בן מיכאל כתב:לא מצאתי היכן זה מה שהם כתבו - כל מה שראיתי זהו רק ציטוטים.
חלמישצור כתב:יש להעיר כי המשפט הנידון נמחק החל מן המהדורה השנייה של ההוצאה, או לכל הפחות השלישית (יש חמש-שש מהדורות). ותו לא מידי.
עקביה כתב:זו לכל היותר שטות מקוממת.
עכ"פ ראיתי פעם משהו, ואיני זוכר דבר ברור, שהסיבה שאצל המקובלים הוז"ל חמורה במיוחד היא מפני שאיסור זה הוא תיקון למשהו שכביכול היה אצל הקב"ה בבריאת העולם. כלומר, שיש איזה דמיון בין בריאת העולם - כאשר אין מי שמקבל את הטובה הזו, להוז"ל.
ובדומה למה שאמרו חז"ל ששעיר ר"ח הוא כפרה על הקב"ה על שמיעט את הירח.
אוצר החכמה כתב:והרב אירפאי הנושא כאן הוא מה אומרים אבל גם איך אומרים שהוא פן של המה אומרים. לדוגמה לא נראה שאם מישהו היה כותב כידוע שרגליו של הקב"ה יורדות מוות זה היה תקין.
אוצר החכמה כתב:אני לא חושב שיש מה להמשיך בעניין הזה בציבור מ"מ אני חושב שצדקתי במה שכתבתי. והלשון הוא כמו שכתבת שהקב"ה היה בורא ומחריבן.
ארופאי כתב:ושוב, דברים פשוטים להוציא מלב הטועים-
אין אנו מדברים בעצמותו ית' ובאמתתו הנעלמה, אלא בסדר ההאצלה, בפרצופים ועולמות ומידותיו ית'.
סגי נהור כתב:ארופאי כתב:ושוב, דברים פשוטים להוציא מלב הטועים-
אין אנו מדברים בעצמותו ית' ובאמתתו הנעלמה, אלא בסדר ההאצלה, בפרצופים ועולמות ומידותיו ית'.
לענ"ד אף שדבריך נכונים אתה מדגיש את ההדגשה הלא נכונה.
ההדגשה צריכה להיות שאין מדברים אלא בדרך משל ומדובר כאן על ענינים ומושגים רוחניים.
האזהרה מפני הגשמה נאמרה גם האצילות, ואדרבה.
תוכן כתב:שמעתי אומרים, שתורת אישביץ צריך לחלק לשנים, למה שכתב ר' צדוק ולכל השאר.
ארופאי כתב:אוצר החכמה כתב:אני לא חושב שיש מה להמשיך בעניין הזה בציבור מ"מ אני חושב שצדקתי במה שכתבתי. והלשון הוא כמו שכתבת שהקב"ה היה בורא ומחריבן.
טרחתי בשבילך לצטט קצת מהלשונות-
ע"ח ש"נ פ"ה: 'טעם למיתת המלכים היה משום שלא היה זכר ונקבה כנודע אצלינו ונמצא כי אותן המלכים הם שנמשכו מלעילא ממוח מחשבה עליונה בלי נוקבא כנודע מכמה דרושים וזה היה קודם התיקון קודם דאתתקן ע"ק כעין זכר ונקבה כי לזה מתו. והנה אלו הבחי' הם טפת קרי הנק' ניצוצין והם ש"ך וז"ש וזריק לון לש"ך עיבר והבן זה סוד נפלא כי כל הנשמות הקדושים של י' הרוגי מלוכה נתלבשו בחלוקא דרבנן שהם גופותם ממש פנימית הנעשה מטפת קרי שהם סוד עץ הדעת טו"ר נמצא כי נשמותיהן הם תכלית הקדושה והוא דוגמת אורות הכלים של המלכים הנ"ל. אך גופם...'.
פע"ח שער ר"ה פ"ב: 'וזה סוד נחש דאטיל זוהמא בחוה, ואז שלטה הנחש בקדושה, ונתקלקלו אדם וחוה, ואז כל מה שכבר הוברר שהם מיין נוקבין דאמא, (שהם בחינת לאה שבאצילות כנודע, גם הוא חזר להתקלקל ונתערב בקליפות) ומכ"ש מ"ן דרחל, ואלו הם סוד קריין של אדם. וכנגדן למעלה ברא הש"י שדים ומזיקין בע"ש בין השמשות אחר זווג אדם, והבן זה מאוד. כי אלו הם דוגמת המלכים הראשונים, שכולם בחי' קריין בלי זווג, כנזכר במ"א, וז"ס עץ הדעת טו"ר על מתכונתו ולכן לא היה יכול עוד ז"א להזדווג עם נוקבא תיכף בשבת, ביחוד חסדים למתק הגבורות ההוא, כי גברו הדינין מאוד, וכל מה שהיה יכול לעשות ביום א' של שבת ההוא, נתאחר באותו זמן הרבה שיש בין ר"ה לש"ע, ואז נזדווגו פב"פ כשארי"ט, באופן, שאל תתמה איך הוצרכו כ"כ ימים'.
ועוד הרבה.
ושוב, דברים פשוטים להוציא מלב הטועים-
אין אנו מדברים בעצמותו ית' ובאמתתו הנעלמה, אלא בסדר ההאצלה, בפרצופים ועולמות ומידותיו ית',
ואף בזה יפה היתה השתיקה, וטוב היה מלכתחלה שלא להוציא הדברים לפרהסיא שרשות הרבים שולטת בה,
מקומם האמיתי בין כתלי בית המדרש, לאנשים הרגילים בפנימיות, ובכל העדינות הראויה.
ואשים קנצי למילי בע"ה.
שייף נפיק כתב: (ואגב, ראוי לעורר שגם אם נמצא ר' צדוק תמוה אין שום הצדקה לטפול עלילה על איזביצא..!)
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 77 אורחים