 30, 2019 7:59 am

שמואל שלומוביץ כתב:יש לדון אם יש שיעור לאורך הברכות,
והב"י סי' קכב הביא דברי המנהיג :
ספר המנהיג דיני תפילה
אותן המקומו' שנהגו לומ' עושה שלום ברכנו כולנו ברוב עוז ושלום בא"י המברך את עמו ישראל בשלו', לא יתכן דמטבע ארוך תיקנוה חכמ' ככל שאר הברכו' שלי"ח והן עושין ממנו מטבע קצר כברכת הפירות והמצות שפתיחת הברכה היא חתימתה, ומשנין ממטבע שתקנו חכמי' בברכות ולא יצאו ידי חובתן. אב"ן.

ועי' נשמת אדם הל' שמיני עצרת כלל קנב סעיף ג, מש"כ בזה בתשובה שם.

לכאורה יש להוכיח כן מדעת רב ד'מעין שמו"ע' פירושו מעין כל ברכה וברכה, ואי אמרת דאין שיעור לאורך הברכות היינו 'שמונה עשרה'.

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ג' יולי 30, 2019 8:04 am

שמואל שלומוביץ כתב:
שומע ומשמיע כתב:שני משפטים שהחי"א השאיר הוקשו לי למה הם מעכבים:
'ומלוך עלינו אתה ה' לבדך' 'וכסא דוד מהרה לתוכה תכין'

א. וכסא דוד י"ל שהוא ע"פ שיטת הב"ח שביאר שזה מעיקר הברכה וראוי להיות בזה משום מעין החתימה סמוך לחתימה. וכעת לא עיינתי.
ב. ועי' בתשובה שבנשמ"א שהזכרתי לעיל שכתב שע"פ דברי הראב"ן הוסיף על הנוסחא שתהא ארוכה קצת.

א. לכאורה אינו שייך, שהרי הב"ח רק ביאר למה זה מענין הברכה ולא ענין נפרד, אבל לא אמר שהוא חלק נוסף שחייבים להזכירו.

וכבר נודע שבהרבה נוסחאות קדומות אינו כלל, והוא קיים בעיקר בנוסחאות שכללו בנין ירושלים ומב"ד בברכה אחת.

ב. רואים בשאר הברכות שבשביל זה מספיק שני משפטים.

יהודי ירושלמי
הודעות: 101
הצטרף: ד' ספטמבר 06, 2017 3:38 pm

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי יהודי ירושלמי » ג' יולי 30, 2019 8:07 am

יושב ירושלים כתב:
יוצא פוניבז' כתב:
יושב ירושלים כתב:חשוב מאוד לשים לב למי שמתפלל הביננו, שבסידורים המצויים הנוסח הוא 'והתועים על דעתך ישָפֵטוּ' שפירושו שהעוברים על דעת המקום ייענשו, וכפי' ראשון ברש"י, ודלא כהכרעת רש"י ובה"ג [והכרעת הב"י], לומר 'והתועים על דעתך ישְׁפְּטוּ' שפירושו שהשופטים שלא כדין יחזרו לשפוט כדין, ולפי דבריהם המתפלל בנוסח המודפס הנ"ל לא יצא ידי חובתו!

דווקא למסקנת הב"י נראה שצ"ל ישפטו הפ' בצירי.

צודק. אך צריך לפסק 'והתועים, על דעתך ישפטו' בשונה מהפי' הראשון ברש"י שהפיסוק הוא 'והתועים על דעתך, ישפטו' ושינוי הפיסוק מעכב כאן.

אין דבריך נכונים גם לפי פירוש רש"י הפיסוק צריך להיות "והתועים, על דעתך ישְׁפְּטוּ".

שמואל שלומוביץ
הודעות: 843
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: מנהג עוקר הלכה ? עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל הביננו?

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ג' יולי 30, 2019 8:10 am

יושב ירושלים כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:יש לדון אם יש שיעור לאורך הברכות, ...
ועי' נשמת אדם הל' שמיני עצרת כלל קנב סעיף ג, מש"כ בזה בתשובה שם.

לכאורה יש להוכיח כן מדעת רב ד'מעין שמו"ע' פירושו מעין כל ברכה וברכה, ואי אמרת דאין שיעור לאורך הברכות היינו 'שמונה עשרה'.

אני דנתי על שיעור אורך הברכות בשעה שמתפלל מעין שמונ"ע אליבא דרב שאומר מעין כל ברכה וברכה. ולא על עיקרן כפי שהן כשמתפלל שמונ"ע.
ודברי מנהיג הן שלא יצא אפי' בדיעבד, ואם אמר מעין כל ברכה ודאי יצא.
וכן הבין הנשמ"א שם שמפני דברי המנהיג הללו יש להאריך קצת מטבע הברכות של מעין שמונ"ע.

אמנם תמה שם בעיקר דבריו. ואני יעתיק כאן לשונו.
נשמת אדם חלק ב-ג (הלכות מועדים) כלל קנב
....צריך אני להקדים מכלל כ"ד סי' ל"א שכתבתי נוסח הברכות, ולא נעלם ממני מה שכתב התוי"ט פ"ג דברכות משנה ה' ד"ה יקצר, ובפ"ד מ"ד ד"ה מעין י"ח כתב בשם הרמב"ם כגון אתה חונן לאדם דעת בא"י חונן הדעת, סלח לנו אבינו בא"י חנון המרבה לסלוח, וכן כולם. ואמנם ראיתי מה שכתב הב"י ריש סי' קכ"ב וז"ל וכתב המנהיג ואותן מקומות שאומרים עושה שלום ברכנו כולנו ברוב עוז ושלום בא"י המברך את עמו ישראל בשלום, לא יתכן דמטבע ארוך תקנוהו חכמים ככל שאר ברכות של י"ח והם עושים ממנו מטבע קצר כברכת הפירות והמצוות שפתיחתן היא חתימתן ומשנים ממטבע שטבעו חכמים ולא יצאו ידי חובתן עכ"ל. ולכן הוספתי על הנוסחא שתהיה ארוכה קצת. ואמנם באמת דבריהם לא זכיתי להבין דברכת הפירות והמצוות שאני שפותח בברוך ואומר רק הברכות כברכות קצרות בא"י פוקח עורים וכן כולם, וכן ברכת הנהנין בא"י בורא פרי העץ וכיוצא בו, וכן בברכות י"ח אלו אמר בא"י חונן הדעת, בא"י הרוצה בתשובה, בא"י חנון המרבה לסלוח, וכן בברכת שים שלום אילו אמר רק בא"י המברך את עמו ישראל בשלום, בודאי היה משנה ממטבע ולא יצא, אבל כיון שאומרים עושה שלום ברכנו בשלום בא"י המברך כו' שאמר התחלה וסיים בברכה ולא דילג רק באמצע, מהענין זה שכתב שתקנו מטבע ארוך כשאר ברכות של י"ח והרי בכל י"ח לפי דברי הרמב"ם הנ"ל בודאי בדיעבד יצא ובשעת הדחק אפי' לכתחלה. והמ"א בסי' קי"ד סק"ט העתיק דברי הב"י הנ"ל וז"ל אם אמר אחת מהברכות במטבע קצר כברכת הפירות והמצות שפתיחתן היא חתימתן הוי משנה ממטבע כו' משמע אבל אם אמר גם תחלת ברכה יצא ובאמת הוא דין אמת, אבל דברי המנהיג אי אפשר לפרש כן שהרי כתב שמתחילין עושה שלום כו' וצ"ע. והנה מדברי המנהיג יש ללמוד דאע"ג שכתב הרמב"ם בפירוש המשנה פ"ד משנה ב' דסיים שם לבד מג' ראשונות וג' אחרונות לא יוסיף ולא יגרע עכ"ל, היינו לכתחלה דלא אבל בדיעבד י"ל דיצא, מדלא כתב המנהיג דלא יצא מטעם שהוא מג' ראשונות, אלא ודאי בג"ר ובג"א אם דילג באמצע יצא אלא מטעם שהוא מקצר, וזה כבר כתבתי דמוכח מרמב"ם דלא כוותיה. ...


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 247 אורחים