וצ"ב.שכן מצינו בנביאים הראשונים שהיו חותמין את דבריהן בדברי שבח ובדברי נחמות... והכתיב [איכה ה כב] כי מאוס מאסתנו [איכה ה כא] השיבנו תחת כי מאוס מאסתנו.
כי אם מאוס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד. אמר רבי שמעון בן לקיש אם מאיסה היא לית סבר, ואם קציפה היא אית סבר, דכל מאן דכעיס סופיה לאיתרציא.
וכן מאי דכתיב כי אם מאוס מאסתנו אינה תוכחה שכך ר"ל וכי מאוס מאסתנו קצפת עלינו כלומר לא היתה השנאה כ"כ שלא תשיב אלינו ותמאוס אותנו כמו הדבר המאוס שאין אדם רוצה בו כלל אלא קצפת עלינו ומי שקוצף חוזר ומתרצה. מפי מורי הרב נר"ו.
נוטר הכרמים כתב:בסוף מגילת איכה (ה, כב): כִּ֚י אִם־מָאֹ֣ס מְאַסְתָּ֔נוּ קָצַ֥פְתָּ עָלֵ֖ינוּ עַד־מְאֹֽד.
....
ישעיהו נד, ז-ח
כִּי כְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ קְרָאָךְ יְיָ וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס אָמַר אֱלֹהָיִךְ: בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ: בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ יְיָ: ס
יתר10 כתב:צ"ע. שהרי בד"כ הכפל בא לחזק הדבר, ואילו כאן לדעת המדרש הנ"ל הוי להיפך שזה לא מאיסה מוחלטת
כמפורש בדבריהם (שו"ע אדה"ז ס"ב וערוה"ש ה"ו, ע"פ הא"ר ס"ק יב) - מפני 'שהוא מדבר בשבח השבת' (משא"כ שאר ההוספות).עושה חדשות כתב:מה המיוחד כ"כ בתפילת "לא-ל אשר שבת" אשר כתבו בה הפוס' בסי' רפא דאם לא אמרה בתפילה יחזור ויאמרה אח"כ
לבי במערב כתב:כמפורש בדבריהם (שו"ע אדה"ז ס"ב וערוה"ש ה"ו, ע"פ הא"ר ס"ק יב) - מפני 'שהוא מדבר בשבח השבת' (משא"כ שאר ההוספות).עושה חדשות כתב:מה המיוחד כ"כ בתפילת "לא-ל אשר שבת" אשר כתבו בה הפוס' בסי' רפא דאם לא אמרה בתפילה יחזור ויאמרה אח"כ
אל אשר שבת מכל מלאכתו ביום השביעי נתעלה וישב, לכל בריאה ובריאה ברא הקדוש ברוך הוא שר, ובליל שבת בראשית ישב על כסא כבודו וקרא לכולם, ובעמדן לפניו עמד מכסאו להושיב בו שר של שבת, וזהו תפארת עטה ליום המנוחה, שכבוד גדול עשה לו להשיבו על כסאו לפני כל השרים, גם בראותם כך עמדו ואמרו שירות ותשבחות לשר של שבת, בא הקדוש ברוך הוא והראה אותה שמחה לאדם הראשון, כשראה לכל אחד ואחד שהיה משבח לשר של שבת פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת, אמר לו הקדוש ברוך הוא לו אתה אומר שירה ולי אי אתה אומר שירה, כיון ששמע שר של שבת שטוב בעיני הקדוש ברוך הוא לומר שירה מיד ירד מן הכסא וצוח ואמר טוב להודות לה', וענו כולם ואמרו ולזמר לשמך עליון, זה שבח של יום השביעי אותו כבוד שעשה לו הקדוש ברוך הוא זהו שבחו, ויום השביעי משבח ואומר מזמור שיר ליום השבת כלומר [כל] מה שבאותו מזמור טוב להודות לה', לפיכך יפארו ויברכו לאל כל יצוריו אילו השרים שענו אתו כולם אחריו לזמר לשמך עליון. ואין לפותרו לענין אחר שהרי אין יציר מפאר ומברך לה' כי אם ישראל ומהו כל יציריו אלא ודאי כמו שפרשתי כך האמת.
וכל מי שאינו לא חיגר, ולא סומא, ולא פיסח, ועושה עצמו כאחד מהם, אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהם, שנאמר [(משלי יא) ודורש רעה תבואנו, ונאמר] (דברים טז): "צדק צדק תרדוף".
וכל דיין שלוקח שוחד ומטה את הדין, אינו מת מן הזקנה עד שעיניו כהות, שנאמר (שמות כג): "ושוחד לא תקח כי השוחד יעור פקחים" וגו'.
צופה_ומביט כתב:לאור העניין לסיים בדבר טוב, יש לעיין בסיום מסכת פאה:וכל מי שאינו לא חיגר, ולא סומא, ולא פיסח, ועושה עצמו כאחד מהם, אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהם, שנאמר [(משלי יא) ודורש רעה תבואנו, ונאמר] (דברים טז): "צדק צדק תרדוף".
וכל דיין שלוקח שוחד ומטה את הדין, אינו מת מן הזקנה עד שעיניו כהות, שנאמר (שמות כג): "ושוחד לא תקח כי השוחד יעור פקחים" וגו'.
כדכד כתב:יש מהמפרשים הגורסים את הצד החיובי של צדק צדק תרדוף דווקא בסוף משום כך
ויש/ אומרים שבכלל הכניסו את הצד החיובי רק לשם הסיום בדבר טוב
וכל מי שאינו צריך ליטול, ונוטל - אינו מת מן הזקנה, עד שיצטרך לבריות.
וכל מי שהוא צריך ליטול, ואינו נוטל - אינו נפטר מן העולם, עד שיפרנס לאחרים משלו.
ועליו הכתוב אומר: "ברוך הגבר אשר יבטח בה', והיה ה' מבטחו" (ירמיהו יז ז).
כל מי שאינו צריך ליטול ומרמה את העם ונוטל אינו מת מן הזקנה עד שיצטרך לבריות והרי הוא בכלל ארור הגבר אשר יבטח באדם וכל מי שצריך ליטול ואינו יכול לחיות אלא אם כן נוטל כגון זקן או חולה או בעל יסורין ומגיס דעתו ואינו נוטל הרי זה שופך דמים ומתחייב בנפשו ואין לו בצערו אלא חטאות ואשמות וכל מי שצריך ליטול וציער ודחק את השעה וחיה חיי צער כדי שלא יטריח על הצבור אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו ועליו ועל כל כיוצא בזה נאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה':
וסיים הרמב"ם בברכה.
וכשלקה מה הוא אומר כו'. כתב הר"ב כדי שלא להשלים [המסכתא במי ה' אשר אשמע בקולו, משום אל תעמוד בדבר רע, השלים בה' הצדיק], וה"נ בסוף מ"ק. והא דבסוף פאה מסיים כי השוחד יעור. הא תני וגו' ולא על אותו הפסוק בלבד נתכוין. אלא הוי גומר עד שלא תעמוד בדבר רע דבתר הך קרא סמך צדק צדק תרדוף למען תחיה וגו'.
סליק מסכת פאה ונתחיל מס' דמאי בס"ד.
ולי נראה דלא מקרי מסיים בדבר רע אלא כשהרע הוא מלתא פסיקתא, אבל הכא הכי קאמר, ושוחד לא תיקח כי השוחד יעור כו' לפיכך אני אומר לא תיקח. וא"כ שפיר מסיים בדבר טוב והצלה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 46 אורחים