מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
טוב וחסד
הודעות: 283
הצטרף: ג' יוני 16, 2015 9:30 am

נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי טוב וחסד » ג' יולי 09, 2019 4:07 pm

מלבד התנאית ברוריה (ראה אשכול בזה) ראינו במשך הדורות שהיו עוד הרבה נשים דגולות בתורה, בשו"ת תשב"ץ (חלק ג סימן עח) הובאה שאלה שנשאל: "שאלת מפני מה שבח רבי אותו תלמיד שאמר מפני מה אין מוסקין בטהרה (פסחים ג ע"ב) ... הרבה תירוצים נאמרו בזה... אבל שמעתי מאבא מארי ז"ל שאמר בשם הרבנית אשת הרב ר' יוסף בר' יוחנן...".
המהרש"ל (שו"ת סימן כט) מביא סיפור על סבתא שלו שהיתה יושבת ודורשת מאחורי וילון: "אותה הרבנית מרת מרים הנ"ל נ"ע תפסה ישיבה כמה ימים ושנים וישבה באוהל, וילון לפניה, ואמרה הלכה לפני בחורים מופלגים. כך קבלתי מאבותי בכתב ובע"פ".
האם ידוע על עוד מפורסמות?

בן מיכאל
הודעות: 1231
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי בן מיכאל » ג' יולי 09, 2019 4:33 pm

ראה הקדמת הסמ"ע על אמו,
וראה בשם הגדולים מערכת גדולים אות ר קונטרס אחרון [ה] רבנית [ה] רבנית גדול המורים הרשב"ץ בח"ג סי' ע"ח הביא משם רבנית אחת תירוץ לקושית התוספות. ומהר"ר יוזפא בנו של הגאון סמ"ע בהקדמתו לפרישה מביא שני דינים שחידשה הרבנית אמו. ובס' זרע בירך ח"ג כתב דשאלה לו הרבנית פירוש מאמר רז"ל. והרב זכרון יוסף בדרושים הביא פשטים ופיר"ש מן האשה הרבנית ע"ש:
ויען ראיתי להגאון רבינו שמשון בספר כריתות דף ל"ה ע"ג דפוס אמשטרדם שכתב וז"ל מצינו אשה נזכרת בברייתא חולקת עם התנאים בתוספתא דכלים פ"א דבבא מציעא וכו' יצאתי מהכוונה אך לחדוש בעלמא להמצא אשה בגבול התנאים עכ"ל. גם אני בעניי הלכתי בעקבות הגאון לחידוש שנזכרו במחברים:
ודע כי בתוספתא שזכר הגאון ז"ל באותו מקום באותו פר"ק באותה אשה שם אתה מוצא שהיא ברוריא ברתיה דרבי חנינא בן תרדיון ודביתהו דרבי מאיר. ושם בתוספתא דכלים ב"ק פ"ד היא חולקת עם אביה כמ"ש בהגה"ה שם בספר כריתות. ובפסחים דף ס"ב אתמר עלה דהוות גמרה תלת מאה שמעתתא מתלת מאה רבוואתא ביומא דסיתוא. ובערובין דף נ"ג בטשא בההוא תלמידא ודרשה פסוק:
ואולם אין כל חדש וכבר היה לעולמים דאמרינן פ"ק דמגילה דהיו שבע נביאות. ואמרו בבתרא דף קי"ט דבנות צלפחד חכמניות דרשניות. ומאי דאמר רבי אליעזר לאשה חכמה ביומא דף ס"ו אין חכמה לאשה אלא בפלך והאי עובדא איתיה בירושלמי פ"ג דסוטה היינו דרובא דרובא דנשי הכי הוו ולמיעוטא דמיעוטא אפילו לר"מ לא חיישינן. ותו דרבי אליעזר לטעמיה דסבר כל המלמד את בתו תורה כאלו וכו'. וכמ"ש התם בירושלמי ישרפו ד"ת ואל ימסרו לנשים. ושפיר עבד ואל האשה אמר אין חכמה לאשה אלא בפלך. ועיין מ"ש אני בעניי בקונטרס טוב עין סי' ד' ע"כ:

הסרפד
הודעות: 767
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 11:40 pm

Re: נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי הסרפד » ג' יולי 09, 2019 5:24 pm

טוב וחסד כתב:מלבד התנאית ברוריה (ראה אשכול בזה) ראינו במשך הדורות שהיו עוד הרבה נשים דגולות בתורה, בשו"ת תשב"ץ (חלק ג סימן עח) הובאה שאלה שנשאל: "שאלת מפני מה שבח רבי אותו תלמיד שאמר מפני מה אין מוסקין בטהרה (פסחים ג ע"ב) ... הרבה תירוצים נאמרו בזה... אבל שמעתי מאבא מארי ז"ל שאמר בשם הרבנית אשת הרב ר' יוסף בר' יוחנן...".
המהרש"ל (שו"ת סימן כט) מביא סיפור על סבתא שלו שהיתה יושבת ודורשת מאחורי וילון: "אותה הרבנית מרת מרים הנ"ל נ"ע תפסה ישיבה כמה ימים ושנים וישבה באוהל, וילון לפניה, ואמרה הלכה לפני בחורים מופלגים. כך קבלתי מאבותי בכתב ובע"פ".
האם ידוע על עוד מפורסמות?

באחד מספרי המסעות (ר' בנימין או ר' פתחיה?) נזכרה אשה מלומדת תופסת ישיבה בבגדד, כמדומה.

לייטנר
הודעות: 4871
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי לייטנר » ג' יולי 09, 2019 5:34 pm

הסרפד כתב:באחד מספרי המסעות (ר' בנימין או ר' פתחיה?) נזכרה אשה מלומדת תופסת ישיבה בבגדד, כמדומה.

הרבנית אסנת בראזני
הרבנית אסנת אדוני ברזאני (מאות 16–17) הייתה למדנית, פוסקת הלכה, פייטנית ומקובלת, עמדה בראש ישיבה בכורדיסטן. הייתה ידועה בכינויה התנאית, בדומה לחכמי המשנה.

אסנת נולדה למשפחת ברזאני, משפחת רבנים מקובלים ידועה בצפון כורדיסטן, בסביבות מחצית המאה ה-16. סבה, הרב נתנאל הלוי, עמד בראש קהילת יהודי מוצול, והיה איש קדוש בעיני יהודי כורדיסטן וסביבותיה. מפאת כבוד תורתו הוא כונה "אדוֹניִ", שם שדבק ביורשיו לתפקיד הרבנות. בנו, הרב שמואל בר נתנאל אדוני, הוטרד ממצבם התורני הירוד של יהודי כורדיסטן, ומהמחסור במנהיגים רוחניים ובפוסקי הלכה. הוא הקים מספר ישיבות בבארזאן (אנ'), בעקרה (אנ'), בעמידיה ובמוצול, כדי לטפח בהן תלמידי חכמים שיוכלו לשמש את הציבור כרבנים, חזנים, ושוחטים.הישיבות התקיימו מתרומות של נדבנים יהודיים תושבי האזור. את כל כספי התרומות השקיע בישיבות, והוא ומשפחתו חיו חיי דוחק.

ראשית חייה
מקום הולדתה המדויק של אסנת לא ידוע, אך משוער כי היא נולדה באזור שנמצא כיום תחת המחוז נינוה או דהוכ של עיראק.אביה של אסנת העניק לה חינוך תורני יסודי ומעמיק, לטענתה, משום שלא היו לו בנים שימשיכו את דרכו. במילותיה של ברזאני: "בת מלך ישראל פה הייתי- מאן מלכי? רבנן! בין ברכי חכמים גדלתי, מעונגת לאבי ז"ל הייתי. שום מעשה ומלאכה לא למדני חוץ ממלאכת שמים, לקיים מה שנאמר "והגית בו יומם ולילה". בעונות הרבים – לא היו לו בנים כי אם בנות"[5] לדבריה היא מעולם לא למדה מלאכה כלשהי, אלא עסקה בתורה. הדבר היה חריג מאוד בתקופה בה לרוב נשים לא זכו להשכלה בכלל, ולהשכלה דתית בפרט, ויועדו בעיקר לטיפול בילדים ובמלאכות הבית.[6] היא נישאה לבן דודה, הרב יעקב מזרחי, שהיה התלמיד המצטיין בישיבה והחביב על אביה. אביה של אסנת, שהעריך את כישוריה וחכמתה, התנה את הנישואין בכך שאסנת תמשיך בלימוד התורה ולא תאלץ לעזוב את בית המדרש לטובת הטיפול בבית. כך בלשונה: "השביע את בן זוגי ז"ל לבלתי עשות בי מלאכה, וכן עשה כאשר ציוהו".

כראש ישיבה
שמואל בר נתנאל אדוני ראה ביעקב מזרחי את ממשיך דרכו ואף כתב עליו "שהוא מקומי ויורשי", ואכן, לאחר פטירתו, מונה יעקב מזרחי לראש הישיבה. אסנת, שכבר הייתה בקיאה בנלמד, לימדה בישיבה יחד איתו, ואף במקומו, כשהיה שקוע בלימוד: "מתחילה הרב ז"ל טרוד היה בעיונו ולא היה לו פנאי ללמד התלמידים, כי אני הייתי מלמדת אותם במקומו, עוזרת הייתי כנגדו".

לאחר פטירתו של יעקב מזרחי הפכה באופן מעשי לראש הישיבה. היא הייתה ממונה הן על ההוראה והן על ניהול הישיבה. אסנת העידה על עצמה: "שאני נשארתי מלמדת ומוכחת ודורשת לטבילה ולשבת ולנִדה ולתפילה וכיוצא". ברזאני לא ראתה עצמה מתאימה לעריכת מסעות לאיסוף כספים לישיבתה, אך ניהלה חליפת מכתבים עם נדבני הקהילות היהודיות השונות בכורדיסטן, ופנתה אליהם בבקשה שיתרמו כספים לישיבה שנקלעה לקשיים כלכליים חריפים. על אף היותה אישה הנושאת במשרה גברית, ראו בה בני דורה סמכות רבנית לכל דבר, תלמידת חכמים ופוסקת הלכה.

מהאגרות שפורסמו על ידי יעקב מאן עולה כי לאחר פטירת ר' יעקב מזרחי, הישיבה נתקלה בקשיים כלכליים. בנוסף - מאותן האגרות, ומהאגרות בינה ובן ר' פנחס חרירי עולה כי היה קיים סכסוך בנוגע לספריית בעלה, כאשר ר' יצחק דודה טען כי הספרייה אמורה הייתה לעבור אליו. לעומת אגרות אלו נראה כי דווקא יחסיה עם חוג המקובלים השבתאים בכורדיסטן היו טובים. אגרת שנשלחה אליה מלמדת כי הם נהגו בה בכבוד הראוי. פנחס בן יצחק חרירי, מראשי המקובלים השבתאים בכורדיסטן, אשר אליו שלחה אסנת את בנה ללמוד תורה, פנה אליה בנוסח מליצי ומחורז, וכינה אותה : "גבירתי, יונתי תמתי, אמִתתי ואמונתי, ציצי ותפארתי, אמי רבנתי [...] יהי אלוהיה עמה ויגדיל שמה".הוא אף הוסיף: "שמחתי בניב מליצותיה [של הרבנית אסנת], ועלזתי בנועם שיחתיה, ואזרתי חיל לנגד מילותיה, המתוקים מדבש ונופת צופים". בהמשך, הוא מדווח לה על התנאים הפיזיים של בנה בישיבתו. הדיין מתתיהו בן בנימין זאב אשכנזי כינה אותה בכתביו "אשת חבר הדומה לחבר".

בראשותה של אסנת הישיבה המשיכה להיות בית גידול לתלמידי חכמים, אך נקלעה לקשיים כלכליים, וביתה ורכושה עוקלו. כשתפקיד הרבנות הראשית בבגדאד התפנה, פנתה קהילת יהודי בגדד אל אסנת בבקשה שתשלח אליהם רב מתלמידיה. היא שלחה את בנה, שמואל בן יעקב, שהיה תלמידה החשוב. ילדיה של אסנת בכורדיסטן ובמצרים המשיכו את השושלת הרבנית. משפחת ברזאני־אדוני נשארה משמשת ברבנות בבגדד במשך כמאה וחמישים שנה, עד שנת 1743, ובמוצול עד למאה העשרים.

כתבים
אגרות

מתוך כתביה של אסנת השתמרו שתי אגרות באופן חלקי. שתי האגרות מיועדות לנדבנים שתרמו לישיבה. האגרות מלמדות על שליטתה המופתית בעברית, כמו גם בתנ"ך, בתלמוד, במדרש ובקבלה. האגרות כתובות עברית רהוטה ומשלבות ציטוטים מן הכתובים ופרפרזות עליהם, כמו גם פיוטים פרי עטה. אסנת כתבה בסגנון הרבני המקובל, בניגוד לאופן בו נשים בנות דורה התנסחו בדרך כלל – בלהג עממי ובאופן יומיומי וענייני.

פיוטים
נשתמרו מספר פיוטים שחיברה אסנת. הפיוטים כתובים עברית, ובעלי משקל וחריזה. תוכנם עוסק במצבו הירוד של הדור ובמאמצים של אסנת לשקמו:

על התורה אזעק אנאקה כי נעדרה מכל גבולי

נתכסה ניצוץ מאיר תוך ענן מעון מקהלי

[...]

הדור אפל, אין מוכיח, אבכה לזמני גם חדלי

אני עמדתי במצב צרות הקיפוני אאת ידי, רגלי

תכנתי עמודי ארץ אז אציב דינים בפלילי

גם סגרתי הנפרצות מדרש ותפלה בגלילי

המסורת יחסה לאסנת את כתיבתו של פיוט נוסף, הפותח במילים "האל הביטה וראה", העוסק בגעגועים לציון. במחקר התברר כי מקור המסורת הזו בטעות, וכי הפיוט קדום ונכתב כנראה על ידי ר' יצחק השנירי, מחכמי פורבנס בימי הביניים.

טוב וחסד
הודעות: 283
הצטרף: ג' יוני 16, 2015 9:30 am

Re: נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי טוב וחסד » ג' יולי 09, 2019 5:42 pm

לייטנר כתב:
הסרפד כתב:באחד מספרי המסעות (ר' בנימין או ר' פתחיה?) נזכרה אשה מלומדת תופסת ישיבה בבגדד, כמדומה.


גם לי זכור משם צריך להביא אולי את הציטוט

הרבנית אסנת בראזני
הייתה ידועה בכינויה התנאית, בדומה לחכמי המשנה.


פלא שלאחת מהדורות המאוחרים יקראו בכינוי זה, אם כי גם בזמן הגאונים השתמשו בכינויים של תנא וכיו"ב

טוב וחסד
הודעות: 283
הצטרף: ג' יוני 16, 2015 9:30 am

Re: נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי טוב וחסד » ג' יולי 09, 2019 5:45 pm

בן מיכאל כתב:ואולם אין כל חדש וכבר היה לעולמים :

יישר כוח גדול, אכן הם הראשונים שהנהיגו הנהגה זו בעם ישראל

לייטנר
הודעות: 4871
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי לייטנר » ג' יולי 09, 2019 5:47 pm

טוב וחסד כתב:
לייטנר כתב:
הסרפד כתב:באחד מספרי המסעות (ר' בנימין או ר' פתחיה?) נזכרה אשה מלומדת תופסת ישיבה בבגדד, כמדומה.


גם לי זכור משם צריך להביא אולי את הציטוט

הרבנית אסנת בראזני
הייתה ידועה בכינויה התנאית, בדומה לחכמי המשנה.


פלא שלאחת מהדורות המאוחרים יקראו בכינוי זה, אם כי גם בזמן הגאונים השתמשו בכינויים של תנא וכיו"ב


אולי נזכיר את 'הגאון' מוילנא?
ברור שהכינוי ניתן לה בהשוואה לברוריה.

בברכה המשולשת
הודעות: 10442
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' יולי 09, 2019 6:26 pm

הסרפד כתב:
טוב וחסד כתב:מלבד התנאית ברוריה (ראה אשכול בזה) ראינו במשך הדורות שהיו עוד הרבה נשים דגולות בתורה, בשו"ת תשב"ץ (חלק ג סימן עח) הובאה שאלה שנשאל: "שאלת מפני מה שבח רבי אותו תלמיד שאמר מפני מה אין מוסקין בטהרה (פסחים ג ע"ב) ... הרבה תירוצים נאמרו בזה... אבל שמעתי מאבא מארי ז"ל שאמר בשם הרבנית אשת הרב ר' יוסף בר' יוחנן...".
המהרש"ל (שו"ת סימן כט) מביא סיפור על סבתא שלו שהיתה יושבת ודורשת מאחורי וילון: "אותה הרבנית מרת מרים הנ"ל נ"ע תפסה ישיבה כמה ימים ושנים וישבה באוהל, וילון לפניה, ואמרה הלכה לפני בחורים מופלגים. כך קבלתי מאבותי בכתב ובע"פ".
האם ידוע על עוד מפורסמות?

באחד מספרי המסעות (ר' בנימין או ר' פתחיה?) נזכרה אשה מלומדת תופסת ישיבה בבגדד, כמדומה.


היא בתו של רבי שמואל בן עלי.

אולם, לגוף האשכול לענ"ד הביטוי "הרבה נשים דגולות בתורה" הוא מוגזם, וק"ו הכותרת "המרביצות תורה" שזה נער יספרם (אם הכוונה למי שלימדו גם גברים)

טוב וחסד
הודעות: 283
הצטרף: ג' יוני 16, 2015 9:30 am

Re: נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי טוב וחסד » ג' יולי 09, 2019 11:02 pm

בברכה המשולשת כתב:היא בתו של רבי שמואל בן עלי.

יש מקור לזה?

בברכה המשולשת
הודעות: 10442
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' יולי 10, 2019 7:59 am

טוב וחסד כתב:
בברכה המשולשת כתב:היא בתו של רבי שמואל בן עלי.

יש מקור לזה?


יעויין כאן, הערות 16-17
(ובכלל המאמר נוגע לנושא האשכול)(
קבצים מצורפים
zionism23.doc
(138 KiB) הורד 48 פעמים

טוב וחסד
הודעות: 283
הצטרף: ג' יוני 16, 2015 9:30 am

Re: נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי טוב וחסד » ד' יולי 10, 2019 11:58 am

בברכה המשולשת כתב:
טוב וחסד כתב:
בברכה המשולשת כתב:היא בתו של רבי שמואל בן עלי.

יש מקור לזה?


יעויין כאן, הערות 16-17
(ובכלל המאמר נוגע לנושא האשכול)(

יחולו על ראשו ברכה משולשת

טוב וחסד
הודעות: 283
הצטרף: ג' יוני 16, 2015 9:30 am

Re: נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי טוב וחסד » ד' יולי 31, 2019 2:49 pm

האם ישנו מקור על כך שבנותיו של רש"י כתבו תשובות בשמו לשאלות שנשלחו אליו לעת זקנותו כשלא היה בכוחו לענות בעצמו.
נערך לאחרונה על ידי טוב וחסד ב ד' יולי 31, 2019 3:58 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

כולל יונגערמאן
הודעות: 268
הצטרף: ו' דצמבר 10, 2010 9:09 pm

Re: נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי כולל יונגערמאן » ד' יולי 31, 2019 3:10 pm

נשים מותרות ללמוד לעצמן, בפרט כהיום שיש ארטסקרול וכדו'

יש רק לשאול על הנשים הנזכרים מי לימדם והאם זה היה מותר - הרבנית אסנת הנזכרת כתבה שאביה לימדה וזה לכאורה בניגוד לפסק הרמב"ם וצ"ע

ויש גם לעיין אם לנשים מלומדות כן מותר ללמד לנשים

(ובענין ללמד לאנשים, תינוקות או גדולים יל"ע בפ' עשרה יוחסין)

טוב וחסד
הודעות: 283
הצטרף: ג' יוני 16, 2015 9:30 am

Re: נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי טוב וחסד » ה' אוגוסט 01, 2019 3:06 pm

כולל יונגערמאן כתב:נשים מותרות ללמוד לעצמן, בפרט כהיום שיש ארטסקרול וכדו'

יש רק לשאול על הנשים הנזכרים מי לימדם והאם זה היה מותר - הרבנית אסנת הנזכרת כתבה שאביה לימדה וזה לכאורה בניגוד לפסק הרמב"ם וצ"ע

ויש גם לעיין אם לנשים מלומדות כן מותר ללמד לנשים

(ובענין ללמד לאנשים, תינוקות או גדולים יל"ע בפ' עשרה יוחסין)


כיום ישנו היתר גורף כדברי החפץ חיים: "כל החששות והפקפוקים מאיסור ללמד את בתו תורה - אין שום בית מיחוש לזה בימינו אלה". (מכתב מתאריך כ"ג בשבת תרצ"ג). ובפרט הרבי מליובאוויטש אשר מרחיק לכת בהיתרו, אפילו תורה שבע"פ"- גמרא. כמובא בספר שיח שרפי קודש' (עמ' 404) שיחה שהתקיימה בין האדמו"ר מליובאויטש, לבין האדמו"ר מבעלז.

אוהב עמו
הודעות: 571
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי אוהב עמו » ה' אוגוסט 01, 2019 8:12 pm

בגמ' ביצה ריש פ"ג מבואר שילתא היה צורך רבים שתצא, אך בתוס' שם ביארו שהיתה בתו של ריש גלותא ומשו"ה היה צורך רבים. כדאי לבדוק אם יש ראשונים שפירשו שלימדה תורה לרבים.

יש שמייחסים חלק מהשטיקלאך באבן האזל לרבנית בילא הינדא שהביאה והעתיקה לדפוס

סמל אישי של המשתמש
ר_חיים_הקטן
הודעות: 1304
הצטרף: ו' ספטמבר 23, 2011 1:56 pm
מיקום: ביתר עילית (שכונת הרב שך)
שם מלא: הק' ראובן חיים קליין
יצירת קשר:

Re: נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי ר_חיים_הקטן » ו' אוגוסט 02, 2019 1:17 pm


אשר ברא
הודעות: 188
הצטרף: ג' יולי 12, 2016 9:26 pm

Re: נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי אשר ברא » ו' אוגוסט 02, 2019 11:11 pm

ר_חיים_הקטן כתב:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%A8

זה קצת שונה.
ויש כעין זה פה שר' מוטלה טשערנובליר הי' בעריכת שלחן של רבנית אחר פטירת בעלה.

שייף נפיק
הודעות: 2022
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי שייף נפיק » ש' אוגוסט 03, 2019 11:52 pm

בקולמוס תשס''ו - ז כמדומני היתה כתבה מאוד מקיפה בענין.
איך אפשר להגיע לזה?

טוב וחסד
הודעות: 283
הצטרף: ג' יוני 16, 2015 9:30 am

Re: נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי טוב וחסד » א' אוגוסט 04, 2019 3:07 pm

יש הטוענים לציטוט מספר שבלי הלקט מדברי רש"י: "תש כחי אזלת ידי מלמשוך בשבט סופר ולכן בתי קראתי".

אלא שבשו"ת רש"י (מהדורת אלפנביין, בני ברק תש"מ, דפוס צילום ניו יורק תש"ג) סימן פא, הגירסא היא ל"בן ביתי":

"הנני צעיר שעל החתום נידון ביסורי חולי מוטל על ערס דווי [עת] היא לי עתה לבא בקצרה אשר לא כדת, כי תש כחי ואזלת ידי מלמשוך בעט סופר ולבן ביתי קראתי מפי שורות הללו, והוא כותבן אל אדוני ומורי אב תפארת הכהונה הרב ר' אברהם בר' מאיר הכהן. אני צעיר גידולי משרת בית אביו משיב שלום כתלמיד לרב ויראתי לעבור על פיו בראותי את הקצין הזה ר' יוסף עובר אצלם, הנני משיב דבר לאדוני כאשר ציוני".

טוב וחסד
הודעות: 283
הצטרף: ג' יוני 16, 2015 9:30 am

Re: נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי טוב וחסד » א' אוגוסט 04, 2019 3:19 pm

שייף נפיק כתב:בקולמוס תשס''ו - ז כמדומני היתה כתבה מאוד מקיפה בענין.
איך אפשר להגיע לזה?

תודה על ההפניה, זה נמצא בגיליון 37 אייר תשס"ו, כותרת "הלומדות תורה" חלק מהן היו תלמידות חכמים ממש. נמצא באוצר

חלמישצור
הודעות: 1853
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
מיקום: הר ברכה
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי חלמישצור » ד' אוגוסט 07, 2019 2:06 pm

לא הרביצה תורה ברבים, אך מכיוון שהיום ו' באב יומא פקודת חכם ר' יעקב כהן יונתן מג'רבא, (החכם היומי), הנה מתוך הקדמת בנו לספר "זרע שלום"
10.png
10.png (84.31 KiB) נצפה 553 פעמים

שייף נפיק
הודעות: 2022
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

הודעהעל ידי שייף נפיק » ד' אוגוסט 07, 2019 2:49 pm

כמדומני שהרבנית דיויד תחי' היתה מוסרת 'מאמר' מאביה הפחד יצחק מאחורי וילון
הנכון הדבר?


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים