א. בגזרת נחי עו"י ליחיד נסתר אין הבדל בין עבר להוה: קם, שב, שר, שׂם.זאב ערבות כתב:א. מה משמעות "כי מלת קם עומדת במקום הווה" בדרשת הר"ן המצורפת?
ב. אין מובן מה מבאר הבארות משה בד"ה ומאשר התורה.
ביקורת תהיה כתב:א. בגזרת נחי עו"י ליחיד נסתר אין הבדל בין עבר להוה: קם, שב, שר, שׂם.זאב ערבות כתב:א. מה משמעות "כי מלת קם עומדת במקום הווה" בדרשת הר"ן המצורפת?
ב. אין מובן מה מבאר הבארות משה בד"ה ומאשר התורה.
אומר הר"ן:
'ולא קם נביא כמשה' אינו לשון עבר, אלא לשון הוה.
פועל בלשון הוה יש שהוא משמש בלשוננו לעבר ויש שהוא משמש לעתיד; כאן הוא משמש לעתיד, כלומר: לא יקום עוד נביא כמשה.
ב. דבריו של 'בארות משה' פשוטים עד מאד.
אוצר החכמה כתב:אבל מה שאיני מבין הוא איפה זה בלשוננו תמיד?
הבארות משה מצא דוגמא אחת שאינה דומה לעניין הזה כמובן לכל רואה. כך שאיפה הלשוננו תמיד של הר"ן.
אמת.בן ראובן כתב:להיפך.
סגי נהור כתב:יש כאן עניין לשוני (אני חושש שאתה נופל בכשל שנופלים בו רבים וטובים שתחום הלשון אינו חביב עליהם, ולכן נוטים להוציא דברים מתחום זה אל עולם התוכן והמשמעות). למה נאמר "ומלכותו בכל משלה" ולא "ומלכותו בכל מושלת"? להבנתי הר"ן אומר שהמעבר מלשון הווה ללשון עבר מציין הווה קבוע ש"משמש לעבר ולעתיד". כך גם בדוגמא של "כל אשר חפץ עשה". "כל אשר חפץ עושה" - משמעותו עכשיו, ו"כל אשר חפץ עשה" משמעותו מצב קבוע.
אוצר החכמה כתב:סגי נהור כתב:יש כאן עניין לשוני (אני חושש שאתה נופל בכשל שנופלים בו רבים וטובים שתחום הלשון אינו חביב עליהם, ולכן נוטים להוציא דברים מתחום זה אל עולם התוכן והמשמעות). למה נאמר "ומלכותו בכל משלה" ולא "ומלכותו בכל מושלת"? להבנתי הר"ן אומר שהמעבר מלשון הווה ללשון עבר מציין הווה קבוע ש"משמש לעבר ולעתיד". כך גם בדוגמא של "כל אשר חפץ עשה". "כל אשר חפץ עושה" - משמעותו עכשיו, ו"כל אשר חפץ עשה" משמעותו מצב קבוע.
לא הבנתי. את הדוגמה של מלכותו בכל משלה נתן הבארות משה ולא הר"ן. ולא קם הוא בהווה כמו עבר כמו שכתב ביקורת תהיה לעיל. כך שהשאלה אינה על עבר והווה אלא על איך זה מבטא את העתיד. גם הר"ן לא היה כל כך מרוצה בתשובה שלו והוסיף את העניין שהתורה נצחית ולכן תמיד יגידו לא קם בעבר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 28 אורחים